עלון מס' 27(3699) טו' בתמוז תזס"ח 18.7.2008
תרבות אמיתית מהי?
תרבות אמיתית היא אותו ערב קסום מדי שישי
לצלילי גיטרות, אקורדיון, חליל וקלרינט
קולות יפים של ילדים
עיון במקורות
כיבוד, עוגיות ...
תרבות אמיתית מה היא אומרת?
קבוצת חברים נפלאה נפגשת
צובעת ביופי וחן את חיינו
ועושה שתהיה השבת מהודרת.
לאורי תומר, למרים שיינפלד, לקובי גרוסמן, לאורלי ארליכמן, להדס מור, לאמיל ששון ולענה ששון – האחת והיחידה
ולכל המשתתפים הקבועים
שפע ברכות ותודות
על קבלות שבת מאירות עיניים
שהנכם מארגנים מדי שבוע, ביצירתיות רבה, וכשרון.
במעשיכם אתם מזכירים לנו שאנחנו שייכים לעם עתיק, מיוחד,
בעל מסורת ויש לשמור עליה מכל משמר.
וכל זאת הנכם עושים בדרך שמוציאה את הטוב שבנו.
ו....זו כבר השנה הרביעית ברציפות!
פ ו ת ח י ם ש ב ת
לפני שבוע ערכנו קבלת שבת חגיגית לסיום העונה הרביעית ולכבודם של מסיימי כתה י"ב. בתחילה הבענו תודה לכל האנשים הרבים שתרמו מכישרונותיהם המגוונים לעונה זו:
לכל הדרשנים והמספרים שהעשירו את ערבי השבת בתוכן אינטלקטואלי ובזיקה לשורשים ולמסורת שלנו: לאבנר ארבל, לאבישי גרוסמן, לעדה גבע, לנועם גרוסמן, לאורי שפירא, לנעמן אפשטיין, למירב חופי, ליסמין גבע, לעלי אלון, לרקפת זוהר, לאדם זרטל, למירי אדליסט, לסיגל דקל, לצילה ליס, לרפי שפירא היקר והאהוב שכל כך חסר לנו, הן כדרשן ייחודי והן כסולן נהדר. ליוסי בן מיור, לשלומית ויורם תומר, לאורי ליס, לצבייה וייסברג, לאיריס ארבל, לשרה אבל, ליואל גרוסברג, לנילי ארבל, לחופי, לאלישע שמרי, לאסתר אנגל ולפינו כהן.
לנגנינו המשובחים: מירי גרוסברג – קלרינט, ניר אלון – אקורדיון ואמרי גלעד - דרבוקה, על היופי הצלילי שהרעיפו עלינו מדי שבוע במסירות ובשמחה. לְאוֹת הוֹקָרָה הענקנו להם את הספר המקסים "בראוניז" שכתבו דלית יוסף-אנגל וּבִתָה נוּפָר.
לסולנים הרבים והטובים: קובי גרוסמן, רקפת זוהר, דלית איזנברג, אילן לוטן, יואל גרוסברג, ענת אלון, סהר חופי, מיכאל אבנר, חבורת הבחורים, ותזמורת החליליות. לזמיר גולן שהביא משב רוח רענן וחדשני עם זמרים צעירים ומוכשרים: מארק צ'נסקי, אמיתי ששון, אמרי גלעד, גילי אבל, ועידית פיק. לכולם, לכולם שאו תודה וברכה!
את כל השירים בערב זה הקדשנו למסיימי כתה י"ב, בכל שיר הופיע שמו של אחד המסיימים (או רֶמֶז לִשְמוֹ). לאחר הזיהוי התקבל כל בוגר במחיאות כפיים ובשוֹשָן רענן. את השושנים חילק במסירות אמיר משיח. הסולנים היו הפעם: מיכאל אבנר, גילי אבל וזמיר גולן, תזמורת החליליות, וקובי גרוסמן. חן, חן להם!
נילי תומר בירכה בשם ההורים ברכה יפה אותה שילבה בכישרון רב עם פרשת השבוע. במילים חמות ומרגשות בירכה ענת גרוסמן את הבוגרים וחילקה להם שי מהקיבוץ.
חיים חננאל בדרכו ההיתולית והאוהבת אמר דברים קצרים ומשובבי לב על כל אחד מהמסיימים. ואז בהנהגתו של אלון חננאל שרו כל מסיימי הי"ב את השיר "אל הלא נודע" של סנדרסון. לסיום הטקס שרו כל ההורים בהובלה של חיים חננאל את "עוּף גוזל".
תמה העונה ורגע לפני סיום רציתי לומר תודה גדולה לחברי צוות קבלות השבת הנהדר שכל אחד מהם שווה זהב: לאורי תומר, למרים שיינפלד, לקובי גרוסמן ולאורלי ארליכמן. כמו כן תודה להדס מור על הכנת הכיבוד שבוע אחר שבוע. לאורי אשכולי על היין והזיתים, ולגלי אברהמי על התמיכה והיחס הטוב.
ולבסוף, לכם חברים יקרים, הבוחרים מדי שבוע לקבל את השבת במסגרת זו, דעו כי אתם נותנים לנו את הסיבה ואת הכוח לפעול... בלעדיכם דבר לא היה קורה.
אז זהו, יוצאים לפגרה, לאסוף כוחות ולנוח מעט.... להתראות בעונה הבאה!
ענה.
פרוטוקול הנהלת הקהילה
מיום 23.6.2008
1. אושר פרוטוקול הנהלת קהילה מיום 11.6.08
2. משתלמים לשנת תשס"ט
עידן יגודה (ועדת השתלמות) הציג את רשימת המשתלמים לסוגיהם, בהתאם לתקציב שאושר. הרשימה אושרה בכמה תיקונים. תפורסם לציבור על ידי ועדת השתלמות.
3. חלוקת דיבידנד לחברי עין שמר.
הנושא לא נידון מאחר שהחברים הקשורים לנושא (עודי דגאי, חמי סל, משה רונן ויהודה ריפתין) לא יכלו להגיע לדיון.
4. שינוי מחיר ק"מ.
איילת הציגה תחשיב של גיל עמל, המצביע על עליה ניכרת במחיר השימוש ברכב (הן בשל מחירי הדלק והן בשל עלות העבודה במוסך). מצב זה חייב את הקהילה להגדיל את סיבסוד הרכב בארבעת החודשים הראשונים של 2008 ב- 100,000 ₪ מעל המתוכנן. התחשיב החדש קובע, כי המחיר לק"מ לחבר (משתנות) עומד על סך 0.99 ₪/ק"מ, ולענף/ועדה 1.90 ₪/ק"מ. נערך דיון על הפערים ההולכים וגדלים באוכלוסייה בנושא הרכב.
הוחלט: מחיר הק"מ יעודכן עפ"י התחשיב של גיל מיום 1.7.08. במקביל, תביא הנהלת הקהילה הצעה לציבור על הפרטת הרכב.
5. ק ל נ ו ע י ם .
לאור כמה פסיקות המגדירות קלנועים כ"כלי רכב" ומשיתות על בעליהם פיצויים במקרה של פגיעת גוף, ועדת רכב העלתה לדיון את השאלה אם לעשות "ביטוח חובה" לקלנועים ואם כן – על חשבון מי. עלות הביטוח – 379 ש"ח לשנה.
בדיון עלו הנקודות והדעות הבאות:
נזקי גוף כרוכים בפיצויים גבוהים מאד וחשוב לבטח על מנת להיות מכוסים בתביעות של נזקי גוף לצד שלישי.
מצד שני, הסיכוי לפגיעה ותביעה בתוך חצר הקיבוץ נמוך מאד.
העלות נמוכה ואין קושי לתקציב של חבר מבוגר לשאת בו.
לעתים הקלנועית היא צורך רפואי ברור, וכל עוד לא הפרטנו את הבריאות, אין להשית את עלותה על החברים.
מי קובע צורך רפואי.
עלות הביטוח, כמו עלות הקלנועית בכלל, צריכה להתחלק בין החבר לקהילה 50/50.
הביטוח צריך להיות 100% ע"ח החבר מאחר והשימוש בקלנוע, להבדיל מרכב, הוא אישי.
סוכם:
א. איילת תתייעץ עם עו"ד לגבי כדאיות הביטוח. במידה ותהיה המלצה לבטח, העלות תתחלק 50/50 בין החבר לקהילה.
ב. ועדות רווחה ובריאות יבחנו את הסוגיה של הגדרת צורך רפואי על ידי רופא הקיבוץ.
6. קבלה לחברות
רקפת זוהר וענת גרוסמן הכינו נייר עמדה בנושא הקליטה והוא ידון בהרחבה בהנהלת הקהילה לפני הבאתו לשיחת קיבוץ. הוצג נוהל ביניים, אשר מדגיש את חשיבות הקבלה למועמדות וחברות, ומחייב שמיעת המועמדים וכן כמה חוות דעת לפני קבלת החלטה, כולל חוות דעת משותפים לעבודה, חברים מהחוג החברתי ובני משפחה.
לגבי המועמדים הבאים, קיבלה הנה"ק דיווחים של איילת, על נושא תפקוד כללי ותקציבים, ודיווח של רוני בנושא עבודה. חלק מהמועמדים הגיעו עם בני זוג. התקיים דיון שבסופו הוחלט:
• עינת תומר – הנהלת הקהילה ממליצה על קבלה לחברות.
• טל אייזן – הנהלת הקהילה ממליצה על קבלה לחברות.
• מרק צ'נסקי – הנהלת הקהילה ממליצה על קבלה לחברות.
• לנה בר מאור – מפאת קוצר הזמן, הדיון יתקיים בהנהלת קהילה הבאה.
7. אסתי ויניב שלום לשנת חופש
הנהלת הקהילה מאשרת שנת חופש לאסתי ויניב החל מיום 1.7.08. מאחר ויניב אינו חבר, יצטרך לעבור הליך של קבלה למועמדות כאשר המשפחה תרצה לחזור לקיבוץ.
רשמה: איילת מוזס
יום רביעי 17 יוני 2009
לכבוד
קיבוץ עין שמר
הנדון: תרומה לקיבוץ חולית
בנוסף למכתב שנשלח אליכם ממזכירי התנועה לפני מספר שבועות, התגייסתי לעזור לקיבוץ חולית בנושא זה.
קיבוץ חולית הינו קיבוץ קטן המונה 25 חברים ו – 100 תושבים. עד לפני שנתיים סבל הקיבוץ ממשבר כלכלי וחברתי עמוק. בנוסף למשבר זה התווסף קושי נוסף – המצב הביטחוני. הקיבוץ שוכן בדרום עוטף עזה וסובל מירי קסאמים ופצמ"רים בתדירות גבוהה. בשנה האחרונה התגייסו מספר גופים לעזרת הקיבוץ. עזרה זו שיפרה ללא הכר את המצב החברתי והכלכלי של הקיבוץ.
השינוי המשמעותי ביותר הגיע מתנועת השומר הצעיר אשר החליטה לקיים בקיבוץ חולית את הועידה העולמית במסגרת חגיגות ה – 60 למדינה ו – 95 שנה לשומר הצעיר.
בזכות הועידה סיכמו הקיבוץ ותנועת השומר הצעיר העולמי על הסכם ארוך טווח לפתיחת כפר סטודנטים בחולית ליהודים צעירים הבאים מכל רחבי העולם. כפר זה מונה כ – 70 צעירים וצעירות בכל נקודת זמן. הכפר מנוהל ע"י השומר הצעיר, מתוחזק ע"י הקיבוץ ונתמך אקדמית ע"י מכללת ספיר.
הסטודנטים המגיעים לכפר ומגשימים חלום ציוני, משתכנים בין היתר ב – 50 יחידות דיור קטנות (שקוביות) אשר זקוקות לשיפוץ מיידי. עלות שיפוץ כל שקובית – 5,000 ₪ לא כולל מזגן שנתרם ע"י הסוכנות היהודית.
אנו פונים בבקשה לתרומת שיפוץ שקובית אחת או יותר לפי יכולתכם.
פנייתי מתואמת עם קיבוץ חולית, ניתן לפנות אלי בכל שאלה/הבהרה.
בתודה מראש,
יניב גלברד מרכז משק קיבוץ בארי 054-7918158
מ ה נ ה ל ת ה ק ה י ל ה
הנהלת הקהילה בישיבתה מיום 9.7.08 החליטה להיענות לפנייה הר"מ של קיבוץ חולית.
הנה"ק פונה לחברים לתרום באופן אישי וכן תקצה סכום זהה לזה שיותרם, מתוך תקציב הקהילה זאת במגמה להגיע לתרומה של שתי שוקביות (200 חברים שיתרמו כ"א 25 ש"ח = שקובית אחת).
ההתרמה תתבצע בחדר אוכל בניצוחם של שמחה ועלי אלון.
רקפת זהר ואיילת מוזס
שמחה ועלי אלון:
כמי שיש להם בן, כלה וארבעה נכדים בעוטף עזה (בקיבוץ בארי) אנחנו שמחים וגאים מאוד בתרומת הקהילה שלנו לתנועת השוה"צ שבחרה לקיים פרויקט תנועתי בקיבוץ חולית.
יפה יהיה להגדיל את תרומת הקיבוץ ולהוסיף עליה כיד נדיבותם הטובה של החברים.
להציל את ארוחת ערב שבת!
מאת:
חיים חננאל
לפני כשנה קראתי בעלון המשק כי סכנה מרחפת מעל ארוחות ערב שבת מכיוון שחברים אינם מעוניינים לעבוד. לעבוד פעם בחודש? ועוד בתמורה כספית נאותה? "מה הביג דיל?" חשבתי והצטרפתי לצוות.
מאז, אני חייב לומר- אני ממש לא סובל. יש בזה אפילו סיפוק קל, לראות איך בשש בערב בדיוק, הכל מסודר ומוכן לקראת הקהל הגדול שבא. אלא, שבערב שבת האחרונה נשברתי קלות ובסגנון חננאלי טיפוסי ניפנפתי בידיים ואמרתי שאני לא בא יותר. במועדון לחבר התרחשה קבלת שבת מרגשת בהשתתפות מסיימי י"ב והוריהם. חיפשתי מחליף כדי להיות נוכח ואז התברר לי שדבר כזה אינו אפשרי. כל כך מעט חברים בסבב הזה שאותו פועל שכיר שעובד מולי בשבועיים הבאים עובד יחד איתי- והפעם בכלים.
איכשהו בזכות הזריזות של מרתה ושלוות הנפש של מנו, הגעתי בזמן היישר מהעבודה, לבוש מעטה קל של כתמי רסק עגבניות, טיפות מרק עוף משומן שלא יבשו וניחוחות בישול.
וברצינות:
אני בטוח שרבים מסכימים איתי שארוחת הערב של ליל שבת היא מהמפגשים היותר חגיגיים שלנו. הקהל בא בהמוניו, אנשים מתלבשים יפה, נפגשים, אורחים מגיעים ובשבילי לראות את ארבעת הסבים של עומר יגודה רצים אחריו בחדר האוכל זו חוויה משפחתית אמיתית. לא חבל? לא חבל לוותר בקלות כזו? אנחנו (אני בהחלט מדבר בשם הצוות) קוראים לציבור לחזור להצטרף לצוות המשבצים. זה לא כל כך קשה ויש תמורה כספית - חשבו כ- 12 יום כאלו בשנה כפול השעות- לי זה מממן חלק מחוג הפסנתר של הילדה ועושה משהו טוב לקיבוץ. אז מה כל כך נורא?
ניפגש בשבת
ל ח ב ר י ם ש ל ו ם
ברצוני לרענן מה ניתן למצוא אצלנו באתר:
1. לוח אינפורמציה רץ ובו כל ההודעות שגלי כותבת בערוץ המקומי + שומרי לילה של אותו שבוע.
2. מספרי טלפון של כלל החברים + ניידים
3. מידע על פעילויות במילוא (כולל חופשים)
4. מידע על פעילויות תרבות עתידיות
5. פינת יזכור.
6. זמני פתיחה וסגירה של ענפי שרות שונים כולל נהג בית
7. סיפורי מקום
8. עלון המשק האחרון
9. סקר על נושא מסוים המתחלף לעיתים. (יש מקום להציע נושאים נוספים).
10. קישורים לבית ספר רעות, למועצה ולאתר הקיבוצים.
ועוד ועוד.......
אני יודעת שחברים רבים לא נכנסים לאתר מסיבות שלהם, אך נדמה לי שיש אחרים שכן רוצים ולא מעיזים. לשם כך אני מוכנה לתת עזרה למתעניינים.
מספר הטלפון שלי 4482 - אפשר להשאיר הודעה ואפשר להשאיר פתק בתא הדואר שלי. אני מבטיחה לחזור לכולם. מי שיצטרך עזרה בבית אין לי בעיה להגיע גם הביתה.
בנוסף אשמח לקבל רעיונות לשיפור.
ב ב ר כ ה , שרה אבל
ועוד בנושא הפדיקור
תגובה לתגובה
נ י צ ה ח ו פ י
ושוב תגובה נוספת בנושא שנכפה עלינו – הפיכת הטיפול בפדיקור ל"מרכז רווח".
ממתי נושא בריאותי הופך למרכז רווח בקהילה?
האם קהילה המחפשת מקורות נוספים לפעילות הקהילתית צריכה להרוויח מהטיפול בפטרת הציפורניים, או מטיפול בעיוותים אחרים הנגרמים לחולי סוכרת ברגליים, או מבעיות אורטופדיות שונות בגלל גיל, גובה וכו'?
הפדיקור מקל על החברים הסובלים מבעיות כפות הרגליים ומונע החרפתן.
עד כה נגבה מחיר נמוך יחסית עבור הטיפול הזה (וגם עליו איני בטוחה שנגבה בדין. אולי המחיר הקודם אמור היה לכסות הוצאות שונות של ענף הפדיקור, אבל מרכז רווח על שום מה?).
שאלתי בקיבוצים גדולים אחרים המתנהלים מבחינה חברתית וכללית בדומה לעין שמר ובשום מקום לא גובים כלל תשלום עבור פדיקור, זה ניתן כשרות לחבר ואינו נחשב כמותרות, ובודאי שאין להעמידו בשורה אחת עם שרותי מספרה או קוסמטיקה, שהם במידה מסוימת עניין של בחירה ויש להם סעיף בתקציב הכולל ("תקציב החבר"), אם כי לרוב התמחור בתקציב עבורם ממש, ממש אינו ריאלי. ראה תקציב לתספורת, צבע לשיער (נו...).
אני גם מתפלאת על ועדת בריאות שנתנה ידה לגזירת הפיכת מרכז רווח מפדיקור, האם זה לא מטרת ועדת בריאות לדאוג ולטפל בכל נושאי הבריאות של הציבור וביניהם בריאות כף הרגל?
אני מציעה להביא לדיון מחודש את ההחלטה הזאת השגויה בעיני ובעיני חברים רבים אחרים ואולי אף להעמיד סעיף זה להצבעה.
מגיבה נירה כהן – רכזת בריאות
אינני בטוחה שטיפולי פדיקור בקיבוצים שניצה מדברת עליהם הינם תחת מטריית התקציב של ו. בריאות כפי שהיה נהוג אצלנו (למעשה אני כמעט בטוחה שלא).
מתקבל הרושם מדברי ניצה כאילו עד היום לא שילמנו על פדיקור. שילמנו גם שילמנו ובכך אין שינוי. השינוי הוא בתוספת של 6 ש"ח בעלות לחבר/ה.
ובכלל - ההחלטה בנושא איננה בידי ועדת בריאות כי אם בידי מנהל/ת הקהילה ו/או הנהלת הקהילה.
רשאית הנהלת קהילת עין שמר לדון מחדש בהחלטה שהתקבלה לפני מספר שנים, להפריט עלות טיפולי פדיקור לתקציב ולהעמיד להצבעה החלטה שטיפולי פדיקור ימומנו על ידי תקציב הקהילה.
אני מציעה להפנות את הבקשה לדיון בנושא להנהלת הקהילה.
נירה כהן
תשובת איילת מוזס – רכזת הקהילה
הפרטת הפדיקור והקוסמטיקה נעשתה בשנת 2003.
ההפרטה במקור הייתה:
3 פעמים בשנה טיפולי פדיקור בסכום של 151 ₪ לשנה במונחי תקציב 6/2008
4 פעמים בשנה טיפוליי קוסמטיקה לחברות בסכום של 202 ₪ לשנה במונחי תקציב 6/2008.
חברים שלא נזקקו לטיפול או ששוחררו מחובת התשלום, חסכו במהלך השנים הוצאה זו – ונהנו, כמו בכל הפרטה אחרת, מתוספת לתקציבם.
כיום, באם הנך נזקק/ת לטיפול, שאינו מוגדר בסל הבריאות של קופ"ח, עומד לרשותך סכום ההפרטה ועוד סכומים אחרים שהופרטו כמו תוספת ותק לתקציב.
למרות האמור לעיל, לאור מספר לא מבוטל של פניות בנושא, שקלנו שוב את הנושא ולאחר התייעצות עם מרלן עלות הטיפול תהיה בסך 45 ₪ לחברים.
עלות זאת תחול על כלל החברים ללא יוצא מן הכלל.
בכל מקרה אין כוונה להפוך את הפדיקור למרכז רווח אלא להפסיק את השתתפות הבריאות במימון הטיפול. קודם לכן, הפעילות הייתה מזוכה ב 78 ₪ לטיפול, משהם היה החבר משלם 39 והבריאות 39. הקהילה מעתה לא נהנית מכספי הפדיקור. מדובר על כיסוי עלויות בלבד.
אשר לנושא "הסוכרת" שאינו יורד מסדר היום בנושא:
בהתייעצות עם רופא, נאמר מפורשות שפדיקור אף יכול להזיק לחולים בעלי "סוכרת מתקדמת" שאיבדו תחושה ברגליים.
על החולה לבצע בדיקה יום יומית ולהקפיד על היגיינה וניקיון של כפות הרגליים.
בסה"כ מדובר על תוספת של 6 ₪ לעומת קודם ובאם היו מצמידים את המחיר למדד – כבר מזמן היו מעלים את השתתפות החבר בטיפול.
שבת שלום, איילת מוזס
מ כ ת ב ת ג ו ב ה
ל ה ו ד ע ת ת מ י כ ה .
קראתי בעלון המשק האחרון מכתב תמיכה בעודי ולא ברור לי אם זה הומור או שזה רציני.
באם זה רציני אז זאת בדיחה עצובה מאוד.
ב נ י
לניצן אדר וצליל רוזיו
המתגייסות לצה"ל
שיהיה לכן גיוס קל, מעניין ומאתגר
ב ה צ ל ח ה!
מאחלים: ועדת צעירים וקשר
כ ר ט י ס י ת ד ל ו ק
השבוע חלקנו כרטיסי תדלוק לחברים שמעוניינים לתדלק בתחנה בקיבוץ.
חברים שמעוניינים להצטרף אנא פנו לגיורא ריפתין עד ליום 31.7.08 וגם לכם ננפק כרטיסים.
החיוב מתבצע בתקציב האישי
המחיר – מחיר תחנה פחות 3%
שבת שלום, איילת מוזס
נועם הספר יבוא ביום שני
ההרשמה על הלוח.
לאבא שטיין
שהגעת בכבוד לגילך המכובד,
ברכה חמה להמשך בשמחה, ביצירה ובבריאות טובה.
בשבת 19.7.08
בשעה 11:30
גילוי המצבה של
אהובה הרץ ז"ל
הפאב
פתוח
בשישי
היום שאחרי ההצבעה על השינוי
קטעים מתוך מאמר על השינוי
שנכתב בעלון בית זרע – ע"י עבי אשכנזי.
הביאה לדפוס - ניבה גולן.
כל השנים נע הקיבוץ בין המוקדים של הכלל והפרט במסלול חד סטרי: הקטנת משקלו של הכלל והגדלת משקלו של הפרט, נראה שזו העדפת החברים, אחרת זה לא היה מתרחש.
היו שינויים שנחשבו מרחיקי לכת בשעתם, כמו המעבר מקומונה א' לתקציב הכולל, או המעבר מלינה משותפת ללינה המשפחתית. גם אז היו חברים שהתנגדו משום שרצו לשמר את הקיבוץ הישן והטוב.
הנקודה החשובה היא, שהיום לא מורגשת חרטה והחברים אינם רוצים לחזור למצב הקודם.
ה ש י נ ו י י ם -
בתחום השירותים מתוכננת העמקה של ההפרטה, אולם המערכת הארגונית של הקיבוץ היא תמשיך להתקיים. הקהילה תמשיך לנהל מערכות בריאות, חינוך ותרבות, תמשיך להחזיק את הנוי והחצר ותספק שרותי תחזוקה ושירותים אישיים אחרים. נכון על חלקם נצטרך לשלם, או לשלם יותר מששילמנו, עד כה, אך ניסיון העבר מלמד שתשלום ישיר על הצריכה מביא התייעלות ומגדיל את ההכנסה הפנויה ואת מרחב הבחירה של החבר.
בתחום ההכנסות, חברי הקיבוץ יעבירו את הכנסותיהם מעבודה ומקצבאות לקופת הקיבוץ ויקבלו תקציב. לכאורה כמו עד היום, אולם התקציב יחושב לפי נוסחה שבה הכנסת המשפחה מהווה מרכיב מרכזי. זה לא יהיה כמו הקיבוץ השוויוני (?), אבל לא כה רחוק מהמציאות הקיימת, שבה נהוגות כל מיני נוסחאות המאפשרות אי שוויון בחלוקת ההכנסות, שלא לדבר על הכנסות בלתי מוצהרות.
בתוכנית השינוי יש יסוד חשוב של הגינות – הגידול בתקציב יחושב לפי סך ההכנסה שהחבר תורם לקיבוץ, ולא לפי יכולתו לפצל את הכנסותיו ולהעניק כותרות שונות להכנסות מסוגים שונים.
ש מ ו ע ו ת -
אני שומע ממתנגדי השינוי ביקורת חריפה על המצב הנוכחי בהקשר של ההכנסות הפרטיות – כאלה שבמסגרת הנהלים ואלה שאינן במסגרת הנהלים. אני מקבל ביקורת זו, אך אני חולק על המסקנה כאילו זה נימוק נגד תוכנית השינוי – ההיפך הוא הנכון. תופעה זו קיימת כבר במצב הקיים ודווקא תוכנית השינוי מכניסה אותה לסדר.
במסגרת הערבות ההדדית יתאפשר רשת ביטחון למי שמתאמץ אך מתקשה להשיג הכנסה מספקת. הגמלאים, בזכות תרומתם בעבר (לא בחסד) יקבלו תקציב פנסיוני השומר פחות או יותר על רמת החיים מלפני השינוי. אין להתעלם מהעובדה שבשנים האחרונות, ללא קשר לשינוי חל תהליך שחיקה בתקציב הפנוי וככל הנראה שחיקה זו הייתה נמשכת.
נכון יהיו פערים בהכנסות החברים, אולם הפערים יוגבלו על ידי מערכת מיסוי אחיד לכל ולחברים המסוגלים להתפרנס תהיה אפשרו לשפר מצבם.
ב ל ת י נ מ נ ע -
חשוב להבין, תהליך השינוי הוא בלתי נמנע. אולי נמתין שנה שנתיים, נמשיך לקבל החלטות שמגבירות את חוסר השוויון שלא על בסיס הוגן, ואז ניכנס לסיבוב נוסף של דיונים... שוב נשכור יועצים בכסף רב ונקדיש הרבה מאוד מאמצים שיבואו על חשבון טיפול בנושאים אחרים.
ת ה ל י כ י ם -
יש תהליכם שגם מתנגדי השינוי לא יוכלו לעצור – הזדקנות הקהילה.
נשמעה ביקורת על כך שתוכנית השינוי פוגעת כביכול בגמלאים ובצעירים.
לגבי הגמלאים – בכלל לא ברור שהם יפגעו, ואם כן, לא מעבר לפגיעה שהייתה נגרמת בגלל המשך תהליך השחיקה.
לגבי הצעירים - תיתכן פגיעה בהורים לילדים, אך הם יוכלו להתגבר עליה על ידי העצמת הפרנסה.
אבל אסור להתעלם מהקבוצה שנמצאת בסיכון המרבי, שכבת הביניים, החברים שמצפים להיות גמלאים בעוד 30 ואולי 40 שנה - הם בסיכון המרבי. מניעת או דחיית אימוץ תוכנית השינוי עלולה לגרום פגיעה קריטית בשכבה זו.
זה הרגע האחרון להתארגן להעמקת הביטחון הסוציאלי.
תוכנית השינוי היא למעשה תוכנית הצלה שנועדה לבלום תהליכי התדרדרות ולספק בטחון לעתיד.
נלקחו (בטעות) מכנסי עבודה קצרים ממקלחת הבנים בבריכה.
בכיסים היו רשיון נהיגה ותעודת זהות המצפים בקוצר רוח לחזור לבעליהם.
ב ת ו ד ה - ניר אלון
מכתב
שלום לכם,
אנא מכם, בבקשה הקדישו שתי דקות לקריאת הודעתי זו. זה מאוד חשוב לי. רק כך אוכל אולי למצוא את אשר אני מחפשת.
אני ניצולת שואה, כיום בת 72 לעת זיקנה, כשבנותי וחלק מנכדי נישאו וב'ה אני זוכה לנקום את נקמתי בנאצים - משפחה ענפה בארץ ישראל, אני חשה
צורך לסגור מעגלים. מכיון שהייתי ילדה קטנה במלחמה, איני זוכרת הרבה מתקופה זו.
במחקר הארוך והמעמיק שערכתי נשארו חורים רבים בסיפורי - סיפורה של ילדה קטנה שאיבדה כמעט את כל משפחתה. אומנם אחת מיני רבות, אך בשבילי - עולם ומלואו.
אני מחפשת אנשים שעברו איתי את הגבול מצרפת לשוויץ, בשנת 1943
אנשים אלה היו אז ילדים קטנים, והיום צריכים להיות בני שבעים פלוס.
נסו להיזכר,אולי שכנה, קרובה רחוקה, חברה של אמכם/סבתכם וכד'. זכרו ששם משפחתן של הנשים
השתנה ככל הנראה, והם כולם יכולים להיות בכל מקום על הגלובוס, אם הם עדיין בחיים.
השמות:
ליזט פלסטרנט
פאול רוזנברג
ליבה רוזנברג
סוזן סובלמן
יצחק/אייזיק מילאן [או מילאן איזק, לא ברור מה השם הפרטי]
דורה ישראל-מנשה ושני ילדיה, רוברט ופורטוני
גם אם אתם מכירים מישהו עם סיפור דומה שעבר את הגבול בשנה זו אך לא מופיע ברשימה, אשמח אם תפנו אלי.
המייל:
was.jenny@gmail.com
מקוה למצוא איזשהו קצה חוט.
תודה רבה!
רכבים
מלוכלכים
אני חוזרת ומבקשת להקפיד ולהשאיר רכבים נקיים לאחר הנסיעה בהם.
אם נכנסת לרכב מלוכלך, אנא הודע לי מייד, כדי שאוכל לברר מי נסע ברכב קודם לכן.
והניקיון שיתבצע – יהיה על חשבון המלכלך.
פ נ י נ ה ג ל ע ד
יש!!
תנור אפיה במועדון לחבר
תודות לרבקה ואורי אשכולי.
ב ש ב ו ע ה ב א
שיחת קיבוץ
תתקיים ביום שבת
26/7/08 בשעה 21:00 במועדון
סעיפי השיחה:
1. קבלה לחברות -
הנהלת קהילה ממליצה לקבל לחברות את המועמדים הבאים:
* טל אייזן
לנה בר מאור
ג'ני יגודה
מארק צ'נסקי
עינת תומר
לירון תיבון
2. תקנון עבודה מתוקן –
הנהלת מש"א מביאה תקנון מעודכן, בעקבות דו"ח הביקורת בנושא שעות נוספות. התקנון אושר בהנהלת קהילה.
3. נוהל קדנציות –
הנהלת מש"א מביאה נוהל מעודכן בנושא אורך קדנציות של רכזי ענפים וממלאי תפקידים.
4. אישור דגם אדריכלי לבנייה חדשה.
להתראות בשיחה
נדי מילשטיין
ש א י ל ת א
לרכזת הקהילה
למזכירהוהנהלת קהילה
מה קורה עם צוות השינויים?
ומהם לוחות הזמנים?
(השם במערכת)
מוסרת רקפת: צוות שינוי נפגש לפני כחודש וחצי והטיל על קבוצת חברים מתוכו למצוא מלווה מקצועי לצוות. המשימה לקחה זמן רב מן המתוכנן בשל הקושי למצוא אדם מתאים ופנוי ומתאים לתקציבינו. אנו מקווים שהנושא ייסגר בשבועיים הקרובים ונוכל לצאת לדרך.
מה עדיף: לשפץ או לבנות חדש? איפה יותר כייף לתכנן: בקיבוץ או במקומות אחרים? מי לקוח מוצלח יותר: קיבוץ או אדם פרטי? ובהזדמנות זו – כמה פרטים שלא ידעתם על האדריכלית הכי עסוקה בעין שמר.
איך הגעת להיות אדריכלית?
מעולם לא ידעתי מה ארצה לעשות כשאהיה גדולה. המחשבה להיות אדריכלית עברה בראשי, אבל ההחלטה התגבשה בזמן הטיול הגדול למזרח אחרי הצבא. משך אותי הגיוון שישנו במקצוע הזה, שהוא רב פנים: עיצוב ואומנות, טכנולוגיה, פונקציונליות, חברה, אקולוגיה, אורבניסטיקה, פילוסופיה ועוד.
כדי ללמוד אדריכלות נאלצתי לעשות בגרות מלאה אקסטרנית, משום שבזמני עדיין לא עשו בגרויות במוסד. חמש שנים למדתי בבצלאל לתואר אדריכל, במחזור הראשון שהעניק תואר, וסיימתי את הלימודים ב-95.
ומאז...?
שבע שנים עבדתי כשכירה במשרדים שונים, את רובן במשרד "להב-ריג אדריכלים", שבמסגרתו תיכננו (בין היתר) את קריית הממשלה המחוזית בבאר-שבע. במשך השנים יצא לי להכיר ולהתנסות בתחומים רבים של תכנון: מגורים, משרדים, תכנון אזורי, תכנון טכני, עיצוב פנים ועוד.
לאחר לידתה של יערה, פתחתי משרד עצמאי בקיבוץ, ומאז כבר שש וחצי שנים אני עצמאית. במסגרת המשרד אני עוסקת במגוון תחומים: שיפוץ בתים, בניית בתים פרטיים חדשים, תכנון מבני מפעל, משרדים, ועוד. עובדת איתי במשרד טל גילת מקיבוץ עין החורש – הנדסאית אדריכלות במקצועה.
איזה תכונות צריכות להיות לאדריכל?
אדריכל טוב צריך להיות בעל יכולות בתחום הראלי/טכני ובתחום היצירתי/עיצובי, אבל חשובה גם תקשורת טובה עם האנשים. בעבר היה האדריכל כאלוהים, והכל נעשה בדברו. היום אנו נמצאים בקיצוניות השניה, שהיא תרבות היזמים: היזם הוא חזות הכל והאדריכל מתכנן לפי תכתיביו את מה שיהיה הכי קל למכור.
הדבר הנכון לדעתי, הוא היכולת להתחבר ולהבין מהם הצרכים של המזמינים, ולהציע להם פתרונות מתוך האני מאמין שלי.
האם אדריכלים ממציאים כל פעם את הגלגל מחדש או נעזרים בתוכניות קודמות שלהם?
כל בית דורש התייחסות ספציפית בגלל שנתוני השטח מחד ורצונות הדיירים מאידך הם שונים. מצד שני יש לאדריכל ניסיון מצטבר מפרויקטים קודמים שמאפשר לו ליישם פתרונות ועיצובים מוצלחים ממקומות אחרים בסיטואציה חדשה.
מותר לקחת תכנון של אחרים – האם זה נהוג?
חוק זכויות יוצרים חל גם על אדריכלות. לא נהוג (ואף אסור) לקחת תכנון של אחרים, אך גם כאן כמו באמנות ובמוזיקה יש השפעות שעובדות על כולנו.
האם יש משרדי אדריכלות בקיבוצים אחרים?
קיימים לא מעט משרדי תכנון בקיבוצים, בחלקם עובדים כמה מתכננים מאותו קיבוץ יחד (אדריכלות הזורע, ברוך שמיר ועוד). הנישה הקיבוצית דורשת הבנה וראיה מעט שונה משל הבניה במקומות אחרים, ולטעמי יש יתרון במתכננים שבאים מתוך ההוויה הקיבוצית ומבינים אותה מניסיונם האישי.
מהם השלבים של תכנון בית, וכמה זמן הוא לוקח?
בשלב הראשון אני נפגשת עם המזמינים לקבל מידע על רצונותיהם ועל התנאים הבסיסיים של הפרויקט (מיקום, כיוונים, גודל, תקציב). בשלב שני אני מכינה הצעה או שתיים ונפגשת עם המזמינים לשמוע את התייחסותם. נוצר תהליך של דו שיח עם המזמינים וכאשר הם מרוצים התוצאה, עוברים לשלב הבא שהוא הגשה להיתר בניה.
במקביל להוצאת ההיתר (תהליך שנמשך כמה חודשים), אני מכינה תכניות עבודה ומפרטים, ומעבירה את התכניות למהנדס, שמכין תכניות קונסטרוקציה.
בשלב הבניה תפקידי לבצע פיקוח עליון (אדריכלי) שעיקרו לבדוק שבונים לפי התכניות ולתת פתרונות בשטח לבעיות ורצונות שצצים במהלך הבניה.
קשה מאוד להעריך מראש כמה זמן יקח התהליך- זה תלוי מאוד במידה שהמזמין מפנה את עצמו לעסוק בעניין ובמהירות שבה הוא מקבל החלטות. יש גם תלות בקצב של מוסדות התכנון המטפלים בבקשה להיתר. גודל הבית אינו בהכרח גורם עיקרי בקצב התכנון. לפעמים דווקא מגבלה קשה של גודל דורשת תכנון מורכב (ויצירתי) יותר.
מה את מעדיפה לתכנן - שיפוץ או בית חדש?
קל יותר לתכנן בית חדש. שיפוץ דורש השקעה רבה בתיעוד ובהתאמה למבנה הקיים בנוסף לשלל האילוצים שנובעים מסיטואציה נתונה. מצד שני קושי מאתגר ודוחף לפתרונות יצירתיים, כך שיש יתרונות לכאן ולכאן.
מי הלקוחות שלך?
ראשית אני עושה את מרבית עבודות התכנון האדריכלי בעין שמר, הן בתחום המגורים (שיפוצים ועכשיו בתים חדשים) והן בתחום החצר והמשק. אבל רוב העבודה שלי היא עם לקוחות מחוץ לקיבוץ, רובם מהמגזר הכפרי: מצר, להבות חביבה, עין החורש, המעפיל, כפר ידידיה, גן השומרון, פרדס חנה, כרכור, נחשולים, כרם מהר"ל, קציר, מאור, עמיקם, גבעת חיים, בית השיטה ועוד. הקיבוץ שבו אני עובדת הכי הרבה מלבד עין שמר הוא מענית, שם תכננתי רבים מהשיפוצים בבתי חברים, וכן מבנים לגלעם ואת השיפוץ הגדול בבית חביבה.
האם יש קושי לתכנן לאנשים מעין שמר?
אני רואה את הלקוח המקומי הקיבוצי כפי שאני רואה לקוח מהחוץ. אני משקיעה את אותו מאמץ ויחס, על מנת להוציא את התוצאה הכי טובה מנתונים שיש. הלקוח המקומי אינו מובן מאליו בעיני. אני גם לוקחת בחשבון שבתים שאני מתכננת בקיבוץ יישארו לידי עוד הרבה שנים...
ועוד שאלה על עין שמר: מדוע אין אפשרות להרחיב בתים מערבה, האם זה בגלל התשתיות?
תחום זה קשור יותר לועדת תכנון ופחות אלי כאדריכלית. כל תכנית נשקלת לגופה בהתאם למיקום התשתיות בהיקף הבית, שכנים, קרבה לדרך/ מדרכה וכדומה.
לאחרונה שופצו הבית הוורוד ובית הילדים ששימש כמשחקיה – מה חלקך?
שני הבתים שמרו על ייעודם המקורי כבתי ילדים, אך היה צורך להתאים אותם לצרכים של החינוך היום. בשיפוץ הבתים שיניתי חלק מהמבנה הפנימי, תוך שמירה רבה ככל האפשר על המעטפת החיצונית המקורית – כפי שתוכננה ע"י קובה.
הכוונה הייתה לחשוף ולהדגיש את יופיים המקורי של הבתים.
בעבר היית רכזת ועדת תכנון והיום את חברה בה, האם בציבור אין ערבוב בין שני התחומים?
אני בראש וראשונה אדריכלית – וזהו עיסוקי המרכזי. כאשר אני מתבקשת לתכנן משהו, אני עושה זאת על פי המסגרת שנותן לי המזמין. כך גם בקיבוץ; איני מחליטה על גודל הדירה, סכום השיפוץ וכדומה – אלא רק מנסה להוציא את המיטב מתוך האפשרויות והמגבלות. לועדת תכנון אני תורמת מתוך הידע והניסיון שיש לי כמתכננת.
תודה לנוגה על השיתוף
פרוטוקול הנהלה כלכלית
מיום 24.4.08
פרוטוקול ישיבה מס 90
מיום 24/04/08
הישיבה היא של הגופים הבאים:
- מועצת מנהלים של כלל עסקי הקבוץ.
- מועצת מנהלים של "עין שמר החברה הכלכלית".
ועד ההנהלה של "עין שמר אחזקות חקלאות אגש"ח בע"מ".
משתתפים: משה שפירא, אורי ליס, יהודה ריפתין, עמי גלעד, מרק ברצלבסקי, ליאורה מאסטרו, גדעון מגן, לימור גרוסמן, יגאל קצנלנבוגן, גיל עמל, עודי דגאי, יואב דרורי.
מוזמנים: רכזי ענפים (למעט מנהלי ויו"ר תעשיות גומי ומיניפלסט שהיו בישיבה הקודמת),
אורח: חגי ארליכמן.
1. אושר פרוטוקול ישיבה 89.
2. חידוש ערבות עין שמר חקלאות אגש"ח בע"מ לאגש"ח מיניפלסט – ההנהלה אישרה את חידוש הערבות שניתנה למיניפלסט ב-26.06.07 עפ"י בקשת בנק מזרחי והסמיכה את יגאל קצנלבוגן ויואב דרורי לחתום על המסמכים המתאימים.
3. דוחות ענפים 2007 – גיל עמל הציג את הדוחות ביחד עם רכזי הענפים שהגיעו לישיבה (זיו חדוותי – חצר ראשונים, אהרון חדוותי – גד"ש, משה שפירא – רפת, נעדר חן שוורץ - מטעים). ברוב הענפים תוצאות 2007 נופלות מאלו של 2006 .
רפת – עליה גדולה בתמורה ממכירת החלב (תוך שחיקת מחיר המטרה) לא קיזזה
באופן מלא את הירידה הגדולה בהכנסות ממכירת בשר (יבוא מאסיבי). השנה
עודכן מחיר המטרה ומחירי הבשר עלו לכן צפויה חזרה לתוצאות 2006 .
גד"ש – נפילת מחירי הכותנה ונפילת שער ה$ מקשות על הענף. לעתיד סיכוי
המשך גידול כותנה לוט בערפל. יתכן ובשנים הקרובות הענף יצטרך להתמקד
בתחמיצים למיניהם, חיטה ותירס.
מטעים – אבוקדו ברובו צעיר לכן יהיה בהפסד 2-3 שנים הבאות.
פרדס (דיון בסעיף הבא).
חצר – המשך שיפור בתוצאות. הברים העירו כי יש לטפל בהגדלת העברות
מהעמותה לקיבוץ בגין קרקע ושירותים.
ההנהלה רשמה בפניה את התוצאות הענפים והביעה תקווה לתוצאות משופרות
ב- 2008.
4. פרדס – הפרדס מפסיד מזה שנים ואין אפשרות לטעת, ו/או לשדרג אותו בגלל שרובו בקרקע שהושבה בהסדר החובות לממ"י. הוצגו חלופות לעניין זה.
בדיון לא נפלה הכרעה ולכן התבקש יואב לנסות לשדרג את הצעת גרנות ולסכם את העניין בסבב טלפוני.
5. חלוקת דיבידנד –
גיל הציג תחזית מקורות ושימושים לשנת 2008 (מצורף). עודי ויואב הסבירו לגבי
ההשקעות העסקיות המתוכננות, והוצאות והכנסות נוספות לשנה שלא הופיעו
בתוכנית 2008.
ההצעה: להעביר 1.099 מליון ₪ כדיבידנד.
• לאור התוצאות והתחזית הסכום קטן מידי יש להגדילו.
• צריך לנהוג במשנה זהירות לאור השנה הלא פשוטה העומדת בפנינו.
• לא רצוי להשאיר סכומים גדולים כאלו, כפי שמופיעים בדו"ח ללא יחוס.
• הלוואת בעלים צריכה לשמש את הרחבת הצומת.
• יש להבטיח שהדיבידנד יגיע לחברים.
סוכם: א. בהתאם להסכמה שהייתה עם איילת להעביר דיבידנד של 1.2 מליון
ש"ח בגין רווחי שנת 2007. עפ"י החלוקה של 75% לאגודת החברים
הכל בכפוף לאישור השיחה. הסכומים הנ"ל יועברו לחלוקה.
ב. ב. בשבתה כאסיפה כללית של "שמר אגודת חברים" החליטה ההנהלה
לצרף את
יגאל קצנלנבוגן כחבר בהנהלת שמר אגודת החברים".
ג. ג. פירעון הלוואת בעלים לעין שמר – אלון בסך כ-1 מליון ₪ יועבר
לקרן פיתוח עסקי, עפ"י החלטות המועצה להקמת הקרן מיום 16.05.2007. החלטה זו תובא לאישור שיחת קיבוץ.
6. עדכונים:
א. יואב דיווח על פרוייקט הגן במשחקיה- חתימת חוזה עם המשתמש והשגת
בטחונות מתאימים. חבר במועצה הביע תרעומת כי לא ניתנה אפשרות
אמיתית לצוות מקומי להרים את הנושא.יואב התחייב כי אם יתגבשו צוות
ותוכנית עסקית כזו, ניתן יהיה להקימו תחת ענף הגיל הרך של עין שמר.
ב. דיווח על הפקדת התכנית מ254א – הרחבת המתחם המסחרי בצומת מנשה – להתנגדויות.
ג. עודי דיווח כי ההחלטה לבחון השקעה בצ'יק-טק הוקפאה עקב נסיבות הקשורות בצוות הבודק. חברי המועצה ביקשו לעשות מאמץ ולפתור את הנושא.
רשם: יואב
ל ח ב ר י ם כ ו ל ם -
ביום רביעי ה-23/7/08 יתקיים בהנהלת הקהילה בשעה 16:15
דיון פתוח בנושא מדיניות קליטה לקראת הבאת הנושא לשיחה.
הציבור מוזמן
תודה ליואל גרוסברג
שתיקן את הספסל
בכביש המרכזי של הכפר.
ש ר ה
ש ב ת ש ל ו ם
