חורף חכם מגיש
מפגש שבת
עם ציפורי עין שמר
בשבת 12.2.11 בשעה 10:30 במועדון נפגש עם
עודי דגאי ויוסי בן מיור
לשמוע על כל מגוון ציפורי עין שמר, מעלליהן ושאר סיפורים, בליווי תמונות מזווית הצילום הייחודית
של עודי.
מומלץ בחום לכל המשפחה!
ש ו ס י או ס ו ש י? י פ נ י או ס י נ י?
בחסות הגשם – כבשנו את ראשות הבית ולקחנו אליפות!
זה לא קרה באולם הספורט וגם לא בכתיבה יוצרת, תחומים בהם, כידוע, בלטנו בעבר, בהווה ובעתיד.
"הדבר היה ככה" – וזה הולך בתנועת איגוף:
מתברר, שבעיית עישון, אלכוהול ושימוש בסמים מתרחבת ומתחילה כבר בכיתות ז'-ח'.
דודו כהן מתאם אזורי למלחמה בסמים ואלכוהול, מיוזמי ומארגני - מסטר מנשף:"הקהלים שלי הם בתי ספר, הורים והחינוך הבלתי פורמאלי. מניסיוננו, לא קל להגיע לציבור עם נושא סמים ואלכוהול בגלל מורכבותו. לכן, אנחנו מחפשים דרכים שונות בתחום המניעה.
בקבוצת מיקוד שערכנו מצאנו, שהנושא שהכי מעניין ילדים בגילאים 13-15, בהשפעת תוכניות ריאליטי ואחרות, הוא נושא הבישול. ככה נולד הרעיון של מסטר מנשף.
המסר שרצינו להעביר: מה שאתה מבשל - זה מה שאתה אוכל. השחלנו את נושא הסמים והאלכוהול תוך פעילות קבוצתית ואישית של פאן וכיף".
ס"ה השתתפו 7 ישובים: מי עמי, ברקאי, מצר, שדה יצחק, גן שומרון, משמרות ועין שמר.
מחננו שלח למערכה הצודקת, כמיטב המסורת, את טובי בנינו ובנותינו:
גל יגודה, אופיר חננאל, רותם ארליכמן, בר תומר, שחר לוי-דקל, תומר בורלס, דרור גרנות, ליפז חרודי, אורי זוהר-סל, אבשלום זוהר-סל, יותם שורר, תמיר אלון, אלמוג שמואל ואוריין מור - שנבחרה לראש הקבוצה.
אוריין ואלמוג מפרטות: "הדרישות היו להכין ארוחה המורכבת ממנה עיקרית, סלט וקינוח.
הרכב הארוחה שלנו נבחר באמצעות הפייסבוק. הצענו מנות ונערכה הצבעה בפייסבוק.
הצלחנו להסכים רק על הקינוח: "בננה לוטי" (שתי קוביות שוקולד, שתי חתיכות בננה בתוך פנקייק ומקפלים את הפנקייק ועוטפים)".
כדי להשלים את התפריט, ולגשר על חילוקי הדעות לגבי המנות האחרות, לא הייתה ברירה אלא לעזוב את המחשבים והפייסבוק ולהיפגש פנים אל פנים.
הצוות נפגש עם נטלי (המדריכה החברתית), העלה הצעות לגבי המנה עיקרית, כמו שיפודי עוף ברוטב ביסלי, שקשוקה, שניצלוני חלומי ועוד. גם לגבי הסלט הייתה התלבטות.
בסוף הוחלט ללכת על ארוחה בסגנון אסייתי: סושי (אורז, חביתה יפנית, מלפפון, טונה, גזר ואבוקדו) וסלט סושימי (גזר, קולרבי, וכרוב פרוס למקלונים דקים, שומשום וסויה).
ביום המפגש, לאחר שענו על חידון והופנם המסר בעניין הסמים והאלכוהול, עברו המשתתפים למנה העיקרית: תחרות בישול בין ישובית - "מסטר מנשף".
סופקו לנו כלי בישול והתחלקנו לקבוצות הכנה. אוריין מור, כראש הקבוצה, הייתה מעורבת בכל המנות.
"היה שיתוף פעולה מעולה" מדגישות אלמוג ואוריין "ובין השעות 18:30-21:00 – היינו צריכים לסיים את כל המשימות והמנות.
כדי להעלות את הציון, ערכנו שולחן – ונעמדנו מסביבו בחצי גורן וכל ילד בתורו קד קידה כמקובל אצל הסינים.
בזמן שצוות השופטים עבר בין השולחנות המתחרים לטעימות, נעמדנו במעגל סביב השולחן שלנו וצעקנו ביחד במבטא סיני - 'עין שמר!' .
כשהגיעו אלינו – חשפנו את השולחן וגילינו שחסרים לנו ... מקלות סיניים.
איזו פאדיחה. חשבנו על הכול חוץ מזה.
שאלו אותנו על מקורות הסושי ואמרנו שזה מאכל סיני מסורתי (יפני! ילדים, יפני!), איך עבדנו בהרכבת התפריט וגם – מה הבאנו לארוחה?
על השאלה הזאת אופיר חננאל ענתה שהבאנו את עצמנו...".
נו כן, כאלה הם מיטב בנינו ובנותינו: "אזייתים" שורשיים.
כשחזרו השופטים – הוכרזו 5 קבוצות שזכו ב- 100 ₪ להעשרת המועדון שלהם.
"נורא נלחצנו. היינו בטוחים שלא זכינו בכלום.
ואז, כשנשארו רק שתי קבוצות אנחנו ושדה יצחק (שיוצגו ע"י 2 בנות בלבד) –
הוכרזנו כמנצחים !!!"
את נימוקי השופטים "סחטנו בלחץ פיזי בלתי מתון" מדודו כהן:
"התרשמנו מבחירת נושא מעניין - האוכל האסייתי. רמת ההגשה הייתה גבוהה, והשיקול המרכזי היה - שיתוף הפעולה ועבודת הצוות, שהורגשו בתוצאה הסופית - מההכנות בבית ועד לשלב ההגשה. התרשמנו מהמורל הגבוה שהיה להם – וכמובן התוצאה שהייתה מאוד טעימה!
לכן בחרנו בהם למקום הראשון והענקנו להם את הפרס - כירת גז.
אני רוצה לציין, שגם בפעילות הקודמת שארגנו - "המרוץ למיליון" - ילדי עין שמר זכו. באמת ראוי לשבח".
והגיבורים המקומיים איך הם הגיבו? "הופתענו מאוד – ויצאנו לחגוג".
לאן הולכים מכאן אחרי הצלחה?
אוריין ואלמוג: "אולי נפתח מסעדה מתחרה לחדר האוכל...".
רק אל תשכחו את מקלות האכילה האסייתיים ...
והכי חשוב - אלכוהול וסמים לא בבית ספרנו.
מצוות הנוי
חברים – החורף התחיל.
בבקשה פנו מהדשאים כל ציוד קיץ כמו ממטרות, צינורות, מגרפות, מעדרים וכו'.
אנחנו מגיעים לכסח בין הגשמים – כאשר מזג האוויר מאפשר זאת.
איננו יכולים להיות אחראים, אם וכאשר צינור שנשאר בדשא – יקוצץ.
בתודה על שיתוף הפעולה.
אורי אשכולי וצוות הנוי
חילופים בייעוץ מבוגרים
לאחרונה החלפתי את נילי תומר בריכוז ועדת יעוץ מבוגרים.
כקודמתי בתפקיד, מחויבת ומתחייבת לדיסקרטיות מלאה!
במידת הצורך ניתן להתקשר אלי הביתה - 4424
או לנייד 052-3896626
גם פנייה בדואר רגיל לתאי - תתקבל בשמחה.
בברכה, ענת קצנלנבוגן
שיחות הקיבוץ הבאות יתקיימו ברצף:
השיחה הקרובה ב- 14.2.11;
הבאה אחריה ב- 21.2.11. המקום והשעה – כמו תמיד: 20:30 במועדון.
ש א י ל ת א:
ידוע לי שהתקבל סכום יפה כחלק ממכירת איגלו.
האם התקיים דיון והתקבלה החלטה לגבי השימוש בכספים ולאן יופנו?
הייתי רוצה להציע שכספים אלה יופנו לכיוון בנייה חדשה (דירות ושיפוצים).
משה שלזינגר
ת ש ו ב ת א:
- לא התקבל עדיין שום סכום כחלק ממכירת אחזקותינו באיגלו.
- אם ולכשיתקבל, יתקיים דיון ותתקבל החלטה בנושא בהנהלה העסקית של עין שמר.
- לאחר מכן ובהתאם להחלטה במועצת המנהלים, יובא הנושא לדיון בהנהלת הקהילה שתגבש החלטה בנדון.
עודי דגאי
מ ו ע ד ת ר כ ב
לאחרונה שוב התרבו המקרים של אי שמירה על הסדר והניקיון ברכבים.
השבוע, חבר שהסיע כלב באחד הרכבים - נקנס.
חברים משאירים אחריהם לכלוך, מכניסים כלבים לרכבים ומעשנים.
הרכבים נשטפים פעם בשבועיים. אם לא נשמור על הניקיון יהיה מאוד לא נעים להיכנס אליהם.
אנחנו מאוד לא אוהבים את תפקיד "שוטרי הכפר". לכן:
- הקפידו לאסוף את הזבל שלכם בסוף הנסיעה.
- אסור לעשן ברכבים או להיכנס לרכב מיד לאחר העישון (הריח נשאר לאורך זמן).
- אסור להסיע כלבים ברכבים הפרטיים. ברכבים הגדולים יש לפרוס לכלב שמיכה מאחור.
אם כל אחד יקפיד על הכללים תהיה לכולנו נסיעה נעימה יותר. תודה ועדת רכב
ע ד כ ו ן ב נ ו ש א י ח י ד ו ת ה ד י ו ר ה ח ד ש ו ת
לחברים שלום!
בעקבות קשיים במו"מ מול חברת הבנייה "אמפא-מליבו", התחלנו לטפל בנושא המימון ע"י פנייה לבנקים איתם אנו עובדים בשוטף. קיבלנו אישור ראשוני למסגרת מימון המספיקה כדי להתחיל בעבודה ומאפשרת לנו גמישות במו"מ עם אמפא- מליבו.
יצרנו קשר מחודש עם הקבלן שאיתו התכוונו להתקשר בבניית הבתים, ומסתבר שהוא קיבל רגליים קרות ומתחמק מאיתנו.
אנו עדיין עושים מאמץ להחזירו למסלול ובמקביל בודקים אופציות אחרות.
לצערי, גם הפעם אינני איש בשורות, אך אנו ממשיכים לדחוף את הפרויקט ומקווים לבשורות טובות. ניב רונן – מרכז משק
פיט וגדעון לא צריכים לדאוג ...
השבוע התקיימה, במסגרת חורף חכם, הרצאה מעניינת בנושא מחלות השיכחה. המרצה, דר' דורון מרימס (בן דודם של יוסי ואילן יגודה, שיזמו את הזמנתו) הבחין בין דימנצייה (סינדרום תופעות הקשורות בשיכחה) לבין מחלת האלצהיימר (מחלה ניוונית במוח).
קיבלנו הסבר תיאורטי על ההבדלים בין חלקי המוח, מהם התסמינים שבגללם כדאי להגיע להיבדק אצל נירולוג.
החדשות הטובות הן, שכולנו שוכחים. אך כאשר הפרעות זיכרון מתחילות להפריע בתפקוד יומיומי כמו שיכחת שמות בני משפחה ואנשים קרובים, או פעולות בסיסיות - מומלץ להיבדק.
בן/בת הזוג או קרובים מדרגה ראשונה – הם הראשונים להבחין בשינוי ולהפנות לבדיקה.
דר' מרימס ציין, שעל פי מחקרים חדשים, יש פעולות ותכונות המסייעות לדחות את תופעת הדימנצייה ואלצהיימר. ביניהם:
- הריקוד - פעולה קוגניטיבית, שמפעילה את המוח ברמות שונות ובדרכים שונות.
מרתה ואמנון, פיט וגדעון – יכולים לדאוג פחות.
- נגינה - צוינה כעוד פעילות חשובה ומסייעת.
- תשחצים, סודוקו, תשבצי הגיון, וכל שאר משחקי מחשבה וכן פעולות בהן המוח מפעיל
מחשבה בכמה תחומים, כמו דיבור, ריכוז דיוק תפיסה מרחבית, זכרון פעולות וכו'.
- שימוש ביותר משפת דיבור אחת . מחקרים מראים, שאנשים הדוברים שתי שפות ומעלה –
חשופים פחות לפגיעה של המחלה. לא חייבים לדבר את שתי השפות כל יום ברציפות.
- ולכל הסבים, והדודים כדאי לדעת: בייביסיטינג – גם היא מהפעילויות המומלצות...
פותחים שבת
השבוע, "שירים על בגד וכותונת" בהקשר לפרשת "תצוה", על הפרשה אבישי גרוסמן
רוב תודות לעלי אלון על הדרשה הסדורה והמעמיקה שנשא על פרשת "תרומה". עלי התמקד בפסוקים הפותחים את הפרשה: "דברו אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר יִדְבֶנוּ לבו... ועשו לי מקדש ושכנתי בְּתוֹכָם". לא בתוכו אלא בתוכם. הסביר שמדובר כאן על נתינה המבוססת על הרצון הטוב, על ההזדהות עם טובת הכלל מִעֵבֶר לאינטרס האישי. מסתבר, שאלוהים המאמין בטוב שבאדם היה בעל תפיסה קיבוצית קלאסית, הוא אינו חושש להשתית את בניין המבנה החברתי הכי חשוב (המשכן) על ההתנדבות. ועובדה – זה הצליח, והמשכן אכן נבנה... הפרשה, אמר, מוקדשת לאלה התורמים, הלוקחים על עצמם אחריות, ומשקיעים ממיטב כוחם לטובת הכלל. הביא מובאה מדברי אריך פרום האומרת שהנתינה אינה חִיסוּר אלא קבלה, אדם המסוגל לתת חש עצמו עשיר, שופע ושמח יותר.
סיכם: אם נאמץ את הגישה של פרום נזכה כולנו להיות בני אדם טובים ומאושרים יותר החיים בחברה הראויה שהמשכן ייבנה בתוכה והשכינה תשכון בתוכם. ענה
י ה ל ו מ י ם מ פ ל ס ט י ק
נדמה, שכבר מזמן לא נשאה על כתפיה חתיכת פלסטיק קטנה – תקוות גדולות כל כך.
סידרת המהפכות העוברות על המזרח התיכון – לא פסחה גם עלינו, ובמשרדי מיניפלסט אפשר לחתוך את החגיגיות בסכין ולהגיש עם פיפטה בצד.
עמרי שוהם, מנכ"ל מיניפלסט, מקבל אותי במשרדו כ"שאנחנו מוקפים":
מסך המחשב נשמר היטב - בתמונת הפיפטות, על הקיר פוסטרים ובינינו על השולחן שורת פיפטות, עדיין חמות מקו הייצור שהחל לפעול לפני שעות אחדות.
"כן. זה רגע שחיכינו לו הרבה זמן. סופה של דרך רצופת אכזבות ומרורים, אבל היום אפשר לברך ולומר: המכונה כאן, היא עובדת ומייצרת, ואני יכול לבשר שלילד הזה פיללנו וקיווינו. זהו היום הראשון בו המערך עובד באופן מלא ומסונכרן".
... ואיפה השמפניה?
אנחנו עדיין לא חוגגים. תעבור עוד חצי שנה, לפחות, של הרצה, כדי להגיע למוצרים האיכותיים ביותר.
חשוב לציין, שבמהלך המסע הארוך, הצטבר אצלנו ידע חשוב, שהוא בגדר קניין
רוחני ייחודי למיניפלסט. הבעלים (קרי חברי עין שמר) יכולים להיות גאים בנכס רב ערך, שאני מקווה שנדע ונצליח למנף אותו באופן הטוב ביותר.
למה אתה מתכוון כשאתה אומר למנף?
"בתערוכת "מדיקה" האחרונה בגרמניה, הנחשבת ביותר בתחום שלנו, הצגנו לראשונה את 5 סוגי הפיפטות. התגובות שקיבלנו היו, בכל קנה מידה, מצוינות והפתיעו אותנו לטובה. מצאנו עצמנו הודפים חלק מהניסיונות להתחיל בהזמנות.
לא נוכל מיד להיענות לכל הפניות, אבל קיבלנו אישור שיש מקום למוצר האיכותי שהצלחנו לייצר.
מכאן – ברור שצריך לדעת לבנות את השוק הנכון – בזהירות ובאחריות כדי לשמור על שמנו הטוב ובלי להתפשר על איכות".
מה כל כך מיוחד בפיפטה?
"הפיפטה נועדה להעברת נוזלים בכמות מדודה. השימוש שלה הוא במעבדות מזון (חלב וכד'); מעבדות מיקרוביולוגיה (תרביות רקמה) ומעבדות בתי חולים.
זהו מוצר שקיים ונמצא בשימוש, אך לא ברמת הגימור שאנחנו מציעים.
רוב הפיפטות מורכבות משלושה חלקים. שלנו – היא יחידה אחת שלמה ויש לכך משמעות רבה".
המהירות מן השטן
אתם בטח מדמיינים את הפיפטות הקטנות המזליפות שמן חם לאוזן דואבת. זה לא זה.
בסדרה החדשה של מיניפלסט יחידות באורך 20 עד 30 ס"מ בחמישה נפחים שונים,
וקוראים להן "פיפטה סרולוגית" (לא ילד! לא להכניס לאוזן!).
כבר לפני שנים, כשזיהו במיניפלסט את הביקוש לפיפטות, הסתמן שמדובר בפוטנציאל מכירות גדול מאוד. בשלב הייצור הניסיוני ורגע לפני "ההמראה", עדיין מנסים שלא לפתח צפיות: "כמה לקוחות כבר קיבלו דוגמאות מייצור ניסיוני, ובסך הכול הפידבק שקיבלנו מאוד חיובי. יש כבר הזמנות בפועל, שעובדים עליהן".
אם השוק כל כך גדול - אף אחד לא חשב על זה קודם?
"ברמה ובאיכות שלנו יש רק עוד יצרן אחד בעולם – והתקווה היא להתמודד על השוק הגדול הקיים ולענות על הביקושים. אנחנו נכנסים עם מוצר פלסטי חד פעמי, שבא להחליף את מוצרי הזכוכית הרב פעמים".
המוצר מיועד להעברת נוזלים בכמויות מדודות במעבדות, לכן יש חשיבות גדולה לדיוק ולניקיון".
באולם הייצור התחלף ריח הבצק האפוי בריח הפלסטיק. המכונות בקו הייצור
החדש – חרישיות. כמו משתפות פעולה עם אווירת החשאיות האופפת את שלבי
ההרצה. לא הרבה ניתן לומר עליהן, על יכולת התפוקה והיעילות שלהן. נוכל רק לבשר – הן עובדות!
בזמן הביקור, הצוות המצומצם כולל את איתן, אנה, מוחמד, ומיקי אלבז בסיועו של מארק ברצלבסקי.
"בתקופה הקרובה לא נוכל לאפשר לחברי עין שמר לבקר בלב מערך הייצור, כדי להגן על הידע. אני מקווה שבהמשך הדרך זה יתאפשר. אני מתנצל מראש ומאמין שהחברים מבינים שזה לטובת העניין".
יש מצב שהקו החדש יוסיף ולו מקום עבודה אחד לחבר/ת עין שמר?
"בכל משמרת אמורים לעבוד 4 אנשים. נקדם בשמחה כל חבר או חברה שמעוניינים להציג מועמדות לעבודה בקו החדש (אפשר לפנות למרק, לעידן במש"א או אלי). עם זאת צריך לציין, שמדובר בעבודת משמרות כולל משמרות לילה".
תשובתו של עמרי הובילה לשיחה שעלתה גם בפגישה עם נתן וילנר, על היחס האמביוולנטי שיש למנהלי התעשיות שלנו והממונים על כוח האדם בהן, בכל הקשור להעסקת חברים. לא הכול ניתן לכתוב בגלוי מעל דפי העלון – רק נאמר שצריך שניים לטנגו ולא תמיד לחברים המעוניינים להשתלב בתעשיות שלנו - יש פרטנר אמיתי. התחושה בציבור היא, שהנטייה היא להעסיק שכירים, כדי לא להתמודד עם דרישות תימחור גבוהות וגם כי "אותם קל יותר לנהל".
"אני יכול לומר, שפעמיים בשנה מתקיים מפגש עובדים חברי הקיבוץ ביחד איתי.
ישיבות אלה הכול פתוח. עולים נושאים מגוונים, בהם גם בעיות, טענות וביקורת".
ניתוח פלסטיק
כל ספורטאי יודע, שכניסת שחקן חדש למשחק מביאה איתה "רעש", עד שכולם "מסתדרים בכיסאות". כמעט 6 שנים הופנתה אנרגיה רבה והוקדשו מאמצים ומשאבים לפיתוח קו הפיפטות. באותן שנים היו תוכניות פיתוח, בנייה ושיווק – שנדמה כי נפגעו.
אחת התוכניות שעדיין מחכה לביצוע, היא הקמת מבנה חדש לקווי הייצור הקיימים, שיחליף את "הרפת" הוותיקה.
"היו בעיות עם המינהל ובעיות של תקציב. ניב רונן (מרכז המשק) מוביל את הטיפול בנושא ומשקיע בכך זמן, ידע ואכפתיות במידה הראויה לציון".
האם מתארגנים באופן שונה גם במערך השיווק?
הכוונה היא לא לפגוע במוצרים קיימים. אולי אפילו לתמוך בסל המוצרים הקיים ע"י הרחבתו במוצרים חדשים. בתהליך הממושך שעברנו עם הפיפטות, רכשנו ידע שמשפיע גם על מוצרים קודמים. כרגע ימשך השיווק בערוצים הקיימים על בסיס קשרים קיימים".
לאיזה שוק בעיקר מכוונים את הפיפטות?
"כ- 80% מהיקף הייצור - מיועד ליצוא. עם זאת, בשלבי ההרצה אנחנו מכוונים
לשוק המקומי. בטווח הרחוק, חשוב לנו למצב עצמנו בשוק כמוצר איכותי וייחודי,
ברמת באמינות גבוהה גם באיכות המוצר וגם ביכולת עמידה בהזמנות".
בעוד שנתיים – איפה נהייה?
"אם נעמוד בתחזיות, יש כאן פוטנציאל להכפיל את היקפי העבודה שלנו, ובסופו של יום גם להגדיל משמעותית את שורת הרווח.
הקו החדש הוא מאורע משמעותי ביותר למיניפלסט ולקיבוץ. בשנה שנתיים הקרובות כבר נראה את התוצאות ומימוש הפוטנציאל"
שנים לא מעטות, מרחפת מעל מינפלסט "ההבטחה". ברור שהפוטנציאל הוא רב. מסיבות שונות "הפריצה הגדולה" - לא מתממשת. גם 2010 מסתיימת "בסדר" אבל לא יותר מזה.
היה זה בסרטו הקלאסי של מייק ניקולאס משנות ה- 60 "הבוגר", כשדודו של בנג'מין בראדוק (דאסטין הופמן) לוקח אותו ל"שיחת גברים", בנושא עתידו המקצועי. "העתיד הוא בפלסטיק. לך על פלסטיק" הוא אומר לו את המשפט המהדהד עד היום גם אצלנו.
הלוואי ששפופרת פלסטיק חטובת פיות, תעשה למפעל "ניתוח פלסטיק" ראוי ותממש את העתיד.
רחוב שלמה המלך
פינת עין שמר
הטור של שלמה בורלס
חברים מכל הגילים, שאלו אותי במדרכות, למה התכוונתי כשכתבתי בפעם הקודמת "דמוקרטיה חולה" והאם זה מדבק?
שמחתי ששאלו אותי. יש לי הרגשה שהזזתי אבן מעל באר של מים רגועים – וזה עשה לי את היום. אנסה להסביר את עצמי:
● בין דמוקרטיה ואנרכיה עובר שביל צר וגם מפותל. צריך לדעת ללכת בו בזהירות.
● אנרכיה זה מצב, שבו כול אחד עושה מה שבא לו. עובד איפה שרוצה וכמה שרוצה.
או לא עובד בכלל.
הצעד הבא (שאולי כבר כאן) הוא שהחבר גם קובע כמה להעביר ממשכורתו לקהילה.
במילים של דיבור "הבלגן חוגג". אבל במילה אחרת - אנרכיה. ואלו תסמינים
מדאיגים לדמוקרטיה חולה.
● עוד סימנים לבלגן: חברים לא יודעים מהו "שטח פרטי" ומהו "שטח ציבורי".
עד המדרכה? מעבר למדרכה? מעבר לכביש?
כול אחד נוטע עץ, מעמיד מחסן, ואחריו עוד מחסן או תוספת לבית ואומר "זה שלי".
עכשיו הוא גם יכול להיות רמטכ"ל...
מי קובע? איפה נקבע? האם יש הגיון ותוקף להחלטות שקיבלנו?
ולא רק בתחום זה – בכל התחומים. זוהי, לדעתי, דמוקרטיה חולה ומצב מאוד לא
בריא של אנרכיה.
בגלל זה צריך לעשות שינוי. גם לבצע רפורמות – כדי לנסות לעשות סדר בבלגן.
● תופעה מבישה נוספת, בעייני: חבר מבקש חופש. מי? מה? ממי?
שנה. ועוד שנה. ועוד שנה. זה נחמד. ואז מודיע – לא מתאים לי לחזור. אני לא חוזר!
ואם חוזר – אז יש לי תנאים...
אני מציע, לאפשר לכול חבר או חברה לצאת לכמה חופש שהם רוצים ללא התחייבות
שלהם כלפינו ושלנו כלפיהם. שיחזרו מתי שבוחרים.
נתחשב ונכבד אותם. אבל כללי ההתקשרות המחודשת – יהיו נתונים לדיון.
המצב הנוכחי – הוא אנרכיה. או אם תרצו – דמוקרטיה חולה.
● חברים שואלים: "מה רוצה שלמה בורלס?" אומרים: "הזיקנה נפלה עליו"
או "מבלבל לנו את המוח בעלון".
חברים, הזיקנה תיפול על כולנו. גם עלי היא תיפול – רק בעוד 10 שנים...
כרגע, לפי התגובות שאני מקבל, נראה לי שאני מביע הרגשה של עוד חברים, שלא
מעיזים לכתוב בעלון.
יש עוד דברים, שעושים את הדמוקרטיה שלנו חולה, כמו הסכמים אישיים מתחת לשולחן בתחומי הדיור, הסדרים כספיים אישיים עם תושבים או בנים בעצמאות כלכלית, הלוואות לכל מיני מטרות, הסכמים בתחום העבודה, אי יכולת לאכוף את ההחלטות שלנו וכו'. מכל אלה - יש לנו הרבה.
לפעמים עוברת בי המחשבה, שגם דמוקרטיה בריאה, יפה וצודקת – גורמת נזק בלתי הפיך. למשל, כאשר דרוש רוב של 75% מבעלי זכות הצבעה. למה?
אם לא הבנתם – דמוקרטיה חולה היא דמוקרטיה שלא מרגישה טוב או שלא מרגישים טוב איתה. הדמוקרטיה שלנו כבר שנים רבות – לא מרגישה טוב.
חברים רבים (ואני ביניהם) לא מרגישים טוב איתה.
מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.
באהבה
שלמה "הזקן"
"הארץ" – 8.2.11