חפש בעלונים קודמים

עלון 18 (12) (5880) יח' סיון תשע"ב


בקבלת שבת - 8.6.12
בשעה 20:15 במועדון לחבר
חוגגים עם מחזור מסיימי י"ב
ואלה שמות הבנות והבנים המסיימים
 נועם בורלס
 שירה גלעד
  עומר ארליכמן
               נאור מור
    דורון לסטון
    שחף יגודה
ניב בן פורת

עניין לציבור
        טוב
          לגדי גלעד ולודה לרגל נישואיהם
        ברכות חמות
           לפנינה ושאול, אלי שלזינגר
              ולכל האחים האחיות והאחיינים
נהג בית   
לאחר מעקב על תנועת הנוסעים ודרישותיהם  מיום א'  10/6/12                        ישתנה מסלול הנסיעה האחרונה אחה"צ:
16:30 - חדרה ורכבת חדרה
17:30 - בנימינה
18:30 - בנימינה (במקום חדרה)                                             

ה צ ע ה   ט ו ב ה  - מ"הדרן"
כשאת מחפשת מתנה ליולדת - כדאי לך לבוא להדרן!    
יש בהדרן
- שמיכות יפיפיות
- מגן ראש למיטת תינוק - "נחשים צבעוניים"
- כדורים למשחק
- נעלי בית וכובעים
  ועוד...
והכל במחירים זולים.
שיהיה במזל טוב!
אם הגעתם וסגור - אפשר להתקשר לנורית משיח.
כחרוזים בשרשרת אנושית
עם יהודית גרוסברג על עבודתה
כבר מספר שנים, עולה יהודית גרוסברג על ההסעה לחיפה, כדי לתת את הלב והנשמה לילדים ונוער שעולמם אחר ושונה.
"עופר" הוא בית ספר פתוח בחיפה, המיועד לילדים ולצעירים עד גיל 21 עם PDD (אוטיזים).     

"הקשר לבית הספר נוצר כאשר ליוויתי את סתיו-חיה ברכה - בתם של ז'קלין ורונן - מדי יום לבית הספר. לאט לאט התחברתי אל בית הספר, דרך התחביב שלי עיצוב תכשיטי חרוזים.

"אני לא עובדת עם קבוצת גיל אחת. הצטרפתי למגמה שנקראת תעסוקה שיקומית.
יש לי סדנא בה אני יוצרת עם הילדים תכשיטים, בדרגות קושי שונות לפי יכולתם".  

מה דורשת עבודה עם ילדי PDD?
"זה מאתגר מאוד. יש ילדים שונים ונוצרים סוגי קשרים מגוונים. כמובן הקשר עם סתיו, שהיא בת השנתון של הבת שלי שחר, הוא קשר מיוחד במינו.
למרות הלקות, יש ילדים שמצליחים ליצור קשר עם המדריכים, המורים והסביבה. יש ילדים מאוד מאוד מוכשרים שמגיעים לרמת יצירה של דברים מדהימים.

את עבודת הסדנא שלנו אנחנו מוכרים ביום הורים מיוחד, ופעם בשנה יש יום
פתוח של בית הספר. באותם ימים מוכרים גם תוצרת אחרת כמו עציצים
מהחממה של בית הספר, עבודות קרמיקה וציורים.
יש קהל חיפאי גדול, שמגיע לתערוכות האלה.
בית הספר מוכר כבית ניסויי ומגיעות משלחות סטודנטים מהארץ ומחו"ל – וגם הם נחשפים לעבודות ולתוצרת.
בכניסה לבית הספר יש ויטרינה ובה תצוגה קבועה ומתחלפת של העבודות של הילדים שאיתם אני עובדת".
זהו מקצוע ומקום עבודה לכל דבר?
"אני עובדת משרד החינוך והמועצה האזורית. ואני מקווה לקבל משרה שתהיה בה קביעות ויציבות".
מה עושה לך העבודה עם סוג אוכלוסיה כזאת?
"יש ימים שחוזרים עם המון סיפוק ויש ימים שחוזרים עם  סימנים כחולים ונשיכות.
בסך הכל זה מתגמל לעבוד עם אוכלוסיה מיוחדת זו, כי למרות מה שנדמה למי שאינו מכיר מקרוב, הילדים יודעים להחזיר אהבה, למלא את עולמם הפרטי ואת עולמם של המטפלים בהם בעניין והרבה רגש".
          "יש ילדים שיש בהם אלימות. וכמו שצריך למצוא את הדרך להגיע אליהם צריך גם למצוא את הדרך להיזהר.
בכל מקרה, למי שחי איתם ולידם, התגובה לתוקפנות או התנהגות בלתי צפויה, לעולם לא תהיה תגובה של כעס".

מה למדת על הלקות הנקראת PDD?
"שזאת לקות מאוד מורכבת ומאוד רחבה. וכל ילד עולם בפני עצמו. צריך לפתח גמישות מחשבתית וראש פתוח למצוא את הדרך להגיע לכל ילד. ולכל ילד אפשר להגיע.
ברגע שמתקרבים  אליהם, אתה לומד שעולמם הרבה יותר רחב ממה שנדמה. השאיפה היום היא לשלב אותם בחברה ככל שניתן. יש ביניהם כאלה שיוצאים לעבוד בבתי קפה, לומדים לחיות




כעצמאיים בדירת הכשרה מיוחדת לשם כך".
איזה קשר יש עם ההורים?
"הקשר עם ההורים נוצר כשאני פוגשת אותם ביום הורים. ואז אני שומעת שהילדים מספרים על העבודה בסדנא שלי. מבקשים לראות את העבודות.
זה בהחלט מפתיע לפעמים וגם נותן סיפוק".

את מתכוונת להמשיך עוד הרבה שנים?
אני שם כבר 6  שנים ויש לי עוד שנה עד לפנסיה. כשסתיו תגיע לגיל 21, בשנה הבאה, אני מתכוונת לשמור על קשר עם בית הספר ביום בשבוע שאתן בהתנדבות".
מפגש רעים לצאת הספר "נקודה"
בשבת 9 ביוני בשעה 20:00 במועדון לחבר

בתכנית:
ברכות וכיבוד קל
אמרי זרטל "איך עיצבתי את העטיפה"
פרופ' מוטי גולני "ימים יפים – ימים רעים? המרד הערבי שבנות ה- 30
אבישי גרוסמן "אני ו'נקודה' "
איריס ארבל – ראיון עם המחבר
שיחת רעים פתוחה לכל המשתתפים   
חג הקיבוץ בחברת הילדים
כמדי שנה, אנו בחברת הילדים, מציינים  את חג הקיבוץ בסמוך לחג השבועות.
השנה, לרגל חגיגות 85 של קיבוץ עין שמר, החלטנו לשלב את נושא הארכיון בפעילות בנושא חג הקיבוץ.
הפעילות הראשונה שבה התנסו הילדים היא הסבר, מפי שלומית דקל, על הארכיון ועל האופן בו נאסף כל המידע. קיימנו סיור בארכיון והילדים קיבלו את תיקיות משפחתם הקרובה ועיינו בהן. זו הייתה הזדמנות עבורם לגלות דברים חדשים ומעניינים מאוד. ערכנו מפגש ושמענו מפי הילדים עד כמה נהנו ולמדו דברים חדשים על בני משפחתם.
הילדים היו קשובים וגילו סקרנות בנושא.

בפעילות השנייה, שיחקו ילדי המרכז הצעיר את משחק "סולמות וחבלים" כשהנושא הוא הקיבוץ. במהלך המשחק היו צריכים להשיב על שאלות שונות ומגוונות הקשורות לקיבוץ כמו:
·        באיזה ענף ספורט משתתפת קבוצה מעין שמר? (כדורעף)
·        איזה זן של תפוח עץ הומצא על ידי חבר הקיבוץ אבא שטיין? (ענה)
·        מהו שמו העברי של המקום שנקרא "האנגר הקיבוץ"? (סככת הטרקטורים)
במרכז הבוגר שיחקו את משחק המונופול כשהנושא הוא הקיבוץ
ובמהלך המשחק התבקשו הילדים לבצע משימות שונות הקשורות בקיבוץ כמו:
·        להביא מרחבי הקיבוץ 3 שמות של וותיקי עין שמר
·        לברר כמה חברים יש היום בעין שמר (297)
·        לבדוק ולהביא 4 שמות של קבוצות שהיו בעין שמר

השלב הבא בציון חגיגות יום ההולדת של הקיבוץ יהיה פרויקט בשם: גלריית הקיבוץ חוזרת לחיים.
הילדים יצטלמו לפי תמונות נבחרות שצולמו פעם, בלבוש זהה ובהעמדה זהה, וישחזרו את התמונות שצולמו בעבר על ידי החלוצים חברי עין שמר.
נאחל לעוד הרבה שנים של לימוד, עשייה ושיתוף הקהילה
סמדר שם טוב
וצוות מדריכות חברת הילדים

לקראת יום הילד בסוף יולי  אנחנו מכינים חולצות T
עם לוגו חג ה- 85. הרשמה תהיה בחדר האוכל.
צוות החג
בעלון הקודם חברים כתבו על פינות אהובות עליהן בקיבוץ ובסביבה.
יש שביקשו להוסיף ובהצטרפות מיקרים (כמאמר "הלימור") שניים כיוונו לאותה פינה.
בואו נעשה לנו חג מתמשך. חברים או בנים/בנות שמקבלים את העלון במייל ומעוניינים להוסיף משלהם – אשמח לפרסם גם בעתיד על פינה ששמור לה מקום בליבכם.                                                      


יגאל סיטנר
קראתי בעניין וסקרנות בעיתוננו האהוב על "הפינה האהובה" ולא הבנתי מדוע הפינה, הבאמת מיוחדת ורומנטית לא הוזכרה: בריכת הדגים העטופה בצמחיית גומא ירוקה מול שער האבן ושני הדקלים המיתולוגיים. 
בבריכה צמחו לתפארת שושנות מים בפריחה צחורה, בינותם שחו להם בגאון דגי זהב יפהפיים כשאיש הנוי איגנץ פלגי היה נכנס מעת לעת לבריכה כדי לצוד צפרדעים רעשניות.
משני צידיה של הבריכה גדלו שני עצי אזדרכת מוקפים בספסלי בטון עגולים – המקום המועדף על צעירי הקיבוץ.
רחל וויליאמס
הפינה האהובה על היא  בריכת הדגים  שהייתה (ואיננה עוד) בכניסה לקיבוץ מול שני הדקלים.  
חלק ניכר מימי ילדותי עברו עלי ליד הבריכה, ומעט התמונות (בשחור –לבן, כמובן) תמיד מצליחות לחדש ולרענן את המקום בזיכרוני. במיוחד תמונה עם סבא שלי שבא מקנדה, ושזכיתי להכירו  כשהייתי בת 7.
(נוסטלגיה , נוסטלגיה) .

דליה ואורי אפק
דליה:  בית העלמין השמור ומטופח למופת... בו יותר מבכל מקום אחר נפרדים בכבוד מכל מי שעוזב את עולמנו.
אורי: מגרש הכדורעף ההיסטורי וה"הירואי"...מהימים שעין שמר הייתה אימפריה של כדורעף .. גאוות המקום ותפארת העף בישראל.
תגובות למכתב המטבח והנהלת הקהילה
בעניין ארוחת הבוקר

יהודית זרטל
מהמכתב הבנתי, שהמטבח רוצה להוריד את עלויות ארוחת הבוקר ולכן העלה מחירים ומבקש לחייב את מי שמביא עמו אוכל בשלושה שקלים. אך מכיוון שארוחת הבוקר אצלנו לא משמשת רק למטרת אכילה, אלא גם מקום מפגש, ברצוני להציע הצעה חלופית זולה:
להכין עגלה אחת ועליה:   30 עגבניות
                                            30 מלפפונים  
                                            20 חתיכות חמאה   
                                        קערת גבינה
                                            שתי ככרות לחם
                                            בקבוקון שמן
        שקיות מלח
        20  מזלגות וסכינים

                                        ולידם דף נייר לחיוב הארוחה.

מי שיבוא לסעוד בחדר האוכל, ייקח את מה שעל העגלה  וירשום שמו בדף החיוב -  5 ₪.
                                                                                          

סיגל דקל // אני רק כמה שאלות... 
לאחר שקראנו את דף הגזרות בעניין ארוחת הבוקר, והבנו שהכוונה להביא לסגירתה, ברצוננו לשאול:
-         איך יושג חיסכון באמצעות סגירת ארוחת הבוקר? האם יפוטרו עובדים?
-         איזה עקרון עומד מאחורי ההחלטה לחייב בשלושה שקלים את כל מי שיושב בחדר אוכל? האם בשלב הבא תחייב הפלחה את מי שצועד בשדות, והנוי יחייב את מי שמריח פרחים בגינות ציבוריות?
-         מה פרטי החישוב הכלכלי, לפיהם משתלם כלכלית לצמצם את השימוש בנכס אדיר כמו חדר אוכל (על עובדיו ותכולתו) ולהעמידו ריק זמן רב יותר ביממה?           
                                                                                                                >>
-         האם יתכן שמהלך הפוך של שיפור ארוחת הבוקר, יהיה משתלם כלכלית הרבה יותר? נניח להוסיף לארוחת הבוקר דייסות, חביתות, לחמניות, סלט ירקות חתוך, מכונת קפה משובח וכו', שימשכו אוכלים ומשלמים. האם אפשרות זו נבדקה?
-         האם אפשרי כי מהלך מרחיק לכת של... החזרת ארוחת הערב בחדר אוכל (בתחילה רק ליום אחד נוסף בשבוע כדי לראות אם התקרה לא נופלת שוב), שנשמע הגיוני בהיותו מאפשר ניצול רב יותר של המון משאבים קיימים ממילא, יכול להביא לאיזון הכלכלי המיוחל, בלי לפגוע בציבור האוכלים (בייקור הארוחות) והעובדים (באיבוד מקום פרנסתם)?
-         האם המשך פעילותו של חדר האוכל ככזה, הוא עניין שהנהלת קהילה רואה בחשיבותו לקהילה? חשיבות בשמה שווה לחשוב בכיוון, לבדוק אפשרויות יצירתיות, להשתדל...? (אולי שאלה בלתי לגיטימית, משום אין בה הטייה של המילים "כלכלה" או "כסף"?).
         תודה מראש על ההתייחסות הכנה.
          סיגל דקל ועוזריהם.
סיגל שלום,
עברנו כחמישה חודשים של יישום תוכנית שינוי באורחות החיים בעין שמר. עלינו להפנים שהמקור למימון השירותים הוא תשלומי המשתמשים. מה שלא יכסו המשתמשים הישירים, נצטרך לממן מאגרת הקהילה או ממס האיזון – וזה יהיה בניגוד להחלטת השיחה, שהחליטה בשלב זה לא לסבסד שום שירות.
לגבי ארוחת הבוקר - הנהלת הקהילה החליטה להמשיך להפעיל את ארוחת הבוקר ובתנאי שלא יווצר גירעון, ולכן יש צורך בהעלאת מחירים. אם נסגור את ארוחת הבוקר אין ספק שהיא תוביל להתייעלות בכח אדם ותקטין את העלויות.
לגבי הצעתך מרחיקת הלכת... אנו רואים חשיבות רבה לקיום כמה שיותר ארוחות בחדר האוכל הן מההיבט הקהילתי והן על מנת, כפי שאת אומרת, לנצל את הנכס העצום שברשותנו. היום אין מספיק אוכלים מקומיים כדי לקיים זאת והפעלת חדר האוכל היא מאד יקרה. על כן אנו משקיעים מאמץ רב במשא ומתן עם מפעיל-שותף, על מנת להביא את העיסקה הטובה ביותר שתאפשר לנו לקיים את המוסד הזה שניקרא חדר אוכל.
יוסי בוריס ומרתה מור
על כספים עבודה ואווירת אמת // אורי אשכולי

1.                הוצאת כספי חברים לבנק מזרחי.
יתרונות – "הבנק נותן לחברים הגנה טובה יותר על הכספים" – ציטוט מדף ההצעה/הצבעה.
גם לפני הצעה זו, מי שרצה יכול היה להוציא את כספו לבנק והיו חברים אשר פעלו כך ואכן הוציאו כספים לבנקים.
חסרונות – לפי דעתי – "לקיבוץ תהיה הרשאת משיכה מחשבון החבר בבנק" – תשובות עודי למרק צ'נסקי בשיחה. ועוד: "זה חלק בלתי נפרד מההסכם ומקובל בכל הקיבוצים".
האם זו האמת, מה זה אומר על ביטחון, ממתי אני צריך שותף כזה בחשבוני הפרטי.
לפי בדיקתי הפרטית אין זה נכון.
סעיף זה אינו מופיע בהודעה המקורית, זה לא הופיע בערב ההסברה לפני השיחה, זה מנוגד לחוזה שהציגו לנו, זה מנוגד לחוזה בין הבנק לאיש הפרטי, מנוגד להיגיון, האם כל אותם חברים בעלי הממיר שלא רואים את השיחה והיו בערב ההסברה הבינו שעובדים עליהם?

לדעתי – הנהלת הקהילה הביאה את הנושא לא מוכן, לא נכון, עם חצאי אמיתות, בהסבר לקוי, וטוב תעשה אם תביא ביוזמתה את הנושא לדיון מחודש. התשובה שנקבל – "אבל החלטנו ..."
ועוד בנושא זה. שאלתי בשיחה מה יהיה עם הכספים שיושארו בבית? עודי: "הכספים שנשארים פה בינתיים, יקבלו הצמדה וריבית בשיעור שבין גרנות לבין הריבית שהבנקים נותנים".
והשאלות המתבקשות:
מה הריבית שהבנקים נותנים. נושא זה היה בטח בדיון. הריבית שגרנות לוקחת אתם יודעים לפחות ההנהלה המשקית. מה הריבית שאנו נקבל? את זה אנחנו רוצים לדעת היום.
ממתי נקבל ריבית זו? לא חסרות שאלות בנושא זה.
איזה עוד סעיפים ישנם בחוזה שלא גיליתם לנו?
לדעתי התשובה שנקבל – "אבל החלטנו..."
אין בעיה לאסוף 30 חתימות לדיון מחדש. יהיו יותר משלושים מתנגדים להצעה אבל טוב תעשה ההנהלה אם ביוזמתה יובא הנושא שנית לשיחה ולא תגיד – אבל החלטנו!

2.    נושא אחר לגמרי, אבל במקרה דומה.
בעלון האחרון – 25/5/12 – הופיעה מודעת דרושים של מפעל הגומי.
"ברוך הבא לקיבוץ עין-שמר שהוא בעל המפעל ולא המפעל בעל הקיבוץ".
בחוברת שינוי אורחות חיים, בסעיף עבודה, בתת סעיף נוהלי עבודה סעיף      קטן 4.1. 
כלומר: "עדיפות להעסקת חברי הקיבוץ".                                                >>
"קראת את זה ברוך? הפנמת את זה, זה מכוון אליך" וכפי שידוע לי מדובר הפעם על מקום עבודה מאוד ספציפי שבו יוצא מהמפעל חבר קיבוץ ובמקומו מבקש חבר קיבוץ אחר להיכנס.
אין קשר בין המודעה לבין מה שנעשה בשטח.

ופה אני  רוצה להגיד. המפעל זה לא חצר ביזנטית, פרטית של אף אחד, לא הגומי ולא מיניפלסט. החלטות הקיבוץ מחייבות את שני המפעלים. המפעלים הם של הקיבוץ ולא הקיבוץ שלהם.
אנו בעלי המניות. לא נתן וילנר, לא יהודה בן-חיים ולא אייל תומר.
ראו מה קרה בקיבוץ שכן. המנהלים קיבלו את המשכורות בזמן והמפעל נשאר עם חוב של 35,000,000 ₪ ופשט את הרגל.
בעולם מקובל שמחליפים אנשים בתפקידי מפתח מידי כמה שנים. מי שיותר מידיי זמן בתפקיד יוצר לעצמו דימוי שאין לו מחליף, מקיים לעצמו חצר ביזנטית סגורה ושומר על החברים קרוב אליו. המחשבה שאם הוא יוחלף אולי גם אני אצטרך להתחלף.
הקיבוץ עבר שינוי. אם פעם ידענו שכולם עולים ביחד ולצערנו גם יורדים ביחד בשעות משבר, היום יש עולים ויש יורדים ואין ביחד.

היום אנו – אני מקווה שלא רק אני – מעיזים יותר, בעקבות השינוי, לשאול שאלות ורוצים לקבל עליהן תשובות ברורות, בהירות, את האמת ולא חצאי אמיתות, ולא לקבל: "אבל החלטנו" והפירושים יופיעו אחר כף.
יש עוד כמה נושאים על הפרק ואנו לא נרפה מלשאול.                     אורי אשכולי

מ ה ס פ ר י ה:
"שבוע הספר" (שהפך לחודש הספר) המתחיל זה עתה הוא מועד יפה לברך את החברים משלנו, שספר מפרי עטם יצא לאור ממש בימים אלה. אדם, אבישי ועלי אנחנו רוצים להביע לכם את גאוותנו והערכתנו הרבה לפירות יצירתכם, ולאחל לכם שספריכם יגיעו להערכתם, להנאתם, למחשבתם ולליבם של קוראים רבים. הנכם ביצירתכם ממשיכים נאים של דור חברינו הסופרים הוותיקים, שסלל את הדרך הספרותית הפורה והמיוחדת של קיבוץ עין-שמר. שמחים איתכם! (מתוך דברים בקבלת שבת). 
הספרים: "איתקה" - של עלי אלון

        "סדקים בארץ ובשמים" - של אבישי גרוסמן 
    "נ ק ו ד ה"  -  ש ל א ד ם  ז ר ט ל
הספרים נמצאים בספריה לעיון ו\או לרכישה במחירים נוחים. 
                                                                                   שלומית תומר
משולחן וועדת ביקורת
מטבעה של וועדת הביקורת ועבודתו של המבקר שהם נעשים מאחורי הקלעים ובשקט ובאים לידיעת לציבור רק עם הגשת הדו"ח. בכל אופן חשוב שהציבור יהיה מודע לעבודת הוועדה ולתהליכי הביקורת עוד לפני שהם מגיעים לשיחה.
הדו"ח האחרון שהוגש לשיחה בדק את נושא תהליכי קבלת החלטות בנושא יציאה לשנת חופש מיוחדת. מצער מיעוט החברים שהגיעו לשיחה ועוד יותר מיעוט ההתייחסות לגופו של הדו"ח, אחרי הכל הנושא הועלה לביקורת לאחר פניות מן השטח והוועדה ראתה זאת כנושא חשוב.
הנושאים הבאים הנמצאים בתהליך ביקורת הם מערכת החינוך, פורמלי ולא פורמלי, ונושא השכרות מבנים אשר בתחום הנהלת הקהילה. בקרוב מאוד דו"ח מערכת החינוך יגיע להנהלת הקהילה ומשם לשיחה ודו"ח ההשכרות זמן מה אחריו.
הוועדה פתוחה לפניות בנושאים המועלים ע"י הציבור ובהתייעצות עם המבקר מחליטים האם הנושא המבוקש נמצא בתוך תחום המנדט של הוועדה. חשוב לנו שנושאים המגיעים אלינו יגיעו בצורה מסודרת ולא בצורה של "תלונה מהבטן" ליד מדפי הכל-בו.
אני חייב לציין את שיתוף הפעולה המרשים מצד המבוקרים עד עתה ובמיוחד את יישומם של חלק מההמלצות עוד לפני סיום הדו"ח. הדבר רק מעיד על חשיבות הביקורת ככלי לשיפור מערכות הניהול.
גדעון אברהמי - יו"ר וועדת ביקורת
פותחים שבת
                  השבוע, קבלת שבת חגיגית עם מסיימי כתה י"ב ובני משפחותיהם.
 לפני שבועיים הרמנו כוסית לכבודם של עלי אלון, אבישי גרוסמן ואדם זרטל לרגל צאת ספריהם החדשים לאור. שלומית תומר בִרכה בחום, בהערכה ובאהבה את שלושת היוצרים. חן, חן לשלומית על דבריה הנאים.
את פרשת "נשא" דרשה  רקפת זוהר. אמרה שהפרשה עוסקת בחריגים בחברה ומדריכה את הכוהנים כיצד לטפל בהם. מבין החריגים בחרה להתמקד בסוטה ובנזיר. סוטה היא אישה שבעלה חושד כי בגדה בו, למרות שאין לו הוכחות לכך. הכהן מברר את האמת באמצעות טקס מוזר: האשה מובאת לכהן הפורע את שערה ומשקה אותה במים שלתוכם הוכנס פתק עם השם המפורש, אם אכן בוגדת היא – תמות, ואם לא, תהרה לבעלה. כבר אז הבינו שגבר קנאי הוא סכנה גדולה וחייבים להרגיעו בטקס שבעיקר משפיל את האשה, אבל מונע מהגבר לנקום בעצמו, כי העונש נשאר בידי אלוהים. אגב, הגבר לא נענש בשום מקרה. חכמים אמרו שספור זה מראה כמה חשוב השלום בין בני זוג, שבעבורו מותר לרשום את שם ההוויה ולמחקו במים.
סיפרה על רבי מאיר שסייע לאשה שבעלה בגד בה, אבל בסופו של דבר נכשל גם הוא בקנאה לאשתו, התנאית הגדולה ברוריה. מתברר שגם גדולי הדור אינם צדיקים, וזה מתקשר לנושא הנזיר, שמבקש להינקות מעוון על ידי הימנעות מהנאות החיים. אבל חז"ל היו חשדניים כלפי הנזירוּת, והרמב"ם עצמו נהג לצטט את שלמה המלך: "אל תהיה צדיק הרבה..." כלומר, הסתפק במילוי המצוות הפשוטות, ואל תגזים, גם לא בצדיקות. הפרשה מסתיימת בברכת כהנים: "...ישא ה' פניך וְיָשֵם לך שלום". השלום לא בין האומות אלא בין אדם לחברו, ככוח המרפא לכל אותן חריגות וחריקות, שיש תמיד במחנה, בכל מחנה.
רקפת הקדישה את דבריה לגניה ז"ל, שהאמינה באדם הפשוט ובשלום שבין אדם לחברו.
תודות לרקפת על הדרשה עתירת העניין, ולאמיתי וזמיר על "זרעי קיץ" כה יפים.                      ענה
משולחנה של ועדת צעירים – מס' 6



יותר מחודשיים עברו מאז תחילת מבצע החתימה על הסדר הצעירים, ועדיין אנחנו נדרשים לזנב באחרונים. במהלך הזמן הזה התקיימו שני מועדי החתמה, נשלחו הנחיות כתובות, הודעות תזכורת בכל דרך אפשרית וגם מספר שיחות טלפון... כעת מועבר הטיפול בעניין להנהלת הקהילה. היות ומדובר בהסכם שיש לחדש מידי שנה, לא יהיה זה מיותר לפנות ולבקש מכם להבא, לטפל בעניין ללא דחיות, על מנת שנוכל להקדיש את זמננו היקר לקידום ענייני הצעירים בעין שמר ולא לפניות ותזכורות חוזרות בעניין שממילא הוחלט ונחתם.

ולמרות הכל הספקנו לאחרונה לקדם את העניינים הבאים:
-          השלמנו סבב פגישות אישיות עם כל הח"צניקים שהסכימו להיפגש איתנו. היה נעים, מעניין ומאוד מלמד. אם יש מישהו שטרם נפגשנו איתו ומוכן "להסתכן", נשמח מאוד שיצור עמנו קשר.
-          עברנו בין בתי ההורים בכל הקיבוץ, וחילקנו תרמילים עם סמל ח"צ עין שמר לכל הצעירים המתגוררים מחוץ לקיבוץ. לתרמיל צורפה הזמנה להתקרב (בפועל ובאופן מטפורי) ולשמור על קשר.
-          תודה גדולה למוחמד החשמלאי שעבר בשכונות הצעירים והשלים את כל הפנסים החסרים, כך שאפשר יהיה לראות גם בלילה ולא לדרוך על נחשים, ותודה רבה ליוסי בוריס על אישור המימון למבצע הגדול והחשוב הזה.
-          היעד הבא הן המדרכות החסרות. מיפוי שלהן הועבר לנדב רכז הבניין, והוא הכין הצעת מחיר והחל בטיפול.
-          התקיימה, למעוניינים, פגישה עם יוחאי בנושא דודי השמש, והוסברו השיקולים מאחורי ההחלטה להתקין דוד שמש לכל שתי דירות צעירים:
מדובר בדירות זמניות שלא הגיוני להשקיע בהן, 4 דירות בכל בניין (בניגוד לרכבות בהן יש רק 2 דירות) עם רשת חשמל רעועה. התקנת דוד חשמל תייקר את המים החמים, אנשים ישכחו את הדוד דולק מספר ימים, הפקקים יקפצו... באמצעות התקנת דוד לכל שתי דירות, צומצמה עלות ההתקנה, וניתן לשדרג לדודי שמש, שהתקנתם יקרה בהרבה אבל הם חסכוניים מאוד. הדודים שיותקנו הם בנפח של 150 ליטר, שמספיק בלי בעיה גם לשישה דיירים. לצורך התקנתם יוחלף בארבע דירות חלק מהגג, ותותקן צנרת חדשה שתפתור בעיות של חוסר מים ופיצוצים.

אופן ההפעלה: הדוד יחובר לקו הראשי של החשמל ולא לדירה, וכך לא יקפוץ הפקק והדיירים לא יחויבו בחשמל שצורך הדוד. השעון של הדוד יתוכנת על ידי יוחאי (לדיירים לא תהיה גישה אליו), כך שבכל שעות היממה יהיו מים חמים. במידה ויהיו צרכים מיוחדים שלא נענו, אפשר תמיד לפנות ליוחאי והוא ישנה את התכנות או יסדר גישה עצמאית לשעון. בכל אופן כמות המים הנצרכת, נמדדת בכל דירה בנפרד.
-          פגישה חשובה במיוחד התקיימה עם אדווה, נאווה ואסנת – נציגות ועדת דירות. בפגישה סוכמו נהלי הטיפול באחזקת דירות הצעירים:
קבלת דירה
אדווה מתאמת עם הצעירים לפי התור המפורסם בפייסבוק.

יציאה מדירה
על הצעיר לפנות את הדירה מכל החפצים שבה, ולהשאירה נקייה ברמת מטאטא.

אחזקת דירות
תיקון קלקולים בדירה הם על חשבון הקיבוץ (לא כולל נזק חוזר הנגרם ע"י בע"ח).
בבעיות חשמל אפשר לפנות ישירות למוחמד החשמלאי 052-8510448. אסור לבצע עבודות חשמל בדירה באופן עצמאי.
בבעיות דחופות של נזילות או סתימות – לפנות טלפונית לנאווה 052-2236218.
בעיות אחרות לפנות לנאווה במייל
 ein-shemer.org.il @dirot
או בפתק בתא דואר.
נאווה תשיב באישור על קבלת הפנייה עם הערכת מועד הטיפול.
הצעיר יתאם השארת מפתח לדירה; ויתקשר אחרי המועד המוערך לעדכן במידה והבעיה לא סודרה, או שבמידה וסודרה כדי לומר תודה.
בכל הנושאים הנ"ל, במידה ומעוניינים אפשר גם בהחלט להיעזר בענת וסיגל.
-          התחלנו לקדם ליין מסיבות ריקודים ביוזמת צעירים, שמטרתן פעילות מלכדת ומהנה לצעירים, ובצידה רווח המיועד לפעילות משותפת של הח"צ. לשם כך יש להבטיח כי נושאים חשובים כמו רעש, בטיחות, חנייה וכו' יסודרו, ובכך אנחנו עוסקים מול מוסדות הקיבוץ.
-          ועוד בעניין מסיבות –
במוצ"ש 23/6 בשעה 20:00, הח"צ פותח את עונת הקיץ במסיבה סוערת בבריכה.
המסיבה תכלול: על האש, בירה, דוכן גלידות וופל בלגי ועוד-ועוד. וגם - הקרנה על מסך ענק של חצי גמר היורוליג! מי שיכול להביא  מחצלת או/ו בת-בן זוג מוזמן לעשות זאת.
להתראות, ועדת צעירים.



ביום ה' 14.6.12 בשעה 20:15 במועדון
יוקרן הסרט האיראני
זוכה האוסקר לסרט הזר
"פרידה"
מומלץ ביותר
לכבוד שבוע הספר!   
ביום ראשון 10.6.12 בשעה 20:00 בספרייה האזורית
    יתארח הסופר אמנון ז'קונט
     שישוחח על ז'אנר הבלש בספרות ועל ספריו.
     ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום.
בשיתוף מחלקת התרבות
טל לבירורים:04-6177355



על מנת להקל על התושבים ולשפר את נוחיות השלכת הפסולת האורגנית, במהלך חודש יוני, עובדי מחלקת התברואה של המועצה, יחליפו את כל מכסי מיכלי הפסולת האורגנית החומים ביישוב למכסה עם חלון.
החלון בגב המכסה יאפשר השלכת פסולת אורגנית נוחה יותר, זמינות ידיים ומניעת חשיפה לתכולת המיכל (ברחשים, ריח, פסולת).
אנו מזכירים כי למיכל החום משליכים אך ורק פסולת אורגנית מתכלה: שאריות מזון, צמחייה, מפיות. 
הכניסה לשקיות אסורה!
אם הפח הביתי אבד/נשבר/נותר ללא מכסה אנא ידעו אותנו ונדאג לחלופה.
קיץ הוא זמן נפלא להפרדת אשפה – כל קליפות האבטיח והמלון התופסות נפח רב בפח ומגירות נוזלים למכביר יכולות למצוא עצמן משוגרות ישר לפח החום!

בברכת המשך מחזור קל,
ועדת איכות סביבה

טל מלוכנא 54-4973856
חינוך לקיימות- הפחתת פסולת ומיחזור  
מועצה אזורית מנשה
שבועות תשע"א – סיכום חג
בל"ג בעומר, במדורה הקיבוצית בחממה, בין נקניקיה שרופה למרשמלו חרוך, נדברנו להיפגש: איריס, מורן בן דור, שמרית ומיטל תיבון.   היה ברור לכולנו שחג שבועות הוא הכרחי ואין דבר כזה שלא עושים. ליד הטרמפולינה השכונתית הגדולה גייסנו גם את זוהר יריב, וצוות שבועות יצא לדרך.
השנה היה מסובך במיוחד לתכנן את החג ולתמרן בין ארוחת החג בערב שבת לבין האירוע שבמוזיאון. ברור היה שאי אפשר יהיה להשתמש בשטח החצר עבור החג וכבר ראינו את עצמנו סוחבות במות ומרימות פנסי תאורה באוויר בפארק הרכבת... התעייפנו רק לעצם המחשבה...
משום כך קפצנו על הצעתו ההגיונית והמזמינה של צוות המוזיאון לקיים את הטקס אצלם, ואת פינות ההפעלה והיצירה לערוך בפארק הרכבת. הייתה זו גם הזדמנות מושלמת לחנוך את ההאנגר החדש ואת כביש הגישה הדרומי.
בעוד אנו דנים, מתייעצים, קובעים ומחלקים את העבודה ביננו, היה אדם אחד שעבורו היה העניין פשוט מאוד – כמו שאחריות מתחילה ב א' ומסתיימת ב ת', כך גם המשימה שלקח על עצמו בוצעה באופן שאפשר להגדירו כמעורר השראה. אבנר ארבל תכנן, יזם, דיבר, הכין, דאג, תלה, ניפח, קשר, הזמין, סידר, אירגן, הציב, הניף, קישט והנחה. אין דברים כאלה.
כאשר החלטנו מה עושים בחג, עלינו לרגל אל הכוהנת הגדולה של התרבות, שתרעיף עלינו מניסיונה. אז הפעם לא נודה לעזר שנגדה – מותר גם להראל לנוח חג אחד – אלא נודה לה מאוד: גלי, את אלופה!
מדהים כמה אנשים נרתמו לטובת עשיית החג. לא היה אדם אחד שסירב או עיקם את פניו כאשר באנו לבקש עזרה. קיבוץ שיש בו כל כך הרבה רצון טוב ועזרה הדדית הוא בדיוק הקהילה עבורה היה שווה לארגן את החג.
המופלאה מכולם היא תמי מור, שלקחה אחריות על הפינה המבשרת, בלי שאפילו נצטרך לבקש.
יבואו על הברכה ניר אלון שעל הדגלים, מרתה מור שפתחה את המטבח ברוחב לב ועזרה עם הכיבוד, קרן שעל הבצק הטעים, אורי ונווה אנשי הטאבונים, עידו בן דור שגוייס בעל כורחו לצוות, אוריין, רויטל  וילדיהן שנענו ברצון לבקשתנו לעזור בזמן האירוע , חן חדוותי שקצר לנו  אלומות חיטה, אבשורי ,יואב סיון ומיקה פולנסקי  ששמו אצבע בסדקים והצילו אותנו בשטח, ג'קלין שהתגייסה למלאכת האבטיחים, כל אנשי הביכורים שנענו לאתגר, רנה שנסעה וקנתה ופתאום מצאה עצמה גם מנחה את הערב,  חלוצי המרכז הבוגר (ופז), המעולים שהוכיחו את גדולתם, נהגי הטרקטורים, טלי חדוותי שעשתה עבודה נהדרת בגיוס וסידור הנהגים ועומר גבע שלא זז מהשטח עד שאחרון השולחנות הוכנס אל המחסן .
תודות מיוחדות וחמות לזיו ולטובית שהראו לנו רצון טוב מהו, וגם לא טמנו ידם מלעזור כשנזקקנו, ולרן חדותי שפתח לנו את ההאנגר.
לזוהר יריב ולעתר גבע ששילבו כישורי סחיבה עם אחריות אישית ובלעדיהם אי אפשר היה לעשות דבר.
נהננו מאוד, מקווים שגם אתם. להתראות בשבילים! מורן , שמרית, מיטל ואיריס

ממש"א
1.      חברים שמזמינים מציל בברכה לאירועים שונים לאחר שעות העבודה יחויבו ב 37.5 ₪ לשעה על עבודת המציל.

2.      כדי לנסות ולפתור את המחסור במתנדבים לעבודה בחדר האוכל בערבי השישי, אנו רוצים לבדוק האם יש מתנדבים שיהיו מוכנים לתורנות פעם בחודשיים
     ולא כל חודש, דבר זה יוריד את העומס המקשה לפעמים על ההחלטה להתנדב, כמובן   
     שהעבודה בתשלום  37.5 ₪ לשעה, חשוב לכולנו לקיים את ארוחות ערב שישי
     גם בהמשך, אנא קחו לצומת לבכם.

עידן
 
נר זיכרון ל ... 

 טולה בראון  ........   1.6.90
 פסיה צמח ............  1.6.03
 חילקה סגולי ........   2.6.91
 לאה טל ...............   5.6.94
 שרה גולן ............   6.6.04
 לאה מור .............   6.6.01
 חנן בוך  .............   7.6.67
 אמנון חרודי .......   7.6.67
יצחק גור  ...........     10.6.03
מאיר בלילוס .......    11.6.76
מנחם מגן ............    11.6.80
לנה לאופר ..........    12.6.34
אהובה הרץ ........    14.6.08
יצחק יגודה  ........    14.6.89
סמדר בראון ........   17.6.04
שמריהו רולניק ....   25.6.97
אלגרה אברהמי ...   29.6.91