ארבעים שנה לצעיריאדה
האירוע לכבוד ארבעים שנה לצעיריאדה
יתקיים ביום רביעי, 7.8.13 משעה 17:00 באיצטדיון, בבריכה
ובטקס חגיגי במגרש
הצעיריאדה בת 40!!!
לאחר 3 ימי תחרויות של ילדי חברת הילדים נחגוג את שנתה ה-40
של הצעיריאדה יחד.
ביום רביעי הקרוב 7.8.13 משעה 17:00 (שימו לב לשינוי השעה –
עקב החום...).
נפגש באצטדיון למקצים הבאים:
הדיפת כדור כוח – גברים
הדיפת כדור כוח - נשים
הדיפת כדור כוח - ילדים
קפיצה לרוחק – כולם (התוצאות אישיות)
ריצה שליחים משפחות (כל אחד 100 מטר)
ריצה מקצה עבר - 100 מטר
ריצה 60 מטר - גברים
ריצה 60 מטר - נשים
ריצה 60 מטר - מוסד
ריצה 60 מטר – ילדים
ריצה 300 מטר - גברים ומוסד
ריצה 300 מטר – נשים
לאחר מכן נעבור לבריכת השחייה למקצים הבאים:
שחייה מקצה ותיקים - 25 מטר - סגנון חופשי
שחייה שליחים משפחות - 100 מטר (כל אחד 25)
שחייה הורים נגד ילדים (הורים 50, ילדים 25)
שחייה 25 מטר חתירה - ילדים
שחייה 50 מטר חתירה – גברים
שחייה 25 מטר פרפר - גברים
שחייה 25 מטר חזה - מוסד
ולקינוח - טריאתלון משפחות (שחייה, אופניים, ריצה) מהבריכה
וברחבי הקיבוץ
כל המשתתפים שנרשמו יקבלו תזכורות לפני היום הגדול!
לאחר סיום התחרויות (הכול ברוח ספורטיבית ובשביל הכיף!) נתכנס
להתכבדות במגרש הספורט ולטקס חגיגי.
בתוכנית: הופעות, ברכות, הצגת קבוצות הצעיריאדה של הקיץ
הנוכחי, טקס הענקת המדליות לילדים והפתעות!
אנחנו מזמינים את חברי, תושבי, צעירי וילדי הקיבוץ לבוא
ליהנות מהפנינג של ספורט כמו פעם ולעודד בקולי קולות!
להתראות, ילדי כיתה ו' וצוות המרכז הבוגר
שימו לב ביום שלישי 6.8.13 החל מהשעה 10:00יהיו תחרויות שחייה
בבריכת השחייה, לכן, הבריכה תהיה סגורה למתרחצים. וכמו-כן, למחרת, ביום רביעי,
7.8.13 בריכת השחייה תהיה סגורה למתרחצים החל מהשעה 16:00. עמכם הסליחה. אתם
מוזמנים לבוא ולעודד.
הצעיריאדה
הראשונה
כבר ארבעים שנה
מתקיימת בעין שמר מסורת הצעיריאדה,
תחרויות ספורט שונות
ומגוונות בהן משתתפים ילדי חברת הילדים.
איך בעצם הכל התחיל?
// עינת תומר
נוה תומר מספר על
חוויותיו כילד מהצעיריאדה הראשונה
זיכרונות מהעבר:
בצעיריאדה הראשונה
הייתי בן 10, תלמיד כיתה ד', בגילה של
אלה, בתי, היום.
כילד, אהבתי מאוד
ספורט ואני זוכר שלאורך כל ילדותי הייתה אוירה ספורטיבית בחברת הילדים. זה היה חלק
משגרת החיים שלנו, מהתרבות היום-יומית. היו לנו שיעורי ספורט קבועים, למדנו שחייה
באופן סדיר מגיל צעיר, היו תחרויות ספורט אזוריות ועוד. אהבתי סוגי ספורט שונים, כמו:
שחיה, כדורעף, זריקת כדור ברזל ודיסקוס.
איך הכל התחיל?
הרעיון לעשות
תחרויות ספורט בחברת הילדים התחיל בעקבות אולימפיאדת מינכן שהייתה בשנת 1972. למרות שהיינו רק בכיתה ד', אנחנו, קבוצת
"צבר" וקבוצת "אמירים" שהיו שנתיים מתחתינו, ארגנו את
הצעיריאדה לבד, בעזרתם של מדריכי חופש, שהיו חבר'ה מהמוסד, שעבדו אתנו בחופש
הגדול. כל הארגון והיוזמה היו שלנו,
הילדים.
מה אתה זוכר
מהצעיריאדה הראשונה?
זכור לי, שעוזי מור
עשה לנו השבעת ספורטאים. כמו-כן, היה מצעד פתיחה ולכל קבוצה היה דגל ושלט עם שם
הקבוצה. ולמרות שהיינו תחרותיים, המטרה הייתה שכולם ישתתפו.
למיטב זכרוני,
הצעיריאדה ארכה 3 ימים. ביום הראשון היו תחרויות
אתלטיקה, ביום השני היו תחרויות שחייה וביום השלישי היו תחרויות של משחקי
כדור.
בסוף כל יום היינו
מחלקים תעודות ומדליות לזוכים בתחרויות. אנחנו, הילדים, כתבנו את התעודות, המעידות
על הזכייה, בכתב ידנו. כמו-כן, גם את
המדליות הכנו בעצמנו. הלכנו למסגרייה, לקחנו שייבות (טבעות ממתכת), עטפנו בניירות
לפי הצבעים, קשרנו בחוט והכנו מדליות. שנה לאחר מכן הכנו את המדליות מקרטון צבוע.
התחרויות היו ברמה
די גבוהה. חלק מהחבר'ה היו ספורטאים ממש טובים. היו תחרויות מאוד מותחות בין
הקבוצות. אני זוכר שהשתתפתי בשחייה ובהדיפת כדור ברזל.
מאז ועד היום:
כשמאי, בתי הבכורה,
הגיעה לחברת הילדים היה נעים לראות שהצעיריאדה ממשיכה והרצון להגיע להישגיות קיים.
עם האהבה שלי לספורט, היה יפה ומרגש לראות אותה מתחרה בתחרויות הספורט. וכשהיא
בגרה, היא לקחה חלק בארגון הצעיריאדה.
ועכשיו, עם
אלה, בתי הצעירה, עדיין המסורת נמשכת וגם
היא משתתפת בתחרויות, בוחרת את תחומי הספורט המועדפים עליה, וזה מאוד משמח אותי
שהיא לוקחת חלק פעיל בתחרויות.
זה טוב שבעידן שלנו,
הדיגיטלי, יש מסורת של ספורט, תחרותיות וארגון עצמי של הילדים.
בתור ילד, אני זוכר
שחיכינו לזה כל החופש, זה היה השיא. היו ויכוחים מי יהיה הקפטן, איך לחלק את
הקבוצות, מי יהיה עם מי ועוד. זכורה לי ההתרגשות של הלפני, של הארגון וגם של
התחרות עצמה. אני זוכר שבכיתה ו' זכיתי ב - 6 מדליות זהב ואז קיבלתי את מצטיין
הצעיריאדה. יש לי עד היום תעודת מצטיין בצעיריאדה מספר שלוש.
אני שמח שהמסורת הזו
נמשכת עד עצם היום הזה. ספורט הוא דבר מאוד חשוב, גם לנפש וגם לגוף.
עידן יגודה מספר על חוויותיו מהצעיריאדה הראשונה
בן כמה היית בצעיריאדה הראשונה?
בצעיראידה הראשונה הייתי בן 11
האם בתור ילד אהבת ספורט?
כילד אהבתי מאוד ספורט. הייתי פעיל מאוד, התאמנתי בקבוצת
שחיה, אהבתי אתלטיקה וכמובן, את כל משחקי הכדור.
באילו ענפי ספורט התחרית בצעיריאדה?
אם זכרוני אינו מטעה אותי, התחריתי בקפיצה לרוחק, ריצת 60
ושחית חזה. אני זוכר תחרויות ברמה מאוד גבוהה כי באמת אהבנו ספורט והיינו מאוד
תחרותיים.
האם זכית במדליות?
ברור שזכיתי במדליות. העמידה על המדרגה הגבוהה, של המקום
הראשון בפודיום לא הייתה זרה לי.
זיכרונות מהעבר:
אנחנו, קבוצת "צבר", היינו המארגנים של הצעיריאדה
הראשונה. אני חושב שאולימפיאדת מינכן שהייתה ב 1972 וזכורה לנו מאוד עקב רצח
הספורטאים הישראלים, השפיעה עלינו מאוד. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי תחרויות
אולימפיות בטלוויזיה. אני זוכר את הרמה
הגבוה של התחרויות, את מארק ספיץ, האגדי, שזכה באולימפיאדה זאת ב 7 מדליות זהב
בשחייה ואת אסתר רוט שחמורוב הנהדרת. כל אלו היוו עבורנו השראה והחלטנו שנה לאחר מכן שגם אנחנו רוצים אולימפיאדה
משלנו. בעזרת מדריכי החופש שלנו מהמוסד שהיו יפתח מור ז"ל וגילה לביא ארגנו
את הקבוצות ואת רשימת התחרויות. הכנו תעודות ומדליות משייבות מהמסגרייה שעטפנו
בנייר בצבע המתאים זהב, כסף וארד. כל חברת
הילדים הייתה שותפה למאמץ ואני זוכר שהיה כיף גדול.
משהו מרגש במיוחד:
אני זוכר שטקס פתיחת הצעיריאדה היה מרגש במיוחד. התייחסנו
אליו מאוד ברצינות. היה מצעד של הקבוצות, כשמסביב עומדים ההורים וחברי קיבוץ רבים
שבאו לראות. עוזי מור השביע את הילדים בשבועת הספורטאים והדלקנו את הלפיד
האולימפי. אני זוכר בכל ערב של התחרויות לפני ההשכבה בלינה המשותפת הייתה חלוקת
המדליות ליום התחרויות שעבר.
איך הרגשת כשילדיך המשיכו את דרכך והשתתפו בעצמם בצעיריאדה?
כשילדי גדלו והתחרו בצעיריאדה הרגשתי שסגרתי מעגל. עודדתי
אותם להשתתף בתחרויות וכשהיה לי זמן אף הגעתי לראות את התחרויות שבהן השתתפו.
האם היום אתה עדיין עוסק בספורט?
היום אני רץ באופן קבוע 3-4 פעמים בשבוע, בשדות ונהנה מאוד
מפעילות ספורטיבית, מומלץ בחום. כמו-כן, אני רואה בטלוויזיה ספורט מכל הסוגים, גם
זה סוג של ספורט. אני מאחל לכל הילדים שמשתתפים בצעיריאדה ה- 40 שתיהנו מהתחרויות,
קחו את הספורט ברצינות, הוא נותן הרבה טוב להמשך החיים והכי חשוב לא לבייש את
הפירמה של ספורטאי עין שמר הגדולים מכל הזמנים.
הודעות ושונות
ברכות לשירה גלעד
עם גיוסה
לצה"ל
שירות מעניין, קל
ונעים
ועדת קשר
שימו לב, העלון הבא ייצא בעוד שבועיים, בתאריך
16.8.13
שיחת קיבוץ הקרובה תתקיים ביום שני
5.8.13 בשעה 20:30 במועדון לחבר.
ביום 8.8.13 בשעה
20:15 יוקרן הסרט החביב
"החברים של ניקולא" סרט צרפתי על ילד שובב עם לב זהב
בואו ותיהנו, א.ש.הפקות
נציגי חברת המשקפיים "אופטיק דיפו" יגיעו לבצע
בדיקות ראייה והתאמת משקפיים
ביום שלישי, 6.8.13 בין השעות 16:30-18:00 במועדון לחבר
התשלום במזומן או בכרטיס אשראי. כולם מוזמנים
לקראת הוצאת ספר טלפונים חדש, העבירו תיקונים של
מספרי הטלפון שלכם
למזכירות
הטכנית. תודה, נעמי בן-חיים וענת גרוסמן
"מלבדנו, מי עוד בכל המקום מספר או שומע אגדות?" // עלי אלון
א. "אגדות המקום
בקול דממה דקה - שהוא, אגב, קולו של אלוהים - עכשיו ברעש
ובמהומה הגדולה, ראה אור (בהוצ' הקבה"מ), ספרו הנפלא של צבי לוז חבר דגניה
ב', "אגדות המקום". זוהי טרילוגיה, שראתה אור לראשונה בשלושה חלקים
נפרדים, בסוף שנות השישים ותחילת השבעים של המאה הקודמת (ועכשיו בכרך אחד), שהייתה
ספר הקריאה הקיבוצי האולטימטיבי של בני דורי, בני ה"דור השני". השֵם,
הקולע במיוחד, מבטא גם את המוטיב העיקרי של הספר והוא אגדות המקום - המיתוס
הקיבוצי, שתמיד הזכיר לי את הומרוס ומיתוס איתקה שלו. גם שפתו היא אפית במובהק,
ומבטאת את הזרימה והמבט רחב האופקים. אני זוכר איך קראתי בשקיקה בשעתו - וגם לא
מזמן - את הספרים האלה (וגם את "מקום שהנחלים הולכים", 1965, אחד מספרי
אגדות הילדות הקיבוצית שלו-שלנו) ספרים
שידעו - להפליא! - להפוך את הקיבוץ למיתוס, לאגדה חיה ובכך גם ניבאו, כדרך
יצירות אפיות גדולות - כבר אז - את מה שיקרה לקיבוץ שנים אחר כך. קהילה, המורכבת
מבני אדם שונים הנתונים תדיר בקונפליקט הקיבוצי המועצם בין הקולקטיבי
והאינדיבידואלי, זקוקה למיתוסים, להיסטוריה מסופרת שתאחד אותם למשימה משותפת
ותעבור מדור לדור. פה נעוצים חשיבותו ולקחו העכשווי של הספר הזה.
אין זה מאמר ביקורת אלא הפניית זרקור כדי שהקוראים - במיוחד הקיבוציים - לא
יחמיצו אותו. בין שלל נושאיו בחרתי להאיר רק אחד: נושא האגדות, הסיפורים,
המיתוסים, על רקע חילוף הדורות.
ב. "הבן הראשון במקום במקומו ייוולד"
הטרילוגיה פותחת במותו של מייסד "המקום". הנה
ה"ארס-פואטיקה" שלו, וכידוע, קטעי פתיחה של רומן מכילים את הנושא המרכזי
שבו תעסוק היצירה. גיבור הספר, יאיר, בנו-בכורו של המייסד - שחי, מזדהה וממשיך את
מיתוס המייסדים בכל נימי נפשו - עכשיו, בימי השבעה, וכמנהגו תמיד, "מגלגל עם
חבריו על כוסות הקפה חוזרים כדרכם אל אותם מעשים ראשונים, מימי ילדותם ומימים
קודמים, מלפני שנולדו. הנה לזכרו של שלמה סגל סיפרו אותו שבוע פעמים אחדות אותו
מעשה מפורסם בהולדת יאיר, בנו בכורו. בקיאים היו כולם באותו מעשה, גם מפי השמועות
המהלכות במקום מאז ילדות גם מפי יאיר עצמו; אך דברים אלה ככל שהיו חוזרים ומספרים
בהם, הלכו ונתרחקו, נתערטלו מפרטים, היו כסיפורי אגדות". וכאן
בא סיפור מיתולוגי מובהק (המזכיר את מקונדו של מארקֶס) על התעקשותו של המייסד
שאשתו תלד את ילדם, הבן הבכור במקום, לא בבית-החולים אלא דווקא באותו צריף רעוע:
"הבן הראשון במקום במקומו ייוולד."
"ככל שהוא מספר (...) חוזרים האישים ההם, הזכורים בשמותיהם - שנפטרו
לעולמם עם כל הדור הראשון אך דמם זורם בדמם של אחדים מבני המקום - כמופיעים ונראים
בעצם צביונם. וככל שהוא מספר גם מעשיהם הרחוקים, שסימניהם לא עברו מן העולם כי
נבלעו במקום הזה, חדלים מלהיות כשמועות הנשמעות רק באוזני האח והאחות, אלא קרבים
ומבצבצים לפניהם כמעשים שבעין. הם העדות ההוֹוָה, ולא כהוֹוֶה של זיכרון אלא כהווה
שבכאן, ועדיין עומדים אותם מייסדים שעוללו אותם בעינם, ללא תמורה." "האם
רק אנחנו רוצים לזכור?" שואלת אחותו. "מלבדנו, מי עוד בכל המקום מספר או
שומע אגדות?" "אנחנו כמו טבעות הגזע של המקום, שזוכרות, שלא
משתנות", הוא משיב לה (עמ' 170-171). מעניינת
הדינמיקה של יצירת האגדות: "מעיקרה הייתה זו [העלייה למקום] פרשה נטולת הילה:
צריף קר בחצר מרופשת וימי גשם עכורים, ושישה רווקים חסרי נשים, נואשים כמעט".
אבל "כל מעשה בשעתו אינו עטור הילה; ההילה צומחת אחר מעשה על ידי בעלי
אגדות." (עמ' 327).
המשך בעלון הבא
חברים שלום, להלן הגדרת צוות
קרקעות כפי שאושר בהנהלת כלכלית:
הגדרת תפקיד – צוות קרקעות
• מטרה:
– שמירה וטיפול בקרקעות הקיבוץ וזכויותיו, בקשר למשבצת הקיבוץ והתב"ע –
בתחומי "החוזים" (להבדיל מתחומי "התכנון" – אלה באחריות צוות
תכנון).
– הפקת רווח מרבי מנכסי המקרקעין של הקיבוץ תוך שמירתם ופיתוחם לטווח קצר
וארוך.
• הגדרת תפקיד:
– טיפול בכל הנדרש להשגת המטרה לאורך שנים בראיה אסטרטגית וטקטית בתחמי:
תכנון, ייזום פעולות נדל"ן, טיפול מול הרשויות (מנהל, רשויות התכנון, מועצה).
– פעילות מול יועצים בתחומים אלו: מתכננים, עורכי דין, שמאים, יועצי מס ועוד.
– טיפול ואחריות לשימור חומר רלבנטי בתחומי תכנון, הסכמים, תכתובת רלבנטית.
• מנהל/ת קרקעות ונדל"ן:
– בעל/ת ניסיון בתחום הקרקעות והנדל"ן הקיבוצי.
– חבר/ת קיבוץ עין שמר (רצוי)
– משך התפקיד: ארוך טווח, על מנת לשמר יכולת, ניסיון והתמדה בהובלה של
תהליכים ארוכי טווח.
– היקף משרה: 1/2 יום בשבוע.
– ממונה ע"י מרכז המשק ו/או יו"ר כלכלי.
• הרכב הצוות:
– ממלאי תפקיד: מנהל קרקעות (רכז הצוות) + מרכז המשק + מנהל תשתיות.
– 3 נבחרי ציבור חברי קיבוץ.
• כפיפות – להנהלה כלכלית.
• קדנציה – 5 שנים.
• שיטת עבודת הצוות – הגדרת תכנית רב-שנתית, תכניות שנתיות נגזרות ונושאים
אד-הוק שיאושרו ע"י ההנהלה.
• תקציב – לפעולות שוטפות יאושר ע"י ההנהלה בתכנית שנתית. אסא ועמי
"רק אהבה"
על יד - הבריכה
יום שישי 16.8.13 י' באלול
לשתות , לרקוד , לאהוב
...!!!
מחכה לכם מה זה ערב, חבל על הזמן
שלכם..
בערב יופיעו :
מיטב הזמרים ,
מיטב המבצעים ,
מיטב הנגנים...
בערב הזה תלבשו לבן!
תרשמו ביומנים.
להתראות!
המלצה לסיור – הכיוון כרכור //
עדינה כפיר
בטיול מהנה לכיוון כרכור מצאתי
אותה מושלטת מאתר קולנוע "אוריון" לשעבר ברחוב המייסדים (הציר המרכזי
בכרכור) עד לפינה שבה ממוקמים בית הכנסת ובית בדש דרך הבנים. ורחוב אחד למטה בדרך
המושב בין היתר, במכללה לרפואה משלימה. גם גיליתי מקומו של בית-מלון אשר פעם שירת
את החיילים הבריטים וההודיים שהיו בפלסטינה..
המסקרן הוא שרבוב של השם עין-שמר
בסיפור ההתפתחות, גם בתכנון של קולנוע "אוריון" על-ידי קובה גבע ובנייתו
ממש על-ידי חברי עין שמר אשר היו בחוב לבעל העסק, ובתכנון המכללה ובית מפ"ם
(קיים רק בצילום היום)..
הסיור מתאפשר באופן עצמי בשל
ההסברים המקיפים, מתחת לאף
נעורי עין שמר
ממשיכים לנצח
אחרי שזכו במקום הראשון במאסטר-שף,
נעורי עין שמר התייצבו השבוע לתחרות "המרוץ למיליון" של המועצה במטרה
הברורה לשמור על מקומם הטבעי...
אחרי סדרה של משימות ששלחו אותם
לפתור חידות ולעמוד באתגרים בתל- אביב, דרך נתניה, אבן יהודה וקיבוץ העוגן, הגיעו
החבר'ה ראשונים בהפרש ניכר למשימת הסיום בקיבוץ מגל- שם צלחו את הבריכה על רפסודה
שהורכבה משלושה אבובים- כולם ביחד!
שיתוף הפעולה, הדבקות במטרה,
הנחישות והמוטיבציה כמו שיש לנעורי עין שמר פשוט השאירו לכל האחרים אבק- בדרך לעוד
ניצחון סוחף!
ביום חמישי ה-8.8.13
בשעה 20.30 במועדון לחבר
תתקיים אזכרה ליונה אלון
סיפורים על יונה
ושירים של יונה
כולם מוזמנים
המשפחה