עלון מס' 13 (3735) ב' ניסן תשס"ט 27.3.2009
פותחים שבת
לפני שבוע השבת עמדה במרכז השירים. בין השירים שרה חמוטל גלעד את "כנפי היונה", מירי גרוסברג ניגנה את "שלווה", וזימרה את "ירדה השבת". רוב תודות לחמוטל ומירי.
את פרשת השבוע "ויקהל-פקודי" דרש אדם זרטל בדרשה אורגינאלית עשירה ויפה. בתחילת דבריו ציין שפרשה זו מסיימת את ספר "שְמוֹת" העוסק בהתהוותו של עם ישראל שהפך ממשפחה לעם משועבד, ומעם משועבד לעם חופשי. עַם שזה עתה יצא ממצרים וכרת ברית עם אלוהיו בסיני. אמר שסוף הספר עוסק בפרשת בניית המשכן שנדחתה בגלל חטא העגל. הוא ציין שכל ספר "שְמוֹת" בנוי מעליות וירידות בדיאלוג בין אלוהים לבין העם באמצעות משה.
אדם בחר להתמקד בפסוק הלקוח מסופו של הספר, פרק מ' פסוק לד: "ויכס הענן את אוהל מועד... וכבוד יהוה מלא את המשכן". ציין שהמשכן הוא ביתו של אלוהים הממלא תפקיד שמאוחר יותר ממלא במשך מאות שנים בית המקדש.
הפנה את תשומת ליבנו לכך שלא ה' נכנס אל המשכן אלא כבוד ה', שאל מה זה כבוד ה'? ומהו בכלל כבוד? מכאן עבר לעסוק במקור המילה כבוד: א. כָּבֵד – בניגוד לקַל. סיפר שבתפיסה הקדומה דבר כָּבֵד הוא בעל חשיבות רבה, לעומתו, דבר קַל הוא פחות חשוב, או בלתי חשוב...
הדבר השני מקורו במילה כָּבֵד (האיבר), הכבד יחד עם הלב נתפסים בספרות הקדומה בתור מושב הרגשות, מושב של כל מה שאיננו חשיבה, כל שמחת החיים מקומה בכבד.
הסביר שבמקרא הכבוד הוא המושא, ההתנהגות הנכונה בין אדם לחברו (לא בין אדם לאלוהים). המעשה הטוב, המעשה הנכון והצודק זהו הכבוד. וזה מתקשר יפה מאד עם כבוד ה'. הביא דוגמאות מבראשית ומתהילים ואמר שהכבוד כאן הוא בעצם המעטפת של ה'.
הכבוד איננו דבר חיצוני שאנו מעניקים למישהו, הכבוד הוא הנפש והמצפון. ציין שזאת היא תפיסה לגמרי שונה מהתפיסה שאנו תופסים היום את המונח "כבוד", התייחס לשאלה: מדוע ה' עצמו לא נכנס למשכן אלא רק כבודו נכנס שמה? תשובתו הייתה שכבוד ה' הוא נפשו, הוא מצפונו, הוא התנהגותו הטובה... ולכן כבוד ניתן במקרא רק למי שהתנהגותו היא כזאת.
שמו של יהוה הוא לא יהוה אלא כבוד יהוה, זו המהות הפנימית של אלוהים, זו המעטפת אבל גם המהות. כבוד זהו מושג מופשט בעל משמעות מוסרית עליונה ולכן כבודנו הוא בעצם מעשינו.
לבסוף קרא אדם נבואה של ישעיהו (ס' א-ב): "קומי אוֹרִי, כי בא אורך, וכבוד יהוה עלייך זרח. כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים, ועליך יזרח יהוה, וכבודו עלייך יראה". אמר שבחר לסיים בנבואה נפלאה זו כי לפי דעתו זו היא המשמעות האמיתית של כבוד. תודה לאדם.
עקב ההכנות לסדר פסח, לא נקיים את "פותחים שבת" עד לאחר ימי החג.
סרט על אנשים ועלי
שיחה עם יגאל תיבון.
מאחורי הקלעים
של יצירת הסרט
"שדה האפונים הירוקות"
שמעתי שלסרט הייתה הצלחה גדולה, והאנשים שחזו בהקרנה החגיגית שהתקיימה לפני כחצי שנה, יצאו נרגשים עד דמעות – כיצד אתה ממנף את ההצלחה?
כתוצאה מהביקוש, אני במסע הקרנות בקיבוצים. אחרי ההקרנה מתקיים מפגש ושיחה.
הביקוש לסרט עולה בהדרגה, למרות הזמנים הקשים. התוכניות לעתיד, הן הפצה ארצית, גם במסגרת ערוצי הטלוויזיה, וגם בדיקת אפשרות הקרנת הסרט בחו"ל בקרב קהילות יהודיות ובכלל.
מהי המסגרת הסיפורית של הסרט?
הסרט מתאר מפגש במשך שלושה ימים של תשעה אנשים שעברו את גיל השישים - חברי מחזורי מעין השופט, רמת השופט ודליה.
אחת המשתתפות הגיעה מחו"ל, השאר מפוזרים בארץ, שלושה מהם חיים בקיבוץ.
הסרט מתרחש באתרים שונים באזור הרי אפרים. בין לבין קבוצת המשתתפים משוחחת על חייהם בעבר ועל חייהם היום. במהלך המפגש נוצרה תחושה של אמון והאנשים נפתחו, סיפרו ושיתפו מחוויותיהם האישיות ביותר.
האם הסרט נוגע בעיקר לחניכי הרי אפריים?
להפתעתי ולשמחתי הסרט נוגע לכל אדם שרואה אותו, כולל אנשים שלא גדלו בקיבוץ.
על מה נסובה השיחה לאחר הקרנת הסרט בקיבוצים?
בכל מקום הפוקוס הוא על נושא אחר: החינוך השומרי שקיבלנו – היתרונות והחסרונות שלו, האם אנחנו "דור נכה", כפי שהתבטא אחד ממשתתפי הסרט...
שואלים אותי מה היה המניע לעשיית הסרט, מה רציתי לומר, למה בחרתי דווקא באנשים המסוימים האלה.
כיצד השפיע המפגש על משתתפי הסרט?
מאז ימי הצילומים הקשר בינינו התחזק מאוד והוא כשל אנשים המחוברים כל החיים ביחד - ולא רק 6 שנים בעבר הרחוק. המשתתפים גם סיפרו על חוויה נדירה ומיוחדת שעברה עליהם.
איך אתה הרגשת במהלך המפגש?
לא הייתי במצב של התרוממות רוח והנאה. זה היה קשה, מלחיץ, אינטנסיבי; בגלל מכלול התפקידים שביצעתי בו זמנית: בימוי, הפקה, והשתתפות בצילומים. מצד שני זה היה מרתק ומרגש והספקתי גם לבכות באחת הסצנות.
הולחנה מוזיקה במיוחד עבור
הסרט ?
נכון, המוזיקה מראש תוכננה להיות מרכיב משמעותי. בחרתי בצבי שרף, מלחין בן דליה, בוגר הרי אפריים כמוני, אתו עבדתי בעבר. צבי עשה עבודה נפלאה, כולל ביצוע של שני השירים. המוזיקה לדעתי היא איכותית ותואמת להפליא את מה שתכננתי. הצופים אוהבים אותה מאוד.
אז גם אני אשאל, מה היה המניע ליצירת הסרט הזה דווקא?..
המניע היה ניסיון להבין את גורם הזמן בחיים שלי. אני מנסה לבחון בסרט איזה שינויים עברתי ומה הזמן עשה לי ולחברי נעוריי.
לא רציתי ולא ניסיתי לנתח את שיטת החינוך שבה גדלנו. הסרט אינו על תזות, דוקטורינות, אשמים, כשלון או הצלחה, – זה סרט על אנשים ועלי. יש בו חוויות וזיכרונות מן העבר, מחשבות והרהורים על ההווה ועל העתיד הקרוב.
תודה לצוות 'חורף חכם' שבחר להזמין אותי לסיים את "החורף".
ותודה לכל החברים שתרמו לארגון ערב ההקרנה.
תודה ליגאל על השיתוף - נורית
חדש וישן במשק
מ י ד ע
בית אקשטיין - המו"מ הושלם .
RDP - חובו לקיבוץ שולם במלואו על ידי הליך הוצאה לפועל.
לגבי חובו למפעל הגומי - הגבוה בהרבה - מתנהל הליך משפטי על ידי תעשיות גומי עין שמר.
מיזם בוסניה - נמצא כרגע בהליך של הזרמת הון נוסף לחברה כך שתוכל להתחיל בפעילות. ההלוואה הממשלתית הבוסנית שהתקבלה נוצלה במלואה והאפשרויות כעת הן להכניס שותף שיזרים הון או לפנות לממשלה לקבלת הלוואה נוספת. השותפים (ע"ש והבוסנים) חלוקים באשר לאופן הניהול של המיזם וחלוקת המשאבים שיעמדו לרשותנו. פערים אלו מובילים למשברי אמון בין הצדדים בהם יש לטפל מידי פעם. אנו צופים כי נקודות אלו יתבררו בחודשים הקרובים. לאורך כל התקופה נשארנו נאמנים להחלטתנו שלא לסכן באופן כלשהו את נכסי עין שמר (אי מתן הלוואות ו/או בטחונות מכל סוג). במקביל יש לזכור כי נמשך הליך השבחת אתר המפעל והשטח עליו הוא יושב וערכו על פי שמאים כבר מעל 2 מליון יורו.
נמסר ע"י יואב דרורי ונתן וילנר
טלפונים ניידים
הטיפול בטלפונים ניידים עובר לאחריותי.
אשמח לעזור בכל פנייה, שאלה ובקשה.
אני אשב במשרד בהנה"ח בימים שלישי ושישי בין השעות 9:00 ל- 11:00 בבקר.
בכל זמן אחר ניתן ליצור איתי קשר
בטלפון 052-3796607 (מקוצר 8118)
או באימייל cell@ein-shemer.org.il
תומר גורן.
את ההזמנה ניתן לכתוב על כל נייר –
ובלבד שיהיה ברור.
לוח דרושים/דרושות !
בבי"ס גוונים נפתח לוח דרושים ענק,
עבור תלמידי בית הספר המחפשים עבודה למימון המסע בפולין.
בעלי עסקים, בעלי בית, בעלי מפעלים, יזמים וכו',
המחפשים כוח עבודה איכותי, קבוע או זמני או חד פעמי,
וזקוקים להשגחה על ילדים, צביעה, ספירת מלאי, מכירה, עזרה בבית ועוד,
מוזמנים לפרסם חינם בלוח הדרושים ולקדם את עניינם ביעילות ומהירות.
את המידע אפשר להעביר בטלפון 0505-999722 או
בפקס 04-6177347 או במייל
Sigal_D@Ein-Shemer.Org.il
כי רק בלוח גוונים – דרשת וקיבלת !!!
א ו כ ל ל פ ס ח
המעוניינים לקנות אוכל לסעודת החג
– מתבקשים להירשם במטבח אצל קרן או מרתה עד ה-1 לחודש.
לכרמלה וחגי ארליכמן
להולדת הנכד יהל
בנם של ורוניק ואמנון
ברכות לכל המשפחה!
ג ש מ י ם
השבוע ביממה אחת
ירדו 15 מ"מ.
בשעה טובה עברנו
את ה- 500 מ"מ
ואנו מעל 80% של הממוצע הרב שנתי.
העיתוי והכמות מאוד משמעותיים כי בעזרת הגשם האחרון לא נצטרך לתת השקיית הנבטה בכותנה לאחר זריעתה - וזה כבר חסכון גדול.
באזור המסלולים (שם נמצאים רוב שדות החיטה והכותנה) ירדו 25 מ"מ.
בוא בשלום גשם.
השבוע התקיימה תערוכת סיום של המגמה לאמנות במוסד. מבין הבוגרים –
אורלי האולינג
שהציגה עבודה מצוינת ויפה!
נוסעים בפסח
הנוסעים בליל הסדר אל מחוץ לקיבוץ וטרם הזמינו רכב, מתבקשים לעשות זאת במהרה. למזמינים עד יום רביעי 1.4.09 יובטח רכב. הזמנות מאוחרות יותר ייענו לפי האפשרויות.
ו ח ו ץ מ ז ה -
מחשב סידור הרכב בחדר האוכל שבק חיים – אנו מטפלים בהחלפתו במהרה.
מ ש ה ר ו נ ן
ההרשמה לטיול ליוון
בהדרכת אדם
מסתיימת ב-31 למרץ.
ב ו א ו ו ה צ ט ר פ ו
פרטים אצל עדה שפירא.
עדכוני טלפון
שלומית תומר נייד 052-8908936
רובי משיח – חדש- 054-3290153
כלים של טפרוואר
ניתן להזמין כלים על פי הקטלוג
אצל ניבה בחפצ'-חן.
מזל טוב!
לרבקה וליוסי
להולדת הנכד יותם
ברכות לכל המשפחה
עדכוני מש"א
הודעה מהנוי
נכנסתי לניהול הנוי ואיתי עובדים שלמה ברכה ואורי אשכולי.
ניתן לפנות אלינו דרך פתקים בתא הדואר, או השארת הודעה במשיבון של הנוי (יש להשאיר שם + מספר טלפון על מנת שנוכל לחזור) ובמקרים דחופים אפשר להתקשר לפאלפון שלי
(054-2114471).
הנוי הקצה יום בשבוע לטיפול בגינות החברים (חצי מיום רביעי והמשך ביום חמישי - לפי הצורך).
את הפניות כדאי להגיש עד יום שלישי, על מנת שהדברים יטופלו באותו השבוע.
אנו מקווים כי סדר שבוע זה יענה על צורכי הקיבוץ והחברים על הצד הטוב ביותר.
שבת שלום,
עטר שנפלד
הודעה מהמכבסה
בשבתון שאחרי ליל הסדר (15/4), המכבסה תהיה פתוחה רק למקרים דחופים עבור כביסת חיילים.
את הכביסה הנקייה יהיה ניתן לקחת ביום שישי ממחסן הבגדים.
השיבוץ ביום שבת מתקיים כרגיל.
שבת שלום,
רוני גלעד
נועם הספר יבוא ביום שני הקרוב
הרשמה על לוח המודעות בלובי
אורנה בורלס
תספר ביום שני 6.4.09
במקום ביום רביעי ערב החג
"המיתון כבר בפתח
ולפנינו מספר
שנים של המתנה.
צריך להיערך להן
בצורה הנכונה"
אני לא רוצה להיות נביא זעם ואינני חוזה,
אני רואה חובה לכתוב ובטוח שאינני הוזה.
הכל החל לפני מספר לא רב של חודשים, כשגברת ומר ג'ונס החליטו שהבית כבר לא שווה,
קמו בבוקר הלכו לבנק ואמרו: "נחזיר הבית ואת המשכנתא נפדה".
שם באמריקה הרחוקה התחיל הסיפור שהפך למשבר עולמי בכלכלה,
שגרם ליעקב, בעל המכולת עם הלב הרחב,
למכור היום בתל אביב רק לחם וחלב.
חוק הפיסיקה שלמדנו בכיתה ט', חוק "כלים שלובים", כנראה אינו רק חוק שקשור לנוזלים,
העולם כנראה כבר לא עגול כמו שלמדנו בשיעורי הגיאוגרפיה, הוא הרבה יותר שטוח ומלא מהמורות,
נושא שנלמד בטופוגרפיה.
הכלכלה העולמית עוברת טלטלה, התיאוריות התנפצו ואנו עדיין רק בהתחלה.
המשבר בכלכלה העולמית אינו פוסח על אף אחד,
מרסק את אלי ההון, הבנקים, התעשייה והנדל"ן ופוגע בנו בסכין חד.
הכפר הגלובאלי "מתרסק" לנגד עינינו ומשווע לעזרה מהמדינה,
וזו אובדת עצות, ממש כמו בסרט גבעה 24 אינה עונה.
העולם ממשיך להיאבק על חייו, ההיסטוריה כבר הוכיחה שבסוף ניישר את הקו.
המיתון כבר בפתח ולפנינו מספר שנים של המתנה צריך להיערך להן בצורה הנכונה.
מהעולם הגדול הגלובלי אעבור לעין הנצי"ב – הכפר הקטון הפסטורלי.
אולי נראה למישהו מאתנו שהכל זה סרט ואנו צופים בו על המסך,
לא! חברים יקרים, אנחנו גם משחקים בו, לא מרצון – מהכרח.
שנת 2009 תהיה שנה מאוד לא קלה, שנה שבה נדרש לעבור משוכה מאוד מאוד גבוהה.
הפגיעה הכלכלית תפסה אותנו כבר היום בתעשייה כשענף הרכב העולמי בשלבי קריסה.
כל ענפי התעשייה נכנסו להאטה, אי הוודאות והמחסור במזומנים מובילים לצמצומים, פיטורים המוניים והתמודדות עם כעסים.
גם החקלאות שבשנת 2008 ראתה עדנה, צפויה גם היא לשנה קשה,
כל אותם גידולים שמחירם ב 2008 עלה לשמיים, ירדו צנחו להם פי שניים.
החלב, הדגים, העופות והתמרים "יסבלו" בשנה הקרובה ממכסות, מחירים ושערים נמוכים.
אני, שבדרך כלל אופטימי, מכניס קצת נימה פסימית,
חושב שבשנת 2009 עלינו ללחוץ על כל הבלמים, לקצץ בהוצאות, לא לבצע השקעות
ולשבת בסבלנות על קופת המזומנים עד שיתחילו להתבהר העניינים.
על כל חבר לקחת את עצמו השנה בידיים ולחשוב לפני כל הוצאה פעמיים.
אני חושב שמיציתי במספר מלים מה עובר על העולם ועלינו הקיבוצניקים,
נאחל לכולנו שבשנת 2009 נשמור על הקופה ולא נשבור את הכלים.
עמוס מעין הנצי"ב – הביא אביטל גבע
ה ק י ב ו ץ ל א ן
שינויים בקיבוצים תוך שמירה על המסגרת השיתופית
רשם: עלי א.
לפני שבוע התקיים באפעל כנס המוקדש לנושא זה בו סיפרו נציגי קיבוצים שיתופיים על השינויים שהונהגו בקיבוציהם.
כמו כן נשמעו הרצאות בהן התברר שהקיבוץ השיתופי ערוך טוב הרבה יותר להתמודד עם המשבר הנוכחי. הקיבוץ המשתנה עדיין לא התמודד עם מצב של אבטלה גבוהה העלולה ליצור עומס כבד על "רשת הביטחון" שלו, כאשר חלק מהקיבוצים הללו כבר וויתרו על אמצעי הייצור המשותפים שלהם ולא יוכלו להיעזר בהם בשעת מצוקה.
אמרי רון : ק א פ י ט ל י ז ם ח ז י ר י ב ק י ב ו ץ
"750 משפחות פנו לצדקה לקבלת מזון" – כתבו בעיתונות לאחר מחקרו של יובל אלבשן. וכמה לא פנו? אני חש בושה להשתייך לתנועה כזו.
מביאים יועצים, עושים חוברת דיפרנציאלית ומפירים את כל התקנוניים. הקיבוצים הם המופקרים ביותר בכל החברה הישראלית. אין להם שום הגנה של ועד עובדים. מתרחש אצלנו בתנועה קפיטליזם חזירי. צומחות וילות ליד שכונת עוני ותמיד של איזה גזבר או רכז משק בעבר ואל תגידו שאתם לא רואים את זה.
המשבר נותן לנו הזדמנות להתמודד. רוב ה"ברוכים" בקיבוצים נובעים מהכרעות מוטעות של מנהלים. המנהלים החיצוניים עם "הרזומה" שלהם... תמצאו את הבנים שלנו שינהלו את העסקים והקהילות.
עבודה עצמית – בזמן משבר אין לנו כסף לשלם לשכירים. האבטלה תביא בנים שמתדפקים על שערינו וזו האפשרות להחליף עבודה שכירה.
קיבוץ שיתופי איננו קייטנה. צריך לעבוד קשה, צריך תקנונים עם סנקציות.
שיוך הדירות נתקע על שרטון להרבה שנים, צריך לאגור קרן לירושה ולפתור את העניין בכסף ולא בפרצלציות מול המנהל.
מה שמאוד חשוב לכלכלת הקיבוץ הוא התרבות.
נראה במשבר הזדמנות לתרבות פנימית. יש לנו הרבה כישרונות ונאפשר להם לעשות תרבות ולא נזרוק כסף החוצה.
רונן נחושתן (קיבוץ אורטל): "הקיבוץ המתחדש"
לכאורה הוא "קיבוץ מתיישן"
כל ארגון מוכרח להשתנות, אבל בלי לוותר על ערכי הליבה.
כשמדברים על שינויים ברוח שיתופית מצפים לניסים ונפלאות. אין ניסים – הדברים ידועים. אין קסמים. מי שרצה קסמים שינה את הקיבוץ לדיפרנציאלי.
ההחלטה הסופית היא אם אנו רוצים לחיות ביחד, להתחלק ביחד. קשה שאנשים מצפים לקסמים וניסים, כמו רכבת ישרה לגן העדן.
חברים אומרים שנמאס להם מהיחסים עם "המימסד", עם התלות בקיבוץ, התחככות אין סופית עם מערכות וקיבוץ. זה הקושי הגדול של הקיבוץ השיתופי.
צריך א. לשחרר את החברים מההנהלה
ב. לשחרר את ההנהלה מהחברים.
כלומר: חופש הפרט בתוך הקיבוץ. להתמודד כדי לאפשר לאדם למצוא את כישוריו במסגרת ערכים שקבענו. שני הערכים המרכזיים שלאורם קיבוצנו פועל:
שותפות של אינדיווידואליסטים ויחסי הגומלין.
ערבות הדדית.
ערכים נוספים הם אחריות לפרנסה, עצמאות החבר, הוגנות. לשם כך צריך לאפשר תנאים – רכב, השכלה וכו'. צריך ליצור מערכת כלים – אבל עם גבולות.
אם חבר בחר - אנו מצפים מכל חבר שידע לתרום לקופה המשותפת נניח 6,000 ברוטו ואם לא – אנחנו כקיבוץ מתערבים ומוצאים לו עבודה בתוך הקיבוץ בתרומה יותר משמעותית. גם בתוך הקיבוץ אפשר להגיד לחבר לעבוד במקום אחר.
אפילו אם חבר מרוויח בקיבוץ שכר גבוה והוא בוחר עבודה בחוץ בשכר יותר נמוך, אבל יותר מהרף שקבענו – זו זכותו לבחור במה שהוא רוצה לעסוק ואנו מוכנים לשלם את המחיר – כי חשוב שהחבר יהיה מרוצה.
יש יחידה למשאבי אנוש והיא עוסקת בהתפתחות המקצועית של החבר – בהשכלתו, הכשרתו, לפי החלטות הקיבוץ.
צבירת ימי שבתון לחברים.
הגדרנו חובת עבודה, כמה ימים צריך לעבוד ובשאר הימים יעשה כרצונו. זו הציפייה מהחבר – והוא מקבל כל חודש דו"ח. זה המכנה המשותף. זה כלי להוגנות.
כל חבר שעבד את הימים – מקבל 10 ימים בשנה בבנק ואז מצטברים הימים בזכות והוא יכול להשתמש בהם. זה פתר לנו הרבה בעיות.
אנו מדברים על רף העבודה ועל רף הפרנסה.
ברף הפרנסה לא נהיה שווים – אבל זו ההסכמה שלנו כקיבוץ. בנושא המאמץ בעבודה כולנו שווים.
חוץ מזה יש בונוסים ויש קנסות. האחריות היא של החבר לעמוד ברף.
בעניין הצריכה הפרטית של החבר – הפרטנו את הצריכה. כל מה שקשור לצריכה הפרטית הפרטנו והכנסנו את הכסף לתקציב.
חדר האוכל לא הפרטנו – כי הוא מרכז חברתי. כל השאר הפרטנו, כדי לתת מקסימום חופש לחברים ולשחרר את התלות. כשהתקציב האישי יותר גבוה החבר יותר מרוצה. צריך להעביר לחבר אחריות מקסימאלית ולשחרר אותו מהתלות ותשחררו את בעלי התפקידים מהתעסקות בשטויות.
תמחור העבודה
40% מהחברים הם עובדי חוץ. תמחרנו את העבודה בערכי השוק – אנשים יודעים מה הם מרוויחים - והחברים מקבלים דו"ח שקיפות אחת לחודש. זהו כלי מוטיבציוני. כל משפחה יודעת כמה היא מרוויחה, לפעמים אנשים בוחרים להחליף עבודה כדי להרגיש שהם משתכרים יותר. כל המשכורת נכנסת כמובן לקופת הקיבוץ. אנחנו קיבוץ שיתופי.
דמי קליטה
יש וויכוח בנושא קליטה. בחרנו ליצר רף מאוד גבוה. משפחה מעל גיל שלושים צריכה לשלם 50 אלף דולר. זה עוזר לנו בבנייה וגם יוצר רף שאומר שהקיבוץ הוא מועדון יוקרתי. זה שינוי ביחס החברים לקליטה בקיבוץ.
יש המון תירוצים למה לא לעשות - אבל צריך לעשות שינויים שיתופיים כל הזמן!
חבר מעין חרוד איחוד הציג את החוברת המפורטת של השינויים השיתופיים שחיבר הצוות השיתופי שקם שם מול הצוות הדיפרנציאלי - את דבריו נביא בהמשך.
ת ג ו ב ה
"נשמעה הסתייגות לגבי המשפט של אביטל גבע בשיחת הקיבוץ "גנבו לי את הקיבוץ" -כותב עמית דגן בפרוטוקול הנהלת הקהילה.
גם אני מרגיש כמו אביטל, ואמרתי זאת בשיחת הקיבוץ. כן, גונבים לי את הקיבוץ בהליכים לא תקינים; החל בבחירת צוות שינוי שנבחר על בסיס אישי ולא לפי עמדות והגדיר עצמו בשרירות כצוות דיפרנציאלי, כאילו שזה השינוי היחיד האפשרי, לא התקיים דיון עקרוני באיזה שינוי הקיבוץ רוצה, דרך מינוי רכז קהילה דיפרנציאלי (כשהיו גם אופציות אחרות) ועד מידור הצוות השיתופי ממספרי הייתכנות הכלכלית – ועוד לא אמרנו הכל, ועוד היד נטויה...
כן, מנסים לגנוב לי את הקיבוץ. הכוונות, הטכניקה ודרכי הפעולה שקופות – רק עיוור לא יראה.
אבל אני בטוח שהחברים אינם עדר כבשים ההולכות כצאן...
גם הניסיון הזה ייכשל.
עלי אלון.
תגובה לתגובה
עם תחושות אי אפשר כידוע להתווכח, וצר לי מאד על הרגשתו של עלי שגנבו לו את הקיבוץ. אבל את העובדות כדאי להעמיד על דיוקן:
צוות שינוי נבחר באופן שמי, וגיבש הצעה - לא היחידה שאפשרית, אבל היחידה שהצוות ממליץ עליה. ההצעה עברה לעיון הנהלה כלכלית ולמספר דיונים בהנהלת קהילה. התוכנית תוצג לחברים, תיפתח להערות והסתייגויות וכל אחד יוכל להחליט אם לקבלה או לדחותה. מה פה לא תקין?
רכז קהילה הצהיר טרם בחירתו כי יוכל לתרום יותר לקיבוץ לאחר שינוי. הוא גם אמר כי במידה שיחליט הקיבוץ להישאר במתכונתו הנוכחית, יהיה צריך לבחון מחדש את המשך כהונתו. "למרות זאת" נבחר ברוב גדול ודמוקרטי. מה לא תקין?
הצוות השיתופי (אגב, צוות שלא נבחר ולא הוסמך על ידי שום גוף קיבוצי – בניגוד לצוות השינוי) קיבל אישור מלא לעיין בכל מספרי ההיתכנות הכלכלית. הוא גם קיבל אישור להעביר את הנתונים לאדם חיצוני (בתנאים מגבילים של התחייבות לסודיות). אז איפה הגנבה, ומי הוא הגנב?
רקפת
ת ז כ ו ר ת
אירוע מוחי קורה כהרף עין ואת רובנו הוא מפחיד – מחוסר ידיעה.
זיהוי מיידי, תיאור הסימנים למד"א, ופינוי מהיר לבי"ח - לא "רק" שיצילו את החולה, ברוב המקרים - טיפול רפואי הולם בטווח של 3 שעות מאפשר לצאת מזה ללא פגע!
מה לעשות כשזה קורה לידך? פשוט, באמת פשוט; 1 ) זכור את המילה "דחילק"...
) בקש מהנפגע (דחילק!) לעשות 4 דברים קטנים:
- דבר אלי ............ בקש לשמוע משפט פשוט כמו "איזה יום יפה"
- חיוך קטן? ......... בקש חיוך וראה אם זה מצליח
- ידיים למעלה ..... בקש להרים את שתי הידיים ביחד
- לשון החוצה ....... וראה שהלשון לא צונחת ("נשברת") הצידה
ואם אפילו אחד מהנ"ל איננו עובד כהלכה -
- קרא למד"א! ...... חייג 101, תאר את הסימנים ותן מיקום מדויק!
דרוש/ה
רכז/ת ועדת תכנון
תפקידי הוועדה
התווית מדיניות - קביעה של כללים ומגמות בבינוי פרטי וציבורי.
ליווי ופיקוח - ליווי של פרויקטים ציבוריים ופרטיים, ופיקוח על עמידה בכללים.
ייזום וקידום - איתור צרכים והגשת הצעות לפיתוח.
אישור - של תוכניות פיתוח ובינוי ברמה הציבורית והפרטית.
קשר עם מוסדות חיצוניים שעוסקים בתכנון, בינוי ופיתוח – אדריכלים, מועצה
אזורית וכד'.
עבודה מול בעלי תפקידים בקיבוץ – רכזי משק וקהילה ורכזי ועדות (דירות,
בטיחות, איכות הסביבה, חינוך וכו').
שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע האחראים על ביצוע – רכז בנין, רכז נוי,
חשמלאי וכו'.
חברים – מתן מענה לשאלות ופניות של חברים בנושאי תכנון בתחום הפרטי
והציבורי.
ניהול ועדה – ניהול שוטף של ועדת תכנון .
כישורים נדרשים
יחסי אנוש
יכולת שיתוף פעולה
כושר ארגון וניהול
התמצאות בסיסית בנושאי תכנון בנייה וסביבה.
המעוניינים מוזמנים לפנות לרוני גלעד עד ל – 8/4/09.
מזל טוב לרבקה וליוסי
להולדת הנכד יותם
ברכות לכל המשפחה
ש ב ת ש ל ו ם
