ט"ו באב
"אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל,
לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב
וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי
לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין
לוֹ. כָּל הַכֵּלִים טְעוּנִין טְבִילָה. וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת (רוקדות) בַּכְּרָמִים..." מסכת
תענית
אחדים אוהבים שירה /
ויסלבה שימבורסקה
אֲחָדִים אוֹהֲבִים שִׁירָה
אֲחָדִים -
זֹאת אוֹמֶרֶת שׁלֹּא כֻּלָּם.
אֲפִלּוּ לֹא הָרֹב אֶלָּא הַמִּעוּט.
בְּלִי לְהָבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת בָּתֵּי הַסֵּפֶר, שֶׁשָּׁם מֻכְרָחִים
וְאֶת הַמְשׁוֹרְרִים עַצְמָם,
אֲנָשִׁים אֵלֶּה הֵם שְׁנַיִם לְאֶלֶף.
אוֹהֲבִים -
אַךְ אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב גַּם מְרַק עוֹף עִם אִטְרִיּוֹת
אוֹהֲבִים גַּם מַחֲמָאוֹת וְצֶבַע תְּכֵלֶת,
אוֹהֲבִים צָעִיף יָשָׁן,
אוֹהֲבִים לַעֲמֹד עַל שֶׁלָּהֶם,
אוֹהֲבִים לְלַטֵּף כֶּלֶב.
שִׁירָה -
אֲבָל מַה זֹּאת בְּעֶצֶם שִׁירָה.
לֹא אַחַת נִתְּנָה לְכָךְ
תְּשׁוּבָה רְעוּעָה.
וַאֲנִי אֵינֶנִּי יוֹדַעַת וְאֵינֶנִּי יוֹדַעַת וְנֶאֱחֶזֶת בָּזֶה
כִּבְמַעֲקֶה גּוֹאֵל.
אֲחָדִים -
זֹאת אוֹמֶרֶת שׁלֹּא כֻּלָּם.
אֲפִלּוּ לֹא הָרֹב אֶלָּא הַמִּעוּט.
בְּלִי לְהָבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת בָּתֵּי הַסֵּפֶר, שֶׁשָּׁם מֻכְרָחִים
וְאֶת הַמְשׁוֹרְרִים עַצְמָם,
אֲנָשִׁים אֵלֶּה הֵם שְׁנַיִם לְאֶלֶף.
אוֹהֲבִים -
אַךְ אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב גַּם מְרַק עוֹף עִם אִטְרִיּוֹת
אוֹהֲבִים גַּם מַחֲמָאוֹת וְצֶבַע תְּכֵלֶת,
אוֹהֲבִים צָעִיף יָשָׁן,
אוֹהֲבִים לַעֲמֹד עַל שֶׁלָּהֶם,
אוֹהֲבִים לְלַטֵּף כֶּלֶב.
שִׁירָה -
אֲבָל מַה זֹּאת בְּעֶצֶם שִׁירָה.
לֹא אַחַת נִתְּנָה לְכָךְ
תְּשׁוּבָה רְעוּעָה.
וַאֲנִי אֵינֶנִּי יוֹדַעַת וְאֵינֶנִּי יוֹדַעַת וְנֶאֱחֶזֶת בָּזֶה
כִּבְמַעֲקֶה גּוֹאֵל.
בית בקיבוץ (1)
מיד עם
ההצבעה, שאישרה את שינוי אורחות החיים, ועל פי הסעיף הקובע שתוך זמן קצוב תוגש
הצעה לתקנון שיוך דירות – הוקם צוות שיוך שעובד על ניסוח הפרטים ובימים הקרובים
עומד להגיש את הטיוטה הראשונה של הצעתו.
בראש
הצוות עומדת ליאורה
מאסטרו. בנקודת הזמן הזו, כשהצוות
עובד על ניסוחים אחרונים של הטיוטה הראשונה להצעה, כשאנו בעיצומו של תהליך הקשבה
ולמידה – הזמנתי את ליאורה לשמוע על עבודת הצוות ומה עוד לפנינו.
מה היה כתב המינוי? מה התבקשתם לעשות?
צוות
שיוך דירות נבחר לאחר אישור חוברת השינוי, שבה יש סעיף שאומר שתוך זמן קצוב תובא
לקיבוץ הצעה לתקנון שיוך דירות.
חברי
הצוות הם: צילה ליס, איל תומר, תמנע דגאי-כץ, משה רונן ואני.
הנהלת
הקיבוץ החליטה שאת הצוות ינחה עו"ד אביתר קנולר שמתמחה בליווי קיבוצים.
נזכור
שנכסי כל החברים כיום וכל אלה שיקלטו בעתיד – מורכבים משלושה פרמטרים:
1.
חברות באגודה
2.
חלק בנכסי הקיבוץ
3.
דירה/בית
בשני
הסעיפים הראשונים כבר טיפלנו. עדין לא טופל סעיף 3 ולכן גם לא ניתן ליישמו.
וזאת
המשימה שהוטלה עלינו: להגיש הצעה שתסדיר גם את שיוך הדירות.
איך התארגנתם ללמוד את הנושא?
הצוות
בחן תקנונים, היה ביום עיון בנושא שיוך דירות בקיבוצים.
למדנו
שקיימות האפשרויות הבאות לשיוך דירות:
שיוך קנייני –
מול מנהל מקרקעי ישראל והוא כרגע
לא ישים. בין היתר, מכיוון שטרם פורסמו הוראות המעבר.
שיוך חוזי – שמשמעותו שבעל הזכויות על המגרשים והדירות הוא
הקיבוץ. אבל באמצעות מערכת החלטות וחוזים פנימיים שבין הקיבוץ לחברי הקיבוץ מוענקות לחברים זכויות חוזיות בכל הקשור לבתי
המגורים.
השיוך
החוזי הוא זה שיושם במרבית הקיבוצים המתחדשים והיחיד שעונה על האפשרות לשייך דירות
לחברי קיבוץ.
שכחת את השיוך ההוני?
מאוד
חשוב לי להדגיש: שיוך הוני אינו שיוך דירות! הוא אינו עונה על
הדרישות בחוברת ואינו חלק מהמטרות שהוצבו לצוות.
ומה ההבדל בין החברים לנקלטים בעתיד?
למדנו
מקיבוצים אחרים, ששיוך חוזי מאפשר תקנון
אחיד גם לחברים קיימים וגם לאלה שיקלטו בעתיד.
איך זה?
נחלק
את התשובה לשניים:
1.
לאוכלוסיה חדשה: כל
הנקלטים העתידיים יבנו את בתיהם מכספם ויעשו זאת רק לאחר שיהיה להם שיוך דירות
חוזי מול הקיבוץ.
2.
לחברים ביום הקובע:
שיוך דירות חוזי לחברים הזכאים (שהיו חברים ביום הקובע) זו הזדמנות להסדיר את החוב בין הקיבוץ לחברים דרך
מערכת איזונים.
מהו סדר הדברים הנכון?
עיגון
כל הזכויות של החברים שהיו ביום הקובע. לאחר מכן – להיכנס למהלך של קליטה המבוסס
על ההחלטות והכללים שיקבעו בתקנון.
ניתן
וצריך להתקדם בשני המסלולים באופן מקביל כדי שנוכל לממש ולחסוך זמן.
חוץ מהצוות שלך יש עוד צוותים שפעלו או
פועלים?
למעשה
יש שלושה צוותים שעובדים במקביל: יש שני צוותים שעובדים על קליטה ושיוך
לידם
יש צוות שצריך לגבש את הכל למקשה אחת – צוות ההיגוי שבו יושבים נציגי שני הצוותים
פלוס ממלאי תפקידים.
מה חשוב שחברי עין שמר ידעו ועל מה חשוב שנשים דגש?
חשוב
להבין בהקשר של עיגון זכויות החברים
שפרמטר עיקרי ממנו יגזרו הזכויות הוא הוותק.
שיוך
הדירה נותן לחבר עצמאות רבה יותר לנהל את
נכסיו (מרכיב חשוב בשינוי שעשינו) לדוגמא: יאפשר לחבר לקבל הלוואות דמויות משכנתא
לשיפוץ הבית בהתאם לצרכיו ויאפשר לנו להוריש לילדים חלק מהנכסים שצברנו
בחיינו בקיבוץ.
איך נוריש להם?
אפשרות
אחת, שהיורשים יוכלו לבוא לגור בדירת הוריהם לאחר שיתקבלו לחברות.
אפשרות
שנייה – מכירת הדירה.
אני
מעדיפה לא להיכנס לפרטים כי זה עלול לבלבל. כאשר נגיש את ההצעה נרד לפרטים ונסביר
את האופן בו חברים יוכלו לממש את זכות ההורשה.
אני רוצה לחזור לנושא השיוך ההוני, אותו אתם
לא מציעים, ולהבין למה אתם לא מציעים אותו?
המנדט
שלנו היה להביא תקנון לשיוך דירות.
שוב,
חשוב להדגיש שזהו איננו שיוך דירות.
מדובר בכימות שנות וותק לכסף, שמולם תעמוד הבטחה שהקיבוץ, בהתאם ליכולתו ולסדרי העדיפויות שלו - ישלם
ליורשים כמה שיוכל, מתי שיוכל ובתנאים
שיוכל.
זהו
מצב שהדירה איננה של החבר, וכך תימשך התלות שלנו במערכת הקיבוצית.
בשיוך
הוני, אם וכאשר ניכנס למהלך הקליטה, יוצר מצב שיהיו בקיבוץ שני תקנונים שונים: אחד
- לנקלטים החדשים; שני - לחברים 'וותיקים'.
אם לוקחים בחשבון שהקיבוץ הולך לקליטה מסיבית הדבר יגרום לקיומן של שתי
אוכלוסיות בעלות אינטרסים שונים.
תארי
לעצמך מצב שדירה שתתפנה תימכר לנקלט. כך, עלול להיווצר מצב שבשכנות יגורו נקלטים
עם שיוך חוזי עם יכולות לקחת משכנתא ולידם חברים שעדין תלויים בקיבוץ.
את, כרכזת צוות שיוך, אומרת בעצם דברים שאינם
עולים בקנה אחד עם דברים שנאמרים לנו בפגישות ההסברה על ידי מנחה התהליך שהקיבוץ
בחר.
זה
לא מדויק וצריך להפריד בין המנחה של הקיבוץ ובין הדוברים (מרצים) שהובאו.
שני
המרצים שהוזמנו עד עכשיו (מיכי דרורי ונורית ברקאי) תומכים, מניסיונם, בשיוך חוזי.
לכן,
ולאחר שבדקנו ושמענו מה קורה בקיבוצים אחרים, צוות שיוך דירות ממליץ
בהצעתו
על שיוך חוזי.
איזה קשיים צפויים ובלתי צפויים את יכולה
לציין?
התקנון הוא מסמך משפטי. לעומת זאת יישום התקנון דורש
זמן ותידרש תקופת ביניים של מספר שנים עד לסיום כל האיזונים והכנת החוזים לחתימת
החברים.
למה תהליך העבודה על הצעה לתקנון לוקח כל כך
הרבה זמן?
תהליך
העבודה של הצוות התארך. הצוות יכול היה לסיים את ניסוח ההצעה כבר לפני מספר חודשים
אבל בגלל החלטה לסנכרן עם צוות הקליטה – הוא התעכב.
מה עוד?
בהמשך
לערבי ההסברה שכבר התקיימו, אני רוצה לפנות לחברים שיעבירו אלינו משוב,
האם
יש מקום או צורך להביא עוד מרצים מבחוץ
שיסבירו ויבהירו ויענו על שאלות.
בית בקיבוץ (2)
בהמשך לדברי ליאורה ובגלל חשיבות העניין,
להלן תמצית הדברים שאמרה
השבוע במועדון נורית ברקאי,
שהייתה 10 שנים
מנהלת קהילה בראש הנקרה והובילה תהליך קליטה גדול בקיבוצה.
קליטה כתהליך אסטרטגי:
תהליך
קליטה הוא תהליך אסטרטגי גדול, לפחות כמו שינוי אורחות חיים. מסה גדולה של אנשים
עומדת להצטרף לקיבוץ ולהשפיע עליו בצורה דרמטית. חשוב מאד לנהל את התהליך באופן
מושכל ומקצועי, ולשם כך ממליצה לפתוח בארבע שאלות מרכזיות:
1. למה לקלוט? – יש סיבות רבות לקליטה: סיבות
כלכליות, סיבות דמוגרפיות, רוצים את הבנים בבית ועוד. עדיף לברר זאת מראש.
2. את מי לקלוט? האם רק בנים? האם חיצוניים?
המשפחות הצעירות עומדות להיות חברות לכל דבר, וישפיעו עלינו הרבה. מה אופי החברים
שאנחנו רוצים?
3. מי מגויס לתהליך הקליטה? האם רק כמה בעלי
תפקידים או קבוצות ציבוריות רחבות. ומה עמדת השותפים לתהליך? הרי לכל קבוצה כזו יש
מוטיבציה שונה – ההנהלה הכלכלית, המערך החברתי, ההורים, חברים שבניהם לא נקלטים –
לכל קבוצה יש ציפיות שונות ואינטרסים שונים כלפי הקליטה והנקלטים. הקונפליקטים הם
חלק מהעניין, אי אפשר בלעדיהם, אבל צריך לנהל אותם ולא להתמוטט כשהם מתרחשים.
4. לאיזה סטטוס קולטים? מה אומרת החברות המלאה? מה
היא מקנה לחברים החדשים? חשוב לפרוט את החברות לפרטים.
גם
אם הנקלטים ברובם בנים, זו אוכלוסיה צעירה, חדשה, שרואה את העולם ואת צרכיה
בעיניים שונות מאלה של החברים הקיימים. כדי שהמפגש לא יהיה רק סדרה של עימותים,
צריך להבנות אותו – מפגשים, הסכמות, זה תהליך קהילתי שכל הציבור לוקח בו חלק,
כשהמטרה היא להפוך לקהילה אחת.
ש: מה לגבי החלטת המינהל לבטל
את ועדות הקבלה? ההחלטה לא נוגעת
לכם אלא רק להרחבות במרכז הארץ. למינהל אין חזקה על המגרשים, כי אתם מעבירים אותם
בתוך הקיבוץ (שיוך חוזי), והקבלה לקיבוץ לא נעשית על ידי ועדה אלא על ידי השיחה
והקלפי, ובכך המנהל לא יכול להתערב.
קליטה לחברות מלאה: ככל שהקיבוצים עשו שינוי באורחות חיים כך
הבנים רצו לחזור לקיבוץ עצמו ולא להרחבה. ואז הומצא המושג של "קליטה
לתושבות", ולאחר מכן "קליטה לעצמאות כלכלית" (לא לאגודה החקלאית
השיתופית) ולבסוף קליטה לחברות מלאה, שזו כיום ההמלצה של התנועה. גם כדי שהמינהל
לא יתערב לנו בעניינים, גם כדי לשמור על האגודה החקלאית, וגם כדי להפחית את החיכוכים בין סוגי אוכלוסיה
שונים בתוך הישוב.
הסדרת זכויות החברים הקיימים: לפני
שמכניסים חברים חדשים לקיבוץ, חשוב מאד לשים על השולחן את כל חובות הקיבוץ לחברים
הקיימים: האם יש הבטחת פנסיה שלא צבורה, האם הבטחנו ירושות או דירות, האם התשתיות
שלנו ברמה הדרושה – את הזכויות הללו צריך לכמת, ולהסדיר אותן לפני שמקבלים חברים
חדשים שווי זכויות, שמחר יצביעו איתנו בקלפי, והרי להם יש צרכים שונים משל בני ה-50 וה-60.
קחו
בחשבון, שאם תהיו נחמדים נורא, והורים טובים שרוצים לתת לילדים את הכל – אתם
מזמינים סכסוכים עד זוב דם, ביניכם לבין עצמכם. ברגע שמדובר על קליטה מלאה לחברות,
כל המאבקים הם בתוך המשפחה, זה מאד אמוציונלי. אל תשכחו שיש פה חברים שבניהם לא
נקלטים ולא ייקלטו – גם להם יש זכויות. אני לדוגמה, מתקשה לקלוט צעירים ולחלק להם
רווחים, כשעדיין לא הבטחתי את זכויות הפנסיה של ההורים שלי. או דוגמה אחרת – אם
אתם נותנים לנקלטים דירות ישנות לשיפוץ לפני שהבטחתם שלכל החברים הקיימים יש דירות
לשיוך – אתם מכניסים את עצמכם לצרות, כי עלולות להיות חסרות לכם דירות לשיוך, ומה
תעשו? תבנו דירות ליורשים?
ככל
שתגדירו את הדברים מראש, לפני שקולטים, כך ייטב. חברים שמרגישים לא בטוחים לגבי
זכויותיהם עלולים לפתח
התנגדות
לנקלטים והיו קיבוצים שבהם חברים התארגנו והפילו את הנקלטים
בקלפי
– וזאת כבר טראומה לכל הקיבוץ, שחשוב מאד להימנע ממנה.
דמי קליטה: צריך לשלם דמי
קליטה, זה מוסרי ונכון. יש פה אגודה, יצירה שמישהו בנה בדם ויזע ודמעות. לפעמים לא
נעים לשים את תג המחיר, וכל קיבוץ אכן קובע לעצמו את הסכום. מה שחשוב הוא לא לצאת
בהפסד. אל תשכחו שכל תהליך הקליטה עולה לכם הרבה – מלווים, יועצים, עורכי דין,
אדריכלים ורואי חשבון – לכולם אתם משלמים, וחשוב שדמי הכניסה יבטאו זאת. מעבר
לתשלומים הישירים, הכסף נכנס לקהילה ומשמש את כולם, ותיקים כחדשים.
ממליצה
מאד לקבוע את עקרונות הקליטה, ובייחוד את הערכים הכספיים – בלי השתתפות של
הנקלטים. זאת סוגיה של הקולטים בלבד.
החלק
השני של התשלום הוא סוג של מניה – זה תשלום שמקנה חלק בנכסים היצרניים של הקיבוץ.
שוב – לא סכום קטן, ואפשר לצפות שההורים יתנגדו: אלה הבנים שלנו, מה פתאום הם צריכים לשלם? אבל
ההורים צריכים לזכור שהשכן שלהם – הבנים שלו לא נקלטים ולא זוכים להטבה המצוינת
הזאת, אז לפחות התשלום הכספי מעניק לו איזה פיצוי, כי הוא משמש מקור גם להטבת
תנאיו בקיבוץ, וגם עבור הפנסיה שלו, ואפילו עבור הירושה שיעביר לבניו שמחוץ
לקיבוץ.
ש: האם יש הבדל בתנאי הקליטה
בין בנים שחיים פה ולא עזבו לבין אלה שיצאו מהקיבוץ ועכשיו חוזרים?
ת:
לנו היו מספר משפחות שחיו בקיבוץ כתושבים לאורך זמן (עצרנו את הקליטה לעשר שנים!),
אז כאשר התחלנו את הקליטה הם קיבלו אפשרות לקנות את הבית שלהם ולא לבנות בית חדש.
לגבי כל שאר התשלומים נהגנו בהם כמו בכל הנקלטים.
ש: מה לגבי הזכאות של משפחה
ל"בן ממשיך"?
ת:
זאת החלטה אסטרטגית מובהקת. האם הקליטה לחברות היא זכות של החבר, ואז צריך לחלק
אותה שווה, אחד לכל אחד? או
שהקליטה
היא אינטרס קהילתי? יש לנו X מגרשים, יוצאים להרשמה, מפרסמים לכולם (כולל לכל
הבנים), ואז, מתוך הנרשמים, אפשר להתייחס לנושא של בן ממשיך. יוצרים מדרג: ראשונים
בתור - בנים ראשונים (משפחה שאין לה אף בן בקיבוץ), שניים בתור - בנים נוספים או
נכדים, ואז עושים הגרלה.
ש: מהו קצב הקליטה המומלץ?
ת: רצוי לא פחות מ-15 משפחות לשנה, כדי לא לאבד את הרצף. מתחילים
מקליטה ראשונית קצת יותר מסיבית (מינימום 20 משפחות), ואחר כך כל שנה, כך יש ניהול
שוטף של התהליך.
מיון: עוד נושא רגיש, אבל
בשורה תחתונה – חייבים למיין. נכון שאתם רוצים
לקלוט
את כל בני הקיבוץ, כי הם בנים, אבל יש כאלה שאתם יודעים שיהפכו לנטל. זה בסדר
להחליט שאתם רוצים לקבל אותם ולתמוך בהם, אבל אני ממליצה לא להפוך זאת למגמה
מרכזית.
מיונים
היו גם בעבר. בקיבוץ המתחדש נוסף הנדבך הכלכלי, והמשפחה חייבת להוכיח שיש לה פנסיה
צבורה, יכולת לפרנס את עצמה ויכולת כלכלית לבנות בית
ולהחזיר
משכנתא. מי שעושה את הבחינה הכלכלית הם מכונים חיצוניים, ולעתים רואי חשבון, שכל
המידע הכלכלי עובר אליהם והם רק מעבירים לכם המלצה. מיון "טכני" מנטרל
התחשבנויות עבר פנימיות, והוא לכאורה לפחות יותר "נקי".
גם
כאן יכול להיות שההורים יתנגדו – מה פתאום למיין את הילדים שלנו. אבל עליכם לדעת
שבקרב הקיבוצים המתחדשים 95% ממיינים – גם בנים.
ש: האם ניתן לקלוט רק אחד מבני
הזוג?
ת: ממליצה שהקליטה תהיה משותפת לשני בני הזוג, זה גם מה שמקובל בתקנון
הסטנדרטי.
ש: האם הנקלטים החדשים חייבים
להיות חברים גם ב"שמר"?
ת:
אם אתם קולטים לחברות מלאה לא תוכלו להשאיר אותם לאורך זמן מחוץ לנכסים. החכמה היא
לבנות את מנגנון השיוך שייתן ביטוי לזכויות העבר, וגם לחברות.
עניין לציבור
לשקד חננאל
המשתחררת מצה"ל
ברכות ודרך צלחה
באזרחי
ועדת קשר וצעירים
לשחר
זהר-סל
המתגייס
לצה"ל
ברכות
לשירות מעניין ורב עשייה
ועדת
קשר ובנים
המלצה:
מי
שזקוק למשקפים, אני ממליצה על אופטיקה גולן בחדרה. אחרי שהייתי במקומות
אחרים הגעתי אליו, ואני מרוצה מהבדיקה היסודית והסבלנית, מהמשקפיים והיחס
הידידותי.
"אופטיקה גולן" ממוקמת בכניסה
המזרחית לחדרה ברחוב הנשיא בין הרמזור הראשון והשני. יהודית
זרטל
בשבת 4.8.12 בשעה 17:00
אזכרה -
לדיוויד בן-אברהם
נפגשים בבית הקברות
חברים מוזמנים
המשפחה
פינו יקירי
קראתי את פנייתך בעלון הקודם.
אל ייאוש!! מה הם 9 חודשים של המתנה לתיקונים קטנטנים, לעומת 5 שנים של
המתנה לתיקון רצפת מרפסת, שנבנתה על ידי
קבלן שהובא מטעם רכז הבניה של הקיבוץ, וכעבור חצי שנה המרצפות החלו לרקוד. עד היום
– 5 שנים אחרי – אני עוד מחכה שיעמדו בהבטחה שיגיע הרצף שאמור לתקן זאת.
יתכן שעדיין לא נולד הרצף שאמור לטפל בזה?
או שעדיין לא נולד רכז הבניין או רכז/ת ועדת דירות
שייקח אחריות וייתן לנו שירות שמגיע לנו
עבור כספנו.
יהודית לביא
----------------------------------------------------------------------
פנייתו של פינו משבוע שעבר והדברים של יהודית, הועברו למספר
אחראים על תחום הבניה והדירות – לתגובה. לצערי, עד יום ה' בצהרים לא הגיעה תגובתם.
נקווה לטוב.
ביום חמישי 9.8.12 בשעה 20:00 במועדון יוקרן הסרט
"וינסנט רוצה לים"
הסרט דובר גרמנית משנת 2010
במאי: ראלף הוטנר
תוכן: בחור הסובל מתסמונת טורט. אחרי מות אימו האהובה שולח אותו
אביו למרפאה טיפולית. וינסנט נחוש למלא את בקשתה של אימו- שיגיע לחוף
הים באיטליה.
עם שניים מחוסי המרפאה הוא יוצא למסע מרגש ומפתיע.
נר
זיכרון ל:
שולה קצנלנבוגן
......... 5.8.07
דוד בן אברהם
............ 9.8.09
שי מרקם
................... 12.8.09
פולה ארסטר
.............. 14.8.09
זאב שטיין ................. 16.8.87
פרנקה גבר
................ 17.8.98
אורה אדר
................. 19.8.02
מטי דגאי
.................. 20.8.09
שאול מרקם
.............. 23.8.01
חיים איתן
................. 24.8.87
קובה גבר
................. 24.8.93
סוניה וילן ................ 27.8.78
דוד שניידר
.............. 28.8.38
דב הנדל
.................. 28.8.38
נירה יריב
................. 28.8.94
רונה ויסברג
............. 30.8.05
נורי בן יהודה
........... 30.8.07
שלמה בן פורת
......... 31.8.68
אולי בשדה
הלכתי בין שורות
השיבולים
הקשבתי לכל מילה
בשיר ולכל צליל וגוון בנגינה
אהבתי את הלחנים
והמילים, את הזמרים והנגנים
את הישנים
והחדשים, את החיבור למקום ולחלום,
את דברי הקישור
והסיפור שמאחורי התמונה ,
שמכל אחד מהם
טפטפו זיכרונות ילדות ותוגה
על מקום לא
נשכח גדוש יצירה, תמימות והמון אהבה.
קשה להבין איך
זה נגמר איך זה תם. איך זה הסתלק ונעלם.
ערב נפלא.
נהניתי כל דקה מהעשן על הבמה, הקצב, התנועה,
השמחה והשירה,
התוף והגיטרה ושורת המצלתיים בפינה,
הבנות המלוות
וזמרת המקהלה וגם ליאור הנפלא.
אולי בשדה זה לא
יגמר. אולי זה ישמר על שדות של זהב
וילד חולם על
ילדות יחפה ויום אחד מיוחד
היה נהדר. מלא
מוזיקה, תוכן ושירה למקום שהיה.
אבא
"אולי בשדה" - תודות
עם סיום מופע ה- 85 לעין-שמר, רצינו להודות מעומק הלב לכל האנשים
שתרמו מכוחם, ממרצם ומזמנם להצלחת הערב!
לשני מרצ'בסקי – המפיקה הכל יכולה שלנו שקפצה למים עמוקים וניהלה
את האירוע ביד רמה...
לדור מרקם על הסרטונים הנפלאים שערך. לעתר גבע שהפליא ברעיונותיו
היצרתיים והפך את הדשא הגדול לאמפיתיאטרון של חבילות חציר... ליגאל כץ וזיו הולצמן
על ההגברה. לאדם וסהר אברהמי שעבדו מסביב לשעון ודאגו להאיר את המופע. לעלי אלון
על השירים וההשראה.
לעודד חדוותי על עיצוב השקופיות. לטל ספקטור על חבילות הקש. לתמי
צמח ועלוית מרקם על עיצוב פינת הכיבוד.
לכל המשתתפים והזמרים שראיתם על הבמה: אביעד שפירא, מארק צ'נסקי,
שירה גלעד, תומר גורן, אמיתי ששון, נועם גבע, ליאור גולן, בר דנון... למקהלת אוריין וחמוטל גלעד ליותם חרודי על ההפקה
המוזיקלית.
לצוות אירועי ה-85 לקיבוץ: לימור, ישראל, אוריין, ערן...
לכל האנשים שעזרו וסחבו הקימו ופירקו...
תודה גדולה מיוחדת לאמיר תומר שתיחקר והפיק ודאג ונתן את כל הלב!
תודה לכל חברי קיבוץ עין שמר שכל אחד ואחת מהם חתום על השירים
והיווה השראה לערב הזה!
צוות המופע
לקיבוץ עין שמר
וליוצרי חג הקיבוץ!
נכחתי כאורחת
בערב הנפלא שהתקיים לכבוד 85 שנות עין-שמר וחשוב לי לומר שהייתה זו הפקה מוסיקלית באיכות גבוהה ומרשימה, תכנים שנוגעים ללבו
של כל מי שמכיר את המקום ואף מעבר
לכך, לחנים ועיבודים חדשניים ומקוריים בצד מבצעים וזמרים שיכולים לשיר על כל במה אפשרית. שילוב מוצלח של
הצילומים עם הטקסטים, של המקהלה והלהקה
ותזמון נהדר בו הכל פעל וזרם.
התרגשתי ונהניתי
מאד לאורך כל הערב. אני מניחה שאיני היחידה שחשה כך ואני רוצה לברך ולהודות לכל השותפים בדבר.
מינה
גת
משולחנה של ועדת צעירים
– מס' 7
מסיבת פתיחת הקיץ –
אחד האירועים ה-גדולים מבחינתנו אם לא ה-, היתה מסיבת פתיחת
הקיץ בבריכה לפני למעלה מחודש. המון צעירים הגיעו, ובמיוחד שמחנו לראות גם כאלו המתגוררים
מחוץ לקיבוץ ובאו לבלות ביחד. התוכנית כללה בשר (טעים משהו) על האש, בירות, אבטיחים,
דוכן גלידות וופל בלגי, מתנפחים בבריכה, צפייה במשחק היורו על מסך ענק... אבל העיקר
ללא ספק היתה החברותא. על הפקת האירוע המעולה הזה, אחראית האחת והיחידה – לילך מלומן
גרנדיר. לצידה עשו במלאכה – זהר מור, שאול אברג'יל, צפי גנדלמן, תומר גורן, אורלי ארליכמן
ורעיה האולינג. תודה גדולה. לאור הצלחת האירוע, סוכם בישיבת ועדת צעירים לקיים אירוע
מדאאים (שגיאת הכתיב במקור) נוסף לסיום הקיץ, ואת פרטיו נפרסם כמובן באמצעים המקובלים
בהמשך.
מדרכות –
אל בתי החיילים בדרום נסללו בשעה טובה מדרכות גישה (לא
היו!), ושוקמה מדרכה שבורה ושקועה
בשכונת הדרום. על כך תודה גדולה לנדב רכז הבניין.
אחזקת דירות –
לכבוד חילופי המשמרות בועדת דירות, נפגשנו עם משה רונן,
סיגל יגודה ואדווה בראון, כדי לדבר על המשך שיתוף הפעולה בינינו. בין השאר סוכם על
המשך הנוהל שכבר פורסם (ופורסם שוב בדף הפייסבוק של הח"צ) בעניין הטיפול באחזקת
דירות הצעירים. בתמצית: יש לפנות במייל (dirot...) או בפתק לסיגל יגודה. סיגל תשיב באישור על
קבלת הפניה והערכת מועד הטיפול. במקרים דחופים של נזילות או סתימות, יש לפנות אל סיגל
יגודה בטלפון.
מעבר לבנק -
ביום רביעי 25/7 התקיימה
פגישה לצעירים עם נציגי בנק מזרחי טפחות, בנושא העברת החשבונות לבנק. פורטו ההטבות
והיתרונות שיהיו בבנק, שהם זהים להטבות של החברים: שנתיים ראשונות ללא עמלות, בהמשך
הנחה של 70% על העמלות, ובנקאי אישי אליו ניתן לפנות.
הומלץ לצעירים להיות בסניף
LIVE. בסניף זה ניתן לקבל שירות 13 שעות ביממה, בטלפון, SMS
ומייל, ואין צורך להגיע לבנק.
פתיחת חשבון באמצעות מלוי
טופס פרטים אישיים או על ידי טלפון לארז 5690611 -052. אין שום תנאי סף לפתיחת חשבון.
כמו כן יש לחתום על הוראת קבע עבור החיובים בקבוץ (כלבו, חדר אוכל וכו').
צעירוניות –
לנוכח המחסור הגובר בדירות חדר וחצי לצעירים אחרי צבא ובדירות
בכלל בקיבוץ;
לנוכח הכוונה לשייך בעתיד הקרוב חלקים גדולים משכונות הצעירים
לצורך בנייה חדשה, באופן שיחמיר את המחסור במידה עצומה;
ולנוכח הבנתנו כי בנייה פרטית בשכונת בנים היא עניין יקר
מאוד שבוודאי אינו אפשרי לצעיר בתחילת דרכו האישית, המשפחתית והמקצועית-כלכלית -
החלטנו בועדת צעירים לקדם בניית דירוניות להשכרה זולה בעין
שמר, להלן: "צעירוניות".
ביחד עם נוגה תירוש הותוו בשבועות האחרונים עקרונות הפרויקט
–
- דירה קטנה (40 מ"ר) שיש בה את הפונקציות הבסיסיות
– שירותים,
מקלחת, מטבחון, סלון וחדר שינה מופרד - בשכר דירה מינימאלי
לצורך החזרת ההשקעה.
- מיקום בשטח הצבוע בתב"ע כאזור קהילה ציבורי, שאינו
מיועד לשיוך בעתיד.
- הוזלת וזירוז הפרויקט באמצעות שיפוץ מבנה קיים.
- שמירה על מלאי הדירות הקיימות.
מצאנו כי יתאים לכך בית האולפן המושכר לצרכי הצבא, ומצבו
הכללי טוב יחסית. נוגה
הכינה תוכנית שיפוץ מפורטת הכוללת 10 דירות יפות ומרווחות
ועוד 3 דירות חדר, וזו הועברה להערכת מחיר.
בישיבת הנהלת קהילה הוצג מתווה זה וקיבלנו את ברכת הדרך.
כעת אנו עוברים לשלב הטיפול בהשגת מימון.
מסיבת ח"צ –
הנושא השני מטעמנו שעלה בישיבת הנהלת קהילה, הוא יוזמה של מספר צעירים לערוך מסיבת ריקודים בחדר אוכל, שמטרתה פעילות מלכדת
ומהנה לצעירים, ובצידה רווח המיועד לפעילות משותפת של הח"צ. למרות
התחייבות המארגנים לפתור את רוב הבעיות הכרוכות באירוע כזה, נדחתה הבקשה. אנו רואים כאן הזדמנות גדולה להיענות לרצון גדול הקיים בשטח ולעודד יוזמה כה חשובה של צעירים, ועל כן
נמשיך לחפש דרכים מתאימות יותר לממש באופן כזה או אחר את הרעיון.
דליה ברכה לועדת צעירים –
אושרה בהנהלת קהילה הצטרפותה של דליה ברכה לשורות הועדה.
ברכות לדליה ולכולנו, על החיזוק המשמעותי.
ועדת צעירים
שלום לכולם!
פוסט חדש שעלה באתר שואל את השאלה:
לא נמתח אתכם, ניתן מיד את התשובה -
לא! בודאי שלא!
בשבועיים האחרונים יצא לנו לפגוש כל מיני
פעילים, גם במישור המקומי וגם במישור הארצי, ששאלו אותנו את אותה השאלה –
"האם המאבק שלכם נגמר?"
היו בשטח דיבורים על כך שהפרדת קציר מחריש,
והעברתה למנשה, מסמנת את סופו של המאבק על דמותה ואופייה של העיר בחריש. יש המנסים
לצייר את תמונת המאבק כאילו גורל חריש נחרץ, ויש כאלו, מן הצד השני, שסברו
שלאור ההישגים המשפטיים שהיו
לנו, לא נותר אלא לחכות לכך שהעיר תיפול לידינו בצו בית המשפט. לשני הצדדים יש
לומר – לא כך ולא כך! המאבק על חריש
לא נגמר
אז מה עושים עכשיו?
הדבר הראשון – הגיע
הזמן לחזור לשטח! אנחנו נערכים בתקופה הקרובה להקים מחדש את מאחז חריש! אנחנו
נמצאים בעיצומה של היערכות לוגיסטית, והמאחז יעלה לשטח שנית בתאריך קרוב.
נזמין למאחז תקשורת,
חברי כנסת, פעילים חברתיים, ראשי מועצות, ומתמודדים לראשות מנשה, להיפגש עם
הציבור. בימים הקרובים נפרסם פרטים נוספים, אם כי את פרטי מועד העלייה לקרקע
והמיקום לא נפרסם פומבית אחרי ההקמה עצמה.
אתם יכולים לעקוב אחרי
העידכונים גם בקבוצת הפייסבוק שלנו –https://www.facebook.com/SaveHarish
מעוניינים לעזור?
קודם כל הפיצו פוסט זה
הלאה לכמה שיותר אנשים! תסבירו להם שהמאבק לא תם, הוא מתחדש עכשיו, והוא רלווטי
יותר מתמיד!
אתם יכולים גם להדפיס
אותו ולתלות אותו בישוב שלכם, בקיבוץ, במושב ובכל מקום!
הפיצו את התכנים שאנו
מעלים בפייסבוק שלכם, במייל ובכל מדיה אחרת!
מעוניינים לעזור בהקמה,
תפעול , ארגון המאחז? צרו קשר עם חמי, המייל hemybaror@gmail.com
או בטלפון 054-6222783.
פרטים
נוספים - בימים הקרובים.
היציאה
לבנקים
על פי החלטת הקיבוץ להעביר את תקציבי החברים מחשבונות
הקיבוץ לחשבונות אישיים בבנק מסחרי. נערכנו
למהלך בדרך זו:
במהלך חודש יולי אוכלוסיית החברים הגימלאים, אוכלוסיית
החברים שביתרת החוב ואוכלוסיית החיילים ובנים בעצמאות הכלכלית והוריהם, קיבלו שני
מכתבים המפרטים כיצד לנהוג עם המעבר לבנקים.
הודגשו מספר נקודות:
·
החברים
הגימלאים
– כל משפחה צריכה להחליט האם להישאר בחשבון הקיבוץ או לפתוח חשבון בבנק. אנא
החזירו את הספח שקיבלתם כדי שנוכל להיערך בהתאם. כמו כן, מי שבוחר לעבור לבנק, נא
למלא את המסמך "הוראת הקבע" מאושר ע"י הבנק עם מספר החשבון שלכם.
·
החברים
שתקציבם הקיבוצי ביתרת חוב - במהלך חודש אוגוסט ניפגש באופן אישי, על מנת לסכם כיצד
סוגרים את החוב.
·
החיילים
והבנים בעצמאות הכלכלית – עליכם להעביר להנהלת החשבונות את מספר חשבון הבנק שלכם
עם האישור של הבנק ל"הוראת קבע". אני פונה גם אליכם ההורים לסייע לבנים
לקדם את הנושא. בנים שלא יעבירו פרטים – אנו נזכה / נחייב את ההורים ביתרת התקציב
שלהם, בכל סוף חודש.
·
ולכולם: כל הפותח חשבון בבנק חייב
להעביר לנוגה שורר (במשרדי המשק) את הפרטים הבאים:
1.
פרטי החשבון שלכם בבנק: סניף ומספר
חשבון.
2.
אישור הבנק ל"הוראת קבע" (טפסים יש אצל נגה שורר במשרדי הקיבוץ).
עד כה עשרות חברים כבר פתחו
חשבונות בבנק מזרחי-טפחות והעבירו לנו את מסמך "הוראת קבע". אני מצפה
להמשך שיתוף פעולה, על מנת שיחד נצלח את התהליך.
שבת שלום, יוסי בוריס.