נלחמים על חריש
ביום שישי 25.2.11 בשעה 10:30 במועדון
חריש בראש מעיינינו
פגישה עם
חמי בר-אור ואריק חצור
על התכונית להקמת עיר חרדית בחריש.
חמי ואריק יספרו על המאבק החשוב של תושבי האזור,
נגד החלטת הממשלה לפתח את חריש לעיר חרדית.
כולם מוזמנים ללמוד, להתרשם ולקחת חלק במאבק.
כי אם לא נשפיע –- זה ישפיע עלינו
שם נעורים: "כיסופים"
"כשהגעתי לצומת ועשיתי את הפנייה לעין שמר – התחיל לדפוק לי הלב..."
אמר יהושע (שוקי) והגדיר טוב מכל תיאור נמלץ את המפגש המרגש שהתקיים השבוע במועדון.
ישראל עזר עומד כחתן ביום חופתו – מקבל את החברים מ"כיסופים": אורן ואיתן, ריקי, פנינה ושלומי. קובי יהושע, ציפי וריגר (הקטן), יפעת ואריאלה, ויריב, ורונית ואלה, שלומי ודוד – הם חברת הנוער "כיסופים" שהגיעה ב- 30.8.83. השבוע הם חזרו אלינו – למפגש מחזור מרגש.
כדי להתחיל בסיפור – צריך ללכת אחורה.
לאחר ההצלחה של קליטת חברת הנוער "עומר" ב- 1982 - מחליטים במזכירות ללכת על עוד מחזור.
ריקה שדה: "מנו, שהיה אז מזכיר, ביקש שאקח עלי את העניין ואני בתגובה ראשונה עניתי: תשכח מזה! ואז אבא שלי, שהיה חבר מזכירות, ניגש אלי: 'תראי, דיברו עליך במזכירות ואני מבקש שלא תאכזבי אותי ...' - את מבינה שלא הייתה לי ברירה?"
כן, אני מבינה. כבר אז ישב דור המייסדים על כתפי הבנים – כהר.
וריקה הלכה לחפש צוות. "שאלתי את חנה יגודה ז"ל שהגיבה בשאלה: 'שתינו מכשפות – איך נסתדר?' – אבל הסתדרנו מצוין".
אמנון מור הצטרף לשנה ראשונה ואחריו עמיר כרמין – שליווה את הקבוצה עד הסוף.
אמנון: הקטע הקשה היה לבחור את השמות, מתוך ערמת תיקים אישיים שקיבלנו מעליית
הנוער. ולאחר שבחרנו עברנו מבית לבית כדי להתרשם. רצינו לגבש קבוצה של ילדים שיוכלו להסתגל לחיות ביחד ועוד בקיבוץ".
הקוקסינל מהקיבוץ
"אבא שלי מילא שתי מזוודות, הביא אותי עד לשער הקיבוץ – ונסע" –מספר פולי
(צבי פולנסקי) היום חבר קיבוץ עין גב קבלן עבודות חשמל. "עבורי עין שמר היה גן עדן. עד היום אין יום בלי שאחשוב על עין שמר. מכולם אני זוכר במיוחד את מנו אלון, שעבד איתי בבנבורי. הייתי נוסע הביתה (לשכונה בירושלים) לביקורים וזה היה די מסוכן. היה לי פס שחור סביב העיניים – והחברים חשבו שהפכתי בקיבוץ לקוקסינל...".
גם ריקי, הרוח החיה אז והיום, לא תשכח את היום הראשון: "אני זוכרת כל כך הרבה ירוק! הייתי ילדה מהעיר, משכונה של בניינים אפורים – וכאן היה כל כך שונה! את התקופה כולה אני מגדירה כמעצימה ומעצבת. בשבילי עד היום עין שמר זה חגית ואבישי גרוסמן. הם היו המשפחה שלי – והם היו כל כך נפלאים".
"בסך הכל לא היה קל" אומרת בכנות ציפי, היום אישה יפה ומטופחת שהגיעה מאילת הרחוקה "עזבתי אמא מרוקאית ובית חם ומחבק. והמסגרת של הקבוצה לא תמיד הייתה כזאת. ובכל זאת עד היום נשמר הקשר עם אברהם שחם והמשפחה – שהיו ונשארו משפחה מאמצת נפלאה. למרות המרחק מאילת – לא הייתי מוותרת על המפגש היום בשום אופן".
(המשך...)
"תראי איך כולם השתנו – לפחות הקיבוץ נשאר כמו שהיה" מציין בסיפוק אסף, עליו אומרים כולם שהוא היה "החכם של הקבוצה", ומוכנים היום לגלות, שגם את שיעורי הבית שעשו – אסף עשה עבורם ...
בעניין השינוי ריקה מציינת ש"כול אלה שהיו פעם שחורות מתולתלות – הן היום בלונדיניות מיושרות. אז לא נכון שלא השתנה כלום". ורק החיוך – נשאר אותו חיוך. כשנכנס חבר או חברה בדלת ולרגע מתקשים בזיהוי, עולה חיוך ומיד אחריו גם השם.
יוצאים לגנוב סוסים
צ'יבי (צביקה צ'יבוטרו) לא מפסיק לחבק ולהתרגש "את השורשים הכי איכותיים שלי – הצמחתי כאן. תמי וגיורא מור היו המשפחה שלי – ואני לא שוכח אותם. רובנו הגענו ברדקיסטים מהגיהינום. גנבנו טרקטורים על בסיס יום-יומי. יום אחד פתאום אני מרגיש שמישהו מאחור מניף אותי באוויר וצועק: "אתה תזהר ממני!" זה היה רפי ארליכמן מהפלחה... התקשרתי אליו אתמול ואמרתי שאני מגיע כדי לסגור איתו חשבון..."
זה המקום לנסות ולברר את נוסח השלט שקיבל את פניהם בכניסה: "נא לא לגנוב!".
ריקי: "אנחנו הרי היינו גונבים הכול! כולם גנבו מכולם – בכלל לא חשוב מה. יום אחד כינסנו אסיפת קבוצה לדון בבעיה. ולאחר דיון ארוך וסוער החלטנו להפסיק לגנוב זה מזה בחדרים.
אבל החלטנו, שמהקיבוץ - מותר לגנוב!".
לאחר כיבוד כיד המלך שהוכן ע"י המטבח –
המפגש עובר למעגל. מספרים מה עבר עליהם, מה הספיקו ואיפה הם היום. כולם כאחד מציינים בהתרגשות, שהשנים בקיבוץ היו החשובות והמשמעותיות ביותר בחייהם.
לכל אחד מחברי הצוות שמור מקום בליבם עם זיכרון אישי. יש שזוכרים את אמנון מגיע בערבים לבדוק שצחצחו שיניים לפני השינה. יש שזוכרים את עמיר מוציא אותם לסיורי שטח על הטרקטור ומעביר להם תרגילי ניווט ושדאות. בספר המחזור וגם במעגל – זכורה לטובה חנה ז"ל שדאגה להכיל, להאכיל ולהיות אוזן קשבת, תחליף לבית ואמא.
ושלומי מכריז: "הגעתי כי חלמתי לפגוש את ריקה" מנשק אותה על הראש וממשיך "את אישה קדושה! אם לא הייתי כאן – סביר להניח שהייתי אדם אחר לגמרי. כי משכונת ג'סי כהן בחולון – לא היו הרבה ברירות בחיים..."
אבישי, מליק ואבינועם – נקראים טלפונית להצטרף. ומפלס ההתרגשות שוב עולה והזיכרונות חוזרים ושבים. אבינועם לא שוכח להזכיר להם, שאת כל האהבה והדברים הטובים שאמרו על הקיבוצניקים, הוא מבקש שייקחו אתם כשגרירים שלנו בחברה הישראלית.
והי! בואו לא נשכח, שגם אנחנו, חברי עין שמר, לא נשארנו בידיים ריקות. קבוצת "כיסופים" השאירה לנו מתנה אמיתית, את- ישראל עזר. קובי מספר, שתמיד האשימו אותו בכל התעלולים והגניבות. "אבל בשם החברות - שתקתי. אף פעם לא סיפרתי להם מי אחראי לזה באמת. אה ישראל..."
מתישהו בשעות הקטנות של הלילה – נפרדו. חוזרים כל אחד לחיים ולמשפחות שבנו.
עמוק בלב, כמו חותמת שלא ניתנת להסרה, צרובות 4 שנים של קיבוץ בהן הם היו קבוצת "כיסופים" מעין שמר.
תוכנית הסבת תשתיות מים חמים / יואל גרוסברג
בתקופה האחרונה נבדק משק האנרגיה, כדי לברר אופציות חלופיות וחסכוניות יותר. אני רוצה לנצל את העלון לשתף את החברים במידע שאספנו ובכיוונים המתגבשים.
א. מזה שנים רבות חימום מים בבתי החברים ובמיבניי ציבור מתבצע ע"י מרכזיות חימום (דודים מוסקים בסולר או בגז). מערכות אלו, הנקראות: מערכות מסוחררות, הן בלתי יעילות ובזבזניות הרבה מעבר לסביר.
לדוגמא: במערכת דודי-מרכזיית שכונת הקוטג'ים, מנצלים צרכנינו הנאמנים רק 40% מסך כל האנרגיה המופקת ע"י המבערים. כל השאר 60% האנרגיה מחממים את אימא אדמה ואוויר עולמנו. או במילים אחרות – הרוב מתבזבז לשווא.
כעת הוסיפו איבודי מים ותיקונים נלווים – והרי לכם מתכון להפסדים משוועים ובזבוז כספי ציבור.
מדובר במאות אלפי ₪ בשנה. הפסדים אלה הם בעלי משמעות כלכלית כבדה לקיבוץ.
מצב זה, יחד עם הצורך בהתייעלות בצריכת האנרגיה וכן הצורך והחובה, בחיסכון ובמעקב אחרי צריכת המים, הובילו קיבוצים רבים להחלפת המערכות המרכזיות במערכות ביתיות פרטניות.
ב. כאן אני רוצה להציג עמדה אישית, חצי אובייקטיבית, להצעה למעבר ליחידות חימום דירתיות.
אנחנו בוחנים מספר אפשרויות למערכות חימום מים ובבוא הזמן נציגן לציבור.
מאז התחלתי לפעול בתחום (בשנת 1978!) למדתי שמשק האנרגיה (דלק ואחרים) בארץ, בעולם ועקב כך גם אצלנו בעין שמר - הינו בלתי יציב, לא אחיד, לא קבוע ולא ניתן לחיזוי ארוך טווח.
כוונתי, שזהו תחום דינאמי וכל בחירה שנעשה טובה ל- 5 שנים בלבד. ובכל זאת אנו צריכים לקבל החלטה ולעשות בחירה.
בהנחה שלכולנו עניין ותקווה שיחידת החימום שנבחר תהיה:
- אמינה וזולה (בקניה ובשימוש)
- שתהה מנצלת משאבי טבע מתחדשים (שמש, רוח וחום מהאוויר)
- שתהה אקולוגית (אי פליטת מזהמים, רעש, ריח וכד')
- שתשתלב בנוף ולא תפגע באסטטיקה הסביבתית (דודי שמש וכד')
- בקיצור – מערכת מושלמת... ☺
ובגישה יותר תכליתית אומר: כאשר יוחלט על הפרטת מים חמים, יקבע מחיר שיהווה בסיס כספי אחיד וכל יחידת נהנים תקבע בעצמה איזו מערכת חימום לקנות – על פי שיקוליה ובאחריותה
(בדומה להפרטת מזון, חשמל, כביסה ועוד). יואל
מגובה המכסחת - 21.2.11 // אורי אשכולי
זכורה לטוב "שיחת הקיבוץ הלומדת" שהתקיימה ביום א' 5/9/10 שדנה בהיבטים משפטיים של השינוי. בהשתתפות עו"ד מארי קושניר.
בשיחה או במפגש המלמד היינו צריכים לקבל הסבר בארבע סעיפים:
- הגדרה משפטית של הקיבוץ המתחדש
- ההגנה המשפטית של החבר בקיבוץ המתחדש
- כיצד נוודא שההחלטות שאנו מקבלים יישמרו
- כיצד נתמודד עם החלטות הקיבוץ לאחר השינוי
וכאן אנו באים ללב הבעיה. עו"ד מארי ניסתה להעביר לנו שאנו בעצם קיבוץ מתחדש מאחר ששייכנו את הנכסים. האמת, ששייכנו את פירות הנכסים בלבד.
לדעתי, היא ניסתה לעבוד עלינו. כמובן שלא הגענו לסעיף 3 ולסעיף 4 מאחר והשעה הייתה מאוחרת.
הדף שחילקו לנו הבוקר – אין כרגיל תאריך – לקראת השיחה שהייתה צריכה להתקיים ביום שני 21/2/11 היינו צריכים להיפגש עם עו"ד מארי בנושא תקנון הקיבוץ.
ראשית – למה חולק החומר כל כך מאוחר. למעשה לא נותר זמן לחשוב עליו ונצר זמן רק מאחר והשיחה נדחתה, לצערנו, בגלל האבל במשפחת ריפתין על מותה של מרים.
בואו ונראה מה יש לנו שם. וכאן אני מביא הצעה מהפכנית. נתחיל לקרוא את התקנון מהסוף, מהאותיות הקטנות, שהן אומרות את הכל. אח"כ נחזור לסעיף הפנסיה, גם כן מהסוף ואולי גם לכביש הכניסה מהדרום.
ובכן מהסוף:
סעיף 118. אני מקווה שיש לכם התקנון כך שאין צורך לכתוב מה הם ההבדלים בין הישן לחדש אלא בקיצור סטנוגרפי.
ישן:
חדש:
- שינויים בתקנון ברוב של 75% מחברי הקיבוץ - שינויים, אם נתקבלה החלטה
ברוב הקבוע בדין.
והשאלה מה זה דין, דין של מי? מי קבע אותו וכו'.
להשכלה, עד היום רשם האגודות טוען שניתן לשנות תקנון רק ברוב של 75% מכלל בעלי זכות הבחירה וגם אם מדובר בשנת ניסיון.
סעיף 75:
ישן: חדש:
- חישוב הוצאות החזקת ילדים רק כמקובל בקיבוץ מבוטל!
וספרי החשבונות ישמשו ראיה מכרעת לקביעת
סכומי הוצאות אלו.
והשאלה: לפי מה יקבעו את עלויות בתי הילדים? זו הרי אחת ההוצאות הגדולות אצל המשפחות הצעירות. בטוח שזה לא שקוף. למה? זה אולי גם כן על פי דין ?
סעיף 45 עוסק בקרן מילואים – גם תקנון הקרן יאושר באסיפה ברוב הקבוע בדין. והשאלה מהו הדין - 51%, 65%, 75% של המצביעים? של כלל החברים? מצד אחד נאמר בסעיף מקורות הקרן יהיו רווחי הקיבוץ ו/או תרומות חבריו ובהמשך כתוב – יהיו החברים מחויבים לתרום לקרן המילואים – או לתרום או מחויב, יש הבדל – לא?
סעיף 34 ב' – סעיף העוסק בדיור. תקראו בתקנון החדש מה זה אומר ותחשבו על הבנים הרוצים להיקלט.
סעיף 8 א' – עוסק בגיל של הנקלט. גם התקנון הישן וגם החדש טוען שניתן להיקלט בגיל 18, אבל בסעיף 34 ב' כתוב – הקיבוץ רשאי להתנות, כי המתקבל לא יהיה זכאי לדיור מהקיבוץ, לא יהיה זכאי להשתתף בהחלטות מסוימות אבל הקיבוץ רשאי לדרוש ממנו לרכוש מניה או השתתפות באגודת החברים וכל זה מבן או בת שרק גמרו את המוסד והם עדיין בני 18. יפה?
עד כאן בנושא התקנון, רק לסבר את האוזן והעין איזה חוכמה הוכנסה בו.
פנסיה: לפי דעתי סעיף זה היה צריך להגיע לדיון כמעט אחרון אחרי שנדע מה יש בכל ההפרטות.
3,200 ₪ – זה מספר יפה אבל האם הוא יספיק לאחר שייסגרו חדר האוכל או המכבסה, האם יהיה נהג בית, האם יישאר רכב ברשות הקיבוץ או לא? מה ואילו מיסים יחולו עלינו.
תקנון הפנסיה בסוף אומר בסעיף 13.3 שגם עליו לא דיברנו מספיק, שניתן לשנותו ברוב של 2/3 מהמצביעים. לשם חשבון פשוט נגיד שבהצבעה רגילה מצביעים 180 חברים. 2/3 זה 120, שזה פחות מ- 50% מכלל חברי הקיבוץ ואז ניתן לשנות את תקנון הפנסיה. גונבים לנו את המכנסיים ואף לא נרגיש.
ובסוף: ותיקינו לא השקיעו בפנסיה כי היה חשוב לבנות את הקיבוץ. אבא שלי יחד עם עוד חברים – מקן לודז' – באו לפה ב- 1927. בית אבן, חצר, שמואל שועלי וזהו. מסביב שממה, אין חשמל, אין מים, יש הרבה אין!
גם כיום אנו קונים טרקטור לפני השקעה בפנסיה.
זהו – עד כאן – נשאר לכתוב על כביש הגישה מדרום. מה כתב היו"ר אז לשאלות של אלישע ומה הוא כתב היום כתשובה לראש המועצה? ומה בנושא השיפוצים והבנייה החדשה ? שני נושאים כבדים. מה הבטיחו לנו ומה קורה במציאות.
נזכרתי - למה מי שחתם על ביטוח לאומי בגיל 65 – לפי בקשת הנה"ח – ותרם משך 5 שנים סכום נאה של כ- 90,000 ₪, יקבל פחות פנסיה כוללת ממי שחתם בגיל 70? למה? אורי אשכולי
בהמשך לדברי אורי
שיחת הקיבוץ הקרובה תוקדש למפגש עם עו"ד מארי קושניר בנושא תקנון הפנסיה ותקנון הקיבוץ.
המפגש נועד בדיוק על מנת להסביר את הסעיפים אליהם מתייחס אורי ועוד סעיפים רבים אחרים.
החברים מוזמנים "להכין שיעורי בית", ולהגיע עם שאלות, תהיות, טענות והשגות.
להתראות בשיחה, רקפת
מזל טוב
לאדוה ואורי תומר
להולדת הבת – גפן
אחות לגלי, שקד וליה
נכדה לשלומית ויורם
ברכות חמות לאחים, לדודים ולבני הדודים
לרועי אפשטיין - המשתחרר מצה"ל
ברכות הצלחה באזרחות
ועדת קשר וצעירים
תערוכת נעלים
ביום רביעי 2.3.11 במועדון לחבר בשעה 16:00-18:00
מכירת נעלי נוחות של מיטב החברות המובילות
במחירים נוחים - כולם מוזמנים
שיחת קיבוץ
ביום ב' 28.2.11 – 20:30 במועדון. פגישה עם עו"ד מארי קושניר בנושא תקנון הפנסיה ותקנון הקיבוץ.
מנהרת הכרמל
חברים לידיעתכם: הנסיעה במנהרת הכרמל בחיפה - היא בתשלום (11.40 ₪).
אין היא כלולה במנוי של כביש 6 ולכן יש לעצור בעמדת התשלום ולשלם.
שלמה שחר – ועדת רכב
מתנות ייחודיות בהדרן
חברים כדאי להזכיר, שמאוד משתלם להיכנס בימים אלה להדרן.
מי שמחפש מתנה ייחודית – יש מגוון של מוצרים והצעות שימושיות ולא יקרות (שטיחים, סינרים, צעצועים וקישוטים ועוד ועוד).
הדרן פתוח גם בימי שישי – אבל ליתר בטחון כדאי לצלצל קודם. נירה
הכדור להצלת הכדור
בהמשך לפניית טל איזן בנושא ניקוז מי מכונת הכביסה הביתיות למערכת הביוב, הציעה חברה שנזכיר לחברים המכבסים בבית, שבחנות של "רובינא" (כאן אצלנו מול החממה) נמכרים כדורי כביסה אקולוגיים, המשמשים תחליף לסבון כביסה.
מניסיונה האישי, מעידה אותה חברה, שמכניסים "כדור הכביסה" עם הבגדים למכונה – וזה עובד!!! ואף אמור להספיק ל-3 שנים שלמות.
עלותו הכדור - 200 ₪ (לחברי עין שמר הובטחה הנחת 10%) ולכן יש כאן גם היבט של חסכון כספי. מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה?
פורים – 2011
נוהל הזמנת אורחים למסיבת פורים
הכניסה למסיבת פורים – 50 ₪ לאורחי החברים ותעשה באמצעות כרטיס כניסה שיוזמן מראש. את האורחים יש לרשום עד ה – 16.3.11 ברשימת המוזמנים אצל הדס זרטל
052-2206545 או ברשימת המוזמנים בחדר-האוכל.
החיוב יעשה דרך תקציבו של החבר/ה המזמין.
אם יגיע אורח שלא רכש כרטיס מראש והכניסה תהיה 80 ₪ דרך תקציב החבר/ה המזמין ובליווי החבר/ה המארח/ת בלבד!
הורים שבניהם ובנותיהם אינם קוראים את העלון – אנא ידעו אותם כדי למנוע אי-נעימות.
המסיבה היא מסיבה סגורה לחברים ומוזמנים בלבד.
אז נא לא להפיץ או לפרסם בשום מקום ציבורי.
המטרה לצמצם זרימה של אנשים מבחוץ וליצור אווירה נעימה!!!
שיהיה לנו פורים שמח - הדס
פורים ילדים
פורים ילדים יתקיים השנה ביום רביעי 21/3/11 בין השעות 16:00 – 19:00.
מספר הסברים ובקשות:
- בכדי שילדינו יוכלו ליהנות כראוי נבקשכם לדאוג כי התחפושות יהיו ללא אקדחים עם קפצונים, נפצים ושאר כלי מלחמה מסוכנים.
- אנו מזכירים כי מסיבת פורים היא מסיבה פנימית המיועדת לילדי מערכת החינוך בלבד.
הצפיפות גדולה ולכן אנא הימנעו מהזמנת אורחים נוספים מעבר לבני המשפחה.
עלות כל אורח (מגיל שנה) 15 ₪ (גם מבוגרים משלמים). – תשלום דרך התקציב בלבד.
- בקרוב תחולק רשימת תורנויות לפינות השונות. אנא קבלו זאת באהבה. בבעיות מיוחדות ניתן
לפנות לצוות.
- בבוקר המסיבה אנו זקוקים למתנדבים להכנת חדר האוכל. מי שמוכן מוזמן לפנות אלינו
ויזכה לתודה גדולה.
- בחדר האוכל ובגנים תתלה בקרוב הרשמה להכנת עוגות לחג. נשמח להיענות גדולה כתמיד.
עדכונים נוספים בהמשך.
להתראות
צוות פורים ילדים: שרית אלימלך, אוריין גנדלמן, עינת תומר, נוגה שורר, יפעת אפל ואורן כץ.
פותחים שבת
השבוע, "שרים שושנה דמארי" במלאת 5 שנים למותה. על פרשת "ויקהל"
יסמין גבע.
-------------------------------------------------------------------
רוב תודות לאורי שפירא על שדרש בעיון רב את פרשת "כי תשא". בדרשתו תיאר אורי בתיאורים יפים את אירועי הפרשה השונים וביניהם את מעשה עגל הזהב והשלכותיו.
הוא ציין שעם ירידת משה מן ההר (בפעם השנייה) הוא הבטיח לעמו (בשם אלוהים) שאם ישמרו על המצוות יביאם אל ארץ זבת חלב ודבש, יביס את עממיה ויוריש להם את הארץ.
בהמשך העלה מספר תמיהות: הכיצד יש לעבדים בורחים תכשיטי זהב? מה ערך לתרומות הכספיות כשאין במדבר אפשרות לקנות חומרי בניין למשכן? מדוע דְבֵקִים עד היום החרדים במצווה הגזענית (שמקורה בפרשה זו) שלא להתערבב עם עמים אחרים? מה הייתה ההצדקה לגרש את עמי כנען, למה אי אפשר היה כבר אז לחיות איתם בשלום ולא לחיות על חשבונם?
היום, אמר, מסתמכת תנועת ההתנחלויות בנוסף להבטחות לאברהם, יצחק ויעקב, גם על ההבטחה המופיעה בפרק זה: "וכל הארץ הזאת... אתן לזרעכם...".
---------------------------------------------------------------------------
לתזמורת החליליות, לקובי גרשוני (על המנדולינה), לאילן לוטן ולדלית אייזנברג המון תודה על תרומתכם המבורכת. ענה
פורים סובב עולם
רשמו ביומנים והכינו דרכונים כי
ביום שישי 18.3.11 בשעה 21:30
מסיבת פורים ממריאה!
מהמסיבה ננחת בפריז, ספרד, ברזיל ועוד...
ומה התכנית:
תחרות תחפושות, סרטים והופעות
וכמובן
לשתות, לאכול ולרקוד עד אור הבוקר
אז נתראה ב – 18.3.11 – מחופשים ושמחים
צוות פורים
מרים עין דור – ריפתין
1.12.1950 - 19.2.2011
לזכרה של חברה יקרה // יהודה ברכה
היכרותי עם מרים החלה בנסיבות פרוזאיות. היו לנו מספרי כביסה זהים – שלה מהקיבוץ שממנו באה. לעתים קרובות עשינו חילופי כביסה. במרוצת הימים התברר לי שאני מוצא שפה משותפת גם בשיחות חולין ולאט לאט עברו השיחות מ"שלום" ו"מה שלומך" לחילופי דעות בנושאים שונים.
אזכיר שתיים מהן: קראתי את הספר על טרוצקי ובהזדמנות העליתי זאת בשיחה עם מרים. התברר לי עד מהרה שמרים מצויה בפרטים המוזכרים בספר. היא הדגישה את המאבק האידאולוגי בין הגרוזיני המכוער והאכזר לבין טרוצקי שהקים את הצבא האדום. בסערת העימות החריף בין שני הענקים, ידו של סטלין הייתה על העליונה. טרוצקי גורש מרוסיה ולבסוף שליחיו של סטלין רצחו אותו בארץ גלותו. בקיאותה של מרים הפתיעה אותי.
ודבר שני: היה ויכוח בין שני חברים בעלי עמדות שונות. שוחחתי על כך עם מרים. תוך חילופי הדברים, עודדה אותי מרים לכתוב את הדברים שאמרתי. היא דאגה שזה יתפרסם בדף הירוק. וכך לאורך שנים שוחחנו על נושאים שונים ובכל פעם יצאתי מהשיחה מרוצה עד מאוד.
יש בליבי פינה ידידותית לזכרה של מרים. יהודה ברכה
דברי פרידה // אבישי גרוסמן
מרים עין דור, לימים ריפתין, הייתה חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי שלנו. חריפת שכל, מעורבת במתרחש ובעלת דעה עצמאית. מרים נולדה בקיבוץ איילון והייתה חברה בו במשך שנים רבות. בגיל צעיר הפכה מרים לעיתונאית פעילה, הייתה עורכת מוכשרת המקפידה על כול פרט. שנים לא מעטות עסקה בהוראה ובחינוך וראתה בעיסוק זה חשיבות עליונה. כבר בגיל צעיר קיבלה עליה לערוך את "השבוע בקיבוץ הארצי" ולאחר מכן ערכה את "חותם" ואת "הדף הירוק". דרוש היה אומץ וחוכמה כדי לתמרן בין הרצון לאפשר חופש ביטוי מלא לחברי התנועה לבין רצונה של ההנהגה לדלל את יכולת החברים להביע את כול אשר עם ליבם. ומרים עמדה באתגר עדין זה בכבוד.
למרות מגבלותיה הפיזיות נאבקה מרים על זכותה להיות מועילה לחברה ולקחה על עצמה עוד ועוד עבודות כדי להעלות את יכולתה לסייע לקיבוץ מבחינה כלכלית. היא התמחתה בעריכת ביטאונים רפואיים, עבודה שדרשה התמצאות בתחומי רפואה שונים ורגישות אנושית רבה.
מרים האמינה בכול ליבה ביכולתו של הקיבוץ השיתופי להתקיים. בשנים האחרונות ערכה את "במקום" העיתון של הזרם השיתופי. רצונה העז היה לחזור לעריכת העיתון שראתה בו ביטוי לאמונתה הקיבוצית. את סבלה הגופני נשאה מרים בצנעה והייתי אומר אפילו בגבורה.
יהודה טיפל במרים במשך שנים במסירות גדולה. היה מלווה אותה במהלך אשפוזיה בבתי חולים וסועד אותה בהיותה בבית. ניכר במרים ויהודה שהצליחו לבנות ביחד קן משפחתי שהכיל בתוכו הבנה הדדית ופרגון דו צדדי. רות, בתה היחידה הייתה אהבת חייה של מרים. ביחד המשפחתי של משפחת ריפתין – עין דור היה מקום של כבוד לכול אחד מבני המשפחה. מרים הייתה חלק בלתי נפרד מהווית החיים במקום הזה, ביתנו המשותף. הסתלקותה יוצרת חלל שנתקשה למלאו.
במרקם העדין של קיבוצנו נשברה חוליה. מרים נפטרה בעוד אנחנו ממשיכים לפסוע בדרך הארוכה המוליכה אל הניסיון לעצב מחדש את אורחות חיינו במסגרת הקיבוצית. אני משתתף בצערם של יהודה, רות, יהודית, מאיה, חגית, דנה ויתר בני המשפחה. נזכור את מרים ונשאב מאישיותה ואמונת חייה כוח כדי להמשיך ולקיים את החברה הקיבוצית שלנו שמרים כול כך אהבה והאמינה ביכולתה ובזכותה האנושית להתקיים.
יהי זכרה ברוך. אבישי גרוסמן
מרים יקרה
קשה לקרוא מילות פרידה כשרק לפני 3 חודשים קראנו לך מילות ברכה ליום הולדתך ה-60.
יום הולדת שנערכה באווירה חברית עם כל החבורה , בתחושה עליזה, משפחתית, חמה, כפי שאת ויהודה כל כך רציתם.
היו אלו שעות מהנות עבורך, שבהם שמעת המון מילים חמות על אישיותך המיוחדת.
גם היום כולנו פה, באנו ללוות אותך בדרכך האחרונה ולהגיד לך מילים שלא הספקנו או לא אמרנו מספיק.
מרים היית אישה מיוחדת במינה, בעלת יידע עצום בכל נושא ונושא, תענוג היה לשוחח איתך וללמוד ממך דרכי התבוננות על החיים, על האנשים המובילים אותנו, על התפתחויות היסטוריות ועל רפואה. כשהיינו צריכים עזרה במציאת רופא מומלץ, שלפת מזיכרונך החד את השם המתאים, והוספת רקע ומומחיות של הרופא המומלץ.
פיתחת לעצמך מערכות יחסים עם כל אלו שראיינת במשך כל השנים ואלו הפכו להיות חברייך.
הרגישות שלך לאנשים , חברים, ההתרחשויות בקיבוץ, המשפחה והחברים היו נר לרגלייך.
מרים היית אמא גאה ומאושרת לרות שאותה אהבת אהבת נפש. שיתפת וסיפרת על הצלחותיה , במוסיקה, הידע שלה בקולנוע, הצלחותיה באוניברסיטה, זכור לי איך השווצת כמו כל אמא פולנייה טובה כמה יפה רות יודעת לשיר ואכן היא הנעימה מזמרתה כשהייתה קטנה ועשתה עוד את מה שאמא ביקשה. סיפרת עליה סיפורים בעיניים נוצצות מאושר.
רות הענקת לאמא את האושר הגדול ביותר שיכולה בת להעניק לאמה.
היית, מרים, אמא למאיה, חגית דנה וסבתא לנכדים עליהם סיפרת ודיברת בהמון אהבה. אימצת אותם אלייך בלב פתוח רחב ואוהב.
הייתם מרים ויהודה זוג מיוחד במינו, אהבת את יהודה, קיבלת אותו כמו שהוא בכל כך הרבה כבוד ואהבה ויהודה החזיר לך בכל ליבו בטיפול, סיעוד, תמיכה עידוד ואהבה.
יהודה דאג לדרבן אותך, לעודד אותך לעבוד, ודאג להסיע אותך לתל אביב בימים שלא יכולת לנהוג לבד, תמך וטיפל בך בימים הקשים שעברת.
אחת מאהבותיך הגדולות הענקת ליודיתקה. הייתן אחיות יוצאות דופן, הקשר ביניכן היה מופלא.
דאגתן אחת לשנייה ללא תנאי.
בחודשים הקשים לחייך היית במחשבתה ובליבה של יודיתקה כל שעות היום והלילה ואת, ידעת להעריך את מסירותה ודאגת לבריאותה ולמאמציה אפילו בימים שהרגשת כל כך רע.
מרים , החודשים האחרונים לא היטיבו איתך, השהות הממושכת בביה"ח, התלות בסובבים אותך העיקו עלייך. אך גם בימים אלו שמרת על אופטימיות ותקווה, ידעת להודות לכל מחווה שעשו למענך, להתעניין באחרים ולדאוג לשלומם.
אתמול עד הדקות האחרונות לחייך, היו לצידך יהודה ורות, מרעיפים את אהבתם, דואגים לתנוחה הנוחה , לשלומך ולהיטיב איתך. אחרי שנפרדת מהם, נפרדת גם מהעולם והחזרת את נישמתך לבורא. הגוף לא היה יכול לשאת יותר את הסבל הרב שעבר, הוא התעייף.
הגעת עכשיו למנוחה טובה, הסבל, מרים, מאחוריך. היי שלום. אוהבים - נאוה ויהודה רוה