עלון מס' 8 (3730) כו בשבט תשס"ט 20.2.2009
ח ו ר ף ח כ ם ו ק ב ל ת ש ב ת
מ א ר ח י ם :
איך נכנסים
לאתר של הסי איי איי?
לאחר קבלת שבת, בשעה 21:20 במועדון לחבר
הרצאה של
ליאורה מאסטרו
שירות המידע המקוון לאזרח- חובה של השלטון
ההרצאה מלווה בדוגמאות מרתקות
בשידור חי מהאינטרנט
ולקינוח ההרצאה:
האתר של עין שמר כדוגמא מצוינת של שירות מידע לקהילה
חידושים והסברים:
מרה אבנר
ה צ י ב ו ר מ ו ז מ ן
פ ו ת ח י ם ש ב ת
לפני שבוע, שרנו "שירים על הגובה", בין השירים זימר אמרי גלעד את "שיר היונה", ענת וניר אלון הנעימו בשיר "בלדה לאשה". הפתעת הערב הייתה שירתה היפה של הדס זרטל (אשתו של נבות) שהגישה יחד עם אביעד שפירא את "השיר על הארץ". רוב תודות לכל הסולנים והנגנים.
את פרשת "יתרו" דרש בגישה חילונית ייחודית עלי אלון. בתחילה אמר שהפרשה מוקדשת למעמד הר סיני המהווה נקודת שיא בתולדות האמונה הישראלית. במעמד זה מקבלים בני ישראל את עשרת הדברות ונחתמת בו הברית בין אלוהים לעם ישראל.
סיפר שארבע בריתות או תכניות אלוהיות שנכשלו קדמו למעמד הברית בהר סיני:
התכנית ליצירת האדם, הברית עם נוח, הברית בין הבתרים עם אברהם ולבסוף הברית עם יעקב- ישראל .
לאחר מכן דיבר על כך שיש לקרוא את הפרשה בארבע שכבות עיקריות: א. הסיפור התנ"כי כשלעצמו. ב. הסיפור כתעודה שנכתבה כ 1000 שנה לאחר אירועי הפרשה, ג. דרך עיניהם הפרשניות של חז"ל, ד. דרך עיניו של האדם המודרני.
עלי ניתח כל שיכבה ושיכבה, אמסור רק את דבריו על נקודת הראות של האדם המודרני: פרויד בספרו "משה והמונותיאיזם" טען שמשה לקח את המונותיאיזם של אחנתון, בחר לו עם עבדים קרע אותו מהאלילות המטריארכלית בניגוד לרצונו והשליט עליו בכוח את המונותיאיזם. ציין שפרויד תופש את המונותיאיזם כסוג של מחלת נפש אדיפלית, ואכן, הוסיף עלי, המונותיאיזם הביא על העולם קנאות דתית, פונדמנטליזם ומלחמות דת. לעומתו האלילות היוונית הניחה את יסודות הנאורות, הספק, הפילוסופיה, המדע והסובלנות.
דרכם של כל הדתות והממסדים הדתיים להשתלט על עמים היא ייחוסם לסמכות אלוהית, ותמיד במופע גרנדיוזי ענק. כל האירוע הזה של מעמד הר סיני הוא המצאה ספרותית שהאינטרס של מי שכתב אותו כתוב במפורש: שהעם יאמין במקורה האלוהי של התורה. אבל ברור שהתורה אינה המצאה אלוהית. חוקים דומים אפשר למצוא בכל המזרח הקדום, (ואם כך, האם אלוהים שלנו "שאל" אותם מעמים אחרים?)...
הפירוטכניקה עתירת האש והעשן עובדת היטב על העמים מאז ועד היום כי האדם זקוק לאשליות שיש אֵל המשגיח עליו, שהעולם מנוהל בצדק וכל אחד מקבל כגמולו: הרשע ייענש והצדיק יזכה בגן עדן.
ב 200 השנים האחרונות קם לצד האדם המאמין, אדם מסוג אחר, האמון על השיטה המדעית, אדם ספקן, שואל, מפקפק בכל "הניסים", מבחין ע"י מי ולאיזה אינטרס משוכתבת ההיסטוריה.
הרעיון שרק עמנו נבחר, שאנו "עם סגולה" ורק לנו יש בשורה לעולם, הצמיח לנו רק צרות...
לסיום אמר שהתנאים של אלוהים "בחוזה" שלנו במעמד הר סיני אינם ניתנים להגשמה. ואי מילויים גורר תמיד אסונות ועונשי גלות מן הארץ. רק דור החלוצים,הורינו, שמרד בדת, החליט להיות אדון למהלכים ההיסטוריים והפקיע את גורלנו מידי האלוהים.
והשבוע, "שירים על ברית" בהקשר לפרשת "משפטים", על הפרשה – עדה גבע.
ג ש מ י ם
השבוע ירדו 10 מ"מ גשם
שירות
למופת
ביום הבחירות הגעתי לכלבו וחשכו עיני!
עקב סתימה בביוב שבאזור הפירות והירקות,
הוצף הכלבו במי גשמים שלא הצליחו
להתנקז כהלכה.
הייתי אובדת עצות ולא ידעתי מה לעשות,
עד שבחרתי לפנות לרוג'ה.
רוז'ה נחלץ לעזרתי בלי היסוס, עם רצון טוב
לעזור ולפתור את הבעיה.
התברר כי המצב אכן מסובך. רוג'ה התקשר
לאלישע שמרי, שלא היסס לרגע, הגיע והצביע
על מקום הברכה המקולקלת. רוז'ה נשאר
וטיפל בבעיה שהצריכה להביא קבלן מחוץ
לעין שמר ותחת גשם זלעפות, במשך 4 שעות
תוקן הביוב ובא פתרון לבעיה.
אני מודה להם בכל לבי.
דגנית חננאל
לשני החביבה
בחמישה מפגשים הוכחת לנו ש"אם תרצו אין זו אגדה"...
להאמין בדרך ובשיטה.
דיברנו על שליטה, פנטזיה,
תמונת עתיד מיטבית,
על הוויה קיומית וחלומות בהקיץ.
על צרכים, על קניות, על קניות במבצעים ומתנות.
ספרנו כל פרוטה ופרוטה וערכנו טבלאות.
חיברנו, חיסרנו, קיבלנו חשבון
שהביא אותנו למקום הנכון.
קיבלנו הרבה תובנות בהתנהלות הכספית והבנו ש"היש ישנו והאין איננו".
וצריך להמשיך את חצי הכוס להמתיק
ולא לעשות קניות לריק...
באנו להחכים, לטעום ולהשכיל,
ויצאנו נשכרות עם משהו מועיל.
ושוב תודה לך שני על האמונה,
שהכל אפשרי והרשות נתונה.
בשמי ובשמן של הבנות
הרבה נכסים ופחות דאגות!
תמי צמח
לטובית המופלאה
שהשכילה לרקוח באהבה, כשרון, השקעה וסבלנות –
מרק מצוין של ספורים והפעלות יצירה לילדינו ולנו.
אכלנו ונהנינו ונשארנו עם טעם של עוד
וכבר מצפים לשנה הבאה.
בתודה גדולה גדולה!
נוגה ואמיתי תירוש
בשם ילדי חמשוש תלתן והוריהם
"תחת שמי היאור" - סיום
כבכל שנה משנות ה"חורף" - אדם מעשיר אותנו בהרצאותיו על נושאים מתחומי ההיסטוריה, הארכאולוגיה והגאוגרפיה. הפעם חזרנו למצרים העתיקה, כשהמיקוד היה בתגליות וחידושים במחקר בעשרים השנים האחרונות. אבל אף פעם לא נשארים בתחום אחד, כי הרצאותיו של אדם, למרות קוצר הזמן, הן בינתחומיות ומועברות בצורה מגוונת ומרתקת.
אנחנו מרגישים בחוג כמאזינים להרצאה באוניברסיטה...
על כל אלה תודה מכולנו, משתתפי הקורס, שרובנו נמנים על נאמניו המחכים כבר לשנה הבאה.
שלומית ויורם תומר
חורף חכם
טיולים
בעקבות
עוזבים
מ ש ב ע ע ד ש ב ע
טיול לאזור קיבוץ להב
בהדרכת אבי נבון
מקצוען אמיתי!
שבת 21.3.09
3 ק"מ הליכה ברמת קושי בינונית באתרים. לימוד והיסטוריה ולכן אינו מתאים לילדים.
תתפרסם הרשמה מחיר 50 ₪
יוסי טיולי חיות וצמחים
מרגישים עקצוצים באצבעות הרגליים?
תופסים את עצמכם מביטים אל חדר האוכל בערגה מסוימת?
בודקים בארון אם יש לכם בגדים משונים ומצחיקים?
אם כן, וגם אם לא, תרשמו:
יום שישי ה-13 (במרץ כמובן)
פורים אימה!!!!!!!!
מחכים לכם בין הקורים...
הצוות.
מחסן תחפושות
מחסן התחפושות און-ליין תופס תאוצה ורבים הנעזרים בו עבור תחפושת לילדיהם. זה חוסך כסף, התרוצצויות ועוד..
לרשות המשתמשים טבלה אחת ובה רואים את אפשרויות ההשאלה, וכתובת נוספת – בה ניתן להצטרף ולהכניס את התחפושות להשאלה או למסירה.
המעוניינים להצטרף – אנא שלחו מייל לכתובת purim1927@walla.com
וישלחו אליכם הלינקים המתאימים.
גלילי נייר טואלט:
תודה לכל הרבים שהעשירו את הקופסא של גלילי נייר הטואלט על ספסל המציאות.
סיימנו את הפרויקט ואין לנו צורך יותר.
להתראות בפעם הבאה.
חצר ראשונים.
איסוף שמונצץ
החממה העמידה קופסא לשמונץ על ספסל המציאות שליד חדר העלון: כפתורים, סיכות, משחקים קטנים וכדומה.
שימו לב! –
האיסוף הוא עד יום שלישי הקרוב בלבד. לאחר מכן אין להביא דברים.
תודה מראש
טל אייזן
מזל טוב!
למורן ועידו בן דור
להולדת הבת שני
לסבים דלית ושמוליק
לכל הדודים הדודות והמשפחה הרחבה!
ש א ל ה
למנהל הקהילה – עמית דגן
ברצוננו לדעת, האם יש הגבלה לסכום הכיבודים שיכול ענף, ועדה, או הנהלות לצרוך בכלבו ובחדר האוכל.
נראה לנו, כי יש מקומות עבודה שאינם מגבילים את עצמם והכיבודים בשפע. אחרים לעומתם, שותים קפה וטועמים עוגיות במשורה.
האם יש הגבלה, פיקוח?
(שמות 4 נשים במערכת)
משיב עמית דגן –
מנהל הקהילה
קיבלתי את השאילתה בנושא הכיבודים.
החלטנו לבדוק את הנושא תוך ניסיון ליצור סטנדרטים מחייבים לכלל ענפי הקיבוץ.
בנוסף – הוחלט לצמצם באופן מיידי את הוצאות בית המוסדות בסעיף זה בצורה משמעותית.
עדכוני
מש"א
עוזי סגולי מסיים את תפקידו כאחראי פלאפונים.
תודה לך עוזי על השנים הרבות בהן דאגת לתחום חשוב זה, במקצועיות מול חברת סלקום בניסיון לקבל את הטוב ביותר,ומול החברים בניוד, חיבור ועוד פעולות רבות שאפשרו לכולנו ליהנות מטכנולוגיה זו.
עוזי ימשיך לטפל בתחום עד שימצא מחליף.
דרוש/ה אחראי/ת פלאפונים
דרישות התפקיד:
• קשר עם חברת סלקום
• הכרת החוזה
• מעקב אחר חיובים מסלקום
• חיובי החברים
• נתינת שרות חברים
• זמינות לחברים / לסלקום
התפקיד הוא חלקי, אך דורש זמינות רבה לחברים.
ניתן לפנות לרוני גלעד עד ה – 3/3/09
הנוי בבית הקברות
האחריות על בית הקברות היא של הנוי כל בקשה יש להפנות לגילי (רכז הנוי).
שבת שלום, רוני
אהבתי
וגידלתי
בשבת (אחרי ט"ו בשבט) יצאתי לגינה והנה גזע העץ בגינתי, שהיה מקושט בעציץ מקומקום ישן בו שתלתי קקטוס,
עומד עירום ומיותם, העציץ נלקח ואיננו...
כל מי שאוהב עציצים יכול לעשות לעצמו בקלות עציץ כזה:
לקחת קומקום ישן (תמיד מוצאים ליד פחי האשפה), למלא באדמה, לשתול את הצמח האהוב עליו, והעיקר – לאהוב לטפל ולטפח..
אז כדאי להיות גנב?
ומה אתי? אהבתי, טיפלתי וטיפחתי את העציץ הזה כבר כמה שנים, לא חבל?
עוד אפשר לכפר ולהחזיר ליד ביתי – ולמחזיר יסלח ויבורך.
הגינה של יהודית סגולי
תאריכי שיחות הקיבוץ הקרובות הם: יום שלישי 24.3 יום שלישי 31.3 במועדון בשעה 20:30
מ ה נ ו י
עד כה כשלושים חברים השתמשו במרסס לשביעות רצונם, עד שלפני כשבוע וחצי מישהו לקח את המרסס ולא החזיר אותו. את/ה מתבקש/ת להחזירו במהרה לארון שבחוץ.
הלוקח את המרסס מתבקש לרשום
את שמו.
חומר הריסוס נמצא בתוך מבחנות בארון, בבקשה לקחת מבחנה אחת בלבד.
פרוייקט עבודה חינוכית
במרכז הבוגר
במסגרת תכנית לפיתוח ערכי עבודה ואחריות אצל ילדי המרכז הבוגר, אנו מתחילים בפרויקט "הכנסה אחראית" בו יעבדו הילדים בתפקידים שונים בקיבוץ תמורת תשלום, שעמו יוכלו לרכוש למרכז כל שעל לבם.
המסגרת הראשונה בה יחלו הילדים לעבוד היא ברחיצת חלק ממכוניות הקיבוץ. על כך נודה לוועדת הרכב ומנהל הקהילה, אשר נתנו לנו את ברכתם לצאת לדרך.
אנו מאחלים לכל הנהגים והנהגות נסיעה נעימה, נקייה ובטוחה.
צוות וילדי המרכז הבוגר
שיחות עם בנים ובנות שעזבו את הקיבוץ
והפעם שיחה עם רון אלון
בנם של דורית ויורם, אח לגיל, נעמה ואלה – שכולם אינם גרים בעין שמר.
השיחה נסובה על מה הוא עושה היום, מה הוביל אותו לשטחי עניין אלה, מה הקשר שלו עם עין שמר ועוד.
רון בן 35 התחנך בקבוצת "רימון", בשנתיים האחרונות גר במושב בית זית שליד ירושלים. תואר ראשון עשה בלימודי מזרח אסיה ולאחרונה סיים תואר שני בייעוץ פסיכולוגי. בשנתיים האחרונות מנהל עמותת ויפאסנה הנקראת "תובנה".
ספר על עצמך עד היום
אחרי המוסד עשיתי שנת י'ג בקן נוה-שאנן בחיפה, לאחר מכן בנח"ל השתייכתי לקבוצה שעשתה פרויקט מיוחד חברתי-קהילתי בזמן השירות. לאחר הצבא גרתי שנתיים עם כמה חברה בקומונה בירושלים ועסקנו בפעילות חברתית באתר הקרוונים "גבעת המטוס". זוהי שכונה קשה מאוד מבחינה סוציואקונומית שתושביה אתיופים, רוסים וישראלים מחוסרי דיור. שימשתי שם כעובד קהילתי: מתאם בין גופים, השגת תקציבים, מיפוי צורכי השכונה, פעילות עם ילדים ונוער, מעקב אחר ילדים בסיכון וכדומה.
שבע שנים גרתי בירושלים, בהם הייתי מדריך טיולים ביד בן צבי, עבדתי עם ילדים פגועי מוחין ושמשתי כאחראי מחשוב בארגונים שונים. בשלב מסוים הייתה לי תחושה שאני מעדיף לעבוד עם אנשים. נסעתי לשנה להודו, ולאחר חזרתי התחלתי בגיל 29 את התואר הראשון. המיקוד היה לימודי בודהיזם וסנסקריט ומה שסיקרן אותי תמיד: הקשר בין הפסיכולוגיה לבודהיזם. בתואר השני התמקדתי בהכשרה טיפולית, כשעדיין העניין המרכזי נשאר אותו תחום. את הפרקטיקה עשיתי בבי"ח אברבנאל, ואת עבודת תזה סיימתי לאחרונה והיא עוסקת בפסיכולוגים היוצרים בעבודתם הקלינית שילוב בין פסיכולוגיה מערבית לגישה בודהיסטית.
מה המשמעות של הערוב בין שתי הגישות?
שתי המסורות מתעניינות באותו דבר - הקלה על הסבל האנושי וכל אחת מהן הלכה בכיוון מעט שונה. לכל אחת חוזקות וחולשות משלה. הפסיכולוגיה המערבית עסקה יותר בלימוד הפתולוגיות השונות ויש מעט מאוד ידע לגבי הבריאות האנושית והפוטנציאל ההתפתחותי של האדם. בבודהיזם, יש פחות ידע לגבי הפתולוגיות אבל יש יותר ידע לגבי הפוטנציאלי האנושי ובריאות האדם. מודל הבריאות הפסיכולוגי המערבי הוא של אדם נירוטי; כזה שיש לו מעט תסביכים והוא מותאם יחסית לסביבתו. בעוד שמודל הבריאות הבודהיסטי, הוא יומרני הרבה יותר. כל אחת מהמסורות הללו פיתחה כלים שונים להבראת האדם ומעניין לראות האם וכיצד ניתן להיעזר בידע שנצבר בשתיהן בצורה אינטגרטיבית.
בעבודה מול מטופל - מה זה אומר?
הבודהיזם היא מסורת מאוד עשירה, במסגרתה התפתחו טכניקות רבות וידע רב כיצד ניתן לעזור לאנשים במצבי חיים שונים. לדוגמא: עקרון יסודי בה הוא מיקוד על ההווה, כיצד הקשיים מתבטאים ברגע זה; ופחות כיצד התחילו התסביכים וסיבתם. כך גם טכניקות הטיפול הבודהיסטיות מכוונות את האדם לשים לב כיצד הוא יוצר את הפתולוגיה ברגע הנוכחי ומשמר אותה במקום לנסות ולהבין את סיבות הפתולוגיה בעברו.
אתה עכשיו פסיכולוג?
לא פסיכולוג אלא יועץ פסיכולוגי. זה מקצוע חדש בארץ, שהמיקוד בו הוא בטיפול וליווי אנשים במצבי משבר ומעבר.
ספר על עמותת "תובנה" שאתה מנהלה.
זאת עמותה הפועלת בארץ משנת 91. היא התחילה ע"י אנשים שלמדו ותרגלו ויפאסנה. (ויפאסנה בסנסקריט=תובנה 'Insight' - תשומת לב של האדם לתהליכים שעוברים עליו).
דורש זמן להסביר כיצד עושים זאת, ובציבור קושרים זאת בטעות לשתיקה של כמה ימים – וזה לא זה. התובנה היא תשומת לב ואינה טכניקה – אלא עמדה כלפי החיים. מדובר בדרך רוחנית המלמדת את האדם כיצד לחיות עם פחות אי נוחות וסבל - לחיות באופן יותר מלא ומספק. העמותה מקיימת סוגי פעילות רבים ביניהם: סופי שבוע, ימי לימוד מרוכזים, קורסים של יום בשבוע משך תקופה ארוכה במקומות שונים ברחבי הארץ, חלקם שמים דגש על תיאוריה ואחרים על תרגול מעשי. אנחנו עושים הרבה פעילות חברתית עם אסירים, מפגשים בין יהודים וערבים, עבודה עם חולים סופניים וכו'. מידי שנה משתתפים כ-2000-3000 איש בפעילויות העמותה השונות.
כל פעילויות העמותה נעשות ללא בקשה כספית, וכל אחד תורם בסיום כאוות נפשו ויכולתו –
על מנת למנוע מצב שאדם לא מגיע לפעילויות בגלל שאין לו כסף.
אנשי העמותה עבורי הם קבוצת ההתייחסות החברתית והאידיאולוגית.
איך יוצרים קשר עם העמותה?
דרך אתר האינטרנט www.tovana.org.il
שם ניתן לקבל את מלוא האינפורמציה על הפעילויות והמקום הקרוב ביותר.
הצלחת לקרב מישהו מבני משפחתך?
אני מאוד משתדל לא להיות מיסיונרי. זו דרך שאינה מתאימה לכל אחד ואני מספק אינפורמציה רק למי שמתעניין. כך גם העמותה, אנחנו לא עושים פרסום ואנשים מגיעים מפה לאוזן. למרות זאת הפעילויות מלאות משתתפים ויש רשימות המתנה לכל פעילות שנעשית.
איך הגעת לתובנה?
הגעתי לתרגול של תובנה דרך קורס שעשיתי כשהייתי בהודו – לפני התואר הראשון. במשך שנים קודם לכן הייתי בחיפוש מתמיד; עסקתי ביוגה 15 שנה ואני מורה מוסמך ליוגה, למדתי שיאצו, למדתי טאי צ'י חמש שנים. כשהגעתי להודו לקורס של תובנה מיד הרגשתי שהגעתי הביתה והדרך הזאת מאוד מתאימה לי.
הגישה מציעה להפסיק לחפש הסברים לסיבה למה אני סובל, למה יש לי קשיים, ולהיות במגע עם הקשיים - לראות כיצד הקשיים מתבטאים ברגע זה. כאשר מתפנית האנרגיה של העיסוק בסיבה או בהאשמה, האדם מתפנה לטפל במצב הנוכחי וזה מלווה בתחושת שחרור.
אתה אדם מאושר?
אינני מתחבר למילה אושר. אני חש סיפוק בחיים שלי וחש לא פעם רגשות של עצב ושמחה. אך בניגוד לעבר, גם שאני עצוב אני לא חווה זאת כסבל אלא פשוט כעצב. הרעיון אינו להיות שמח כל הזמן ולא להיות עצוב. לא מדובר כאן בהיצמדות לחוויות חיוביות, אלא לחוות את כל המציאות על כל גווניה.
אינך מודאג ממצבו של העולם? אני מאוד מעורב חברתית, חשוב לי להיות מעודכן ומעורב במה שנעשה בארץ. אני זוקף את הצורך להיות מעורב חברתית לזכות חינוכי בקיבוץ. מטבעי אני מאוד אופטימי, רואה הרבה קשיים, אבל חושב שהמין האנושי שואף לטוב ולשיפור ולמרות הקשיים (והשינויים הרבים הצפויים) אינני חושב שאנחנו בהידרדרות אלא אני רואה זאת כתנועת גל; כל זאת במידה ולא נעבור נקודה קריטית של חיסול המשאבים שלנו. לאורך זמן האנושות לומדת להתגבר על הבעיות שלה בצורות יותר בונות.
חשבת על אפשרות לחזור לעין שמר?
בתקופת ילדותי ונעורי בעין שמר הרגשתי מאוד מוגבל וסגור, מבחינת המקום החברתי שהיה לי והיכולת שלי לבטא את עצמי ואת תחומי העניין שלי. לא הייתי מודע לכך, עד שעברתי לחיות בסביבה אחרת. בשנת הי"ג, לראשונה חייתי עם אנשים אחרים וחוויתי את יכולתי להנהיג, ליצור קשר עם אנשים בעלי תחומי עניין דומים לשלי, להיפתח ולבטא את עולמי הרגשי ללא חשש. תהליך זה לווה בתחושת שחרור מאוד עמוקה ובעצם מאז, למרות שתמיד הרגשתי קשור לקיבוץ לא רציתי לחזור ולחיות בו.
האם אתה מרגיש קשר לעברך הקיבוצי?
אני מרגיש שהרעיון הקיבוצי עסק בתיקון האדם ובשאלה כיצד יכול האדם להיות מאושר?– אלו גם השאלות שמעסיקות אותי. הפתרון הקיבוצי עוסק יותר בהסדרים חברתיים כלכליים, על מנת לפתור את הקושי והסבל האנושי. הפסיכולוגיה והבודהיזם עוסקים בפתרון הבעיות האנושיות דרך עולמו הפנימי של האדם - מבחינה זו שני הדברים משלימים אחד את השני. בעבר התעניינתי מאוד בסוציאליזם והייתי שותף במספר קבוצות שיתופיות. אני חש המשכיות לדברים אלה גם בתחומי העיסוק שלי כיום.
איך אתה מרגיש היום כשאתה מבקר בעין שמר?
אני מרגיש קשר מאוד עמוק אל הקיבוץ בהרבה מאוד רבדים. לא פעם כשנתבקשתי להגדיר את עצמי במילה אחת אמרתי: "קיבוצניק" - כי אני מרגיש שזה מגדיר אותי בהרבה מאוד רמות עמוקות. אבל יש איזשהו ערבוב בתחושותיי כשאני מגיע לקיבוץ; בין קושי ומבוכה לבין התחושה של קשר עמוק.
יש הרבה אנשים שאני מאוד אוהב כאן אך לאורך השנים לא שמרתי על קשר כמעט עם אף אחד, ואני מרגיש שמרכז החיים שלי נמצא בחוץ, במקומות אחרים ויש לי הרבה מלאות וסיפוק מבחינה חברתית במקום שאני גר בו.
יש לך חלום?
אני מרגיש שאני חי את החלום שלי. אני מתפרנס מהדבר שאני הכי אוהב לעשות ומהדבר שאני הכי מאמין בו - וזו העשייה היומיומית שלי. תובנה היא סוג של פלטפורמה שיש בה אנשים ומשאבים שבעזרתם אני יכול לעשות כל דבר שאני רוצה מבחינת עשייה חברתית.
תודה לרון על השיתוף – התעניינה נורית משיח
ת ג ו ב ה
מהומה על לא מאומה?
תגובה על תשובתה של ועדת בריאות ל"הפרטת" ה"בייבי-פסטה"
א. ה"בייבי-פסטה" היא משחה שצורכים כל התינוקות. מדובר ממש לא בקרם לכל דבר כפי שנכתב. היא משחה שמגינה על ישבניהם של התינוקות מפני החומציות של יציאותיהם, ולא קרם שמטרתו "בעיקר לעשות נעים". בעבר השתמשנו למטרה זו ב"דזיטין".
ב. הפרטה היא דבר טוב – מונעת בזבוז מיותר, אבל זה צריך לבוא בצורה מסודרת כמו שהביאו את הפרטת המזון והפרטת הכביסה, היה הסבר בעלון המשק עם מספרים, ולאחר מכן הגיע לשיחת קיבוץ ולקלפי. העיקרון של ההפרטה הוא הכנסת שווה הערך של הפריט המופרט לתקציב החבר, אלא שבמקרה זה ההפרטה צריכה להיכנס רק למשפחות שיש להן תינוקות ועד גיל מסויים, או לחלק לפי הקצבה ולא לכל דורש.
ג. עניין הסמכות – אין סמכות לרכז וועדה או לרכז ענף או למנהלי הקהילה "לדחוף" הפרטות, ללא פרסום והסבר בציבור וללא אישור השיחה והקלפי.
מה עניין לפה כמה הוא תקציב הבריאות הכולל?
המדובר בעיקרון קיבוצי, בסמכות ובהפרטות.
הדוגמא שהביאה ועדת בריאות שבקיבוצים מופרטים הדומים לנו ההוצאה על בריאות היא לא יותר מ-30% מהסכום שלנו, כנראה שההפרטה גרמה להם "להבריא" ולא לצרוך תכשירי בריאות, עד ששם הולכים החברים ללא שיניים תותבות למשל...
זה לא במקרה נשמט מרשימת הפריטים הכלולים בתוספת תקציב למשפחות עם ילדים, כי זה הוכר כצורך טיפולי וחולק יחד עם שאר התרופות לילדים במרפאה.
האם העובדה שלא נמסרות הודעות על עליית מחירי המזון או הכלבו מצדיקה את עמדת וועדת בריאות, שלא צריך לפרסם בציבור?
הרי זה לא שייך ולהיפך, צריך לתקן זאת. החברים הם לא עדר כבשים.
מה עניין "ההשמצות" לכאן? קראתי פעמיים את מאמרם של קבוצת ההורים ולא ראיתי בו שום השמצות, ראיתי בו כעס – ובצדק. מדובר בעניין עקרוני וצודק, והרואה זאת כ"השמצות" עושה זאת על אחריותו בלבד.
שמחה אלון
ת ג ו ב ה
כמה הערות לאבינועם ונירה כהן
אני מכיר את אבינועם כאדם יסודי שבודק ולומד לפני שמסיק מסקנות, אבל זה לא מה שקרה לו הפעם.
לסרט הקרב האחרון על דגניה, רקפת ואני נחשפנו כל אחד בנפרד בנסיבות שונות. תוך הידברות בינינו הסתבר שכל אחד בנפרד חשב שכדאי להקרין את הסרט אצלנו וכך נולדה היוזמה להביא את הסרט.
כך יוצא שכל חלק הטעון שלך, המבקר את הבאת הסרט ע"י הצוות השיתופי, נמצא תלוי באוויר. אגב, אני מקווה שרקפת תצטרף לצוות השינוי השיתופי, אבל לצערי זה לא המצב כרגע.
בהמשך מאמרך יש כמה נושאים הראויים לדיון ואני מאמין שתהיה התייחסות אליהם במהלך התהליך ואין בכוונתי להרחיב עליהם כאן ועכשיו.
נכון שיצחק רובין מביא בסרט את המציאות כפי שהוא רואה אותה, אבל דווקא הוא (לפי עדותו), התחיל את המהלך של הלמידה והפקת הסרט עם עמדות ביקורתיות על הקיבוץ השיתופי ובמהלך הכנת הסרט התגבשה דעתו כפי שהיא מובאת בסרט.
גם לטעמי יצחק הרחיב יותר מדי בתשובתו לשתי השאלות שנשאלו, אבל כשניתנה אפשרות לשאול שאלות נוספות, לא נמצאו השואלים וחבל.
כל האנשים ששמענו בעבר, שיועצים לנו ושנשמע בעתיד, מבטאים גם הם את דעותיהם האישיות ואת מסקנותיהם כפי שהם מבינים ממה שהם רואים. כך היה, כך יהיה, וכך צריך להיות. הצדק האלוהי אינו טמון בצקלונו של אף אחד.
בתשובתה לשאילתא, נירה כותבת: "... בקיבוצים המופרטים הדומים לנו, ההוצאה על הבריאות היא לא יותר מ – 30% מהסכום הזה ..." (שאצלנו).
לפלא הזה יש לי כמה הצעות לפתרון:
1. המעבר לקיבוץ דיפרנציאלי גורם לאנשים להיות יותר בריאים.
2. חלק מהוצאות הבריאות שהקיבוץ מימן הועברו לאחריות החברים לכן ההוצאות של הקיבוץ קטנו (אבל לא בהכרח הוצאות הבריאות הכוללות).
3. העברת האחריות לחברים גורמת לחיסכון בהוצאות בריאות ע"י החברים (לפעמים גם חיסכון מחוסר יכולת).
4. כאשר כל חבר אחראי לפתור את בעיות הבריאות שלו מתקציבו, יש לו פחות יכולת להתמודד עם הוצאות בריאות יקרות יותר (כפי שנאמר, 300 איש יכולים לממן 10 טיפולים יקרים אבל לא כל אחד מסוגל להתמודד עם זה בכוחות עצמו).
5. כל התשובות נכונות.
6. אף תשובה לא נכונה.
תחשבו על זה ותסמנו את הפיתרון הנראה לכם כמתאים ביותר.
אילן לוטן
ת ג ו ב ה ל ת ג ו ב ה
המשך – לשאילתא ולתשובה מהשבוע שעבר - בעניין בנייה ושיפוצים
שלום עמית
תודה על תשובתך.
בשאילתא ביקשתי תשובה אמיתית, לא קיבלתי אותה. אולי לא הייתי מספיק ברורה, לכן אשאל שוב.
תחילה אתייחס לשני נושאים עליהם כתבת בתשובתך אלי.
1.
אתה כותב: "על ועדת תכנון להמשיך לעסוק בתכנון שוטף, על מנת לקדם השקעות, אם וכאשר תאושרנה לביצוע ללא עיכובים הנובעים מתהליכי תכנון אמנם גם הליכי התכנון עולים כסף, אבל מדובר בהוצאה כמעט זניחה לעומת עלות ביצוע הפרויקט עצמו".
גם אנחנו חשבנו כך, ואכן, פנינו מספר משפחות הזכאיות לשיפוץ, לועדת דירות, לאשר לנו לפנות לאדריכל, כדי לתכנן את דירותינו, על מנת שנוכל לקדם את הבניה אם וכאשר תאושר לביצוע ללא עיכובים הנובעים מהליכי התכנון. (אמנם גם הליכי התכנון עולים כסף, אבל מדובר בהוצאה כמעט זניחה לעומת עלות ביצוע השיפוץ עצמו).
המהלך לצערנו, לא אושר על ידך.
2.
אתה כותב: "גם בשנה שאין לנו כסף, ישנם מקרים שאין לנו ברירה אלא לבצע השקעה הכרחית. בסעיף זה ניתן לכלול את ההשקעות בתשתיות החשמל, שיקום הקיר התומך, פינוי הארכיון והמעבר לבית אלימלך (עלות ההשקעה מול הסיכון שבהתמוטטות)".
גם הדירות שלנו מתמוטטות: הרצפה רוקדת, בתקרה יש בקעים, החלונות והדלתות רקובים, הסיד מתקלף, שלא לדבר על פונקציות חסרות. כך נראה בית שלא טופל מאז הקמתו לפני 28 שנים. ההבדל הוא, שהארכיון למשל, מתמוטט על מסמכים ועל זיכרונות של אנשים מתים (כבודם במקומם מונח), ואלו הבתים שלנו, מתמוטטים על אנשים חיים, כולם בני שישים ומעלה, שמגדלים משפחות ומתפרנסים.
האם אתם כמחליטים, מכירים את מצב הדיור של חברי הקיבוץ?
אני מציעה לכם לצאת לסיור דירות ולהתרשם מהפערים בין הדירות השונות: המשופצות מול אלה שטרם שופצו.
ואולי בעקבותיו תבדקו שנית, שמא טעיתם?
נראה לי שאם רווחת החבר היתה אצלנו בסדר עדיפות מעל חזות הקיבוץ, הייתם מחליטים שעקב המצב הכלכלי, תתמכו את הארכיון בקורות ובמסמרים, כדי למנוע את קריסתו, ואת הכסף מקדישים לשיפוץ חלק מהדירות, על מנת להתקדם בשיפוצים ובכך להשוות את מצב הדירות בין החברים - ולתת תקווה לאנשים שמחכים שנים רבות לכך.
כמובן שניתן לבחון רעיונות נוספים לקידום העניין.
אני משערת, שאת רוב הציבור הנושא אינו מעניין כי רובם כבר חיים בדירות משופצות ומותאמות לשנות האלפיים, אבל בכל זאת - הרי יש ערבות הדדית...
ועכשיו לשאלותיי עליהן אני מבקשת תשובה ישירה:
מסתובבות בחצר שמועות על מקור הכספים החיצוניים שאמורים לממן חלק מההשקעות.
אני מבקשת לדעת:
1. מהם מקורות החוץ הללו?
2. בכמה כסף מדובר? (מבקשת תשובה מספרית).
3. האם הכסף הגיע כבר לעין- שמר ומה יקרה אם לא יגיע?
4. כמה כסף מתוכנן להשקיע בבניה ציבורית ובשיפור חזות הקיבוץ?
5. אולי ניתן עדיין לשנות יעדים?
תודה ומצפה לתשובותיך.
טובה בן מיור
משיב עמית דגן מנהל הקהילה
אנסה להתייחס לשאלות לפי החלוקה לנושאים במכתבך:
1. תכנון השיפוצים –שקלנו שוב את הפניה לקדם את הליכי התכנון של השיפוצים המתוכננים והחלטנו לאשרם, בכפוף להצעת מחיר מסודרת.
2. מקרים בהם אין לנו ברירה ואנחנו נאלצים לבצע – אמנם את מציינת ש "גם הדירות שלנו מתמוטטות" אולם כאן מדובר על חוות דעת של מהנדס מומחה, המגדיר מבנה מסוים כ"מבנה מסוכן". הגדרה זו מתייחסת לסיכון חיי העוברים ושבים בקרבת המבנה או המשתמשים בו והיא מחייבת אותנו לפעול לתיקון המצב. אם לדעתך קיים בדירת המגורים שלך אלמנט של "סיכון חיים", אני מבקשך לפנות בדחיפות לרכזת הדירות ולתאם ביקור של מהנדס לצורך קבלת הנחיות מתאימות.
לגבי המקורות העומדים לרשותנו - לכל פרויקט המקורות שלו. סל המקורות מורכב מכספים המועברים מהמגזר העסקי, אליהם ניתן להתייחס כמקור פנימי, אך בהפרדה בין "עסק" ל"קהילה" אלה לא כספי הקהילה. בנוסף ישנם תקציבים מהמועצה האזורית (ת.ב.ר = תקציב בלתי רגיל) המאושרים ומיועדים לנושא מוגדר (כסף "צבוע" לכבישים לא ניתן לנצל לשיפוצים ולבניה למגורים) וכן כספים מקרנות שונות. את מידת הוודאות לגבי מימוש ההבטחות להעברת כספים קשה לקבוע, אבל אנחנו משתדלים לא לצאת לביצוע ללא וודאות סבירה שהכסף יגיע. מהפתעות גם בתחום הזה – קשה להימנע לצערי.
פירוט הסכומים – בדרך כלל מאושרת תכנית השקעות כחלק מתכנית המשק. השנה הגדרנו לביצוע רק דברים הכרחיים, כלומר – נושאים שלא ניתן להימנע מביצועם וככאלה אין צורך לאשרם. יחד עם זאת – אשתדל להביא יותר מידע , כולל מידע מספרי לגבי העלויות, לאחת השיחות הקרובות.
מקווה שהתשובה הפעם מספקת קצת יותר.
הפנינג גינות קהילתיות בחממה
הפנינג מגיע כסיום תהליך בו לקחו חלק 12 ישובים מהמועצה, אשר הקימו, כל ישוב בתחומו ועם כוחותיו המקומיים, גינה קהילתית לרווחת תושבי הישוב.
גם אצלנו בעין שמר הקימו גינה, בהנהגתו של איתן בן מיור שלקח את ההובלה, ובסיוע טל אייזן, גילי מהנוי, וכל צוות החינוך הנהדר, וכמובן הכי חשוב – ילדי ונערי עין שמר התותחים.
מה בהפנינג?
סדנא ליצירת דחלילים, פיתות, מצגת תמונות מהגינות והמון אווירה טובה!
כולם מוזמנים!
לפרטים: מיי שלום: 0523-684816
ובאתר החממה החדש: www.greenhouse.org.il
בשבוע הקרוב אין לימודים במוסכלי –
והוא יוקדש לסדנאות
על לוח המודעות בלובי - רשימת הנושאים שילמדו במהלך הסדנא, מבחר מרשים ביותר.
מי שאינם תלמידי מוסכלי ומעוניינים להצטרף לאחד החוגים – מוזמנים לפנות לתמי צמח
ט"ו בשבט מאחורינו,
היעד הבא: פורים
לא פחות מ- 100 איש (הייתי אומר יותר- אבל אל תגלו לנחום) העמיסו ציוד, מנשאים, מגדירי צמחים ואת עצמם לאוטובוסים של נחום ויצאו לטיול המסורתי של ט"ו בשבט.
אני חייב לערבב עצב בשמחה כי קשה היה לשמוח למזג האוויר הנפלא שקידם אותנו, כשבחורף גשום ומבורך, יום שכזה הוא נס ט"ו בשבט הידוע ואילו בשנים האחרונות הוא עניין שבשגרה השחונה. אבל קשה עד בלתי אפשרי להיות עצוב שיוסי בן מיור בסביבה, במיוחד שהוא חופשי בטבע. יוסי לקח אותנו לאזור עופר- כרם מהר"ל למסלול יפהפה שמסביב הכל פורח והפרפרים לא שמעו מילה וחצי מילה על הבצורת, הבחירות והמצב הכלכלי. מרוב התלהבות וריח הפירות היבשים שהונחו בפינה מסוימת במסלול, התבלבל הטיול איכשהו וחלק גדול פנה לכיוון אחד בעוד שחלק קטן יותר היה נאמן דווקא לדרכו של יוסי. כך יצא, שאני שהכנתי את הקפה בדיוק לפי המתכון הסודי של חברי הטוב ניר אלון, לא פגשתי אותו שם ולא פלא שהסיר נשאר כמעט מלא. הבטחתי לו פיצוי וצוות מומחים כבר התכנס לדון בנושא. הקהל שהגיע יצא בהפגנות סוערות בהנהגתה של אורלי ארליכמן בדרישה לטיולים נוספים. אז כמו שאומר פוליטיקאי שאין לו מושג מה הוא מתכוון לעשות בנידון: הנושא בטיפול.
ובכן, קודם, תודה גדולה ליוסי על הטיול. תודה לגלי והראל יגודה על הסיוע, לחן חדוותי על הרכב והציוד ובמיוחד לדודה חנצ'ה ולאילן יגודה על העזרה בארגון פינת הט"ו בשבט.
והטיול הבא? נכון לעכשיו המסלול המתוכנן הוא לאולם הנמצא במעלה המדרגות, שם בדרך כלל אוכלים ארוחות צהריים בחברה של תיירים מניגריה- ושם- בליל שישי ה-13 תתקיים מסיבת פורים מטורפת!
המסלול יהיה למיטיבי ריקוד בעיקר, לא מתאים לילדים ואין צורך להביא מנשאים. להתראות!
חיים, תרבות עין שמר
ח נ י ו ת
בהצבעה האחרונה בקלפי התקבלה ההחלטה על נוהלי חניה. לפי הנוהל החדש, החניה מותרת רק לאורך הכבישים הראשיים שמחוץ לשכונות (מסומנים במפה בצבע אפור) ובחניות מוסדרות. מי שיחנה בכל מקום אחר – ייקנס.
שיחת הבהרה עם שביט שפירא רכז ועדת בטיחות.
מתי זה מתחיל?
זה כבר התחיל. נאמני הבטיחות קבלו תדרוך כיצד לנהוג וחולקו להם דפים שבהם נרשמים מי שאינם מחנים רכביהם במקומות הנדרשים. הנאמנים הם חברי ועדת בטיחות (דני שורר, אורי ארסטר, אילן בורלס, צוק חרודי, ואנוכי) ועוד שני מתנדבים שאינם חברי ועדה: ניר אלון ומרק צ'נסקי. בתחילה ננהג בעדינות, ובפעם הראשונה והשניה רק נזהיר, בפעם השלישית נעביר למנהל הקהילה את פרטי בעל הרכב שחרג מההחלטה - והקנס הוא 50 ₪ שיורדו מהתקציב.
האם אתם מבחינים בין חנייה קצרה לכזו של כמה שעות?
האם מותר לחנות בשביל לאסוף את המשפחה, להעמיס ולפרוק?
כשנאמן רואה רכב שעומד שלא במקומו הוא ישאל את בעל הרכב לסיבת החניה. או אם יראה רכב עומד במקום אסור יותר מחצי שעה – ידווח.
הדין שווה לכולם? והאם הוא תקף גם באזור המשקי.
הנוהל שווה לכולם, אולם בשלב זה אנו מפעילים לגבי שכונות המגורים.
יש הבדל בין חניה ביום או בלילה?
בהחלט לא. הכי טוב היה אם בכלל לא היו נכנסים רכבים לשכונות.
האם נשלחו מכתבים לבעלי הרכבים כדי להזהיר אותם לפני הפעלת ההחלטות?
באתי בדברים עם חלק מבעלי הרכבים וגם שמתי פתק אזהרה על הווישר.
איך מקבלים זאת החברים?
רב הציבור מבסוט ומחכה מאד שהנהלים החדשים ייכנסו לתוקף. מבין בעלי הרכבים יש כאלה שמסתייגים.
האם יש מספיק מקומות חניה, והאם המקומות לא רחוקים מדי מבתי בעלי הרכב?
יש מספיק מקומות חניה אבל לא כולם קרובים לבתי החברים. בתיאום עם ועדת תכנון סומנו חניות בכל שכונות הקיבוץ, ואנו מצפים מהחברים להסתפק בחניות אלה, גם אם פירוש הדבר לצעוד כמה צעדים עד הבית. הרווח הוא שיהיו לנו דרכים בטוחות ושטחים ירוקים ללא מכוניות.
מה עם אורחים?
האחריות על אורחים החונים במקום אסור – מוטלת על המארחים. לכן אנו ממליצים לחברים ליידע את אורחיהם על הנהלים החדשים, ולהקפיד כי אינם חונים במקום אסור.
ו ל ס י ו ם -
תפקיד השיטור הוא לא נעים. אנחנו עושים זאת כדי לשמור על איכות החיים ולשמור על בטיחות – בעיקר של הילדים.
מקווים שהסדר החניות יתקבל בהבנה, הציבור יתרגל אליו ולא נצטרך לרשום קנסות.
רשימת החניות בשכונות המגורים:
1. מול החצר הישנה
2. חניה מרכזית מאחורי חדר האוכל
3. מול ההנהלה והאופנייה
4. מול החממה
5. החניה החדשה ליד הפאב
6. מול "הדרן"
7. ליד משק החי לשעבר
8. בחורשת האורנים בקצה שכונת החממה (מאחורי הקרוון).
9. ליד הנגריה הישנה
10. בכניסה הדרומית לשכונה האמריקאית
11. בקצה הצפון-מזרחי של לוינסון
12. בקצה הצפון-מערבי של לוינסון, לאורך הגדר של המוסד (מבלי לחסום את השער).
13. ליד פינת הפלמ"ח.
ב ה צ ל ח ה ל כ ו ל נ ו
________________________________________
מצורפת מפת הקיבוץ עם סימון מקומות החניה המותרים (כאן אין).
ע י ד כ ו ן
מהנעשה בצוות שינוי
פברואר 09
בשבועות האחרונים קיימנו שתי פגישות חשובות, בהן הוצגה תוכנית השינוי בפני הנהלות הקיבוץ. לקראת הפגישה הראשונה קיבלו החברים תקציר של התוכנית וטל ישראלי עבר והסביר את עקרונותיה, שהם:
הפרטת שירותים צרכניים
תגמול דיפרנציאלי על עבודה
שמירה על זכויות עובדים בתוך הקיבוץ
מערכת שירותים קהילתיים באחריות הקיבוץ
שמירה על זכויות פנסיה
אבטחת שירותי סיעוד
אבטחת הכנסה (רשת ביטחון)
תקרת הוצאות בתחומי בריאות וחינוך
היטלים: מס הכנסה פנימי פרוגרסיבי, מס קהילה אחיד, מס עזרה הדדית
המקור העיקרי למערך השירותים יהיה מס קהילה
המקור העיקרי לרשתות הביטחון יהיה המס הפרוגרסיבי והיטל עזרה הדדית
המקור העיקרי לפנסיה יהיה הכנסות מנכסים
בתקציר מופיעים גם חלק מהסכומים עליהם מדובר. לדוגמה: רשת בטחון של 3,850 ₪ לחבר, סבסוד של 30% על החינוך; תקרת הוצאות של 20% מהשכר הפנוי על הוצאות בריאות וכנ"ל על הוצאות חינוך; פנסיה תקציבית של 4,500 ₪, מס דיפרנציאלי עד 40% ועוד. מספרים אלה נתונים לשינוי לפי החלטות הקיבוץ, אולם כרגע אלה המלצות הצוות.
בפגישה השנייה הציג רו"ח אורן חינגה את המודל הכלכלי שבודק את המקורות והשימושים למימוש התכנית. המודל מתבסס על תקציבי הקהילה והמשק לשנת 2009. אורן הראה כי לקיבוץ מקורות המאפשרים לו להבטיח את עיקרי התוכנית: פנסיה תקציבית כפי שנקבע, סיבסוד החינוך והבריאות, מימון הסיעוד, מימון רשת ביטחון ועזרה הדדית, המשך קיום מוסדות קהילה ושירותי קהילה.
חלק מהמקורות מתוכננים להגיע מהמשק (לדוגמה לפנסיה – רווחי הצומת והכנסות יציבות אחרות), חלק אחר ממיסוי פנימי.
אורן הראה כיצד ישתנו תקציבי הצריכה של הקהילה ושל כל משפחה לאחר העמקת ההפרטה. חלק מסעיפי הצריכה יופרטו לחלוטין (למשל, רכב, כביסה וכו') ובחלק תקטן הסובסידיה הקהילתית (למשל, חדר האוכל). על מנת לממן את כל שירותי הקהילה שאנו מעוניינים כרגע לקיים, יהיה צורך במס אחיד של כ-850 ₪.
נתון נוסף שהוצג היה התפלגות הכנסות החברים. העקומה הצביעה על כ-50 משפחות שעומדות על קו רשת הבטחון או מתחתיו. מרבית המשפחות הללו כוללות חברים בגילאים 62-67, שכבר יצאו לפנסיה אולם עדיין לא זכאים לפנסיה תקציבית (גיל 67). כ-90 משפחות עומדות מעל הקו, 40 מתוכן עם הכנסות שמעל 10,000 ₪. כ-40 משפחות נוספות הן של פנסיונרים.
בשיחה עם אורן עלו כמה וכמה הערות, בעיקר לגבי קביעת מקורות לפנסיה. כמו כן התבקשנו להציג לצד ההכנסות הצפויות למשפחות גם את ההוצאות הצפויות להן, ובעיקר את ההוצאה הקבועה על החינוך. בקשה נוספת היתה להציג תחזית כלכלית לכמה שנים קדימה. כמו כן עלה בשתי הפגישות ההכרח לשלב את נושא השיכון והדיור במודל.
תוכנית העבודה שלנו לחודשים הקרובים נראית כך:
פברואר – דיונים בהנהלת הקהילה ובהנהלה הכלכלית; גיבוש נספח דיור ושיכון.
מרץ – הצגת המודל בשתי שיחות קיבוץ עוקבות
אפריל - מפגשים עם חברים מקיבוצים שיתופיים ומשתנים; הרצאות של מומחים; קבוצות דיון גילאיות ואחרות; פגישות אישיות עם משפחות.
מאי-יוני – שיחות קיבוץ להעלאת הסתייגויות והצבעות על התוכנית הכוללת.
נא רשמו ביומנים:
תאריך:11.3.09
יום: רביעי
שעות: 16:00-18:00
אוכלוסיית יעד: ילדי החינוך, הורים, סבים, סבתות...
יציאה: תהלוכה מבית התינוקות
מקום התרחשות: חדר האוכל
בתכנית: מתנפחים, פינות יצירה, כיבוד כיד המלך
ועוד הפתעות
תשלום: חינם!
תשלום לאורחים (ילדים אשר אינם מתחנכים
בעין שמר): 15 שקלים לילד
פרטים נוספים: בעלונים הבאים
חובה: להגיע עם הרבה שמחה
התנדבות: אפיית עוגות, סידור חדר האוכל בבוקר האירוע
צוות החג: רונית שאשא (המובילה), אוריין גנדלמן (המלכה),
ג'ני יגודה ועינת תומר (העוזרות החרוצות)
נתראה בקרוב....
ש ב ת ש ל ו ם
