שנים אני ואת בתוך מלכודת
יותר מדי ביחד
בתוך אותה ביצה
היום אני נוסע לאן אני לא יודע
אל תבכי, אל תבכי
אני ואת טובעים במערבולת
סבוכים במעגל סגור בדרך בלי מוצא
יותר מדי ביחד
רגשות אשמה ופחד
אל תבכי, אל תבכי
זה הוא הזמן זה היום זה הרגע
החופש קורא לי מכל הכבישים
זה הזמן זה היום זה הרגע
החופש קורא לי לצאת לחיים חדשים מילים: יעקב גלעד
שתהה שנת 2011 – שנה של התחדשות
ס פ י ר ת מ ל א י - 2010
הופס! מסתיימת שנת 2010 ואיתה העשור הראשון של המאה ה – 21.
חזרתי ל – 48 גיליונות העלון, שיצאו השנה, כדי לנסות לבדוק מה היה לנו?
שבעה גמדים ושלגיה
נתחיל בחדשות הטובות: 7 פעמים ברכנו על לידת מצטרפים ב"ברכות חמות למשפחה":
פברואר – יואב יריב (נורית וזוהר)
אפריל – בן שורץ (שני וחן)
ספטמבר – מיה אלון (רויטל ואדם)
עומר תומר (עינת ואמיר)
נובמבר - מאיה גרוסמן (לימור ותום)
עידן אברג'יל (אדוה ושאול)
דצמבר – שחר יגודה (ג'ני ויוחאי)
מה מספר להם העלון על השנה בה נולדו? תתחילו לספור:
20 - שאילתות נשאלו, נענו – אבל לא בטוח שמשהו באמת זז.
2 - חורפים חכמים: זה שהלך וזה שהווה. ואנחנו עדיין לומדים לקח.
6 - עלונים מיוחדים הופקו השנה: יום הזיכרון וחג העצמאות; 80 שנות כדורעף; חג הקיבוץ;
סיום שנה במוסד; עלון בחו"ל; סיום מחזור במרכז הבוגר ועלון לקראת ה"הצבעה".
26 - חברים וחברות, בנים ובנות לקחו בהם חלק (חיילים, טייסים, בנים עוזבים בארץ ובחו"ל
ובנים המתגוררים בקיבוצים אחרים).
כל זה רק כדי לגלות כמה מעניין אצלנו וכמה מגוונת ומורכבת תמונת חיינו.
15 - פעמים נמסרו לעלון דו"חות מהנהלת הקהילה, ושפע הודעות של ועדות, ענפים
וממלאי תפקידים – פורסמו.
21 - עדכוני מש"א נשלחו לעלון, עליהם יש להוסיף המון הודעות של ועדות וענפים.
5 - רכזי ועדות וענפים סיימו תפקידם – חלקם "טרם זמנם" (לא כולל מנהל קהילה אחד).
2 - ראיונות סיכום התקיימו עם: מרכז משק ומנהל קהילה - מסיימים.
2 - ראיונות כניסה התקיימו עם: מרכז משק ומנהל קהילה – מתחילים.
וכמקובל במקומותינו – בחירת המועמדים הייתה טעונה במתחים ויריבויות,
שבאו לביטוי גם בעלון.
6 - פעמים עש(ס)ה לנו נועם גרוסמן בסוף העלון "נועם בגב" - בניסיון להקל על העומס.
ב"מבואות עירון" התקיים כנס מחזורים, וזו הייתה סיבה טובה להתרפק על העבר ולהתגאות בהווה: ראיון מקיף עם רונן דורי, ייצוג מכובד בתחרויות רובוטיקה ואליפות העולם בכדורעף, שוחחנו עם בוגרים וחניכים על עבר והווה, 2 דו"חות הנהלה המוסד.
ובין לבין - לא שכחנו להיאבק על אופיו "במלחמת המזוזות", שעדיין לא הסתיימה.
15 למאי 2010 - "הפועל" לקחה את הדאבל!! (בזכות המוסדניקים כמובן)
אפשר לשאול כמה שאלות?
21 - ראיונות קיימנו עם חברים בתחומים שונים.
5 - ראיונות עם בנים ובנות שעזבו ושיתפו אותנו בחייהם היום.
2 - ראיונות עם מנכ"לי התעשיות המובילות ומספר דו"חות כלכלים.
2 - שפעות איימו על חיינו וזרעו פאניקה: שפעת החזירים ושפעת העופות.
זו וגם זו, לא היו מודעות כלל, שהחורף זה לא מה שהבטיחו להן.
9 - המלצות שבועיות לספרים, בילויים, חסכון בחשמל ועוד – היו אמורים לנחם
ולסייע לחולים להחלים .
עיקר האיכרים
השנה תירשם בתולדות "המחנה" - כהיסטורית. לאחר כמעט 20 שנים של הצהרות, כוונות, צוותים, חוברות, שיחות, הסכמות ואי הסכמות – זה קרה!!!
61 - רשימות, מאמרים, דעות, ציטוטים, טבלאות נתונים ועוד – פורסמו מטעם הצוות
השיתופי על פני 87 עמודי עלון.
13 - תומכי הקיבוץ השיתופי כתבו - אם מאמרים אישיים ואם במדור ZOOM
לעין שיתופית.
46 - רשימות, מאמרים, פרסומים, דעות, טבלאות וכו' – פורסמו מטעם צוות השינוי
על פני 56 עמודי עלון.
15 - תומכי הצעת השינוי כתבו - אם מאמרים אישיים ואם במדור "מה נשתנה?".
11 - כתבות מעיתונות התנועה והעיתונות הארצית נשלחו ע"י חברים ופורסמו בעלון.
1 - שאילתא נשלחה לעורכת העלון בנושא עמדת המערכת בדיון הציבורי.
1 - רשימת תגובה לעורכת, על כך שיתכן ששורה אחת שכתבה, לא מעריכה כראוי
את תרומתו של דור המייסדים.
283 - בעלי זכות בחירה מימשו את זכותם והתוצאות – ידועות.
ובכל זאת נוע תנוע הגבינה
וקרו גם דברים ששייכים לזרימת החיים: אגף תצוגה חדש בחצר, מטע אבוקדו ניטע; מקרר הגבינות והגלידות של החלבייה – נמלא טעמים חדשים; פתחו שבת וסגרו שבת; פרויקטים בתחום איכות הסביבה; חגים, חגיגות ושיפוצים; תוכנת רכב חדשה; האווז המריא – ו"הגוס פאב" נפתח מחדש; בכולבו הותקנו מצלמות; עסקים באו – וגם הלכו ורשימות של תודות פומביות פוזרו בעלון ביד נדיבה... ועדיין:
6 - יחידות דיור חדשות מחפשות מחבר, או לחלופין - מזומנים שיפיחו בהן חיים.
ולרגע לא שכחנו...
4 - טורים פרי עטה של תחקירנית המערכת הנועזת - "תותי" לבית משיח פורסמו. לצערנו
שום בלון חמצן כבר לא יעזור לצדקת...
...והשאר, ילדים, רשום וחתום בדפי ההיסטוריה המקומית.
המלצת השבוע: ה ו מ ו ר י ה ו ד י
עשו לעצמכם הרגל, ובמהלך ה"שישבת", גם אם אינכם חתומים על "הארץ", היכנסו לאתר העיתון, לקרוא את טורו האישי של סייד קשוע. תשמחו לגלות, שההומור היהודי חי ובועט, אפרים קישון עם הופשטטר, הג'ינג'י עם המפתחות והאשה הקטנה – חזרו ובגדול. הנה טעימה מהטור של 24.12.10 - בעקבות גל שנאת הזרים העכור השוטף אותנו.
* ______________ *
"ואני חייב לומר שאני מאוד מאוכזב מבני ישראל, ממתי אתם מרגישים מאוימים מערבים נטולי כלי זין, ומה בדיוק קרה לביטחונכם העצמי? תהיו גברים ותשיבו מלחמה. הרי כמותם אכלתם בלי מלח לאורך השנים (...) אתה מעוניין בבת ישראל קום ותלחם עליה. ואם בסוף המאבק היא תעדיף ערבי, תזמין אותו לדו-קרב. במקרה כזה רק מיתה תוכל למחות את הבושה.
*
מילא בנות ישראל, שעל פי מפגיני ונושאי טוהר גזענו, הסתדרו בזרועות חסונות של ערבים.
מה שמדאיג אותי הוא בנות ערב, בנות פלסטינה המסכנות, שעל פי התיאוריה שלפנינו לא נותרה להן ברירה אלא להסתפק בשאריות שזנחו בנות ישראל. הרי בסופו של דבר לא תהיה ברירה.
אמנם זה עלול להיות קשה בשנים הראשונות, בכל זאת מגבלות פטריארכאליות, מבנה שבטי, אך לאט-לאט מחסומים אלה יתנפצו משני הצדדים. בני ישראל שננטשו ובנות ערב הענוגות יצטרכו לשתף פעולה למען המשך הקיום האנושי.
ליבי ליבי עליהן, אלה שיצטרכו בבוא העת להתפשר על כל מיני לוחמי סיירת למיניהם, טייסי קרב נטושים, אנשי היי-טק מסודרים, שלא לדבר על סמנכ"לי שיווק, מנהלי פיתוח ואנשי מודיעין, שייתחילו לחזר אחרי בנות פלסטין. זה יתחיל מסיבוב דאווין בשכונות הערביות, אחר כך הם ישבו בבתי הקולנוע בטירה, טייבה וקלנסווה, לאט-לאט יעשו מינויים לבתי האופרה ולסינמטקים ויתעקשו לערוך את קניותיהם אך ורק בקניונים ערביים.
לא יחלוף הרבה זמן והם ירצו גם לשכור דירות ואחרים אף ירצו לקנות בלב הכפרים הערביים. ואנחנו נרצה לשמר את אופיים של היישובים הערביים, לא ניתן לפגוע בצפיפות, לא נרצה לשפר את מערכת החינוך ונראה בכל ניסיון לבניית אזור תעשייה או בית חולים – פגיעה במרקם העדין שעליו עבדנו במשך שנים. ביישובים הערבים, רבים יכתבו אמנות שעל היהודי המבקש לעבור לגור בהם לעמוד בתנאים.דרישה מרכזית תהיה שעל אותו מועמד יהודי - להיות ערבי.
אחר כך יקומו להם מהצד שלנו מתלהמים, שיטענו שהגברים היהודים מאיימים על הרחם הערבי, ומטמאים את קדושתן של נשינו הבתולות, נוציא את מכתב השייחים, נפגין נגד צעירים יהודים שלא עוזבים את בנותינו במנוחה, ואיזה עיתונאי יהודי, ששולט בערבית, יכתוב על כך ביקורת צינית באחד העיתונים הערביים היותר ליברליים. וייכתבו נגדו טוקבקים רבים, יאשימו אותו בהתחסדות וחוסר הגינות משום שהוא לא מוכן להודות בעובדות הפשוטות ואמיתיות בסיסיות, לפיהן אין לערבב גזעים, אין לערבב לאומים ואין להתעסק עם חוקים שמיימיים".
שלוש שנים ועוד חצי
זהו...
ועדת דירות סיימה את תפקידה בהתאם לפניית מנהל הקהילה בתאריך ה- 31.12.10
והגיע הזמן לעשות סיכומים...
תפקיד ריכוז הועדה היה מאתגר ומלא קשיים. מצד אחד לדעת את מצוקת הדיור ולהרגיש אוזלת יד בסיפוק ובהענות לכל הצרכים בשל האילוצים השונים, ומצד שני אני מקווה שהצלחנו לקדם ולשפר ולו במעט.
התחלנו בספטמבר 2007 בסיום השיפוצים של עליזה לוי, יהודית לביא, אברהם וחיה שחם, תמי וגיורא מור, שרית וגבי אלימלך נוגה ואורן תירוש, גניה סל, עמי ורוני גלעד, והתחלנו את השיפוצים בקוטג' של שני בראון ובקוטג' של עידן יגודה.
ב-2008 ביצענו את שיפוצי הדירות של פנינה דגן , צפניה ותרצה, עדינה כפיר, אדם ורויטל אלון,ענת וניר אלון והתאמת דירות לחגית גרוסמן ולאורנה בורלס, ו-3 מרפסות לחנה ויצחק דנון, אלישע ומרים שמרי וחגי וכרמלה ארליכמן,
ב-2009 –נעצרו השיפוצים ולכן שיפצנו רק את ההכרחי - המרכז הבוגר, דירת זמיר גולן,
משפ' גור ועומר ורנה גבע. וכמה מקלחות גם ...
ב-2010 – שופצו הדירות של מירי ורן אדליסט, רבקה שדה, משפ' אפל, אביטל ועדה גבע ומרים בן-מיור והתחלנו את תהליך השיפוץ של טובה ויוסי בן-מיור ושאול ופנינה גלעד.
לאור המצב הקשה של הגגות התחלנו במבצע החלפת גגות אסבסט בכלבו בשכ' שפירא
ובשכ' הדרום, כמו כן השקענו רבות באיטום גגות בדירות החברים שסבלו מנזילות - בשכ' חממה א' ובשכ' לוינסון. בשכונות הקומותיים למשפ' קישיק, משפ' תומר, גדעון מגן, ארליכמן, דנה ושלמה שחר, אילן וחנה יגודה, אוסנת ואילן לוטן.
כמו כן הוחלפו גגות ישנים בשכ' הרכבת – אילן-בורלס+גרוסברג, משפ' אבנר+שמואליק בראון, משפ' גולן+משפ' זוהר,צאלה מור+משה ונוגה שלזינגר, עידו ספקטור+בן-גידה, חננאל+אברהמי , משפ' אדר+משפ' גבע, וריפתין+גרוסמן
ובשכונה האמריקאית הוחלפו הגגות של אפל+דקל, משפ' ברכה+דורית אלון, משפ' זוהר סל+משפ'תומר,
ובימים אלה מוחלף הגג של סיגל דקל+חגית בורלס.
כמו כן בוצע איטום במרכז הבוגר ובצעיר, והוחלף הגג באגף הישן של מחסן הבגדים.
במטבח ובחדר האוכל - מסתיים בימים אלו איטום הגג.
זה המקום לציין שטיפלנו בהחזרי ביטוח וקיבלנו החזרים בסך מאות אלפי ₪,
דבר שאפשר לנו טיפול מסיבי כל-כך בגגות הבתים.
היו אלו שנים של פעילות אינטנסיבית, בהן השתדלנו להיענות לרוב הפניות במסגרת התורים המסובכים ובמסגרת התקציבים שניתנו לנו, ועדת הדירות דאגה לעמוד בהחלטות דבר שגרם לא פעם לאכזבות ומפחי נפש ועל כך אנו מצרים .
(המשך)
(המשך – ועדת דירות)
התחלנו את התפקיד עם הבטחה שהנה בונים 6 יחידות דיור ובמשך כל התקופה טיפלנו במסירות לקדם את בנייתן והנה חלפו להן 3.5 שנים ואנחנו מסיימים ועדיין לא הונחה אפילו אבן הפינה...
עקב המצב הקשה בחוסר דירות הגשנו למנהל הקהילה בקשה להביא 4 קארא-ווילות לדיור עבור משפחות צעירות ואנו תקווה שזה יאושר וייתן מרווח קטן לפתרון בטווח הקרוב.
בהזדמנות זו אני רוצה להודות לחברי הועדה שעזרו וסייעו ונתנו גיבוי בכל עת – עדה שפירא, גדעון אברהמי, ישראל עזר, אוסנת אדר ואדוה בראון – בלעדיכם היה קשה יותר...
בשלב זה אני אמשיך להיות הכתובת לפניות החברים בענייני תחזוקה ותיקונים.
ולמחליפים אני מאחלת שיצליחו יותר...
נאוה גור
מהמטבח: ארוחת בוקר
מיום א' - 2.1.11 תוגש ארוחת הבוקר בחדר האוכל, בין 08:00-09:00 .
הסיבות לכך הן, שילדי בית הספר אינם מגיעים יותר לארוחת בוקר בחדר האוכל
ולכן צמצמנו לשעת פתיחה אחת. מרתה מור
מועדת בריאות
1. נשים יקרות אנו חוזרים ומזכירים: לפני שאתן פונות לבדיקת צפיפות עצם, יש
להצטייד בהפניה מד"ר נגב; ובטופס 17 – ממרים פוקס.
ללא מסמכים אלה הבדיקה תעלה כסף - שאינו מוחזר על ידי ועדת בריאות.
2. ביום ג' – 4.1.11 בשעה 17:00 תתקיים במועדון לחבר, הרצאה קצרה של מכון
אופק על בעיות שמיעה.
המרצה: מיכל אברמוביץ - מנהלת מכון אופק השרון וקלינאית תקשורת.
מובטח כיבוד קל. כולם מוזמנים. קרן משיח
דיגיטמבלים
אמריקה מוטרדת בחודש האחרון ממה שהשבועון "ניוזוויק" מכנה: משבר היצירתיות. זה התחיל במחקר שפרסמה דר' קיונג הי הים, פסיכולוגית מאונ. המחקר וויליאם אנד מרי בווריג'יניה, שלפיו
מאז 1984 מנת המשכל של הצעירים הולכת ועולה, אך היצירתיות שלהם ויכולתם לפתור בעיות בדרכים מקוריות – דועכת.
באמצעות מבחן CQ (תאומו של ה- IQ ) גילתה כי עד 1990 ציוני היצירתיות של תלמידים אמריקאים גדלו בהתמדה, ובאותה שנה חל מהפך, וכל שנתון שמגיע לכיתה א' משיג ציונים נמוכים, המתקרבים לשפל של כל הזמנים.
משבר היצירתיות אינו התעלומה היחידה שאופפת את דורות הצעירים בארצות הברית.
"איגוד המעסיקים הלאומי" פרסם באחרונה נתוני סקר שנערך בקרב מעסיקים ומרצים באוניברסיטאות, לפיו צעירים שנולדו אחרי 1982, מתוארים כעובדים ותלמידים שטחיים, קצרי רוח, לא ממוקדים, ללא יכולת לקבל ביקורת, מחוברים תמידית לאייפוד ולסלולארי
ונסמכים על הוריהם. מחברי הסקר טוענים שהאשמים הם הורי הצעירים.
בנוסף, מחקר של המרכז הלאומי לסטטיסטיקות בארה"ב, מראה שמאז 1997 יש עליה קבועה של 4% בשנה בשכיחות הפרעות קשב. לפי ההערכות, 12% מהילדים עד גיל 12 סובלים מהפרעות קשב.
אונ. CUL בלונדון ניתחה את נתוני הגלישה באתר המאמרים והספרים הדיגיטאליים של הספרייה הלאומית, ומצאה שהגולשים כמעט ואינם קוראים כלום. הם גולשים באתר כמו ביוטיוב, זמן הקריאה הממוצע של מסמכים וספרים היה פחות מדקה. עורכי המחקר כינו זאת "החלפת הרגלי הקריאה המסורתיים בהרגלים של סריקה מאומצת" וקשרו זאת לזמן ההולך ומתארך שהבריטים מקדישים לגלישה באינטרנט.
"גוגל הופכת אותנו לטיפשים"
"אלה האינטרנט והאייפודים. יותר מאשר את הכלכלה והתרבות הם משנים פיזיולוגית את המוח שלנו. הם גורמים למוח לפעול אחרת וכתוצאה הופכים אותנו לאנשים שחושבים ומרגישים אחרת. יש לזה השפעה שאת ממדיה כבר אפשר להתחיל לראות, ונתפוס אותה היטב, כאשר הדור שנולד להורים מחוברים טכנולוגית – יגדל". כך אמר לכלכליסט ניקולס קאר מחבר הספר "רדודים: מה האינטרנט עושה למוחנו".
הטכנולוגיה מעצבת את החשיבה
לפי המחקרים שאגד ניקולס קאר, אנשים שלאורך זמן מרבים לגלוש ולעבוד במולטיטאסקינג (ריבוי משימות), נהפכים, פיזיולוגית, לאנשים בעלי יכולת מהירה יותר לתפוס, ללמוד, לקבל החלטות. אך משלמים על כך מחיר כבד: הידרדרות ביכולת להתרכז, לחשוב לעומק ולנתח, אובדן יצירתיות, פגיעה בזיכרון (!!!), קהות רגשית והידרדרות באיכות עבודתם. והפגיעות אינן שם נרדף לשינוי בהרגלים, אלא אובדן אמיתי של היכולות השכליות.
קאר (51) אינו ריאקציונר המפחד מטכנלוגיה, הוא העורך האחראי לשעבר של מגזין הניהול הנחשב - "הרוורד ביזנס
רוויו".
(המשך)
ב- 2008 פירסם מאמר חשוב "האם גוגל הופכת אותנו לטיפשים?". הוא תיאר שם איך השימוש הממושך ברשת פגע בכושר הריכוז שלו וטען, שההרגל לפנות לגוגל בעת חיפוש אחר תשובה, יביא למצב שבו בעתיד סדר תוצאות באתר יחליף עבור רבים את שיקול הדעת והחשיבה הביקורתית. "בעולם שבו גוגל היא האידיאל, המוח האנושי הוא מחשב מיושן שיש להחליפו" כתב.
לכתב כלכליסט אמר "חקר המוח העדכני מלמד שכל פעולה שאנחנו עושים, משפיעה על הארגון של הנוירונים במוחנו. וכאשר אנחנו חוזרים על פעולות שוב ושוב הדבר משפיע על מבנה מוחנו. לא רק בקרב ילדים אלא בכל גיל. דבקות בתבניות חשיבה או פעולה מסוימות, גורמת לכך שהמעגלים הרלוונטיים להן במוח מתחזקים, ואלה שנזנחו נחלשים ולבסוף נעלמים. כיום אנחנו שקועים בתבנית הולכת ומתרחבת של מולטיטאסקינג, קליטת כמויות עצומות של מידע הקופצות עלינו מכל פינה, גירויים וסיפוקים מיידיים. אנחנו מרגילים את המוח שלנו לדפוסים שמתאפיינים במיידיות ושטחיות. אנחנו הופכים את המוחות שלנו לרדודים ובינוניים, לא מבחינה מטאפורית אלא מבחינה פיזית.
התחלתי לראות שהרשת מחוללת שינוי היסטורי בחברה כפי שכל שינוי טכנולוגי משפיע על המחשבה שלנו. כפי ששעונים מכאניים הניחו את היסודות לחשיבה המדעית והספרים הניחו את היסודות להשכלה ולנאורות, הרשת עושה לנו משהו עכשיו".
מה עושות חמש שעות אונליין
בספרו, קאר מצטט את העתידן וחלוץ התקשורת המנוח מרשל מקלוהאן, שאמר
כי "המדיום הוא המסר", כלומר שיטת המסירה משפיעה עלינו לא פחות – ואף יותר – מתוכן המסר.
זה לא שאתה לא יכול לקרוא ספר שלם במחשב ולהתעמק בו, אבל המדיום (המחשב) לא מעודד זאת. למעשה הוא פועל להפך: הוא כל הזמן מעודד אותך לקרוא מה נעשה במקומות אחרים, וכך פונה לאספקט הפרימיטיבי במוח. התוצאה היא אימון לקריאה אחרת, קריאה רדודה ותכליתית, השואבת מידע אבל לא חוכמה. וכיוון שקריאה כזאת יותר טבעית לנו, היא עשויה להחליף לגמרי את הקריאה המעמיקה"
מ ה ע ו ש י ם?
בספר "הבלקברי של המלט" ממליץ כתב הטכנולוגיה וויליאם פאוורס על שורת הרגלים שלטענתו היו בשימושם של כמה אינטלקטואלים מפורסמים – שימוש במחברת נייר, כמו זו המשמשת את המלט לפי שורות המחזה השייקספירי המקורי; התרחקות מכוונת מההמון אחת לכמה זמן לשם התבודדות והרהור, כפי שנהגו לעשות אפלטון וסוקרטס; ניהול הזמן ותשומת הלב לפי שיטות של בנג'מין פרנקלין ועוד עצות מספרות וספרי עזרה עצמית מתקופות שונות.
ויש מי ששואבים מסוקרטס ומפחדו מעליית הספר הכתוב השראה אחרת: לקבל את השינוי. ככלות הכל גם הדאגות מהאינטרנט מצייתות לכלל שניסח מחבר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" דאגלס אדמס: "כל מה שהיה בעולם לפני שנולדת הוא נורמלי, כל מה שהומצא לפני שהגעת לגיל 35 הוא מרגש ומהפכני ואפשר לעשות בזה קריירה, וכל מה שהומצא אחרי שהגעת לגיל 35 הוא סוטה ומנוגד לדרך הטבע".
(מתוך כלכליסט)
מצוות מניעה הטרדה מינית: כדאי לדעת
לאחרונה סופר לנו על תופעה חוזרת ונשנית, לפיה מתקשר גבר לנשים החיות בגפן, מציג עצמו כאילו קיבל את הטלפון מחבר או חברה - ומציע להיפגש לצורך הכרות.
בעקבות מפגש לא מוצלח בביתה של חברה, מצאנו לנכון להמליץ שלא להיענות לפניה כזאת. בטח שלא להזמין לפגישה בבית פרטי.
שלומית מילמן
כמה מילים בזכות "לינה זולה"
כמנהלת ארגונית של ארגון מורי היוגה בישראל, ברצוני להוסיף כמה מילות תמיכה בהצעת "לינה זולה" של החצר הישנה. באופן כללי, אני משוכנעת שפרויקט זה יכול לתרום מבחינת כלכלית באופן ישיר ובאופן עקיף לקיבוץ. עבורי, אפשרות ללינה מסוג זה תפתח אפשרויות לקיום סדנאות ומפגשים בקיבוץ, מקור נוסף לרווחיות היוזמה. חן, חן ליוזמי הרעיון - אני אצביע בעד.
הני רוזן
ע ד כ ו נ י ם מ מ ש " א
1. ביום שני הקרוב 3/1/11, נתחיל במהלך תיקוני התמחור, תהליך זה יעשה בעזרתה של רוזי אפרתי - מתמחרת במקצועה ומנכ"לית חברת שיבוצים.
הפגישות האישיות עם רוזי יהיו בימי שני במהלך חודש ינואר, שימו לב לתאריך והשעה שבהם הוזמנתם, יש למלא את השאלון שקיבלתם לתא הדואר ולהביאו לפגישה.
לכל פגישה מוקדשת חצי שעה והיא תיערך בחדר הישיבות הקטן בבנין הנהלת המשק, במידה ולחבר/ה יש בעיה עם התאריך או השעה שבה תואמה פגישתו ניתן להתחלף עצמאי, רשימת התור נמצאת אצל נוגה שורר וניתן להיעזר בה.
חשוב לציין שמהלך זה עולה לא מעט,
לכן אנא לגלות אחריות ולדייק.
2. באוגוסט 2010, סיימה, למעשה, ועדת דירות את הקדנציה שלה.
לבקשת יוסי בוריס המשיכה נאווה גור להוביל את הועדה עד סוף דצמבר 2010, בתקווה שימצא רכז/ת ועדה חדש/ה. לאורך כל תקופה זאת ניסנו רוני וגם אני למצוא רכז ועדה אך עדיין לא הצלחנו במשימה.
לכן, נאווה תסיים את פעילותה בענייני וועדות דירות אך תמשיך לעסוק בפניות שוטפות בתיקונים בבתי החברים ובבנייני הקהילה והמשק ותעסוק בענייני הביטוח.
בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לנאווה על המאמץ ועל נכונותה להמשיך בתפקיד עד היום.
אני שב ומזמין: חברים אנא התנדבו לתפקיד חשוב זה.
כל פתרון יצרתי יתקבל בברכה. עידן
בני אדם מצדק ואנשים מצדקה.
בסיכום סקר העמדות שפורסם בעלון לפני זמן מה, מסתבר כי תומכי השינוי הדיפרנציאלי ציינו את חשיבות ה"ערבות ההדדית והדאגה לחלש",
בעוד תומכי השינוי השיתופי ציינו את חשיבות ה"גישה השוויונית והימנעות מפערים גדולים בין החברים".ונשאלת שם באותו סיכום השאלה: "האומנם המרחק בין השניים גדול כל כך ?"
השאלה מן הסתם התכוונה להיות שאלה רטורית, שהתשובה עליה ברורה, מוסכמת על הכל ונשמעת בערך כך [לקרוא במקהלה בנימה מדקלמת]:
"לאאאאא ! אין הבדל בין השניים. גישה שוויונית ודאגה לחלש הם סינונימים, היינו הך, דבר אחד ממש".
צר לי לשבש את הופעת המקהלה, אבל להבנתי דווקא יש מרחק גדול בין השניים, כמרחק מזרח ממערב. במקום בו נשמר צדק כלכלי-חברתי על בסיס השקפת עולם שוויונית המונעת פערים גדולים בין בני אדם,
לא מתפתחת מלכתחילה קבוצת חלשים שיש לשלם מס מצפון על דחיקתם לשוליים, בצורת "דאגה" ו"ערבות" לצרכי קיומם הבסיסיים. משמעותם של דאגה וערבות אמיתיות, היא קביעת עקרונות של אורחות חיים המאפשרים לכולם בדין מחייב קיום עצמאי של כבוד, לא תלות בחסדיהם המזדמנים של אחרים ומורווחים.
"צדק" ו"צדקה" הם מושגים שלכאורה "המרחק ביניהם אינו גדול כל כך",
אבל עבור אלו שהעדר הצדק דוחק אותם להזדקק לצדקה, המרחק ביניהם אינו ניתן לגישור.
זהו גם המרחק שיהיה עלינו לעבור כדי לממש נושא אחר שצוין בסקר כחשוב ביותר - "חברות, שיתוף ויחד", ונאמר עליו בסיכום הסקר כי תוכנית השינוי הדיפרנציאלי מבטיחה אותו.
בל נשלה את עצמנו - אין חברות בין מנוצל למנצל, אין שיתוף בין נזקק לנדבן, וחלש וחזק אינם יושבים יחד. פערים גדולים בין בני אדם יוצרים ניכור, זעם ואלימות ששום ערמת בגדים משומשים שתיאסף כתרומה לא תצליח לכסות.
ניתוח הסקר מלמד כי מצד אחד, אם וכאשר נייסד כאן חברה הדוחקת בני אדם לחיים בשוליים חלשים, רבים בינינו יהיו נכונים כנראה לזרוק להם משהו מהשפע שהם מניחים שיזכו לו,
ומצד שני יש בינינו "תימהונים" אחדים הסבורים כי קיימת דרך ברת השגה למנוע כל זאת מראש, ולחיות בחברה צודקת המאפשרת קיום הוגן ומכובד לכל.
והערה אחרונה לגבי טיעון שעלה בעלון אחר ובהקשר אחר –העובדה שאף קיבוץ שהפריט את עצמו לא חזר לחיי שיתוף, אינה מעידה בהכרח על שביעות רצון מהשינוי.
איש עדיין לא חזר מהמתים, ובכל זאת רובנו משתדלים משום-מה לדבוק בחיים.
סיגל דקל
תרשמו ביומנים
ביום א' 2.1.11 – בשעה 18:00 מפגש במסגרת חורף חכם
"יוגה-נידרה" – לימוד ותרגול הרפיה עמוקה
מומלץ ביותר - כולם מוזמנים
יום ו' 7.1.11 – במועדון לחבר: מדינה יהודית דמוקרטית – הייתכן?
על זהות, על יהדות, על דתיים, על חילוניים ועל קוקטייל הצרות המצפה לנו
פגישה עם שניאור עיינם משפיים – חוקר ומרצה בסמינר הקיבוצים ובמכון "בינה".
נר זיכרון ל...
שולמית תלמי – 1.1.07 דודיק כץ – 2.1.95 יצחק פרלברג – 4.1.42 בנק שפירא – 4.1.74 שמואל פלומן – 4.1.80 סימה חופי – 6.1.92 מיכאל טל – 7.1.02 ז'ניה ריפתין – 7.1.96 רוזקה חרודי – 8.1.97 בתיה זמיר – 11.1.97 דבורה רולניק – 15.1.77 ניבי מרקם – 15.1.04 שבתאי אבל – 16.1.97 שושנה שטיין – 19.1.85 לייבה רייכל – 24.1.68 חנה יגודה-כהן – 24.1.96 יצחק שמי – 25.1.87 |
ה ב ה ר ו ת
בעלון הקודם התפרסם, כזכור, מכתב פנייה של יוסי בוריס. עבור חלק מהחברים היה מכתב זה בבחינת רמז כאילו מצבנו הכלכלי לא טוב. כי אחרת, מדוע מצאו לנכון לצאת לציבור עם פנייה שכזאת?
כדי להבהיר ולהרחיב בנושאים חשובים אלה, העברתי ליוסי כמה שאלות:
- מה מידת חומרת המצב, שהביאה אותך לפנות לציבור בפנייה לא שגרתית?
- ציינת שיש "פער גדול מדי בין מקורות הקהילה ובין הוצאותיה" – על איזה פער מדובר?
- האם תוכל לפרט מגמות בולטות שהביאו לפער זה? (הקטנת הכנסות מעבודת חוץ? תקציבי ועדות ופעילות חברתית שחרגו? הוצאות ענפים שיצאו משליטה? אי יכולת לגבות כספים בתוך המערכת שלנו?).
- אחד הכיוונים הוא "מיצוי מקורות התפרנסות" – ניתן לעשות עוד שלא נעשה?
- אתה מאמין, שיש לכם, כמנהלי הקהילה, יכולת להוביל מהלך לצמצום הוצאות ברמה של "חיתוך בבשר החי" או טיפול בפינות הנחשבות ל"פרות קדושות"?
(צימצום פעילויות חברתיות ותרבותיות, צמצום הוצאות בדיור ובנייה, עצירת חלוקת בונוס שנתי וכד').
ת ש ו ב ת י ו ס י ב ו ר י ס:
תפקידנו לשקף לציבור את המצב כפי שהוא ובזמן אמת, על מנת שלא נהיה מופתעים.
וכן עלינו להכיר בבעיה ולא להסתירה. כמו כן, הפנייה לציבור היא טבעית וחשובה בעיני. ברור לי שמבחינה ציבורית עלולים להיווצר דאגה או דיכדוך, אך מניסיוני, הנכון הוא לקחת את זה למקום של צמיחה. הפנייה לציבור הייתה על מנת שהציבור ייטול חלק ולא יהיה מופתע.
בהסדרת יחסי משק וקהילה, העיקרון הוא שהקהילה צריכה לחיות מעמל כפיה, כלומר ממשכורות החברים ומהכנסות ענפי הקהילה. לכך אנו מוסיפים העברות קבועות מהעסקים ("טייס אוטומטי") עליהן הוחלט בעבר. בשיחה הקרובה נציג לקיבוץ את תקציב הקהילה לשנת 2011, אך לאור השאלה אציג כמה מהנתונים כבר עכשיו:
מצד ההכנסות
- יש ירידה של כ-200 אלף ₪ מהכנסות מעבודת החברים בבית ובחוץ.
- צפוי קיטון בהכנסות המיוחדות והעברות רווחים מהמגזר העסקי.
- חשוב לציין שדווקא במה שקשור לשכר דירה קהילה, זיכויים, תושבים ועצמאות כלכלית, ויזמויות קהילה – יש מגמת עליה קטנה.
מצד ההוצאות:
- במרכזי עלות: ההכנסות קטנו בשל שחיקת מחירים, יש חריגה בהוצאות ועדת טעדת בריאות ותקציבי השן. הנושא "בטיפול שורש" עם צוות המרפאה ומרכזת ועדת הבריאות.
- במרכזי התקצוב: יש חריגות בולטות בפעילויות הבאות: בריאות, בתקציב השן, ברווחת הקשיש, ובזבוז מים. סך החריגות כ- 800 אלף ₪ .
מה עושים?
מכינים תוכנית כוללת שמתבססת הן על התגייסות של העסקים, והן טיפול בתקציב הקהילה, בשני מישורים עיקריים:
א) בחינת מיצוי כושר ההתפרנסות – ההנחה היא שתמיד אפשר לעשות יותר, וברגע שיהיו הצעות מעשיות, נביא אותן בפני הקיבוץ.
ב) הצעות לצמצום/סגירה של פעילויות התקצוב – מה שנקרא לפעמים "לחתוך בבשר החי" או לשחוט "פרות קדושות"- אני מאמין כאשר משקפים לציבור את המציאות, ומשתפים אותו במצב, ישנה התגייסות של החברים לפעול כדי לצמוח.
אני בא מקהילה אשר צמצמה וסגרה "פרות קדושות": קיצוצים כואבים במערכת החינוך, הבריאות, ביטול ארוחת הבוקר בימים א'- ו', כולל ארוחות צהריים של יום ו'. בראייה לאחור הקיצוצים הללו לא הרסו את הקהילה אלא אפשרו לה לאגור את המשאבים הנחוצים כדי להמשיך ולהתקיים בטוב.
חברים, אני מאמין שהקהילה היא זו שצריכה להחליט.
ולקהילה עם חוסן חברתי כעין שמר - אין סיבה לחשוש.
הקרוי בפינו התחלה
הוא לא אחת הסוף
ולהגיע לסוף – משמע להגיע להתחלה.
הסוף הוא המקום ממנו אנו באים.
ת.ס. אליוט – Little Gidding
משימת השנה –- הרחבת ההסכמות
לחברים שלום,
לקראת שנת 2011, לפניכם דווח קצר על התקדמות צוותי העבודה שהקמנו,
בתקווה להגיע להצבעה הבאה על השינוי עם הסכמות רחבות יותר וברוח טובה.
תקנון פנסיה – נעשית עבודה מאומצת מול אנשי המקצוע (יועץ פנסיוני ועו"ד) במטרה להשלים את התקנון, לקיים עליו דיון ציבורי ולהביאו להחלטת הקלפי.
תמחור
- נאספו פניות החברים המעוניינים לבחון את תימחורם מחדש. המפגשים עם רוזי, המתמחרת, יערכו במהלך חודש ינואר, ועד סופו אמור התהליך להסתיים.
נספח עבודה – נעשו כמה שינויים קוסמטיים, לאור הערות עורכי הדין.
פרק העבודה והנספח עם התיקונים יפורסמו לציבור בשבוע הבא.
תגמול לפי ערכי קהילה – הוקם צוות לבחינת הנושא: יוסי (מרכז), אבישי, אורי תומר וחיה חרודי. בכוונתנו להביא הצעה לשיחת הקיבוץ הבאה.
עדכון מודל כלכלי – צוות הכולל את ניב, גיל עמל, עודי ויוסי מכין מודל כלכלי מעודכן, הן ברמה רב-שנתית, והן ברמת ההיתכנות הכלכלית המיידית. התוצאות יוצגו לציבור במהלך חודש פברואר.
שיוך דירות – התחילה הרכבת הצוות ולמידה ראשונית של הנושא.
קליטה – הוקם צוות: עדה גבע (מרכזת), ענת גרוסמן, יוסי אייזן, שמוליק בן דור ורקפת.
ליווי כלכלי למשפחות – הוקם צוות לבחינת הנושא: רוני גלעד, טל אייזן ורקפת לסטון.
הצעה שיתופית - הצוות עובד על הכנת הצעה.
לוח זמנים – אנו מתקדמים בהתאם להחלטות. בשיחה הבאה יבואו להצבעה הצעות לתיקוני תמחור, ובסוף ינואר אנו מקווים להציג את תקנון הפנסיה ואת התיקונים הנחוצים לתקנון הקיבוץ. שיחת הקיבוץ המסכמת מתוכננת לשבוע השני של מרץ 2011.
תודה לכל החברים שנענו לפניות והתנדבו לקחת חלק במאמץ המשותף!
שלכם, יוסי ורקפת