חפש בעלונים קודמים

כג' בניסן תשס"ט 17.4.2009

עלון 16 (3738) כג' בניסן תשס"ט 17.4.2009


פותחים שבת
השבוע,
"אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה..."
שירים מן העולם שחרב...
על יצירותיו של הצייר שמואל בק שעבר את מוראות השואה בהיותו ילד - צילה ליס.


ש ב ת ש ל ו ם !



אשה, שמואל בק - "יד ושם"





מפגש זיכרון
לשואה ולגבורה
יתקיים
ביום ב' כו' בניסן
בשעה 20:00
בחדר האוכל
עם: רוני פלד


עם חלוף השנים, מטבע הדברים, נפגוש
יותר ויותר את נציגי הדור השני לניצולי
השואה ונשמע פחות ופחות סיפורי עדות
ממקור ראשון.
רוני פלד, חברת קיבוץ רמת יוחנן, היא
דור שני לניצולי שואה, עוסקת בשנים
האחרונות בחקר שורשי משפחתה וסיפורה
האישי מרתק.
רוני הוציאה ספר בשם "ארבעה עלי תלתן"
והוא יוצג לציבור במפגש.

המפגש מאוד מומלץ.


















הגישם
כארוחה לשולחן ערוך;
תן
אותם בכלים יפים,
ושפכו לאטם
וישמרו על חום.
הכן אותם לחיים,
כילד לחגיגת הבכורים:
שים להם פרח ומלים טובות בשער,
החל ממחר;
ושלחם
בדחיפה קלה בגבם לחייהם.
יהודה עמיחי





אין עוד מלבדם...
לענה ששון מלכת הסדר ולכל חצר המלכות
הצועדים עמה כל הדרך במשך השנים הרבות:
אילן לוטן, שלומית דקל, קובי גרוסמן וגלי יגודה –
ועמם המתנדבים שתרמו מכוחם ורצונם הטוב –
תודה גדולה, גדולה, גדולה – מהציבור הנהנה.
שרנו, וקראנו ודיברנו ואכלנו ושמחנו בחגנו! –
והכל בזכותכם.
















ליל הסדר חלף עבר לו, היה זה ליל סדר בו ניבטו אלינו מן ההגדה יצירי מכחולו חריף המבט ועתיר הכישרון של איגנץ פלגי ז"ל שהעניקו לנו הרבה שמחה ואהבת המקום. שתיים מבנותיו של איגנץ כיבדו אותנו בנוכחותן בערב זה: עמירה וצבייה, עמירה הפליאה לנגן בחליליות וללוות את השירה בפסנתר, שמחנו איתן מאד.

רוב תודות לחברים הרבים שתרמו להצלחת החג: לחיים חננאל וגלי יגודה על העזרה הגדולה שהגישו בכל שרק נדרש, לתמי צמח על פינת החג המרהיבה ועל העיצוב היפהפה של חדר האוכל. לנורית משיח על הקישוט האביבי עתיר החן. לצביה וייסברג על הטיפול המסור והמתחשב בסידור המקומות. לנדי וענת מילשטיין על קבלת-הקהל בלובי במאור פנים מלבב. למשפחות:גנדלמן, יגודה-אברהמי-חננאל, לרר- מאסטרו, ארבל-אבל-מלומן על קריאה זורמת של קטעי ההגדה. לאופיר חננאל על פתיחה נהדרת של החג. לאמרי גלעד על שירת "ארבעת האחים" שובת הלב. לפיט אברהמי, גל יגודה, בר תומר, אופיר חננאל ורועי יגודה על ריקוד מקסים של "בת פרעה ומשה הקטן". לסיגל דקל על חד גדיא מרענן ומפתיע עם משתתפים שמזמן לא נראו מחוללים על במותינו. לחמוטל גלעד וילדי הקושיות על "מה נשתנה" חמוד ומעודן. לניר אלון על הליווי המוסיקלי היפה של כל סולני הערב. לאילן לוטן ויואל גרוסברג על "שיר המעלות" המרגש, ליואל על הדאגה לאורחים שהתארחו אצלנו. לרקפת, יונתן זהר-סל וגדעון אברהמי על ביצוע עליז ותוסס של "משה הכה על צור", ולרקפת על הברכה החגיגית והייחודית. לאבנר ארבל על הכרזת "עשרת מכות מצרים". למנחם ראובני – על ביצוע מרשים של השיר "שלח נא את עמי", להדס זרטל על "שיר לשלום" מסעיר וכובש, לבני המשפחות שזמרו והלהיבו ב"אחד מי יודע", לחבורת הבחורים השורשית והאהובה, לקובי גרוסמן שמדי שנה מרענן את "דיינו" ועושה אותו אקטואלי ועכשווי. לחיים חננאל ואורלי ארליכמן על ביצוע מצחיק עד לב-שמיים של "אדיר במלוכה". ליהודה ריפתין – שבידיו הופקד האפיקומן. לפותרות כתב החידה: מרגלית ניידס ואסתר לרר. למוצאת האפיקומן מאיה גבע נכדתם של צביה ומשה וייסברג, למרתה מור, קרן משיח, צפי גנדלמן, רעיה האולינג, אורנה אלון ושאר עובדי המטבח על האוכל הטעים והמשובח שהכינו במסירות כה גדולה. לאמיל ששון אשר על המקרן, המחשב ועריכת סרטון האביב הברבורי. ליגאל כץ על ההגברה המקצועית ולשחר זוהר סל יד ימינו, לליאורה מאסטרו על ארגון יעיל ותכליתי של חדר האוכל בעריכה ובפירוק. לאורי תומר, רפי ארליכמן, עידן יגודה, ליאור אפשטיין, אמיר תומר, אדם ויואל גרוסברג על העזרה האדירה עם הציוד מן המוסד. לפנינה גלעד על צילום הערב. למוסדניקים על הסיוע הרב לקראת החג.
לכל החברות והחברים שהושיטו לנו יד בנפש חפצה ועזרו בעבודות ההכנה והפירוק הרבות. בלעדיהם כל זה לא היה אפשרי.

ואחרונים יקרים מאד: חברי הצוות: אילן לוטן, שלומית דקל, קובי גרוסמן וגלי יגודה (שהצטרפה אלינו לאחרונה), הנושאים על כתפם את החג שנים רבות בעבודת צוות נעימה ועניינית שבה כל אחד תורם מיכולותיו וכישוריו הייחודיים.
לכולם, לכולם שאו תודה וברכה!

ע נ ה ש ש ו ן













לצוות המטבח
זו שנה ראשונה שאין אנו חוגגים את הפסח בקיבוץ, והזמנו אוכל לקחת עמנו לליל הסדר המשפחתי.
האוכל היה מאורגן, מסודר, טעים ונאה להגשה. היינו נפעמים.
ישר כוח לכם וכל המתנדבים בפסח – טובית ושביט.








פסח בחצר

בימי חול המועד היה מוזיאון החצר פתוח זו השנה השניה בחסות בנק הפועלים, וכל החפץ יכול היה להשתתף בפעילויות החצר ללא תשלום.
הגיעו לחצר מאות אנשים מדי יום וזכו לפעילות ענפה.

תודה רבה לחברים שנענו לבקשתנו ולא השתמשו בשער הקיבוץ הראשי – נשמח ליותר שיתוף פעולה בעניין על מנת למנוע סכנות.

תודה לילדי המוסד שעבדו אתנו.
ותודה לצוות החצר המדהים ומשפחותיהם שתומכות.

ט ו ב י ת ש פ י ר א





מ ה מ ט ב ח

שוב ושוב אנו נפגשים בחברים שמאחרים ובאים לאכול לאחר סיום הגשת ארוחת הצהרים ביום שישי ובערבי חג, ובכך מפריעים לנו לסיים את יום העבודה.

מעתה אנו מתכוונים להקפיד ולא לאפשר לקחת אוכל מהעגלות או מהמקרר לאחר סיום השעה הרשמית – נא כבדו זאת.

שעות ארוחת הצהרים:
מ- 11:00 עד 12:30.
ארוחת ערב:
20:00 – 18:15




מהמרפאה
זימון ביקורים מהיר
באתר כללית
לאחרונה עלה באתר הכללית "מסלול זימון מהיר" המאפשר לזמן ביקורים ללא סיסמא וקוד המשתמש, לרפואה ראשונית (רופאי משפחה ורופאי ילדים), רופאים יועצים במקצועות עור, אורתופדיה, עיניים, א.א.ג, נשים, אחיות קדם הריון וליווי הריון.

באמצעות הקלדת מספר הזהות ושנת לידה (4 ספרות) המערכת תאפשר זימון ביקור חדש ללקוח או לילדיו.
ביטול או שינוי מועד ביקור יתאפשרו רק באמצעות סיסמא וקוד משתמש, על מנת לשמור על אבטחת המידע הרפואי.
מסלול זה מקביל ל"שירותים און ליין" אך מאפשר זימון ביקור ללא צורך בקוד משתמש וסיסמא.

יש להיכנס לאתר הכללית www.clalit.co.il ותחת שירותים נוספים בשירותים און להקליד על זימון ביקורים לרופאים בלי סיסמא, לשם פתיחת מסך מספר 1 המופיע מטה. בו יש להקליד את מספר תעודת הזהות ושנת הלידה. לאחר ההקלדה ולחיצה על כפתור זימון בביקור, נפתח מסך שני המופיע מטה ובו יש לבחור זימון לרופא ראשוני או רופא יועץ.





הודעות מהנוי

רעל הכנימות
הגיע רעל נגד כנימות הפקנים. ניתן לקחתו כשהוא מוכן במבחנות בכמות הנדרשת מהארון, שנמצא ליד דלת הכניסה למחסן הנוי.
מי שלא יודע כיצד לבצע זאת, מוזמן לפנות לשלמה ברכה, אורי אשכולי או עטר שנפלד.

פינת הגזם
פינת הגזם שהייתה עד כה ליד פחי האשפה שליד אורי אשכולי, אינה בשימוש יותר.
עד שינתן פתרון אחר – ניתן לשפוך את הגזם ליד המכולה שמול מחסן החגים.
בבקשה!!!!! לא לזרוק לפינות הגזם חומרים שאינם שייכים כמו: פלסטיקים, עציצים, ניילון ועוד.

ובשורות טובות, הגשם האחרון גרם לכך שאפשר לדחות את השקיית הגינה לפחות לשלושה שבועות.





אנו משתתפים באבלה
של מרתה מור ומשפחתה
במות אביה.








ג ש מ י ם
ביום חמישי בבוקר
בבת אחת כמעט - ירדו
8 מ"מ גשם.






מ י ם
חפירה בבריכת השחייה
במשך שנים הייתה בריחת מים מהבריכה בכמות גדולה מאוד. לנוכח מצב המים בארץ לא ניתן היה להמשיך כך יותר, ולכן בוצע תיקון של צינור העודפים שממנו הייתה הנזילה - בתקווה שנהנה מהבריכה השנה ולא נצטרך להוסיף מים במשך העונה מעבר לנדרש.
מי שמתעניין יותר – יפנה לשלמה שחר.

ה ש ק י ה
עקב מצב המים, מתבקשים החברים להמעיט כמה שניתן בהשקיית הגינות ולהימנע מהשקיית הדשאים. להדרכה והמלצות בנושא השקית הגינות והדשאים הפרטיים ניתן לפנות לעטר.

ש ב ת ש ל ו ם
צוק חרודי







א ר ב ע כ ו ס ו ת
[בתגובה למאמרים בעלון של ערב פסח]



כוס ראשונה לחיי השינוי –
נרים כוס ברכה להזדמנות להמשיך ולהציג תמיד את תומכי השיטה הדפרנציאלית כמובילי שינוי וקידמה, ואת תומכי השיטה השיתופית כאנאכרוניסטיים מתנגדי שינוי,
אף שידוע כי שינוי יכול להיות מסוגים רבים מאוד ולאו דווקא דיפרנציאלי, ומן המפורסמות כי השיטה הדיפרנציאלית עתיקה כימי האנושות ופשטה מכבר יד ורגל.
זה אולי לא נכון, אבל עדיין נשמע לנו נהדר.
לחיים.

כוס שנייה לחיי האשליות –
נרים כוס ברכה לחזון הגדול והמזהיר, ברוחם של גדולי נביאי ישראל,
המבטיח לכולנו עוד לפני אחרית הימים במהרה בימנו, חופש מכבלינו לעשות ככל העולה על רוחנו - לקנות ולבנות, לפזר ולהגדיל...
ומלא ה"קיבוץ" כסף וזהב – כמים לים מכסים.
זה אולי לא מציאותי, אבל לא יפה להפחיד את הציבור בעובדות.
לחיים.

כוס שלישית לחיי כולם –
נרים כוס ברכה ל"כולם" – יהיו אשר ובאשר יהיו – שכמותם כמובן עלינו לשאוף להיות.
"כולם" שהם קרוביהם היקרים של "ככה זה", "אין מה לעשות" ו"ככה זה בטבע",
אף כי הסטטיסטיקה מלמדת שאצל "כולם" וקרוביהם העניינים לא משהו – אבטלה, עוני, הזנחה, עוול, ייאוש...
זה אולי לא טוב, אבל הכי גרוע להיות שונים.
לחיים.

כוס רביעית לחיי הקלות –
נרים כוס ברכה לקלות הנהדרת שבה אפשר להפריד ולפרק מפעל של דורות, בהשוואה למאמץ הגדול הדרוש לשותפות ובנייה.
נסיר דאגה וחשש מליבנו שהרי כדי לבנות צריכים כולם לרצות באמת, אבל כדי לפרק מספיקים אחדים.
זה אולי קצת עצוב, אבל נעשה את זה מהיר יעיל ואלגנטי.
לחיים.


סיגל דקל








כיצד לחסוך במים להשקיית הגינה

מצוקת המים הקשה בישראל מחייבת כל בעל גינה לנקוט באמצעים לצמצום צריכת המים הן בשל המגבלות החוקיות והן מתוך תחושת מחויבות אישית ותרומה למשק המים.
מומחה הגינון עודד יפה ממליץ לבעלי הגינות לא להמתין לחשבונות המים מרקיעי השחקים או לגזירות ולנקוט כבר עתה בסדרת פעולות שיכולות להביא לצמצום משמעותי של עשרות אחוזים בצריכת המים.

1. מומלץ לפזר על הקרקע חיפוי כדי לצמצם את התאדות המים. מוטב להעדיף שבבי עץ על פני טוף מאחר
והטוף נוטה להתחמם בשמש ואילו שבבי העץ, שהם כמובן חומר טבעי, נוטים לקרר את הקרקע. מעבר
לכך, לאחר שהם נרקבים הם הופכים למזון לקרקע.

2. יש להקפיד לנכש עשבי בר עוד בהיותם קטנים כיוון שהם משתלטים על צמחי הנוי בסביבתם וצורכים את
המים שלהם.

3. בעלי המדשאות יכולים להיעזר באמצעים ל"נינוס" הדשא כדי להאט את צמיחתו בשנים שחונות וכך הוא
גם יצרוך פחות מים.

4. מערכת הטפטפות לא צריכה להיות אחידה, אלא מותאמת לסוגי הגידולים - עץ גדול זקוק מטבע הדברים
להשקיה רבה יותר מפרחי עונה.

5. שורשי עצים גדולים נוטים לפלוש לסביבתם כדי לגנוב מים מצמחים אחרים ובמיוחד באזורים שמושקים
בקביעות. במקרים כאלו אפשר לא לגלות רחמנות יתירה ולחתוך בעזרת את חפירה את השורשים
הפולשנים. מומלץ לעשות את החיתוך במרחק של הנוף של העץ, כך שפריסת השורשים הנותרת תספיק
לצרכיו.

6. לעיתים בעלי גינות מזהים אזורים יבשים או קרחות בדשא וממהרים להשקות בנדיבות. יתכן שהיווצרות
אזורים יבשים נובעת מהשקיה לא שווה או מטפטפות סתומות ולכן כדאי ראשית לברר את הבעיה והאם כל
הגינה אכן זקוקה להשקיה. מעבר לכך, קרחות בדשא עלולות לנבוע משלל סיבות ואין למהר ולהסיק
שהבעיה היא בהשקיה. אפשר להיעזר באיש מקצוע כדי לאבחן את הבעיה המדויקת.

7. כדי לבדוק אם הממטרות משקות בצורה שווה אפשר לעשות ניסוי פשוט: להניח כעשרים כוסות מים
בנקודות שונות על פני המדשאה ולפתוח את הממטרות לחצי שעה. בסיום ההשקיה יש לבדוק אם כמות
המים זהה ואם לא צריך לשנות בהתאם את פעילות הממטרות.

8. אפשר להקל על חיי הדשא על ידי יצירת חורים בקרקע עם קלשון חפירה. בדרך זו המים יחדרו פנימה
ושורשי הדשא יוכלו לחפש את המים בעומק במקום לעלות אל פני השטח לאזור החם.


9. העצה האחרונה היא "עצת סבתא" שנכונה גם כיום: להעדיף השקיה בשעות הלילה ולא בשעות היום כדי
לצמצם את ההתאדות ולאפשר לכמות גדולה יותר של מים להגיע ליעדה. אם ההשקיה בלילה, שהוא כידוע
קצר יותר בתקופת הקיץ, אינה אפשרית, שעות הבוקר המוקדמות או אחר הצהריים המאוחרות הן אופציה





ק י ב ו ץ - ל א ן



ת ג ו ב ו ת

13.4.09 בית-השיטה

לחברי עין שמר – שלום וברכה,
ברצוני להעיר על הכתבה שהתפרסמה בעלונכם באפריל 2009 בשם "רצו לבנות גן-עדן ויצא גיהינום", מאת עלי אלון.

כתבה זו הינה שיבוש מוחלט של הנאמר בהרצאתי, בה תיארתי את התהליך שנעשה בבית-השיטה, מתחילת הדרך עד היום כ 16 שנה. בכתבה מגמתית זו, יש חצאי אמיתות ונראה כי באה להפחיד את המבקשים ללמוד ולהתכונן לבאות.

בבית-השיטה חיים היום אנשים מאושרים רבים, ורבים עוד יותר הסתגלו למציאות החדשה והוציאו מעז מתוק. החיוך חזר מזמן, למרות שיש סקטורים שנפגעו יותר מאחרים. כל כוונתי הייתה ללמדכם על הצפוי, לסייע לכם לתכנן את דרככם בתבונה, ולעבור את השינוי בצורה הטובה והרכה ביותר. הדגשתי שאתם כבר נמצאים על הרכבת הנוסעת בכיוון ידוע, אלא שהדרך עצמה לא ברורה: אין הסכמה לגבי הנוף הנשקף מהקרונות, היות וכל אחד יושב בחלון המשקיף לנוף שונה. בשום שלב לא עברנו גיהינום, ואין כל צורך שאתם תעברו גיהינום. אין מה למהר, יש לתכנן היטב את הדרך, רצוי בהסכמות רחבות ככל האפשר, וללמוד מניסיונם של אחרים. אנו דומים לכם מאוד בהרכב האוכלוסייה, אך לכם עדיין שמורה הזכות להיות חכמים לאחר מעשה וללמוד מניסיונם של אחרים.

ועכשיו מספר הערות לכתבה:
1. "החזקים התחילו לצבור מיליונים" - לא נכון! הצבירה הייתה פונקציה של 20 שנות עבודה כשכירים במוסדות חיצוניים, לפני ההפרטה, ולא כחלק ממנה.
2. "בית-השיטה עבר תהליך של התרוששות" – לא נכון! רוב מוחלט של השכירים הכניס את משכורתו לקופת הקיבוץ, ורק בודדים לא שילמו מיסים כנדרש. לא הייתה התרוששות, אלא משבר כלכלי נמשך במפעלי התעשייה, שלא אפשר את הפרדת המשק מהקהילה. זה גרם להשלכות מהותיות על התנהלות חלק מהאוכלוסייה.
3. "התחיל תהליך של אנשים שאין להם מה לאכול" - לא נכון! תמיד היה מה לאכול, אך עם סגירת חדר-האוכל (מחוסר כדאיות כלכלית) לא נמצא לחברים המבוגרים מקום לאכול (לא מה לאכול). דבר זה תוקן לאחר זמן ונמצאו חלופות מסודרות למבוגרים. רוב הציבור עבר לאכילה משפחתית, כמקובל בכל העולם.
4. "אין כסף לתרופות" – לא נכון! החבר שילם על תרופות עד 300 ₪ בחודש. מעבר לכך, דאג הקיבוץ. לחולים כרוניים נמצאו פתרונות. אין ספק, שהתרופות והבריאות היוו עול חדש ומשמעותי על אוכלוסיית המבוגרים.
5. "פנסיית המטרה הייתה 3,000 ₪ לחבר, אך בפועל הושקעו כספי הפנסיה עד 1,300 ₪ לחבר בגלל מצוקה כלכלית. לרבים הייתה פנסיה גבוהה יותר ממקומות העבודה החוץ-קיבוציים, ולכן לא הופקדו עבורם בהמשך כספים קיבוציים.
6. הבית הסיעודי: הבית הסיעודי הפך להתנהל כעסק כלכלי באחריות הקיבוץ. עלות למאושפז היום היא 9,000 ₪ לחודש. המשך הפעלתו בתנאים הקיימים אינו מובן מאליו. למשל: הקיבוץ התנגד להשכרת דירת אמי כחלק מהתשלום עבור אשפוזה, כיוון ששיוך דירות עדיין לא בוצע בפועל, ולכן הסדר זה בוטל.
7. סדר פסח צנח ל-300 ממשתתפים - זה נכון, אך כעבור 3 שנים כבר היו 500 משתתפים, והשנה מעל 650 איש.
8. הפנסיה היום מורכבת מ: 1,800 ₪ ביטוח לאומי + 1,300 ₪ פנסיית 'הפניקס' + השלמה של הקיבוץ ל- 3,750 ₪ לחבר במשפחה, ו- 4,250 ₪ ליחיד.
9. עזריה אלון: עזריה מעולם לא חסך בחשמל בגלל חשש כלשהו. הוא מתנהל כלכלית מצוין. היה מקרה לפני 5 שנים שחבר לא חימם את ביתו, וכתוצאה מכך חלה בדלקת ריאות. בעקבות זה בוטל אז חיוב חשמל למבוגרים.
10. "לא היה כסף לניתוח והחבר מת" - שטות גמורה! היה מקרה של השתלה בחו"ל, והחברים התבקשו לתרום. ההשתלה בוצעה והחבר חי עוד שנים רבות אחריה. באופן עקרוני הקיבוץ לא תומך בטיפולים רפואיים שאינם בסל הבריאות. כל חבר יכול להוסיף ביטוחים משלימים על חשבונו, ורבים עושים כך.

לסיכום: על חברי עין שמר לקחת את גורלם בידם, ולמצוא את הכוחות החיוביים כדי להגיע להסכמה רחבה. הפחדה והוצאת דברים מהקשרם, אינה דרך לעשות זאת. אשמח לסייע לכם בהמשך. עזרו כוח ומחשבה, ובטוחתני כי תדעו להמשיך להיות חברה ראויה, גם אם השינוי בוא יבוא.

ב ב ר כ ה ,
חגי בן גוריון




מ ג י ב ע ל י א.

התמונה הכללית והפרטים השוליים

הפגישה עם חגי בן גוריון מבית-השיטה היתה מאלפת, מרגשת ורבת-משתתפים ומאזינים בבתיהם. הוא אדם מבריק, רב-צדדי, איש-רוח וכלכלן, שידע למסור בכישרון רב תמונה של קיבוץ שעבר שינוי – שריתקה את השומעים.
אני רשמתי את דבריו בדיוק ככל יכולתי ולכן כל הציטוטים שהבאתי הם מדויקים (ואפשר לבדוק בהקלטה). עם זאת – תיתכנה תמיד אי הבנות של השומע, מתוך פרשנות אישית. אין אדם אובייקטיבי.

מובן שלא יכולתי להביא את כל הדברים שנאמרו במשך שעתיים של פגישה. כמו כן הוספתי פה ושם את דעתי האישית בהערות בסוגריים, בכותרת, וכן בלקחים שבסיום – וזאת כמובן זכותי.

אם תשובו ותקראו את הדו"ח מהפגישה תיווכחו שה"תיקונים" שחגי מתקן הם שוליים. את רוב הדברים החשובים שאמר אין הוא מכחיש כלל: הפערים, הגילדה המקצועית של ה"חזקים" ששלטה בתהליך, הרס המרקם החברתי, החזקים שהתחזקו והחלשים שנחלשו, כל ההבטחות שהופרו ("אל תאמינו לאף הבטחה" – יעץ לנו חב"ג עצמו), השוואת תנאי הדיור שלא בוצעה, מכירת כל נכסי הקיבוץ, ועוד ועוד... (אגב: אם, לטענתו, צבירת המיליונים של ה"עשירים" התחילה עוד לפני השינוי – האם הם לא מסרו את המשכורת לקיבוץ?)
מעבר לנקודות המפורטות שחגי ציין – התמונה הכללית שעלתה מדבריו היתה ברורה מאוד – אולי בניגוד לכוונתו המקורית. קורה לא פעם שאדם מתכוון למשהו ונפלט לו משהו אחר לגמרי. ייתכן גם שחגי – שהיה מהוגי השינוי וממוביליו – לא יכול להודות בשגיאותיו. ולמי מאיתנו – ובמיוחד המנהיגים – יש אומץ לכך?
בשנה האחרונה עבדתי במשך חודשים ארוכים עם חברה מבית-השיטה וגם ביקרתי שם פעמים רבות, ומה ששמעתי ממנה על מה שקורה שם, וגם התרשמותי הכללית מהקיבוץ המוזנח למדי ומחדר-האוכל השומם, חיזקו את דעתי השלילית, שקיבלה אישור נוסף מדבריו של חגי.

לסיום: אם יהיה בעין-שמר שינוי דיפרנציאלי ואם לא – אנו חיים ביחד ונוסיף לחיות ביחד. עלינו להשתדל – חרף דעותינו השונות – ואני אומר זאת לעצמי וגם לידידי שמעון – לשמור על טון מאופק והוגן.
אני מודה שהחרפתי את טון הוויכוח ביודעין, לאחר שנוכחתי שהדברים לא מתנהלים ביושר ובאופן דמוקראטי ומחייבים תגובה חריפה. בכך כנראה שגיתי ואני קורא את עצמי לסדר.



















"ונתתי להם יד ושם"


ט ו ב ה ב ן מ י ו ר

מדי שבוע נפגשים ניצולי שואה בת"א, רמת השרון ורעננה למפגשים הנקראים "קפה אירופה" כדי לשמוח, לשיר לרקוד וליהנות מהאווירה של בתי הקפה טרום מלחמת העולם השניה, כשהכל היה עדיין תמים וטוב. הם אינם מדברים על השואה אלא באים לשמוח.
יחד אתם נמצאים במפגשים אלו קבוצות של נערים ונערות מתנדבים מכיתות י"א-י"ב, שמכינים ואחראים על הפרטים הטכניים של המפגש. מצטרפים אליהם ומבלים עמם; רוקדים, משוחחים ונוצרים ביניהם קשרי ידידות אמיתיים.
אמא שלי משתתפת בקבוצה כזו בתל אביב, שם רכשה לעצמה ממש "נכדים" נוספים לאלה שיש לה ביולוגית ושני הצדדים מחכים למפגשים האלה בקוצר רוח.
אחד מהנערים שכיום כבר חייל, יצר עמה קשר מיוחד במינו ובכל הגעה שלו מהצבא הביתה מצלצל אליה, ומגיע לביתה.

בשנתיים האחרונות הצטרפתי לקבוצה שנקראת "קפה אירופה דור שני" הנפגשת מדי שבועיים. במפגשים ובשיחות אנחנו מוצאים שפה משותפת ומתברר לנו שיש לנו הרבה מאוד חוויות דומות כילדים שגדלו להורים שעברו את השואה.
אנחנו שומעים הרצאות ומשוחחים בינינו על החיים באירופה שלפני מלחמת העולם השניה, על החיים בזמן השואה, על הקשיים בקליטת הניצולים ומשפחותיהם בארץ – ועל המשמעות של כל זה עלינו, בני הדור השני.



נולדתי בלודג' שבפולין 3 שנים לאחר תום מלחמת העולם השניה. אמי רותי הייתה בת 13 כשפרצה המלחמה. היא עברה במחנות רבנסבריק וויטנברג. ממשפחתה שרדו לאחר המלחמה הוריה ואח שלה. אביה (סבי) שימש כספר וגילח קציני אס.אס, אחד מהם נקשר אליו בקשרי ידידות וכל פעם שסבי מצא את שמו ואת שמות בני משפחתו ברשימת הנידונים לטרנספורט – פנה אליו והוא הציל אותם.
אבי, יעקב ז"ל, בן למשפחה בת 8 ילדים היה בן 17 עם פרוץ המלחמה ושרד יחיד מכל משפחתו הענפה. בימי המלחמה היה באושוויץ ומחנות נוספים, השתתף בצעדת המוות, עבר תלאות שתקצר היריעה מלספר. בתמונת החתונה שלו עם אמי, שמלווה אותי כל חיי, הוא עומד תחת החופה, מליט את עיניו בכפות ידיו ובוכה... על כך שאין איש ממשפחתו שמלווה אותו תחת החופה.

ילדים לאחר השואה

גדלתי בבית שמצד אחד השואה לא עזבה אותו לרגע ומצד שני תפקד נורמאלי (לא ברור לי עדיין איך זה אפשרי...). בשבתות היו מתאספים אצלנו ניצולי שואה לארוחת צהריים שנמשכה שעות. כל השיחות סביב השולחן היו על השואה. אני זוכרת את עצמי בתור ילדה יושבת, משעינה את הראש על השולחן, לא מסוגלת כבר להקשיב אבל לא קמה. ויחד עם זאת אני מרגישה כאילו איני יודעת דבר.

בשנת 1957 בהיותי בת תשע, עלינו ארצה, הורי, אני ואחותי בת השנה וחצי. הייתה זאת תקופת הצנע בארץ, גרנו שבע נפשות בדירת חדר קטנה בדרום תל-אביב (בינתיים עלו ארצה והצטרפו אלינו הורי אמי ואחיה). השירותים היו בחוץ והמטבח היה משותף לנו עם בעלת הדירה. למדתי בבית ספר דתי לבנות ובגיל תשע שיבצו אותי לכיתה א' כדי שאלמד קרוא וכתוב בעברית.
לאט לאט ובעבודה מאוד מאוד קשה של שני הורי השתפר מעט מצבנו הכלכלי ועברנו לדירה קטנטונת בצפון ת"א עם כל המשפחה. שם התחילו תלאות חדשות: הקליטה שלי כ"ילדה פולניה" בין האליטה של צפון ת"א הייתה קשה מאוד עבורי וגם עבור הורי. בהמשך, הדבר השתנה בעזרת כישורי הספורטיביים המצטיינים והפסנתר שהבאנו איתנו ארצה (כמו רוב המשפחות באותה עליה) שמשך ילדים לבוא ולנגן עליו. שני אלה עזרו לי להתקבל בחברת הילדים ולשפר את מעמדי.
אם אני נזכרת בקליטתנו בארץ, הרי שבנוסף לקשיים הכלכליים, ואי ידיעת השפה, היה קושי נוסף גדול - חוסר המודעות של תושבי המדינה שלא הבינו מאין הגענו ולא ידעו איך לקלוט ולקבל אותנו ושכמותנו.

תודה לטובה על השיתוף






מירי בקלרנית ביום שני, יום הזיכרון לשואה, בשעה 22:00, בתוכניתו של ישראל דליות בקול המוזיקה, יושמעו קטעי נגינה של מירי גרוסברג. שידור חוזר בשבת בשעה 10:00.



שיחת קיבוץ –

יום שני 13.4.09
רקפת זהר
ערב טוב לחברים, נפתח את השיחה בנוהג חדש שברצוננו לקיים מדי כמה חודשים – דו"ח מנהלים. בכוונתנו לנצל את ההזדמנות למסור לחברים מידע שוטף וכן לאפשר לחברים לשאול ולהגיב לבעלי התפקידים. בעתיד מוזמנים החברים להעביר לבעלי התפקידים שאלות לקראת הדו"ח, אם ברצונם לשמוע התיחסות לנושא מסוים.


ד ו " ח מ נ ה ל י ם

דו"ח מזכירה בנושא אוכלוסיה:
גתית חדוותי – פנתה להאריך שנת חופש. אושרה בהנהלת קהילה שנה שלישית
איתן שמואל – פנה להאריך שנת חופש. אושרה בהנהלת קהילה שנת חופש שניה
יעל קישיק – עם תום שלוש שנות חופש הודיעה על עזיבה.
דפנה אלון – היתה בעצמאות כלכלית. הודיעה על עזיבה.

עמית דגן, מנהל קהילה:
הפקדות לפנסיה – בהתאם לתכניות המשק והקהילה לשנת 2009 ולהחלטה בעניין השימוש בכספי תנובה הופקדו בסוף הרבעון הראשון כספים בקופת קרן עתודות לפי הפירוט הבא:
הפקדה שוטפת – על חשבון הקהילה, כ- 10% מעלות העבודה בקיבוץ (עובדי פנים), שהם כ-84.3 לחודש
ו- 250 אלף ₪ לרבעון. סה"כ עד סוף השנה אמורים לעבור ממקור זה כמיליון ₪.
הפקדה לסגירת גרעון אקטוארי – בגין כספי תנובה הועברו מן העסקים 300 אלף ₪ (כ-100 אש"ח לחודש). עד סוף השנה יועברו ממקור זה כ-1.2 מליון ₪.
בהמשך השנה נעבור להפקדות חודשיות, לפי פירוט הסכומים למעלה.

אורי שפירא
זה לא נכון להציג את קופות הגמל עם קרן הפנסיה. בודאי לגבי אנשים בעתודות. יש להציג את קרן הפנסיה לכשעצמה. במשך שנים הטעו אותנו ואמרו יש לנו פנסיה ואין לנו. קופות גמל זה לא פנסיה.

חוה כהן
מסכימה עם דברי אורי. תחת הכותרת פנסיה נכנסים הכספים שיש בעתודות ומה שמופרש עבור צעירים, ולא מה שנמצא בקופות גמל, שאותן אפשר לייעד לדברים אחרים לפי החלטה בשיחת קיבוץ. לגבי עתודות, מיד אחרי פסח יקיים צוות פנסיה ובטחון סוציאלי פגישה, כפי שנעשה כל שנה, בה ימסר דו"ח שנתי פומבי. מועד הפגישה יפורסם וכל החברים יוזמנו להשתתף בדיון.
באמירה כללית, היות ואיננו פודים כספים מתוך הקופות לא סבלנו מהפסד, למרות שיש ירידה של 13% בקרנות.






עמית – המשך הדו"ח
איוש הנהלת הקהילה – דרורה בן פורת הודיעה על רצונה לסיים את כהונתה בהנהלת הקהילה, בה ישבה בתוקף תפקידה כרכזת ועדת פרט (תפקיד אותו היא ממשיכה למלא). לפי הצעתנו, מליק גור היושב בהנהלת הקהילה כנציג ציבור ישמש כנציג ועדת פרט. במקביל, על מנת לשמור על הרכב מלא של הנהלת הקהילה וכן כחלק מן המגמה להכניס בעלי תפקיד מרכזיים להנהלה, אנו מציעים לצרף להנהלת הקהילה את רכז צעירים וקליטה, שמוליק בן דור. שמוליק נענה לפניה ואנו מבקשים לקבל את אישור הקלפי למהלך.


יואב דרורי, רכז משק
שיפוץ מבנה משרדי הקיבוץ – השיפוץ עלה 54,000 ₪. המקור העיקרי לשיפוץ היה 100 אש"ח שהתקבלו מעסקה שבוטלה במבנה הישן ומדמי שימוש המתקבלים כיום. במסגרת המהלך בוצעו שיפוצים והתאמות במשרדי קוקי-מן (סכומים שיכוסו בעתיד על ידי מיניפלסט), שיפוץ חלקו הדרומי של המבנה הישן, והתאמת מבנה איגלו לשימוש הקיבוץ.

שיפוץ בית אלימלך – השיפוץ עומד לפני סיום, בעלות של כ- 150,000 ש"ח. הוצאות נוספות שהיו בהקשר זה הן על ביוב, איטום ומיזוג הארכיון וכן על ארון קומפקטוס – סה"כ כ-75,000 נוספים.
המקור לשיפוץ הוא השתתפות של המועצה האזורית בכ-25,000 ש"ח וקרן של קובה גבר בכמאה ועשרים אלף ₪. בית אלימלך היה בתהליך התפוררות ושיפוצו העניק גם פתרון לארכיון שנמצא במבנה מסוכן. מבנה הארכיון הנוכחי ישופץ עם פינויו לצורך הצלתו וייועד להרחבת המרכז הבוגר, שיוכל לקלוט יותר ילדים בתקופת הקיץ.
שני המבנים שופצו במשותף על חשבון המגזר העסקי והקהילה ביחס 50/50, במסגרת הצלה והשמשה של מבנים מתפוררים או מוזנחים.

בית אקשטיין – נחתם הסכם ובקרוב מתוכננות עבודות התאמה.

עודי דגאי, יו"ר כלכלי
סיום התאגוד – הדיווח שאני מוסר הערב הוא הרחבה למה שנמסר כבר בעלון. כדי להבין את התהליך נתחיל ממצבנו בסוף 1998: ערב הסדר עין שמר עמדו חובות הקבוץ למערכת הבנקאית על כ- 115 מליון ₪. בהסדר נמחק חוב של כ-85 מליון ₪, מתוכם 45 גויסו ממכירת הקרקע בפרדס למינהל מקרקעי ישראל והיתרה נמחקה ע"י הבנקים והממשלה. לאחר ההסדר נותרנו עם חוב של 29 מליון ₪ שאותו נדרשנו לפרוע עד 2013. כיום עומד חוב ההסדר של הקיבוץ למערכת הבנקאית על מיליונים ספורים וההון העצמי שלנו הפך משלילי לחיובי – מה שמעיד על איתנות פיננסית.
בעקבות ההסדר התחיל הקיבוץ בתהליך התאגוד שמטרתו הייתה להפריד בין המשק לקהילה ולהבטיח כי הקבוץ וחבריו לא יהיו ערבים לפעילות העסקית. את מבנה התאגוד ומאפייניו הובילו שי מרקם ומשה רונן. יהודה ריפתין העביר אותו במטה הסדר הקבוצים וגם טיפל בהקמת אגודת החברים. יואב ואני עסקנו בשנה ורבע האחרונות בקבלת אישור של המטה, מס הכנסה ואישור הבנקים לתהליך.
בשבוע שעבר הושלם המהלך עם חתימת בנק לאומי ופועלים על מכתבי ההסכמה לתאגוד.
המהלך כלל:
• הסבת יתרת חובות הקבוץ והגומי לאחד מתאגידי האחזקות.
• מתן ערבות של לאומי לפועלים בגין יתרת חוב ההסדר של המפעל.
• מתן ערבויות ובטחונות של תאגידי האחזקות לבנקים בגין המפעלים.
• קבלת אשראי בנקאי גדול יותר לפעילות העסקית של התאגידים השונים.
• שינוי מבנה האשראי למפעלים, כאשר חלק משמעותי ממנו הופך להיות אשראי לזמן ארוך בתנאים נוחים.
לאחר השלמת ההליכים הטכניים, בעוד כמה שבועות, צפויה מחיקת כל השעבודים והמשכונים הישנים, והשותפויות של מפעלי הקבוץ ימחקו. לאחר מכן לא יהיו הקבוץ וחבריו ערבים ו/או חייבים דבר למערכת הבנקאית. כל ההתחייבויות יהיו של המערכת העסקית בלבד.


רוני גלעד – רכזת משאבי אנוש
איוש מקומות עבודה על ידי חברי קיבוץ – אנו עושים מאמצים רבים לאפשר לחברי הקיבוץ לעבוד בענפים השונים. עד כה החלפנו מספר שכירים ואנו ממשיכים במשא ומתן עם עוד מספר חברים על תפקידים נוספים. הענפים בהם הוכנסו חברי קיבוץ במקום שכירים הם:
נוי – עטר שנפלד מרכז ואיתו עובדים שלמה ברכה ואורי אשכולי
שיננית – רונית שאשא מתחלקת בעבודה עם חגית השיננית
מוסך – גלעד גורן (בן בעצמאות כלכלית) החליף את משה בעקבות מחלתו.

פיטורים – תחום זה דינאמי מאוד, ואנו משתדלים למצות את כל זכויותיהם של חברי הקיבוץ מהמדינה (דמי אבטלה). עד כה פוטרו 9 עובדים שמהם שלושה מקבלים כיום דמי אבטלה, וחמישה מצאו מקומות עבודה חדשים (חלקם לאחר תקופה של דמי אבטלה).
המצב במשק מקשה מאוד למצוא מקומות עבודה, ואנו משתדלים לעזור עד כמה שניתן בחיפוש עבודה, שליחת קורות חיים ועוד.

מ י נ ו י י ם

צוות פנסיה
חווה כהן (רכזת), עמית דגן (רכז קהילה), הראל יגודה, חיה חרודי, יגאל קצנלבוגן, וחבר או שניים נוספים שיתווספו בהמשך.

חברים לוועדת קלפי
נורית בורלס, תמי מור

הוספת רכז צעירים וקליטה (שמוליק בן דור) כחבר בהנהלת קהילה

ועד הנהלה
רקפת זהר (יו"ר), עודי דגאי, רוני גלעד, נילי ארבל, אורי שפירא, מרק ברצלבסקי

רקפת זהר
ועד הנהלה הוא כידוע גוף סטטוטורי העומד בראש האגודה השיתופית קיבוץ עין שמר. יכולים להיות חברים בו רק חברי קיבוץ. עין שמר החליט שועד האגודה יכלול את בעלי התפקידים הבכירים שהם חברי קיבוץ ועוד כמה חברים נבחרי ציבור.
מבחינת תפקידיו, מרבית סמכויותיו של ועד ההנהלה הועברו בהחלטת שיחת קיבוץ לשתי ההנהלות (קהילה וכלכלית), והוא נדרש לפעול במקרים של משבר או מחלוקת, או בנושאים הנוגעים ישירות למעמדו הסטטוטורי של הקיבוץ (תקנון הקיבוץ וכדומה). מבחינתי, זהו גם גוף שיכול לסייע לממשק בין ההנהלות, ולחזק את צוות תיאום, שהוא מעין "ועד פועל" ללא סמכויות משל עצמו. נראה לי שההרכב המוצע הוא מוצלח, ויוכל לבצע את המטלות הנדרשות ממנו.

חוה כהן
אנחנו בוחרים להנהלות אנשים עם כישורים המתאימים לתפקיד. אלה הגופים שאמורים לנהל את קיבוץ עין שמר. אתם אומרים עכשיו, בואו נבחר ועד מנהל שיהיה בעצם גוף על, עוד גוף ניהולי שיכול להכניס רעשים שאיש לא התכוון אליהם. לא ברור מה הסיבות לבחירת האנשים הספציפיים, מה הכישורים שלהם, מה היכולות שלהם. כל אחד מהאנשים בסדר, אבל אני לא חושבת שהתכוונו לשים גוף מעל להנהלות.

הראל יגודה
אני מצטרף לכל מילה של חוה, צריך להבהיר את מטרות הגוף הזה לפני שנדע את מי לבחור עבורו.

רקפת זהר
אין פה שום חידוש. זה ועד שתמיד היה קיים, ואף נכנס לפעילות בכמה וכמה הזדמנויות, שהאחרונה בהן היתה סביב ההחלטות בנושא "שמר" וחלוקת הכספים.

עודי דגאי
ועד הנהלה הוא חלק בלתי נפרד מהאגודה. הוא הכרחי בכל ההתנהלות שלנו מול רשויות המדינה, הבנקים, ועוד גופים חיצוניים שלא מכירים את הוועדות הפנימיות של הקיבוץ.

אורי שפירא
שמי מופיע בהצעה של הוועד. הסכמתי ברצון להיכנס לצוות אבל לא כדי לשמש כחותמת גומי. אני משווה את הקיבוץ למדינה, כל מסגרת חברתית צריכה שיהיו לה כללים. במדינה יש רשות מחוקקת, מבצעת ושופטת. בעבר שיחת הקיבוץ תפקדה בכל אלו יחד והשיפוט היה דעת הקהל. היום זה כבר לא עובד ואנחנו חייבים לעבוד יותר ויותר בצורה מסודרת. עד היום אנחנו לא מסודרים עד הסוף. עודי דיבר על תיפקודי הקיבוץ כלפי חוץ ואילו אני רואה את הגוף הזה כגוף שיבחון את עצמנו כל הזמן אם המבנה שלנו מתפקד כמו שצריך ומה צריך לעשות כדי שיתפקד יותר טוב.

עדה גבע
היות ולא ברור לנו מה תפקידו של הגוף הזה, אני חושבת שצריך לדחות את הדיון ולהציג את הענין בכתב, לפרסם בעתון ולחשוב לפני שבוחרים.

רקפת זהר
נשקול את הצעתה של עדה .


נ ו ה ל ק ד נ צ י ה


רוני גלעד
נוהל קדנציות הוא הצעה של מש"א, שעברה בהנהלת קהילה, ובעקבות ערעור של מספר חברים עבר תיקונים ושינויים, אושר שוב בהנהלת קהילה וכעת מובא לציבור.

חווה כהן
חוק החברות קובע כללים ברורים לגבי מינוי דירקטוריונים, והוא שונה ממה שמופיע בנוהל. ועדת ביקורת כבר ביקרה את עין שמר קשות בענין זה, וחשוב מאד שאנחנו נתאים את הנוהל שלנו לחוק. מקבלת את שאר החלקים של הנוהל.

אורי שפירא
סעיף 3 המתייחס לבעלי תפקידים - לדעתי צריך להוריד את הסעיף הזה. הממונים עליהם יכולים להחליף אותם אחרי שנה או שש שנים ומיותר לתת לכך הגדרת זמן. אבל אני מקבל בשתי ידיים את ההערה בקשר ליושבי ראש של המפעלים, נדמה לי שאין בקרה על הנושא הזה. הם מקבלים את מעמדם בשיחת קיבוץ משום שאין אף אחד מעליהם מלבד שיחת קיבוץ. צריכה להיות אפשרות של ביקורת של עבודתה של יושב ראש ולאפשר החלפתו אם צריך.

רוני גלעד
בהחלט נבדוק ונתאים את הנוהל ללשון החוק.
לגבי דברי אורי - ודאי שמנהל המגזר יכול להפסיק בכל עת עבודתו של מרכז ענף. זה חשוב לניהול הסדיר. עם זאת אנחנו רואים חשיבות בהכנסת נוהל בדיקה תקופתי, וקבענו 5 שנים - לא כקדנציה אלא כתקופה שמחייבת בדיקה מעמיקה יותר של תפקוד רכז הענף על ידי ההנהלה האחראית עליו.

אילן לוטן
דף כזה חייבים לחלק לחברים מבעוד מועד, לפחות שבוע קודם. זה היה מאפשר התעמקות והכנה. לעצם הענין – מושג הקדנציה לא מנוסח די בבהירות (4 שנים או שנתיים). כמו כן, מה פירוש "מומלץ לא להאריך מעבר לשתי קדנציות"? אפשר או אי אפשר להאריך?

רוני גלעד
קדנציה ראשונה היא ארבע שנים. כל הארכה - שנתיים.

עלי עלון
בסעיף 4 כתוב שרכזי עפים יוצעו על ידי מנהלי הקהילה או יו"ר עסקי. האם מינויים יובא לקלפי או לא?

רוני גלעד
לפי ההצעה שלנו זה לא מובא לקלפי. מינוי רכזי ענפים הוא בסמכותם של מנהלי המגזרים והנהלותיהם.

שמחה אלון
מה קורה פה? כל השנים בחרנו ממלאי תפקידים בקלפי, רכזי ענפים מכל הסוגים, פתאום החליטו שהנהלת הקהילה תקבע לחברים? תנו לחברים את האפשרות לבחור את הרכז שלהם, למה אתם מקצצים לנו את הדמוקרטיה? מדובר בתפקידים חברתיים ממדרגה ראשונה ורצוי שחברים יחליטו עליהם ולא הנהלת קהילה.

אורי שפירא
בהמשך להצעת אילן, מציע להוריד את המילה "מומלץ". לא נאריך קדנציה מעבר לשש שנים.
להערתה של שמחה, היא צודקת. לא מספיק נתנו את הדעת להפרדה בין מנהלי ענפים חקלאיים או אחרים לבין ממלאי תפקידים שיש להם צביון חברתי ביומיום ולגביהם צריכה להיות בחירה של החברים אם תפקודם משביע רצון. לגבי המקצעות החקלאיים, העצים לא מדברים ואין להם בעיה חברתית.

אורי אשכולי
האם הנוהל תקף גם לגבי כאלה שאישרנו בעבר? בעל תפקיד שסיים קדנציה של 3 שנים ואושרה לו עוד שנה, האם אחרי זה יוכל לקבל עוד שנתיים?

רוני גלעד
הנוהל לא תקף אחורנית, רק קדימה.

רקפת זהר
יש פה ניסיון לעשות סדר. הפרדנו בין "נבחרי ציבור" – שבאמת נבחרים על ידי הציבור, לבין "ממלאי תפקידים ורכזי ענפים" – שהם אחראים על הצד הביצועי ולא על קבלת החלטות, ולכן נמדדים באופן מקצועי. יש הגיון ניהולי בכך שלא כל בעל תפקיד ולא כל מרכז ענף יצטרך להגיע לשיחת קיבוץ, אלא ייבחן במדדים מקצועיים על ידי ההנהלה שאחראית עליו. ההנהלה בודקת את כל היבטי הענף כולל ההיבט החברתי. זה קיים כבר לגבי ההנהלה הכלכלית וענפי המשק, ויש ניסיון להחיל את אותו עיקרון על הנהלת קהילה וענפי הקהילה.

עלי אלון
מציע שהנהלת הקהילה באמת תבחן ותמליץ, ובודאי תביא את הנבחר הטוב ביותר, אבל לבסוף תביא את המלצתה לקלפי. למה לעקר את שיחת הקיבוץ?

אמיר תומר
מציע תיקון קטן בניסוח שיבהיר את ענין אורך הקדנציות.

רקפת זהר
הקלפי יתקיים ביום שישי הקרוב וראשון שאחריו.
תודה לכולם וחג שמח.

תודה לנעמי בן חיים שתקצרה והדפיסה את השיחה.






ב ש ו ל י ה ש י ח ה

עוד פגיעה בדמוקרטיה

מנהג חדש בא למדינה:
תמיד בעין שמר היה נהוג שנבחרו ואושרו בעלי התפקידים בקהילה, כגון: מזון, בגד, רכב, כלבו, עלון ותקשורת, נוי וביטחון, בהצבעה בשיחת הקיבוץ או בקלפי.
אבל הנהלת הקהילה ממשיכה בקו שלה, לצמצם ככל האפשר את משקל חברי הקיבוץ בהחלטות הנוגעות ישירות ובאופן יום יומי לחייהם.
קודם הקשו על ערעור החברים לשיחת הקיבוץ, בהערמת מחסום של שלושים חתימות, ובהצעה החדשה מציעים לנו שהנהלת הקהילה ומש"א יבחרו בעצמם את כל בעלי התפקידים הנ"ל. לדעתי הולכים ומצמצמים את הדמוקרטיה.

אני מציעה לחברים להצביע נגד הצעת הנהלת הקהילה ולתמוך בהצעתי, שזכותה להמליץ ולהציע לשיחה על בעל תפקיד שהם מעדיפים –
אבל ההכרעה תישאר בידי החברים בקלפי.


ש מ ח ה א ל ו ן




בעקבות דבריה של שמחה "בשולי השיחה"
הבהרה מרוני גלעד – מש"א:


נוהל קדנציות

נוהל הקדנציות מפריד באופן ברור בין נבחרי ציבור – נושאי משרות בכירות שתפקידם לקבוע מדיניות ולנהל בפועל את המגזרים השונים של הקיבוץ במשק ובקהילה, לבין תפקידי ביצוע.
לנבחרי ציבור הוגדרה קדנציה, ואף כללים ברורים לגבי סיומה:
קדנציה ראשונה היא 4 שנים (באישור הקלפי).
קדנציה שנייה (הארכה) היא 2 שנים (באישור הקלפי).
לאחר תקופה זו יפתח מכרז לציבור (בעל התפקיד המסיים יוכל להעמיד את מועמדותו, אך הקדנציה עבורו תהיה של 2 שנים).
בנוסף יבחרו בקלפי כל רכזי הועדות (מפורט בנוהל).

לגבי רכזי הענפים ובעלי תפקידים - הללו אחראיים באופן ספציפי על תחום מסוים במשק או בקהילה, וככלל הם אינם קובעים מדיניות. ההצעה להעביר את בחירתם להנהלות נובעת מהצורך לבחינה מקצועית מקיפה של תפקוד מרכז הענף הן בתחום הכלכלי והניהולי, והן בתחום השירות הקהילתי – המוכר יותר לציבור.
תפקידה של כל הנהלה היא להבטיח שכל מנהלי הענפים שבאחריותה יפעלו באופן הטוב והמקצועי ביותר. הנהלה יכולה להחליט למשל, לבצע בדיקה של שביעות רצון ציבורית, כחלק מבחינת תפקודו של מנהל ענף. כמו כן, היא יכולה (ולדעתי אף צריכה) לפתוח חלק מהדיונים לציבור, על מנת לאפשר לחברים לבוא ולהשמיע את דעתם על בעל תפקיד. במידה ולאחר בדיקה תחליט ההנהלה כי יש להחליף את מנהל הענף, יפתח מכרז לציבור וההנהלה אליה שייך הענף, תבחן את יכולת ההתמודדות של המועמדים לתפקיד המדובר.

לכן, לא מדובר בצמצום הדמוקרטיה, אלא בשיפור הארגון והניהול של כל ענפי הקיבוץ.





מוסיפה רקפת זהר

ועד הנהלה לעין שמר – הבהרה

לאור שאלות של חברים בשיחה, ברצוני להבהיר את הנושא של ועד הנהלה, מקורותיו ותפקידיו. המקור העיקרי להסבר הוא החלטות שהתקבלו בשיחת קיבוץ באוקטובר 2005.

הרכב ועד ההנהלה
בהחלטות הקיבוץ נכתב כי "ועד ההנהלה של הקיבוץ ייבחר מעת לעת על ידי האסיפה. ועד ההנהלה יכלול את בעלי התפקידים הבאים: מזכיר, יו"ר כלכלי, רכז קהילה. במידה ואחד מבעלי התפקידים אינו חבר קיבוץ, תמנה האסיפה בעל תפקיד אחר כחבר בוועד ההנהלה". בהצעה שלנו בעלי התפקידים בוועד הם אני עצמי כמזכירה, עודי כיו"ר כלכלי ורוני, רכזת מש"א, במקום מנהל קהילה שאינו חבר קיבוץ. כמו כן קובעות ההחלטות ש"בוועד ישבו עוד שלושה חברים שאינם נושאי משרה". בהצעה שלנו אלה אורי שפירא, נילי ארבל ומרק ברצלבסקי.

סמכויות ותפקידים
ועד הנהלה הוא הגוף המוסמך על ידי רשויות חיצוניות שונות (כגון משרד הפנים, הבנקים ועוד) לייצג את קיבוץ עין שמר.
לפי החלטות הקיבוץ מאוקטובר 2005, ועד ההנהלה מאציל את סמכויותיו לשתי ועדות משנה: בנושא כספים וכלכלה הוא מאציל את סמכויותיו להנהלה הכלכלית של הקיבוץ. את שאר הסמכויות למעט נושאים מוניציפאליים הוא מאציל להנהלת הקהילה. בהחלטה מודגש כי החלטות המתקבלות על ידי ועדות המשנה מחייבות את הקיבוץ כאילו התקבלו על ידי ועד ההנהלה.
מתוך השלילה, עולה החיוב – מה הם אם כן תפקידיו של ועד ההנהלה? למיטב הבנתי, בסמכותו ותפקידו לעסוק בשלושה נושאים עיקריים:
1. נושאים מוניציפאליים וייצוג רשמי מול גופים חיצוניים
2. תקנון הקיבוץ
3. מחלוקות, משברים או נושאים הדורשים מימשק בין ההנהלות

לבעלי הזיכרון שבינינו, גם בשנים עברו פעל ועד ההנהלה בנושאים דומים, למשל בנושא אגודת שמר, שלא יכלה להתברר באחת משתי ההנהלות, או כאשר היה משבר בהנהלת הקהילה. ברצוני להדגיש כי אין הכוונה להעמיד גוף "מעל" ההנהלות, אלא לחזק את המימשק ביניהן, וכן לטפל בנושאים הקשורים לתקנון הקיבוץ, שבהחלט עשויים לעלות על הפרק בשנה הקרובה.







מכשירי חשמל
מאחורי המשרד של נדב (רכז הבניין) ישנה נקודת איסוף למכשירי חשמל. רצוי שאם מניחים שם מסכים הם יהיו תקינים ולא מנופצים. אפשר להביא מגוון רחב של מכשירים שאינם שמישים וגם מכשירים גדולים כמו מקררים, מזגנים, מכונות.
יום פינוי נוסף יהיה בחודשים הקרובים.
ט ל א י י ז ן


ב ר י א ו ת
במענית ביום א' 26.4, תתקיים הרצאה של רקפת בכרך שנושאה:
"פחות נזלת, פריחה וגרד והחיים נראים אחרת".
בשעה 19:00 התכנסות וכיבוד קל. בשעה 19:30 ההרצאה.
בואו ותתקבלו בברכה.

א ו ר ל י א ר ל י כ מ ן

ספסל המציאות
הספסל שליד חדר העלון נועד לחפצים שאין בהם צורך לאחד, ואחר אולי יימצא בהם עניין.
אך זה אינו פח אשפה ויש להביא חפצים במצב טוב. ( מי שהביא לאחרונה מדפסת מתבקש לקחתה ).

נורית משיח


ש ב ת ש ל ו ם