חפש בעלונים קודמים

ח' באלול תשס"ט 28.8.2009


עלון 35 (3756) ח' באלול תשס"ט 28.8.2009




מוצאי שבת 29.8.09
שעה 20:30
ב ד ש א ה ג ד ו ל

הפקה מוזיקלית
זמיר גולן יותם חרודי
זמיר גולן: גיטרות יותם חרודי: תופים
אריק סיון: באס נמרוד פז: גיטרה
עדי רון: קלידים בר דנון: כלי הקשה

ב ר כ ו ת

לקטנטנים שנכנסו לבית התינוקות
ואלה שעברו לפעוטון או גן חדש

לכל המתחילים ללמוד:
לתלמידי מילוא,
לאלה שעוברים לכיתה גבוהה יותר
לעולים למוסד
ובמיוחד לתלמידי כיתה א' החדשים:
עומרי גנדלמן
אלה תומר, רון שורר, רומי שורר,
גלי תומר, פלג שפירא

לכולם הרבה ברכות לשמחה, לעניין, לחברות טובה
והרבה כייף בשנת הלימודים החדשה!








יום הילד :
אומרים שהיה פה שמח!

נכון, רכז תרבות הוא רכז תרבות של כ...ו...ל...ם כאמרתו של ברק, אבל אני מודה שלהיות רכז תרבות של הילדים זה פסגת התפקיד. אז נכון שחמי שמע ממני כמה הרהורי כפירה, אבל זה רק בשביל להרגיז אותו. לראות את הילדים עם ברק (לא אהוד) בעיניים שלא רואים אפילו בדרך למקדונלד, זה תענוג שגם החום והזיעה לא מקלקלים. ובעניין החום והזיעה. להורים שדולקים אחרי ברחבי הקיבוץ: חם מדי! למה לא בערב? ולמה שעה תורנות? אני רוצה להזכיר: זהו יום הילד. הילדים, לעומתנו, שפה ושם הזענו וסבלנו - וזה היה קטסטרופה - וככה אי אפשר - נהנו עד עומקי נשמתם. והכי טוב זה יום הילד בחופש הגדול, והכי טוב זה לקום בבוקר וישר ללכת לברכה ולא לחכות עד אחר הצהריים כשהנשמה כבר יוצאת וכבר מתחילים להתעצבן ולשגע את ההורים.

ועכשיו לחדשות: כל ההורים שהיו בברכה, ללא יוצא מהכלל תרמו לפחות בן זוג אחד, או שעבדו קשה לפני ואחרי. ולמרות זאת כמעט סגרנו מתקנים מפאת מחסור בתורנים ואפילו היה מי שהתנדב לתת יותר משעת תורנות (ליאת תוינה למשל).

צוות קטן אך מסור הרים את יום הילד:
חמי סל תמיד שמתרגש מהפקות המקומיות יותר מההפקה של פינק פלויד וישראל עזר שאין שני לו שהקים את כל השטח בשבת בבוקר.
וילדי עין שמר מודים ל:
עידן יגודה שהביא והחזיר שולחנו וכיסאות, ניר אלון על העזרה, לשלמה שחר צוק חרודי וכמובן אביעד שפירא- הלא הם צוות הבריכה, צפי גנדלמן שהגיע בשבת בבוקר לבשל לנו נקניקיות גורמה, נירה כהן שהתנדבה לעזור לי לחתוך את הלחמניות ביום שישי ב-9:00 בלילה, עידן גלעד על ההגברה, כל התורנים של התחנות- עינת תומר שהקימה את פינת הקפה, חנה יגודה ואורלי ארליכמן שנאבקו על מכירת הנקניקיה האחרונה (ולא ממש הצליחו), רפי ארליכמן שבכלל לא צריך לבקש ממנו, המוסדניקים (אילון אדר, נאור מור, נוה כהן, אילן שיוביץ ותמר ארליכמן) שהתחנות היו כבר קטנות עליהם - הכירו תודה לימי הילד הקודמים- וחילקו סוכר ופופקורן וכמובן לילדי עין שמר שקפצו וקפצו עד שלא נותר אויר במתנפחים. תודה מיוחדת לעומר עזר, אמיר משיח, אייל בורלס ואורי ואבשלום זהר-סל (לטובת ילדי עין שמר שלא יודעים במי מדובר: אבשורי) על העזרה בפירוק ולאופיר חננאל על הבראוניז.

ושלא תדאגו...חמי כבר מסיק מסקנות ויש לו תכניות מפה ועד הלונה גל...

להתראות ביום הילד הבא
חיים חננאל





מזל טוב!
לענה ואמיל להולדת הנכד
בנם של מיטל ואיתמר
ברכות לכל המשפחה הרחבה!


שאילתא מורחבת

בעניין אחריות הורים לבנים בעצמאות כלכלית:

1. האם יש בקיבוץ תקנה האומרת שהורים
ערבים לילדיהם שבעצמאות כלכלית?
2. מהו ניסוח התקנה?
3. מתי הוצאה התקנה ומי אישר אותה?
4. האם נבדק ההיבט המשפטי של התקנה
(ערבות הורה לילדו הבוגר).

אב לבן בעצמאות כלכלית.



אחריות הורים לבניהם
בעלון המשק נמסר דו"ח על תיקונים להסדר צעירים. נאמר שהועדה מציעה: חיזוק אחריות ההורים לבניהם.

לפי התקנות הנהוגות במדינה, מבחינה משפטית הורים אחראים לבניהם עד גיל 18.
מכיוון שהקיבוץ הוא חלק מהמדינה, יש לבדוק האם מבחינה משפטית יש אפשרות להטיל על הורים אחריות לבנים בוגרים.
הורים כמובן תומכים ועוזרים לבנים, אבל הדבר נעשה מרצונם החופשי.
ספק אם ועדה מכובדת ככל שתהיה, יכולה לכפות זאת על ההורים.

ע י ד ו ס.







עונה עמית דגן:
1.
בהסדר צעירים שאושר בקלפי בשנת 2007 מובהר כי המעמד של עצמאות כלכלית ניתן לבנים בגין הוריהם. למשל, בנים שרק אחד מהוריהם הוא חבר קיבוץ, זכאים למחצית ההטבות הניתנות לבנים בעצמאות כלכלית.
2.
הערבות הכספית הישירה מובהרת בסעיפים בהם נאמר: "צעיר יוכל להוציא כרטיס אשראי מחשבון הקיבוץ רק לאחר חתימת ערבות הוריו על חובותיו לקיבוץ; וכן: צעיר לא יוכל לצבור חוב כספי בקיבוץ." בפועל, משמעות סעיפים אלה, שחוב כספי של צעירים בעצמאות כלכלית מושת על הוריהם חברי הקיבוץ. בתיקון להסדרי הצעירים שאושר בהנהלת הקהילה ויוצג לשיחה ולאישור בקלפי, הנושא מוצג בבהירות.
3.
ההיבטים המשפטיים של ההסכם נבדקו בהרחבה.
4.
לגבי דבריו של עידו בהמשך –
ככל שאני מבין את הסדר הצעירים, ההסדר מיטיב עם הבנים בתחומים שונים, שכר דירה מופחת, שימוש בשירותים מסובסדים (אוכל, רכב וכד'). מול ההטבות הגלומות בהסדר וכתחליף לביטחונות המקובלים כלפי תושבים חיצוניים (תשלומים מראש, ערבויות בנקאיות והליכי גביה מורכבים) נדרשת בהסדר ערבות ההורים, חברי הקיבוץ, לחובות הבנים.
כמו כן, זה המקום להזכיר שעצמאות כלכלית בקיבוץ הינה בחירה חופשית של הבנים ואין בה כל מרכיב של כפיה.



למורין מור
שהתגייסה לצה"ל
הרבה ברכות הצלחה!
קחי איתך הרבה כוח רצון,
אנרגיות - וצאי לדרך.

מאחלים ועדת קשר וצעירים



בצומת, ליד הבורגראנץ' נפתחה חנות
"הכל בשקל".


פתיחה של בית מדרש במאור

בכל ערב בשעה 20:00 עד 20:30
לימוד ברמב"ם.
בשעה 20:30 יתקיימו לימודים שונים.


לעלית – עם סיום עבודתה בכלבו
הרבה ברכות ותודה רבה!

מצוות הכלבו


לנויניקים הנפלאים

שעמלו והראו לנו שאפשר לשפר את חזות אזור בתי הילדים, מהגיל הרך
ועד לחברת הילדים.
הרבה תודות על עבודה מאומצת -
התוצאות ניכרות!
ואנחנו מעריכות זאת מאוד!
ענת וסמדר

תוכנת רכב
למרות שהודענו שתוכנת הרכב תכנס לפעולה החל בסוף חודש זה יש עיכוב!
אנו מחכים לארון מפתחות חדש.
ולכשיותקן – תעודכנו.
מי שטרם התנסה בתוכנה החדשה – טוב יעשה אם יתנסה ואם יש בעיות יתקשר אלי.
אוריין


אני מבקש ממי שעדיין לא התבגר וכותב שמות לא רלוונטיים בדף ההרשמה לאפיית עוגות - מתבקש לחדול מכך
ולהתבגר מיד!

חיים חננאל



דרוש/ה
רכז/ת משק
תחומי עיסוק:
· הכנת תכנית עבודה והשקעות שנתית למגזר העסקי.
· בקרה על המדיניות הכספית של המגזר העסקי.
· ליווי ובקרה של מרכזי האחריות העסקיים, ובמיוחד ענפי החקלאות והענפים הלא מתואגדים: מינוי מנהלים, אישור תוכניות ופיתוח, ליווי ויעוץ, צמצום ו/או סגירה במידת הצורך.
· פיתוח מקורות פרנסה חדשים בקיבוץ.
· ניהול ואישור התקשרויות עם גורמי חוץ בנושאים העסקיים.
· אחריות מנהלית על הנהלת חשבונות ועל תחום התשתיות.

הכשרה וניסיון קודם:
· ידע בתחומי הכלכלה, העסקים והכספים
· יכולת ניהולית מוכחת
· ניסיון בניהול כלכלי בכיר בקיבוץ
· שליטה במחשב ובתוכנות הבסיס

תכונות נדרשות
· אמינות
· יכולת עבודה בצוות
· חוסן אישי, יכולת עמידה בלחצים
· גמישות, יוזמה ודינאמיות
· יכולת ניסוח בעל פה ובכתב
· נאמנות לקיבוץ

היקף משרה: 60% - 100%
כניסה לתפקיד – תחילת נובמבר

המעוניינים מוזמנים לפנות לרוני גלעד עד ה –31/8/09.




הודעות מ"מקום של יוגה":

השיעורים עם הני חוזרים מיום א', 6.9:

יום א', 19:00-20:30, שיעור כללי לפתיחת השנה – ממשיכים וחדשים

ימי ד', 17:45-19:00, מתחילים (3 שיעורים חובה לפני שאפשר להשתלב בשיעורים הרגילים).

ימי א' וד', 19:00-20:30, ממשיכים

השיעורים של רותי:

ימי ב', 20:00-21:30
ימי ו', 7:00-8:30 (דרך נפלאה לפתוח את היום!)

נמשיך ונעדכן. להתראות על מזרן היוגה!






עדה קוסמטיקה
מעתה יהיה מחיר טיפול קוסמטי
100 ₪.
ע ד ה




במלאת 4 שנים למותה של אהובתנורונה ז"לנעלה את זכרהביום חמישי, 3 בספטמבר 2009בשעה 17:30 בבית הקברותמוקירי זכרה מוזמנים
צביה ומשה ויסברג


















לכל חברי הקיבוץברצוננו להודות על היותכם אתנו בשעה זו, בתמיכתכם, בנוכחותכם ובארגון טקסהלוויה המכובד.תודה על השתתפותכם הכנה באבלנו.
משפחת בן-אברהם


ת ו ד ה
למנו על ארגון הלוויה מכובדת למטי. ליהודית גרוסברג ושרהל'ה על ארגון המועדון והאירוח הנאה.
תודה מיוחדת לעובדי בית דורות, על שנים של טיפול מסור במטי.

משפחות משיח ודגאי




תנחומים לרותי בן מיור
ובני משפחתה
עם מות אמה.
משתתפים בצערך









אני ואתה

על
גבול
האור



שיחה עם זמיר גולן על המופע "החלום הישראלי בשירי אריק אינשטיין": למה אריק אינשטיין? מה הוא מסמל? כיצד הוא מעודד יוצרים? מדוע אנחנו מתחברים לשיריו ועוד.

"זו שעת תמורה, אל נעמוד אילמים על גבול האור - לאן יפנה ליבנו? האם נחזור אחי, הנעבור?"
לאה גולדברג

מי הם זמרי המופע?
קובי גרוסמן, חמוטל גלעד, מרק צ'נסקי, אמיתי ששון, ליאור גולן, שקד חננאל, חיים חננאל, אביעד שפירא, שני בן-חיים, ובר דנון. כמו כן תשתתף גם מקהלת אוריין.

מה הסגנון והאינטרפרטציה?
ניסינו לתת לכל שיר פרשנות מיוחדת, להכניס לתוכו משהו מרוח הערב עצמו, ולמהול בתוכו סגנונות והשפעות שיתמזגו עם ההוויה כאן ועכשיו. הפרשנות היא שילוב של העיבוד המיוחד של התזמורת וההפקה, וסגנון ההגשה של המבצע עצמו.

מתי התחלתם בהכנות?
עבודת הבישול של יותם ושלי התחילה לפני כשלושה חודשים, והחזרות עם הזמרים וההרכב התחילה לפני כשבועיים.
יהיו שירים מוכרים וכמה הפתעות...

אתה מאוד עסוק, מה גרם לך לעשות את המופע?
הערבים הקודמים שהפקתי היו שירים של אמנים שמאוד השפיעו עלי. הרגשתי שאני יכול לעשות אתם משהו ייחודי ולתת להם פרשנות ולא רק לבצע גרסאות כיסוי. לאחר מכן לא הייתי מעוניין להמשיך, כי חשבתי שכמפיק אין לי יותר מה להגיד בפורמט הזה.

לאחרונה חשבתי על הקשר המיוחד בין דמותו של אריק איינשטיין (שחגג זה עתה את יום הולדתו ה -80) ומצבה של החברה הישראלית. אריק מבטא בעיני, איזה חלום, רצון ותקווה שמצליחים לעבור דרכו ודרך השירים שלו ולהגיע אלינו - הקהל. במובן מסוים השירים שלו הם של כולנו; הם משקפים רגש ישראלי- קולקטיבי; וכנראה זה לא מקרה, שהשירים והמוזיקה להם הוא שותף, נותנים השראה ומלווים את מדינת ישראל כמעט מהתחלה; החל מהתקופה שהמדינה התחילה להתגבש ועד ימינו. המוזיקה שלו משקפת את כל התקוות והחלומות שלנו כעם, לבנות כאן מדינה וקשר בין האנשים - שיהיה יותר מאוסף מקרי של בני אדם – שהרי זה מה שרצינו שיהיה כאן.
בשירים שלו יש המון אהבה לא"י ולצדם גם עצבות גדולה שמבטאת את השבר העמוק של ההוויה הישראלית. לכן הערב הוא לא ממש על אריק עצמו, אלא יותר עלינו כחברה.

אתה רואה בו סמל לישראליות?
זה ברור. דוגמא שמייצגת את הזהות הזו היא מלחמת לבנון הראשונה בשנת 82, בה נשברו מיתוסים רבים; צבא העם כבר לא היה צבא העם, והגנרלים הובילו את הממשלה. כמה חודשים אחר כך עבר אריק תאונה קשה שלאחריה בקושי התאושש ולא חזר יותר להופיע על במה.

מאז גם הטקסטים של שיריו הפכו להיות יותר אישיים וקודרים יותר – אך תמיד מלווים בהומור המיוחד שלו.
..."הוי ארצי מולדתי
את הולכת פיייפן".
ואיך זה מתחבר אלינו?
אני מרגיש שאנחנו כעם וכמדינה נמצאים עכשיו בנקודת הכרעה. חשוב לנו לבדוק מה נהיה מכל הדבר הזה שחלמנו לעשות כאן. ואם נתבונן בצורה ריאלית, נראה כי אמנם בנינו מדינה, שיש לה משטרה, דגל, בנקים וערוצי טלוויזיה ועוד, אבל הקשר האמיתי, הקשר הלבבי הפנימי בין האנשים – לא הצלחנו עדיין לבנות - ואי אפשר להתכחש לכך.

זה נשמע פסימי…
להיפך... דווקא בתוך הגילוי הזה, שאיננו מצליחים לקשור עצמנו כעם, יש פתח והזדמנות לשינוי.

מה ניתן לעשות?
אולי להבין שהכוח האמיתי שלנו בנוי על הקשר הזה. עלינו לבנות את החלום הזה מחדש, על איזשהו רעיון, אידיאל אחר– לגבש אותו מחדש, למצוא תחליף למה שהיה קודם.

כיצד זה מתקשר למופע?
זו הסיבה שבחרתנו לקרוא לערב "גבול האור", שהוא שם תקליט ושיר של אריק שכתבה לאה גולדברג. לדעתי זה מבטא את המצב שבו אנו נמצאים עכשיו. על הגבול שבין פריצה לתוך עתיד חדש וטוב יותר, או שקיעה בתוך מציאות קשה.

בהפקת המופע ניסינו, אני ויותם, להעביר מסר אופטימי. אנו אומרים גבול האור ולא "גבול החושך", כי יש לנו הזדמנות נדירה לגלות מציאות טובה יותר. עצם הבנת המצב שבו אנחנו נמצאים כבר הרבה זמן, הוא פתח אמיתי לשינוי. זוהי הזדמנות. המציאות הזאת קוראת לנו להתאחד כדי לפרוץ קדימה.

האם אריק מנהיג לשם?
אולי דמותו של אריק יכולה לכוון אותנו הלאה בכיוון הנכון. כי למרות שהוא בולט, הוא אינו "כוכב" במובן העכשווי. הכאריזמה שלו בנויה על כוח אחר.

דוגמא טובה לכך הוא האופן שבו עבד עם יוצרים צעירים, שהפכו לימים להיות גדולי המלחינים שלנו. חלק גדול מהם התגלה בעבודה המשותפת איתו: למשל שלום חנוך, שמוליק קראוס, מיקי גבריאלוב, שם טוב לוי, יצחק קלפטר, יוני רכטר ורבים אחרים.


יש משהו בעבודה איתו שמוציא את המיטב מהאנשים, ואכן הם כתבו את החומרים הטובים ביותר דרך היצירה המשותפת אתו. היכולת שלו לא לבלוע את האנשים אלא להגדיל אותם, היכולת הזו - הטבעית עבורו - היא יכולת שכל אחד צריך לפתח בעצמו, ללמוד לתת מקום לאחר, להרגיש את הקשר עם הזולת ולראות בו את האפשרויות והיכולות.

אם נצליח ליצור את זה – מתוך מודעות והבנה – נוכל להפוך בעצמנו להיות יצירה מוזיקאלית אנושית – הרמונית ומתחשבת יותר.
לא במקרה היה זה אריק, שטבע את המשפט: "אני ואתה נשנה את העולם" – כי זה באמת יכול להצליח רק ב"אני ואתה" ביחד ולא "אני" או "אתה" לחוד. את המסר הזה צריך להוציא מתוך גבולות השיר הנאיבי ולהעביר למציאות האמיתית. זה לא משהו "רומנטי" או נאיבי. עכשיו זה ממש תנאי להמשך הקיום שלנו כאן. וזה גם המסר העיקרי שניסינו להעביר בערב הזה.

אני באמת מקווה שכולם יבואו, כי בהחלט צפוי להיות ערב מרגש במיוחד. זה ערב שלנו, של עין-שמר.
תודה לזמיר על השיתוף - ו ב ה צ ל ח ה
כתבה - נורית





תהליך השינויים
לאור החלטת הקלפי, ולאחר שנחנו כמקובל בחודשים יולי אוגוסט, אנחנו ממשיכים בדיונים בנושא שינוי אורחות חיים בעין שמר.

בשבוע השני של ספטמבר יתקיימו ארבע פגישות עם עו"ד גלעד לוי, המתמחה בגישור קהילתי. הפגישות יהיו לפי קבוצות גיל, והחברים יקבלו הזמנות אישיות לתאים.
ביום שלישי 8.9 בשעה 17:00 – מפגש עם חברים בגיל הפנסיה.
ביום שלישי 8.9 בשעה 19:30 – מפגש עם חברים בגילאי עבודה ללא ילדים בגיל חינוך.
ביום שישי 11.9 בשעה 8:00 – מפגש עם חברים צעירים ומשפחות עם ילדים בגיל הרך.
ביום שישי 11.9 בשעה 10:30 – מפגש עם חברים בגילאי עבודה עם ילדים בגילאי בית ספר.
אנו מקווים להגיע לראש השנה אופטימיים ומפויסים יותר...
מסוף ספטמבר נחזור לדיונים ממוקדים בנושא המודל הכלכלי (עם אורן חינגה וטל ישראלי), בנושא ההבדלים בין מודל משולב לרשת ביטחון (עם חברים מקיבוצים שונים), וכן בנושאי הפנסיה והדיור.
בתקווה לדיונים פורים וחבריים.
צוות שינוי
















מטי דגאי
נולדה 10.1.1924
נפטרה 20.8.2009



השכול הוא מנת חלקנו בימים קשים אלה העוברים עלינו.

עם מותו של אדם מפליגים אנו אל עולם הזיכרונות הפורשים בפנינו את דמות האיש שהיה, לאורכו, לרוחבו ולעומקו.

מטי גדלה במשפחה ספרדית-בולגרית בעלת נטיה ציונית האופיינית מאוד ליהודי בולגריה. בשנות השלושים של המאה הקודמת, היו שגשוג ופריחה בקן השוה"צ בסופיה, מיטב הנוער המשכיל נהה בהמוניו לתנועת השומר הצעיר.
חיים ג'יוואן ואחותו מטי הגיעו לתנועה באופן הטבעי ביותר, ובימים ההם כל חבר תנועה התמזג בכל גופו ונפשו בתוך החיים הפעילים והתוססים בתנועה.

בזכות מושבות הקיץ של שנות השלושים והמפגש ההמוני של חברי התנועה, הייתה לי הזכות להכיר ולפגוש חברים מכל קיני התנועה. מטי ואחיה היו דמויות בולטות ואהודות בין משתתפי המושבות. למטי ניתן שם חיבה - מטושקה – השם ביטא את האהבה הרבה שרחשו חבריה בקבוצה, בקן ובתנועה.

תהפוכות פוליטיות והחינוך השומרי כיוונו את כולנו לעליה לארץ. עלית הנוער הצילה רבים מאתנו, אבל מספר הניצולים היה מועט, בשל פרוץ המלחמה ומדיניותה המתנכרת של ממשלת בריטניה הגדולה.
קיבוץ עין שמר היה היעד לנערים העולים חברי התנועה מבולגריה.
הזוג מטי וליקו היו זוג צעיר מרשים ביופיו ובאופיו. ליקו היה רקדן מעולה, אליל הבנות, מטי היתה הטיפוס הביתי והחברתי. יחד הם היו זוג יפה להפליא, שגידלו שני ילדים מקסימים.

ואבוי הגורל המתאכזר בבני אדם, כדור ציד פילח את גופו של ליקו, ועל מטי ירדה תקופת אלמנות קשה מנשוא. כולנו כאבנו את מותו הטראגי של ליקו, האדם שהקרין אהבה לכל – למשפחתו ולזולת.
לאחר זמן פקד אותה אסון נוסף עם מותו הטראגי של חיים אחיה. מטי קיבלה תמיכה ועידוד מכל החברים הוותיקים ובני גילה. שני הילדים, רובי ואיתי גדלו בלי אבא, אבל מוקפים היו באהבה רבה מצד כל החברים.

הזוג החדש מטי ונחמיה שינה וליכד את שני חלקי המשפחה. היתה זאת משפחה חמה שדאגה באהבה רבה לכולם. היתה זאת משפחה לדוגמא בהתנהגותה בכל אשר פעלה ועשתה.

השנים חלפו, הזקנה החלה נותנת בנו את אותותיה. מחלות שונות ומשונות מצאו להן משכן בטוח בגופנו ההולך ונחלש.

עם מותו של נחמיה הלך ממטי המקור לתקווה ותמיכה של האדם הקרוב יותר אליה.
מותה של מטי היא אבידה קשה וגדולה לבניה, כלותיה ונכדיה. בערוב ימיה וחולייה הקשה המשפחה עטפה אותה באהבה רבה ודאגה לבריאותה המדרדרת עד ימי האחרונים.
כל המשפחה ראויה להערכה על אהבתם ודאגתם למטי עליה השלום.

י ה ו ד ה ב ר כ ה





ל מ ט י
כמי שנולד למדינה צעירה ולתקופה קיבוצית שהתאפיינה בצנע כלכלי ובעיקר רגשי, הייתה הצטרפותה של מטי, רובי ואיתי למשפחתנו המאוחדת מעין חגיגה פרטית. מטי הביאה אתה את כל הסממנים של מה שילדי קוראים היום בית, ופעם היה רק "חדר": ניקיון וסדר, עוגה, ובעיקר מגע, חום, נאמנות. בעיני דמיוני, עיני ילד ללא אם, הייתה מטי הדבר הקרוב ביותר לכך: יפיפייה, קורנת משמחה, דואגת, ובעיקר מי שהביאה איזון למשפחתנו והפכה את נחמיה, כן, כך קראנו לאבינו, לאדם פחות דוקטורינירי, יותר מפויס, יותר אבא.

לאחר מכן באו שנות מחלתו של נחמיה, שנים קשות של התמודדות עם המוות שרבץ לפתחנו. נכון, נחמיה נותח ע"י רופא מעולה והחלים, אבל אני הרגשתי כי לאהבתה ללא תנאי של מטי, מסירותה ונאמנותה היה חלק לא פחות חשוב בהחלמתו.

השנים האחרונות היו למטי קשות, היא סבלה מכאבים קשים, איבדה את כושר התנועה והראיה, אבל קיבלה סבל זה בהשלמה ללא תלונה – אולי מתוך רצון לא להיות מעמסה עלינו ילדיה.
על אף הסבל היא הייתה צלולה, חדה ומתעניינת בכל ילדיה, נכדיה וניניה עד יומה האחרון.

כך נזכור אותה באהבה.
ע ו ד י





מ ט י

השעה עכשיו 3:00 בבוקר. התקשרתי למחלקה לשאול מה שלומך, ואמרו לי שהמצב קשה מאוד. לא יכולתי לחזור לישון. עצוב לי מאוד, אז החלטתי לכתוב לך מכתב פרידה.

מטי, אני למעשה הכלה האחרונה שהצטרפה למשפחה, ואת ישר קיבלת אותי כל כך יפה. אני זוכרת שהיינו באים כל השבט הגדול בימי שבת, ואת היית עובדת כל כך קשה כדי להשביע את כולם. כשנחמיה נפטר עברת משבר מאוד קשה ולמעשה מאז התחילה בריאותך לאט לאט להידרדר. כל פעם משהו אחר עבד פחות טוב.

הייתי באה אליך הרבה לבית דורות והיינו מטיילות והיו לנו הרבה שיחות. אהבתי לשמוע ממך על התקופה כשרק הגעת לקיבוץ עם ליקו וכל החבר'ה מבולגריה. איזה חיים משוגעים עשיתם.
ילדים בני 15 שהקיבוץ הפולני שלנו לא ידע איך לאכול אתכם. היית מספרת על מסיבות הריקודים הסוערות שלכם, על הטיולים הרבים שעשית עם נחמיה באירופה ובארצות הברית. האמת שכבר מזמן אמרת לי שנמאס לך לחיות. היה לך מאוד קשה עם העיניים שבגדו בך וניתוח הקאטרקט שלא הצליח. אהבת לקרוא המון ספרים והיה לך מאוד קשה למלא את היום בלעדיהם.

גם לקראת הסוף, כשהיית מאוד חלשה ובקושי דיברת היית צלולה מאוד. תמיד התעניינת על זוהר שבצבא, ומתי היא באה הביתה, ומה עם אור, ואם כבר מצאה עבודה? ואיך היא מבלה לפני הצבא, ועל אמיר, ומה שלומו? ידעת בדיוק מי בא אליך ומי לא. ולזכותך ייאמר שלא התחשבנת על כך.

אני רוצה להודות מאוד לצוות בית דורות שטיפל בך שנים רבות. על האהבה הרבה והטיפול המסור שהענקתם למטי.
תדעו לכם שהיא העריכה אתכם מאוד והיה לה מאוד נעים אתכם.

ואת מטי יקרה, שכבי בשלום על משכבך ותהי שלווה ללא הכאבים שליוו אותך זמן רב.
אני אזכור אותך תמיד עם הרבה אהבה.

ק ר ן













לסבתא

משוחררת מכבלי אנוש, אנחנו בוחרים לדמיין את רוחך פורחת חופשיה, נעה מעל לזמן ולמקום. נפגשת עם אהובי ליבך שעזבו אותך לאורך חייך וחסרו לך מדי יום.

נזכור אותך כמו שנפרדנו ממך ביום רביעי, אבל הרבה יותר מכך ניזכר בך בימים אחרים, בדירה קטנטנה, מלאה דודים ובני דודים, ושני סבים, שמארחים ומשחקים בשילוב של אהבה מהולה בחרדה, מה ייחרב השבת הזו בבית.
את, עומדת מעל הטוסטר, עומלת במרץ, שולחת לשולחן או למרפסת צלחת אחר צלחת, ואחריהן עוגות, שתמיד מסודרות במנז'טים קטנים. שומרת שמירה הדוקה על קופסת הקרמבואים, שאף אחד לא יקופח, אבל גם לא יקבל יותר מאחר, כך שישאר לכולם. אחר כך מתאוששת עם התה והסיגריה, וסבא, בסוף האוכל הולך עם הנכדים לחפש חתולים.
שבתות שהן זיכרון ילדות רחוק ויקר כל כך.

לא נשכח את חדר העבודה שלך במתפרה, שציורי הנכדים ממלאים בו את הקירות, ולדובשניות שחיכו שם לכל אחד מאיתנו שיבוא לבקר, ויזכה באותה נשיקה מוכרת שפיתחת, וכללה שילוב של ריכוך, שאיבה, וצביטה במקביל.

אפשר להפליג עוד בזיכרונות, אבל היקרה ביותר היתה היכולת שלך להעניק לכל אחד מאיתנו תחושת אהבה פרטית, אחרת ומיוחדת.
אנחנו מנסים לחשוב על הרגשתך בשנים האחרונות, בלי סבא, כשראשך צלול אבל גופך כבר תש, מקווים שהצלחת למצוא גם בהן מעט טעם, ושרגעייך האחרונים היו שלווים.

באהבה רבה
הגר ותומר






ש ב ת ש ל ו ם !