אביב הגיע פסח מתקרב...
א. חג הפסח קרב
ואנו כבר שוקדים על ההכנות לקראת החג בתקווה שיהיה יפה,
חגיגי ונעים. ברצוננו ליידע את הציבור במספר פרטים:
ליל הסדר יתקיים ב 18.4.11. הפעם בתוכניתנו לערוך את הסדר בדרך של אינטראקציה גדולה יותר של הקהל באירועי הערב. ככל ששיתוף הפעולה יגבר כן תגבר השמחה!
גם הפעם נבצע במשותף ובאופן צבעוני את "אחד מי יודע", משפחות שברצונן לקחת בכך חלק פעיל יידעו בבקשה את ענה ששון. נשמח לשתף את כל המעוניינים.
כמדי שנה אנו מצפים לחברים רבים שיושיטו לנו יד בהכנות לפני החג, ובפירוק לאחריו.
כל עזרה תתקבל בברכה! על אופן ההתנדבות תבוא הודעה נפרדת.
ב. ילדים והורים
ליל הסדר מתקרב ואיתו גם חד גדיא.
אם אתם רוצים להופיע, בבקשה הודיעו לסיגל דקל.
ההצטרפות להופעה היא בזוגות של הורה [או סב] וילד.
ג. הזמנת מקומות ל"ליל הסדר"
משפחות המתכוונות לחגוג בסדר של הקיבוץ, מתבקשות לרשום, בדף שחולק לתאים, את המספר הכולל של חברים, ילדים ואורחים להם הן מבקשות להכין מקום בשולחן החג.
על מנת למנוע הזמנה כפולה, נא תאמו את הזמנת המקומות בין בני משפחתכם.
החיוב בתקציב יעשה על פי הזמנתכם (במידה שצריך "לפרק" את החיוב לאנשים שונים, נא לציין זאת).
כדי לאפשר לצוות המטבח להיערך כראוי, אנו מבקשים לקבל את תשובותיכם עד יום א' 10/04/2011. את פתקי ההזמנה נא לשים בתיבה המיוחדת שהוצבה בחדר תאי הדואר.
לתשומת לבכם: חברים שלא יעבירו תשובה חיובית לתיבה, משמעותו שאינם מתכוונים לחוג את הפסח בחדר האוכל, ולכן לא יוכן עבורם מקום בסדר.
שיהיה לנו חג שמח – צוות החג
ד. מסידור הרכב
הזמנות רכב לערב החג ולימי החג – בבקשה להכניס
עד יום א' 10.4.11 כדי שנוכל לעמוד בפניות ובצרכים של כולם.
בהזמנת הרכבים הגדולים - תינתן עדיפות למשפחות עם מספר נפשות
תואם לרכב.
עניין לציבור
תזכורת
מהבריאות
אני רוצה לחזור ולהזכיר, שמאז שעברנו לשיטת הבילינג עם קופת חולים כללית, אין צורך לשלם בכסף מזומן עבור ביקור אצל רופא או בקניית תרופה בבית מרקחת השייך לקופ"ח כללית. כל חברי הקיבוץ נכללים ברשימת הבילינג.
לכן, כאשר אתם נשאלים "האם משלמים בהרשאה?" יש להשיב לחייב את ההרשאה של עין שמר.
נזכיר: ועדת בריאות אינה מכסה ולא משתתפת בחלק מהטיפולים והתרופות שאינם בסל. לכן, אם אתם עומדים לפני החלטה חריגה, בררו איתי או עם צוות המרפאה אם התרופה כלולה ומהי מידת ההשתתפות - לפני שאתם משלמים בהרשאה.
בברכת בריאות שלמה -קרן משיח – ועדת בריאות
משולחן ועדת ביקורת
ביום א האחרון 27/3 מבקר הפנים, נעם קדמן, החל את הביקורת בנושא ענף כלבו ובו זמנית הכנת דוח מעקב בנושא התקשרויות עם קבלנים. במהלך הביקורת יבדקו נוהלי עבודה, עמידה בהחלטות הקיבוץ, התנהלות חשבונאית, בטיחות ועוד.
כמו כן, מילכה תיבון הצטרפה לוועדת הביקורת. אנחנו מברכים על הצטרפותה.
גדעון אברהמי - יו"ר ועדת ביקורת
מהמטבח - לקראת הפסח
לאלה מביניכם שלא חוגגים את הסדר בחדר האוכל: השנה, שלא כבשנים קודמות, ניתן יהיה לקבל מהמטבח רק:
- דגים (גפילטע)
- שוקיות בפירות יבשים
- בקר מוקפץ עם פטריות וכרישה.
רשימת ההזמנות תהיה במשרד. אנא התארגנו בהתאם – כדי שיהיה לכם חג שמח עוד יותר.
סיום חורף חכם
בשבת 9.4.11 בשעה 10:30
יוסי בן מיור מציג את סרטו של משה אלפרט
"הירדן"
המתעד את חורף 91-92' כשהכינרת והירדן עלו על גדותיהם.
בחוץ יהיו משחקים לילדים, כיבודים כיד המלך.
עיזבון מוסיקלי
פנתה אלי בתו של בנימין בלילוס, אחיו של מאיר בלילוס שהיה חבר הקיבוץ. אביה הותיר בעיזבונו אוסף ספרי לימוד מוסיקה ותווים של יצירותיו המוסיקליות, אותן ביקש להוריש לרפי שפירא ז"ל. בצוואה ביקש כי אם רפי לא יהיה בחיים בעת מותו יועבר העיזבון לקיבוץ עין שמר, שייתן אותם לאחד המוסיקאים שבקיבוץ.
אם מישהו מהחברים מעוניין לקבל את העיזבון – אנא הודיעו לי על כך במהלך השבוע הקרוב. תודה, רקפת
זוכרים את רפי שפירא // דברים שכתבה משפחתו
כבר עברו 3 שנים מאותו יום נורא – 1.4.08 בו נלקח מאיתנו אבא בדרך לא צפויה וללא הכנה מראש. אבא יקר ואוהב ובעל נאמן ומסור, איש משפחה ואוהב אדם, שכל פועלו נתינה ועזרה לזולת. אכפתיות, רגשנות ותמימות של ילד. איש של חום ופתיחות, איש סיפור ושיר, איש תרבות וחברה, מעורב, בעל דעה ומלא בתבונה. איש יצירה ועשייה, טבע – והרבה מוזיקה. איש מקום שכל שביל וכל פינה בקיבוץ עדיין מזכירים לנו אותך. והתמונה יתומה בלעדיך.
תמיד זוכרים ואוהבים משפחת שפירא
הבעת תודה
אנו מודים, לחמי סל ולחברים נוספים אשר הפיקו בצורה הטובה ביותר את ערב הזיכרון למרים .
בהזדמנות זו אנו רוצים להודות לכל החברים שהשתתפו בצערנו.
בהוקרה ותודה רבה, משפחת ריפתין
משתתפים בצערו של
עמרי שוהם
– מנכ"ל מיניפלסט
על מות אשתו
דליה
תנחומים למשפחה ולחברים במצר
שישי 1.4.11 בשעה 21:30 במועדון הסרט:
"שומרת אחותי"
זוג הורים לילדה חולת סרטן מביאים לעולם ילדה נוספת כדי שתהיה תורמת גנטית מתאימה לאחות החולה. בין שתי האחיות נוצר קשר מורכב ומרתק.
הסרט מרגש ביותר ואפילו מפתיע. צוות השחקנים - נפלא.
במאי: ניק קסווטאס; שחקניות: קמרון דיאז, אביגייל ברסלין (מיס סאנשיין הקטנה)
הממיר הדיגיטאלי והממיר האנלוגי
לאחרונה משודרת פרסומת בטלוויזיה, שמבשרת על סיום התקופה האנלוגית בקליטת שידורי הטלוויזיה. מכיוון שרבים שואלים אותי אם זה קשור אלינו – להלן התשובה:
במילה אחת – לא.
ובשתי מילים: עדיין לא.
ועכשיו לתשובה המלאה. מאז תחילת שידורי הטלוויזיה בישראל ועד היום, נקלטו שידורי הטלוויזיה בדרך אנלוגית. כלומר – משדרים רבי עוצמה היו מעבירים את המידע באופנון מסוים באוויר והמקלט של הטלוויזיה היה מפענח את המידע ומציגו על המסך.
כשקמו חברות הכבלים – הן שידרו באותה צורה. אבל במקום לשדר באוויר שידרו בכבלים את הסיגנל האנלוגי והטלוויזיה הייתה מפענחת ומשדרת בתיווך של הממיר.
העברת מידע בצורה זו דורשת פס רחב יותר. כלומר – כל ערוץ טלוויזיה צורך 5Mhz
(שהם 5.000.000 הרץ. בהשוואה: שיחת טלפון צורכת 3000 הרץ).
כאשר העבירו שידור של 30-40 תחנות שידור – עוד הסתדרו. אבל כאשר בנוסף לתחנות החלו להציע שירות של V.O.D., אינטרנט ועוד – אין מקום על הסקאלה.
השידור הדיגיטאלי הוא הרבה יותר חסכוני, ובכל ערוץ טלוויזיה אנלוגי ניתן להכניס בין 5 ל- 10 ערוצים דיגיטאליים (תלוי באיכות השידור).
בסוף החודש יפסיקו לשדר ולקלוט עם אנטנות ישנות, אלה ש"קישטו" לנו את הגג.
ממיר מיוחד (עידן +) יוכל לקלוט 5 ערוצים ישראלים (ערוצים 1, 2, 10, ערוץ הכנסת וערוץ 33).
אנחנו, בשלב זה, לא נדרשים לעשות דבר. אנחנו קולטים בינתיים את הערוצים האנלוגיים דרך הכבלים. אבל בסוף השנה גם חברות הכבלים יפסיקו לשדר את הערוצים האנלוגיים ואנחנו נצטרך לבדוק כיצד ממשיכים.
החדשות הטובות הן שאנחנו לא לבד. הכבלים עובדים עם רוב הקיבוצים בארץ ומוסדות נוספים כמו בתי מלון, מחנות צבא וכו'. לכן – יהיה פתרון מתאים, שבבוא העת נצטרך לבדוק אותו.
צפייה מהנה- יגאל כץ
להיפטר מהיומרה שארגון יכול לנהל בני אדם
סיכום פגישה עם עו"ד צפריר בן אור בנושא קליטה ושיוך דירות
שוב ושוב חזר צפריר בן אור על המשפט: "אני לא מבין למה אתם מסבכים את החיים? רק תחליטו מה אתם רוצים והשאר זה פרטים. האלטרנטיבות ידועות ומוכרות. למה להמציא את הגלגל מחדש?".
ועוד אמר: "להתקדם זה עניין של תודעה. צריך להיפטר מהיומרה, שארגון יכול לנהל בני אדם. הוכח שהקיבוץ כארגון כבר לא יכול יותר לנהל את חבריו. במאה ה- 21 יש כמיהה לחופש בחירה, שלא ניתן למנוע או להצר את צעדיה".
כן - היו גם רגעים, שנדמה היה כאילו הוא מגיע אלינו מפלנטה אחרת ומעולם מושגים אחר – למרות שצפריר הגיע אלינו מגבעת חיים אחוד.
המפגש נפתח בסרט מרגש (ועשוי היטב!) על התהליך שעבר קיבוצו בדרך לצמיחה דמוגרפית והתחדשות. בדברי הפתיחה נאמרו דברים מאירי עיניים בנושא קליטה ושיוך דירות בקיבוצים מתחדשים.
"כדי להגיע לקליטת בנים בגבעת חיים היינו צריכים להבהיר לעצמנו – מי ומה אנחנו.
חזרת הבנים הייתה שיאו של התהליך, שבו החלטנו שמצד אחד אנו רוצים להתאים את חיינו בקיבוץ לשנות האלפיים ולמאה ה- 21, ומאידך – לספק לחברים הוותיקים בטחון סוציאלי כפי שמגיע להם.
מהלך של שינוי מבני אמיתי ניצב על 4 רגליים:
- שינוי אורחות חיים (מודל התפרנסות)
- שיוך דירות
- שיוך נכסים יצרניים ואחרים
- קליטה וצמיחה חברתית דמוגראפית
חשוב להדגיש:
לשאלה האם הקיבוץ עני או עשיר - אין כל קשר כל לתהליך.
רק צריך לקבל החלטות אמיצות. אצלנו המהלך לא מונף או קודם בגלל כסף – אלא רק בזכות ההכרה והתודעה שצריך ליצור סדר חדש".
ש: מה משמעות שיוך דירות?
צפריר: הלקח המרכזי שלמדנו בין המאה ה- 20 למאה ה-21: אפשר וצריך לתת לחבר בטחון בשיוך הדירה והשטח סביבה. זהו מהלך פשוט, שאנחנו הקיבוצניקים הצלחנו לסבך אותו, וכתוצאה מכך יצרנו מאבק בין דורי מיותר שלא בצדק.
עייפנו מלהיות בני ערובה לביצועים כושלים של רכזי משק לאורך הדורות או מנהל כזה או אחר.
שיוך הדירות הוא עוגן של בטחון לוותיקים, כביטוי להשקעה שלהם לאורך שנותיהם בקיבוץ, ובמקביל יוצר התחייבות לבנים החוזרים – שההשקעה שהם עושים בבניית ביתם בשכונה החדשה היא על נכס שרשום על שמם והוא שלהם.
המשך ←
ש: איך התגברתם על בעיית הסטאטוסים השונים
(חברים, תושבים, עצמאות כלכלית, בנים נקלטים, פערי רמות בדיור וכד')?
צפריר: באופן כללי לגבי הצגת נושאים כ"בעיה" – לא כל דבר הוא בעיה. שינוי יכול לגרום לאושר או לסבל – הכול תלוי בנקודת המבט ובגישה. בגבעת חיים בחרנו לגשת לזה מנקודת מבט חיובית וראיה של ה"שפע" שזה יביא: חברתי, דמוגראפי ובסוף – הכלכלי.
מניסיוני כעו"ד שמלווה כמה קיבוצים מתחדשים – אין בעיה אמיתית מול המנהל ורשם העמותות. הכול ניתן להסדרה. נצבר ניסיון וידע. אנשי מקצוע יבחנו את עין שמר ויספקו לכם את התשובות.
לגבי סטאטוסים - רק קיבוצים בודדים הלכו למודל של שכונת הרחבה. רוב הקיבוצים הולכים על מודל של קליטה לחברות.
ש: איך התבצע אצלכם תהליך קליטת הבנים?
צפריר: קבענו שכל משפחה זכאית שהקיבוץ יקלוט בן, נכד או נין שלה, ויצרנו רשימת זכאויות.
הבנים נקלטו כחברים במסלול של עצמאות כלכלית. הם אינם חייבים במס איזון כדי לאפשר להם לעמוד בתשלומי המשכנתא. כמו כן, הייתה הבנה שכחברים חדשים הם צריכים להיות שותפים בנכסים יצרניים, לכן יצרנו נוסחה לפיה מצד אחד שומרים לוותיקים על זכויותיהם ובמקביל גם הבנים מתחילים לצבור "נקודות ותק" משלהם.
ש: איך מייצרים אחדות אינטרסים בין החברים לבין המצטרפים?
צפריר: על פי כל ההערכות העתידיות, ישוב שלא יגיע למסה קריטית של 400 משפחות לפחות – לא יוכל לשרוד. זו שאלה קיומית – והיא אינטרס משותף.
באיחור של 10 שנים, בעין שמר צריכים להבין:
אם לא תכפילו בהקדם את מספר המשפחות – אין לכם תוחלת חיים. במוקדם או במאוחר תהפכו לשכונה של אחד הקיבוצים או הישובים בסביבה.
ש: קלטתם רק בני קיבוץ או אפשרתם גם לכאלה שאינם בנים שלכם?
צפריר: אני מתרשם שיש כמיהה בשכבות אוכלוסיה צעירות לאורח חיים קהילתי (להבדיל מקיבוצי-שיתופי). הביקוש לקליטה בקיבוץ הוא עצום, בסדרי גודל של אחד למאה. אבל אסור להתעלם שגם אם איננו נותנים להם כסף, אנו נותנים הטבה בסדרי גודל אדירים ע"י העמדת הקרקע. לכן, צריך לנהוג בחוכמה ולמצות קודם את זכות ההורים והסבים לתת לבנים ולנכדים את הדבר היחיד שאנו יכולים לתת: שטח לבנות עליו.
לכן בחרנו לפנות לבנים. ולא חסרים לנו מועמדים.
ש: מה הקשר בין צמיחה דמוגראפית לשינוי?
צפריר: אי אפשר לייצר צמיחה דמוגראפית והחזרת הבנים הביתה – בלי שנותנים חירויות אישיות וזכויות בדירה. השינוי מאפשר את שני הדברים האלה – שחרור מסידור עבודה, ובעלות אישית על דירה . חשוב שוב לומר, שלפני הכול צריך להסדיר את זכויות חברי הקיבוץ ואז לבנות את סדר הזכויות של המצטרפים.
ש: איך כל זה מתקשר ליום הקובע?
צפריר: בלתי נתפס בעיני שעדיין לא קבעתם את "היום הקובע", בעיקר מתוך דאגה לוותיקים.
זה דבר שחייבים לקדם אותו, שלא יאמר חס וחלילה שמישהו מושך זמן – עד שימותו...
הרבה חומר למחשבה. או במילים אחרות:
העולם שייך לאלה היודעים לקבל החלטות אמיצות - בזמן.
איגלו –1 : בשבוע שעבר העבירה חברת "נייס" לעין שמר את הכספים בגין מכירת אחזקותינו בחברת "איגלו" – מכירה שהתרחשה, כזכור, ב-יולי 2010.
לפי ההסכם, "נייס" הייתה אמורה להעביר לנו את הכסף רק בשנת 2012, ובכפוף לכך שאיגלו תגיע עד סוף 2011 ליעדי מכירה מוגדרים. בפועל הצליחה איגלו להגיע ליעדים אלה כבר בסוף 2010. מועצת המנהלים קיבלה את הדיווח ובירכה את מנהלי איגלו - עומר גבע ומושיקו אבלגון - על ההצלחה המרשימה.
באשר לשימוש בכסף: מועצת המנהלים דנה והחליטה להעמידו לצורכי הקהילה כך, שחלקו יהווה מקור מיידי לתקציב הקהילה בשנת 2011 וחלקו האחר ישמש כבטחון כנגד בניית 6 היחידות שבימים אלו הוחל בבנייתן. עודי דגאי, יוסי בוריס
איגלו 2: סגירת מעגל במעמד השלמת העסקה
במהלך המשא ומתן להשלמת עסקת רכישת איגלו על ידי חברת נייס מערכות, הוספנו תנאי כי בתחילת 2012, במידה ויושג יעד המכירות שנקבע לאיגלו, יקבלו בעלי המניות הראשונים
(שעין שמר הוא הגדול שבהם) - תשלום על השקעתם בחברה.
במהלך שנת 2010 איגלו עברה מהפך: מחברה על סף סגירה לחברה צומחת עם תזרים חיובי שהגדילה את מכירותיה ביותר מ-300%. תוצאות 2010 הסתכמו מעבר לתחזיות ובימים אלו, כשנה לפני המועד, הועבר לעין שמר תשלום של מספר מיליוני שקלים בתמורה למניותיה באיגלו.
סוף המסע
עבורנו זהו סוף טוב למסע בן למעלה מעשר שנים שבמסגרתו נבנתה בקיבוץ חברה שהצליחה להפוך למובילה בתחומה בעולם. מוצרי איגלו מותקנים אצל עשרות לקוחות מובילים בעולם ביניהם שלוש מתוך חמשת חברות הטלפון הגדולות בארה"ב, ארבע מתוך חמשת חברות הביטוח הגדולות בארה"ב, בבנקים גדולים, חברות אנרגיה, כרטיסי אשראי, ותובלה בינלאומית . ההישגים לא הגיעו ללא משברים. כשחברה קטנה עם תקציבים מוגבלים מתמודדת בזירה הבינלאומית ראש בראש עם חברות ענק, המלחמה על המקום הראשון דורשת מאמץ והקרבה אישיים מכל אחד מעובדיה. באיגלו צמח במהלך השנים, צוות חזק ומסור ובו לקחו בני ובנות עין שמר חלק מרכזי.
צוות זה היה המפתח להצלחתה של החברה בימים טובים והיווה תשתית יציבה ביציאה מהמשברים שחוותה החברה בימים קשים. רצינו להודות לצוות כולו ולבני עין שמר השותפים המלאים למהפך של השנה האחרונה: יזהר רונן, ליאור אפשטיין, ליאור גולן וצור אבנר.
במהלך 10 השנים האחרונות עבדו באיגלו או תרמו מזמנם לחברה אנשים מדהימים מהקיבוץ. הרשימה החלקית מונה בראש ובראשונה את: אביב ריפתין, ינאי מילשטיין ורן סגולי שהעיזו להתחיל את החלום. עמי גלעד, גיתית חדוותי האלופה, שי ואור צמח, חגית ריפתין, גלי יגודה, איריס ארבל, אסתי מור, תומר גורן, עלוית מרקם, אולגה ברצלבסקי, רנה גבע, מיכל לבנה, גל בן פורת, כמו כן זכתה החברה לתמיכתה של שולה קצנלבוגן ז"ל, שהייתה מגדולות המאמינים, אביטל גבע, משה רונן, הראל יגודה ועוד. תודה על התמיכה המקצועית והאישית ליו"רים הכלכלים - יהודה ריפתין ועודי דגאי. מקום מיוחד שמור לשי מירקם ז"ל, שכמרכז משק וכיושב ראש הדירקטוריון תמך באיגלו מיומה הראשון. שי היה שותף מלא בייסוד החברה ושותף אמיתי לדרך, שלצערנו לא זכה להגיע איתנו לקו הסיום. שי האמין מאד באיגלו ואהב להתחיל משפטים ב: "כשנמכור את איגלו..."
תודה לכולם ושתהיה שנה מוצלחת לבית עין שמר - עומר ומושיקו
פותחים שבת
השבוע, שירים אביביים בקבלת שבת אחרונה לפני פגרת הפסח, על פרשת "תזריע"
אורי ליס.
-----------------------------------------------------------------------------------
רוב תודות לקובי גרוסמן על הדרשה רבת היופי שנשא על פרשת "שמיני". בדרשתו עסק קובי בסיפור מותם של בני אהרון מן האש הזרה שהקריבו מבלי שנצטוו לכך.
פרשנים שונים מנסים לפתור ולתרץ את הסיפור הנורא הזה: ישעיהו לייבוביץ' אומר שהם פעלו מתוך דחף עצמי, הם עבדו את עצמם ולכן נענשו. הרב אושרוב מסביר שהם לא ידעו להתכוון אל הציווי, ומי שלא יודע להתכוון אל הציווי חייב לשלם את המחיר... כל הפרשנויות הללו מחווירות אל מול זוועת המעשה של שריפת הבנים.
הוא תהה לפשר המושג "אש זרה" והביא בפנינו דברי פרשנות מעניינים, ביניהם את שירו המרגש של שולי ראנד "המשורר", שנכתב על סמך קשר ארוך שנים עם חנוך לוין.
לבסוף אמר שבעיניו האש הזרה היא אש הקוטביות - האש של האין מול האש של היש, אש ההתרסה לעומת אש הכפייה, אש ה"קַדֵש" ויהי מה כנגד אש ה"חָדֵש" בכל מחיר, והמשימה שלנו היא להפוך את האש הזרה למדורת שבט. אולי מה שאנחנו עושים כאן הערב ובכל יום שישי זה משהו בכיוון הנכון. אנו לוקחים את האש שלנו ומביאים אותה למקום של אש כללית כפי שעושים באותה עת ממש אנשים רבים בישראל, כל אחד על פי דרכו - וע"י כך מנסים ליצור את השלום ואת הברכה, ולהביא על ראשנו שבת שלום ומבורך.
-------------------------------------------------------------------------------------
לענת אלון והדס זרטל חן, חן על תרומתכן היפה והמבורכת. ענה
נר זיכרון ל...
רפי שפירא ............... 1.4.08
יפתח מור .................. 1.4.87
אמא ז'נבה ................ 3.4.84
תרצה ספקטור ........... 9.4.85
אשר שנפלד .............. 10.4.95
יצחק עצמון .............. 11.4.07
רבקה גורפיין ............ 12.4.83
מיכקה מצקין ............ 12.4.99
עמי לוריא ................. 13.4.90
אמא דנון .................. 15.4.86
רחלקה גור ................ 15.4.03
פירה הררי ................ 16.4.08
איילה טל ................ 17.4.94
יוסף אשכולי ............ 18.4.91
סוניה כץ .................. 18.4.05
חנוך וילן .................. 21.4.90
רחל סגולי ................ 21.4.02
זהבה אלפרוביץ ........ 25.4.44
חיים דז'יואן ............. 25.4.61
מלכה שנפלד ............ 27.4.76
רגינקה חדוותי .......... 27.4.92
פרומה ז'ורנה ............ 30.4.90
התחפושת הכי טובה בעיר.../אורי שפירא
תם חג פורים. התחפושת הטובה ביותר איחרה לנשף ולא השתתפה בהצגה. ומהי המסכה?
ההצעה הדיפרנציאלית – התחפשה להצעת שינוי ברוח שיתופית.
קיבלנו חוברת שכותרתה "שינוי ברוח שיתופית". פתחנו את החוברת וקראנו בה ובנוסף קיבלנו הסברים במפגש. ומה למדנו? ההצעה היא הצעה דיפרנציאלית שמוחקת את החלקים החיוניים לשינוי אפקטיבי... והכול ב"רוח השינוי השיתופי" ...
כלומר: כנראה שהמתנגדים לשינוי הבינו, שקשה מאד לשחות נגד הזרם ולכן מוטב לתת "מתנות" שיקסמו לפחות לחלק מהחברים הרוצים שינוי והם יתנו קולם להצעה החדשה, ובכך יטו את הכף נגד הצעות צוות השינוי.
אתייחס רק לכמה נקודות:
- ב"קיבוץ של פעם" לא היה כל תיגמול רשמי על מאמץ ותרומה של חבר. לפני מספר שנים באו מים עד נפש. הלכה והתפשטה התופעה שחברים לקחו לעצמם "תיגמולים לא רשמיים". ואז החלטנו על צעד "נורא" שלמעשה כבר הפך אותנו לקיבוץ דיפרנציאלי: תשלום על שעות נוספות. הגבלנו את השעות הנוספות ל 1000 ₪ למשפחה לחודש. ההצעה החדשה דומה אך מסירה את מגבלת סכום התגמול . זהו צעד "דיפרנציאלי" בעליל, היוצר פערים חדשים ומגדיל קיימים.
- ערבות הדדית ובטחון סוציאלי. כשפרץ משבר הקיבוצים (שנות השמונים), עלתה שאלת קרנות הפנסיה בכל עוזה והדברים ידועים. בצעד חסר תקדים, ובשיתוף פעולה מלא של חברות ביטוח, האוצר והתנועה הקיבוצית, נפתחו קרנות פנסיה מיוחדות שאיפשרו, לפחות מרגע הקמתן, בטחון פנסיוני חלקי שילך ויגדל עם הזמן. גם אנו פתחנו קרן פנסיה כזאת (קרן עתודות).
לכאורה, גם ההצעה השיתופית מכירה בצורך זה. אך במקביל מציעים להוציא כספים לצריכה שוטפת מקרנות הפנסיה ומקופות הגמל. צעד מסוכן, שיחזיר אותנו לתקופה ששום קיבוץ שיתופי אינו מוכן לחזור אליה.
במאמר מוסגר אגיד, שגם טכנית הדבר מסובך, אלא אם כן נפרק את הקבוצה ואז הסכום שיוכל למשוך פנסיונר מהקרן יהיה קטן בהרבה ממה שמציגים מציעי ההצעה "השיתופית".
- חופש בחירה בין צריכה עכשווית לבין חסכון פנסיוני: חופש הבחירה הוא אמנם החופש הבסיסי ביותר. מנגד, מדינת ישראל הולכת לחוקק חוק, שיחייב כל אזרח לחסוך בקרנות פנסיה כדי שלא יהפוך למעמסה בהגיעו לגיל השלישי.
אנו מכירים את הטענות של חבר קיבוץ: "אז מה אם עשיתי טעות. האם צריך להעניש אותי?".
חבר יבחר, למשל, להוציא כסף היום ולטייל בעולם. כשיגיע לגמלאות הוא יטען את הטענה הנ"ל וגם יוסיף: "אין לי מה לאכול ואני נובר באשפתות. האם זה מגיע לי בגלל שהייתי פזיז בנעורי?".
המשך ←
- "כל חבר בהגיעו לגיל 75 יקבל קלנועית על חשבון הקהילה". אני, בעוונותיי, מתקרב מאד לגיל זה. אני לא רוצה קלנועית. אני רוצה להמשיך ללכת ברגל ולהשתמש באופניים כל זמן שאני יכול. אך אם הקיבוץ נותן - למה שלא אקח?
הייתי מעדיף לקבל לחשבוני את עלות הקלנועית, כדי לבחור רכישה יותר חיונית עבורי.
חברים – כבר לפני שלושים שנה עברנו שלב זה שבו מכתיבים לנו מה אנחנו צריכים. האם מישהו רוצה להחזירנו אחורה בזמן כה רחוק?
- לטעמי, המרכיב החשוב ביותר בהצעת צוות השינוי הנו העברת האחריות מהקהילה אל החבר. העברת האחריות תגביר את המוטיבציה של כל חבר להגדיל הכנסותיו, לחסוך בהוצאותיו ולא לסמוך שמישהו אחר ("המטפלת") יעשה זאת עבורו.
צוות השינוי טוען שהשינוי עשוי להגדיל את הכנסות הפרט וכך גם את הכנסות הקהילה.
מול זה - התגמול על מאמץ שנותנת ההצעה "השיתופית" הוא מינורי ביותר. הצוות השיתופי מניח שיש לנו עוגה בגודל קבוע וכל ההבדל בין הגישות הוא איך לחלק את העוגה. כמובן ששאלה לא פחות חשובה היא: כיצד להגדיל את העוגה.
לכך אין התייחסות בהצעה השיתופית.
- החזרת הבנים הביתה: קיבוצים רבים התעוררו מתרדמתם כשנוכחו שהחברה הולכת ומזדקנת והבנים לא חוזרים או עוזבים אחרי
שגמרו את לימודיהם האקדמאיים. קיבוצים אלה מצאו, שהדרך הנכונה ביותר להחזיר את הבנים היא לברר למה הם עזבו?
קיבוצים שהעזו לברר את הסיבה האמיתית מצאו, שלמרבית הבנים נשאר קשר רגשי למקום. עם זאת הם אינם רוצים לחזור לחברה המגבילה את חופש הפרט.
הבה נהיה כמו קיבוצים אלה ולא נטמון את ראשנו בחול.
הנה כי כן ההצעה השיתופית היא בסופו של דבר הצעה דיפרנציאלית. כפי שלמדנו מקיבוצים שניסו דרך דומה, כלומר - ללכת רק עד מחצית הדרך. החלטה כזאת תכניס אותנו למערבולת וניאלץ לשוב ולדון בשינוי המלא מאוחר יותר במחיר כלכלי וחברתי כבד. אז למה לחכות?
והערה על דרך הדיון. הצעה זאת גם היא הצעה לשינוי אורחות חיינו. ולכן, כמו הצעת צוות השינוי, גם היא תצטרך להתקבל בלמעלה מ - 75% מקולות בעלי זכות ההצבעה. ולכן מן הדין שלפני כל הצבעה אחרת נעמיד להצבעה ברוב רגיל באיזה משתי הצעות דיפרנציאליות נבחר כדי להעמידה להצבעה ברוב המיוחס.
אורי שפירא
כמה מילים על משאבי אנוש // עידן יגודה
מאז נכנסתי, לפני מספר חודשים, לתפקידי כמנהל משאבי אנוש, נחשפתי לאמירות שונות לגבי תחום התעסוקה והעבודה אצלנו. בין השאר למדתי, שדברים שרואים משם – לא רואים מכאן.
אני רוצה לשתף את הציבור בשני נושאים, שהם רק חלק ממכלול הנושאים בהם צוות מש"א ואני – עוסקים.
1. מה עושה החלוץ?
אנחנו קהילה הנמצאת בצומת דרכים ובתקופה שהשיח הציבורי מעלה לדיון שאלות ונושאים, ששנים רבות נמנענו מלעסוק בהן. הדיון וההכנה לקראת השינויים, מחדדים עוד יותר את התפיסות השונות הקיימות אצלנו לגבי עתידנו כקהילה.
אחת האמירות השבה ועולה, מעלה טענה כאילו חברים רבים לא עובדים. גם במהלך המפגשים שיוזם הזרם השיתופי בהם מוצגת הצעתו, נשמעו טענות ברוח זו.
לאחר בדיקה מקיפה שערכנו נראה לי, שאנחנו בעין שמר נמצאים במקום טוב יחסית.
תמונת התעסוקה של 290 החברים היא:
- בתעשיות – כ- 40 חברים
- בחקלאות – 9 חברים
- בענפי הקהילה – 77 חברים
- יזמויות שונות – 16 חברים
- עובדי חוץ – 98 חברים
- בחיפוש עבודה או בין עבודות - 3 חברים/ות
- פנסיונרים – מעל 100 חברים בגיל הפנסיה שחלקם הגדול עדיין עובד (כלול בנתונים לעיל).
מכאן, שבסיס הויכוח הוא – האם כולם ממצים את כושר ההתפרנסות שלהם?
זהו כבר ויכוח פילוסופי ערכי והתשובה היא בהתאם לשואלים או למשיבים.
מניסיונם של קיבוצים שכבר עברו שינוי, ניתן לראות, שיש גידול בסך כל ההכנסה המגיעה לקהילה מעבודת החברים.
אני מניח, שתחושת אי הנוחות כאילו רבים לא עובדים, נובעת מההכרה שפוטנציאל ההתפרנסות הבלתי ממומש - גדול בהרבה מהקיים. יכול להיות שזה נכון. עם זאת חשוב להדגיש, שתופעת "האבטלה" אצלנו (סמויה או גלויה) – שולית לחלוטין.
אם יש, בכל זאת, נתון שצריך להדאיג אותנו, היא המגמה המראה שהאוכלוסייה שלנו מתבגרת. כבר היום יש מעל 100 חברים בגיל הפנסיה. הצפי לשנים הקרובות – שמספר זה אף יגדל.
אם חפצי חיים אנחנו, במוקדם או במאוחר – נצטרך לחפש פתרונות לשינוי התמונה הדמוגראפית.
←
2.סיכום תהליך התימחור
בתקופה שלאחר ההצבעה הראשונה על ההצעה לשינוי אורחות חיים, ניתן אור ירוק להמשך התהליך. בשיחות ומפגשים שקדמו להצבעה, הובע רצון וצורך, לבדוק ולעדכן מחדש את תימחור שכר המשרות של חברים העובדים "בבית". התימחור הקודם נעשה ב- 2006. לדעתי, נעשה אז בצורה לא נכונה, שפגעה בחברים והביאה, בצדק, לקונפליקטים.
בתהליך שקיימנו לאחרונה, שמנו דגש על בחירת אשת מקצוע בעלת ניסיון רב בקיבוצים אחרים. ניתן מקום וזמן לחברים להביע את הציפיות האישיות, להערכה מחודשת שתביא לביטוי את השכלתם, ניסיונם המקצועי, הוותק שצברו ונתונים אישיים נוספים.
כאן המקום לציין את שיתוף הפעולה לה זכינו מצד מנהלי המגזרים והמפעלים שניגשו לעניין בפתיחות ובהכרה שצריך לעדכן את תמחור החברים.
58 חברים ניצלו את ההזדמנות ולרובם – עודכן התימחור.
מתגובת החברים לעצם התהליך, נראה שעשינו תהליך טוב ואפקטיבי.
אני מקווה שזוהי תחילתו של מהלך, שלא מסתיים כאן, אלא מחייב מנהלי ענפים וממלאי תפקידים, להמשיך ולעדכן גם בעתיד.
* * *
אני מודע למרכזיותו של נושא התעסוקה וההתפרנסות בשיח הציבורי, שכבר מתקיים ועוד יתקיים בתקופה הקרובה. לכן זה אך טבעי, שהוא מעורר אמוציות גדולות, יחד עם זה כדאי לשמור על ויכוח עניני שנצמד לעובדות ולא לזרוק סיסמאות לאוויר. עידן
הכינו את היומנים –
לקראת הצבעה שנייה על עתידנו
א | ב | ג | ד | ה | ו | שבת |
3 תוכנית שיתופית מוצגת בהנהלה כלכלית | 4 תוכנית שיתופית מוצגת בהנהלת קהילה | 5 | 6 | 7 שיחת קיבוץ התוכנית השיתופית | 8 בין הדקלים - בריאות וסיעוד קלפי | 9 |
10 קלפי | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 |
17 | 18 ערב פסח | פסח | 20 | 21 | 22 | 23 |
24
| 25 שביעי של פסח | 26 | 27 בין הדקלים - כלכלת המשפחה | 28 | 29 | 30 |
1 במאי ערב יום הזיכרון לשואה | 2 הנהלת קהילה – צמיחה דמוגרפית ושיוך | 3 | 4 | 5 | 6 בין הדקלים צמיחה דמוגרפית ושיוך | 7 |
8 ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל | 9 יום הזיכרון, ערב יום העצמאות | 10 יום העצמאות | 11 שיחת קיבוץ – צמיחה ושיוך בתוכנית השינוי | 12 | 13 קלפי | 14 |
15 קלפי | 16 שיחת קיבוץ מסכמת לשינוי - מושב ראשון | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 |
22 | 23 שיחת קיבוץ מסכמת לשנוי - מושב 2 | 24 | 25 | 26 | 27 קלפי מסכם הצעת שינוי צהריים וערב | |
29 קלפי מסכם – הצעת שינוי צהרים |
הרחבת ההסכמות...
והפעם: עדכונים מהשטח
התוכנית לשינוי שיתופי
כפי שהחברים שמו לב, השבועות מאמצע מרץ עד תחילת אפריל מוקדשים להכרות עם התוכנית לשינוי שיתופי. התוכנית הוכנה על ידי הצוות השיתופי, מתוך רצון להציג בפני החברים אלטרנטיבה לתוכנית השינוי הקיימת. בשלב זה מדובר בהצגת אלטרנטיבה רעיונית בלבד, ולא בתוכנית-לביצוע. לבד מערבי ההסברה במועדון תוצג התוכנית בפני ההנהלה הכלכלית והנהלת הקהילה שהתבקשו לחוות את דעתם. ביום חמישי, 7.4, תתקיים שיחת קיבוץ שבה מוזמן הציבור לדיון פתוח על ההצבעה.
קליטה, דיור ושיוך דירות
בסקר שערכנו בזמנו, עלה בצורה חזקה הרצון של החברים להבהיר את נושא קליטת הבנים והדיור. הצוות שעסק בכך הציע להסתפק בשלב זה בהחלטה להמשיך בקליטה כמו שהיתה עד היום, עד שהצוות הדמוגרפי ישלים את עבודתו ויביא הצעות חדשות. הנהלת הקהילה הציעה לקדם את הדיון בנושא הקליטה כמו גם בנושא השיוך, מתוך הבנה כי יש להם קשר הדוק לשינוי.
לאור זאת, התבקש הצוות הדמוגראפי להאיץ את קצב עבודתו ולהציג תוכנית לקליטה ודיור במסגרת תוכנית השינוי. אל הצוות הצטרפה ענת גרוסמן, שהייתה חברה גם בצוות שעסק בקליטת בנים. פרש מהצוות אבישי גרוסמן, שמסביר את צעדו גם בעלון זה.
במקביל לכך, התנדבה ליאורה מאסטרו להקים צוות שיכין תוכנית מסגרת לנושא שיוך הדירות. הצוות יגיע לאישור השיחה והקלפי, וייגש מיד למשימה.
המטרה – להציג לחברים את שתי התוכנית (קליטה ושיוך) בין פסח ליום העצמאות, ובמידה שיתקבלו – להכניסן כחלק מתוכנית השינוי.
בין הדקלים
תוכנית המפגשים ממשיכה. בעלון זה מוצגים עיקרי דבריו של צפריר בן אור שנפגש איתנו לפני כשבועיים וסיפר על קליטת הבנים בגבעת חיים. ומה בהמשך?
ביום שישי, 8.4.11 - מפגש בנושא בריאות וסיעוד בקיבוצים משתנים – עם יעל אייזנר, חברת מעגן מיכאל, המרכזת את מחלקת הרווחה בתנועה הקיבוצית, ועם שתי רכזות התחומים הללו בעין שמר – אוריין גנדלמן וקרן משיח.
ביום רביעי, 27.4.11 – מפגש בנושא כלכלת המשפחה לאחר השינוי - עם אירגון "פעמונים", עמותה של מתנדבים המסייעים למשפחות לנהל את התקציב המשפחתי, ועם חברי הצוות שהקמנו לנושא ליווי משפחות לאחר השינוי: רוני גלעד, רקפת לסטון וטל אייזן.
ביום שישי, 6.5.11 – הצגת תוכניות המסגרת לנושא הקליטה ולנושא שיוך הדירות, בתקווה שיהיו מוכנות עד מועד זה.
שיחות קיבוץ והצבעות
תוכנית השינוי בגירסתה המעודכנת תגיע לדיון שיתקיים בשני מושבים – 16 ו-23 במאי. לאחר מכן תתקיים הצבעה מסכמת.
בקיצור – יש לנו עוד המון מילים לדבר עד שנוכל להחליט, ומי יודע... אולי אפילו לעשות?..
רקפת