חפש בעלונים קודמים

עלון 3 (2014) (5949) טז שבט תשע"ד

ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות
  
מקהלת הקיבוץ הארצי בהופעה "מסביב לעולם ב- 40 קולות"
ביום שישי 17.1.14
התכנסות בשעה 21:15
בחדר האוכל

מקהלת הקיבוץ הארצי בהופעה: שירי צוענים מאת שומן, קודאי וברטוק,              
 שירי עם מדרום אמריקה, שירים ישראליים ועוד.
הכניסה חופשית


באווירה ופירות ט"ו בשבט


מוסף תרבות
טיול משפחות ט"ו בשבט תשע"ד
יום שבת 18.1.14
בגבעות אום אל קוטוף
בסינגלים של משה'לה (שפירא)
הליכה באזור פורח ומרשים
יציאה: 9:00 מחדר האוכל
חזרה משוערת: 13:00
בהדרכת נוה תומר וניר אלון
מתאים לכולם
הציוד הדרוש: נעלי הליכה, מים, כובע  וכריכים
קפה ועוגיות מובטחים


יום חמישי, 23.1.14
והפעם פגישה עם
רן חדוותי
סיפור מחצבת השיש בהרי הגלבוע ועוד...
במועדון לחבר בשעה 20:00
תהילים על הדשא הגדול
שירים ומנגינות על אהבת המקום עם המשורר עלי אלון והנגנים ענת וניר אלון
יום שישי 31.1.14
ל' בשבט יום המשפחה
בחדר האוכל
עוד יסופר בעלון הבא....
ט"ו בשבט בעין שמר כל השנה
שמתם לב שבסופה האחרונה לא נשברו עצים או ענפים כבדים ולא נגרם נזק לרכוש כתוצאה מכך? שמתם לב שלא נוצרו שלוליות ענק כפי שנוצרו בשנה שעברה לאחר הסופה?                                                              עטר שנפלד מסביר לנו כיצד עברנו את הסופה בשלום ומה חדש בנוי // עינת תומר
עובדי הנוי הם:                                                                                                                              אורי אשכולי - אחראי על כיסוח הדשאים ועל התיקונים המכניים של הכלים החקלאיים.                 שלמה ברכה (מומו)- אחראי על השקיית הדשאים, ריסוסים וגיזומים.                                                         האחים בן ואילן שיוביץ, אילן אתנו עד גיוסו לצבא בסוף פברואר, כלוחם בנח"ל.                    מור רימון- הרכש החדש.                                                                                                                   אמיר משיח – עובד אתנו בחופשים, הקמע של הצוות, ונהג טרקטור למבצעים מיוחדים.                                                                                                                 עטר שנפלד – מרכז הענף.
בסופה האחרונה לא נגרם נזק של ממש בעקבות פגעי מזג- האוויר והרבה בזכות עבודה מאומצת שלכם: הגברנו מאמץ לפני ובתחילת החורף, לגזום עצים בעיקר כאלה המסכנים תושבים בשכונות. אם תביטו למעלה תראו שאת עצי הפקנים הגדולים גזמנו בשלבים, הרבה הרמות נוף בפיקוסים כדי שהרוח תעבור ביתר קלות. בנוסף, לקראת החורף ניקינו את כל התעלות בקיבוץ כדי שזרימת המים תהיה טובה ובזכות פעולה זו לא היו הצפות בסופה הגדולה, כפי שקרה בסופה של השנה שעברה.
מה עושים עם העצים שנכרתים?                                                                                                העצים שנכרתים עוברים ריסוק. הריסוק מתבצע מחוץ לקיבוץ במזבלה הישנה. לריסוק אנו מזמינים כשלוש פעמים בשנה חברה שמתמחה בכך. עלויות ריסוק הגזם גבוהות מאוד.  המועצה משתתפת בחצי מהעלות והחצי השני על חשבון הקיבוץ. קיימת עוד עבודה רבה בתחום גיזום העצים, אך בשל העלות הגבוהה של ריסוק הגזם אין לנו אפשרות להמשיך כפי שהיינו רוצים.
כיצד אתם עובדים בחורף כשקר ולא נעים להיות בחוץ?                                                              רק באביב נעים לנו לעבוד. בחורף זוהי תקופת הצימוח של צמחיית ארץ ישראל ורוב העבודה המסיבית של גיזומי שיחים וגינות נעשית בחורף. מרבית המלחמה הבלתי פוסקת בעשבים השוטים היא בחורף. בתנאי מזג אויר קשים אנו מתלבשים בהתאם ויוצאים לעבודה. השנה בגלל מזג האוויר הלא יציב, מספר ימים בהם קר מאוד וגשום ואחריהם מספר ימים שחם מאוד ויבש, גם העצים מתבלבלים ועונת השלכת התארכה בשבועיים-שלושה, דבר שגרם לנו לעבוד כפול באיסוף העלים, שזו עבודה סיזיפית איתה אנו מתמודדים. לדוגמה, עץ פקאן אחד משיר כ100 קילו עלים, ובקיבוץ קיימים כ-100 עצי פקאן, כך שבחישוב קל מגיעים לכמות עלים עצומה. זה גרם לנו לעיכובים קלים בעבודה השוטפת.
כריתת העצים מהווה חילוקי דעות, מהי עמדת הנוי בנושא?                                                        כידוע לכם, לאחרונה נכרתו מספר עצים בקיבוץ סמוך לבתים פרטיים דבר שהותיר חילוקי דעות רבים. לאחר דיון בנושא החלטתי להעביר את האחריות בנושא כריתת העצים לוועדת "רשות התכנון והבניה", בה חברים: עמי גלעד, מרב הדר-פרומר, מנהל תשתיות, נוגה תירוש, דנה שחר, גלי יגודה ואסנת לוטן.                                                                                                      הכנתי רשימה של כל העצים שנמצאים בתוך מגרשי הבתים, כדי להימנע מכריתה מסיבית של עצים, שסביר להניח שתגדל כל עוד הבנייה הפרטית תופסת תאוצה. הרשימה תעבור לוועדה וכל עץ ייבדק בקפידה רבה. לקבלת אישור לכריתת עץ יש לקבל אישור ממספר גורמים:                                וועדת תכנון – צריכה לאשר                                                                                                       קיבוץ עין שמר (רכז משק או מנהלת קהילה)  - צריכים לאשר                                                 מהנדסת המועצה -  צריכה לאשר                                                                                              נציג קק"ל שמגיע למקום לראות פיסית את העץ – צריך לאשר                                                                                 כל האישורים נכתבים בטופס מיוחד שנמצא באינטרנט. עלות האגרה על כריתת עץ נעה בין   50-100 ₪. עצים בגודל סביר אנשי הנוי כורתים, עצים גדולים במיוחד אנו מזמינים חברה שמתמחה בכריתת עצים וכמובן שהעלות בהתאם.
אז מה חדש בנוי?                                                                                                                 אנחנו כרגע בשלבי התייעלות לגבי עבודת צוות הנוי, אנו בונים תכנית רב-שנתית בעזרתם של טל חזון ומרב, מנהלת הקהילה. בנוסף, בימים האחרונים אנו שוקדים במרץ על הכנסת מערכת השקיה אוטומטית וממוחשבת לדשאים של הקיבוץ. ההחלטה בנושא זה צריכה להתקבל ע"י הנהלת הקהילה כדי שתבדוק את הכדאיות הכלכלית לעתיד, שכן עם הזמן חלק מהדשאים הציבוריים יהפכו בשנים הקרובות להיות חלק ממגרשי מגורים פרטיים, בעקבות הבניות והרחבת הבתים באופן פרטי ע"י החברים. לאחרונה סיימנו את פרויקט גינת שולה, ע"ש שולה רומנו ז"ל, מול בית דורות, בניצוחה של קרן משיח, המדהימה. יצרנו גינה שהעיקרון המנחה שלה הוא צל מלא, דבר המהווה מכשול קל בבחירת הצמחייה וסוג הדשא. שתלנו עצים, שיחים ודשא עם שילוב של אבן ועץ, דבר המקנה תחושת רוגע, נינוחות ושלווה. בסוף החורף אנו מעוניינים להתמקד בשתילה מחודשת של צמחיה סביב חדר האוכל והחלפת מערכת ההשקיה לחדשה- כרגע האדמה קרה, וזה מונע התפתחות של בית השורשים.
מזיקים חדשים: בטח חלקכם שמעתם שנכנסו לארץ סוגי מזיקים חדשים שהתפשטו מהחקלאות לגינון הציבורי. לאחרונה הייתה "מכה" קשה מאוד של תמותת עצי דקל בארץ שנגרמה מחיפושית הנקראת ה"דקונית האדומה", וגבתה מחיר של אלפי דקלים מסוגים שונים בארץ ובעיקר עצי דקל מסוג תמר קנרי. חיפושית זו הגיעה גם אלינו. הזמנו חברת הדברה שריססה את העצים הרגישים. בנוסף, מתפשטת וגדלה חיפושית מסוג "אימברוזיה" שמזיקה אף היא. לאחר שלמדנו את הנושא, אנו מטפלים בכך בימים אלו.
מילת פרידה מטל חזון: אחרי התחלה מגמגמת ביננו, הגענו לשלום בית. היה לנו ממש כיף לעבוד מולך. תודה רבה על הכל ובהצלחה בהמשך.
סוגרים את פינת הגזם הגדולה שנמצאת מול מחסן החגים: בקרוב פינת הגזם תעבור להיות מאחורי הגו-מגנט הישן. אנא, אל תזרקו גזם בפינה הישנה והקפידו לא לערבב עם הגזם חפצים שאינם אורגניים, כמו: ניילונים, ארגזים, כורסאות ועוד.
פסלים של מאוריצ'יו שיוביץ:  אנו מעוניינים לאסוף מרחבי הקיבוץ וגינות החברים את הפסלים שנשארו למזכרת מהאומן הדגול מר מאוריצ'יו שיוביץ, כדי שנוכל להקים גינה המשלבת את פסליו באזור חדר האוכל. מי שמוכן למסור את הפסלים שברשותו מתבקש ליצור עמנו קשר.

הודעות ושונות

מזל טוב
לדליה ושלמה ברכה, להולדת הנכד - רון
לקלרה ויהודה ברכה להולדת הנין,
בנם הבכור של דור ויסמין- במענית.
ברכות לדודים ולדודות
ולכל המשפחה הרחבה


מזל טוב
לתמי וגיורא מור
להולדת הנכדה
בתם של אסתי ויניב שלום,
אחות לעידן בן ה-7 ומיכל בת ה-4
לדודים זוהר וליגל
ולכל המשפחה הרחבה



מזל טוב לנרי דנון
שהשתחררה מצה"ל.
קליטה מהירה באזרחות,
בהצלחה בלימודים
 ובהמשך החיים
ועדת קשר

שיחת קיבוץ
שיחת הקיבוץ הבאה תתקיים ביום רביעי ה- 22.1.14   בשעה 20:30 במועדון לחבר



אבד לי עגיל זהב בצורת טבעת, אשמח לקבלו חזרה, תודה נורית משיח   
פותחים שבת
 לפני שבוע ערכנו קבלת שבת של ט"ו בשבט. באופן טבעי במרכז הערב עמדו האילנות.
הדובר היה יוסי בן מיור שדיבר על עצי עין שמר, הוא הציג בפנינו ענפים של עצים שונים הגדלים בקיבוץ וסיפר על תכונותיהם הייחודיות, וכיצד ומהיכן הגיעו אלינו.
הענף האחרון שהציג היה ענף של עץ המָיִיש, עץ חזק במיוחד שהיו נוהגים לעשות ממנו מחרשות וכלי עבודה נוספים.
אמר שעץ המייש הוא העץ הקדוש ביותר לאסלאם ונפוצו עליו אגדות רבות. לפי האמונה, עץ זה הוא המוצלח ביותר לגירוש שדים ומזיקים.
בהמשך קרא אגדה יפה על שלמה המלך המספרת מדוע ציווה ה' לשתול חורשת עצי מָיִיש סביב בית המקדש.
עובדה חשובה שציין יוסי היא שעין שמר הינה בית גידול שאין כדוגמתו לציפורים, ויש בה כמות עצומה ומגוונת של בעלי כנף. מה שמאד מסייע לציפורים בעין שמר הם עצי הפרי המבשילים לאורך כל השנה ומספקים להן מזון.
לסיום הראה לילדים שני נחשים (יפים ושקטים) שקיבל מגן אורן, הוא הזמין את הילדים לשחק עם הנחשים בחוץ ואמר שבעוד ימים מספר יעלה להרי מענית וישחרר אותם שם
תודה ליוסי על דבריו המרתקים.                               
השבוע לא תתקיים קבלת שבת, להתראות בשבוע הבא.                       ענה.

השבוע שלי – אריק // דוד בן-אשר
אריק
לאחד הוא סימל: לעקור ולשבור,
לאחר – הוא בולדוזר ללא מעצור,
על שניהם כן מוסכם,
שכמוהו לא קם
איש אמיץ ורגיש וסוחף וגיבור.

סיכום הפנינג פתיחת שבוע הסביבה // עינת תומר

בשבת האחרונה התקיים זו השנה השישית הפנינג שבוע הסביבה של המועצה ואנחנו, כמובן זכינו שההפנינג המוצלח והמהנה התקיים קרוב לבית, בחממה. לא היינו צריכים להיכנס למכונית, לארוז חפצים ולהתארגן, אלא לצאת מהבית, ללכת מרחק לא גדול ופשוט להגיע וליהנות. כבכל שנה, ההפנינג היה מושקע מאוד, אך השנה היה מושקע במיוחד. כשנכנסנו לחממה קיבלו את פנינו דמויות מחופשות לשקיות ניילון שמיד הכניסו אותנו לאווירה, ושפע של תחנות הפעלה: יצירת מובייל מחומרים ממוחזרים, הכנת עציצים מבקבוקי קנקל. ומי שהכין קיבל במתנה שתיל מקסים וריחני של סלסלי כסף או לוע הארי,  הכנת כדורי שוקולד-בוץ, שבתוכם הסתתרו זרעים וההוראה להפעלתם הייתה פשוטה וברורה: כשתגיעו הביתה, תזרקו את כדורי השוקולד-בוץ בגינה ובעוד זמן מה יצמחו פרחים יפים מהזרעים שטמונים בתוכם (כל הכבוד על הרעיון המקורי). הייתה תחנה של הכנת קופסאות מחומרים ממוחזרים ותחנה בה ניתן היה לרכוש שקיות בד לשימוש רב פעמי. מי שרכש שקיות אלו קיבל במתנה פקעות יקינטון לשתילה בגינה. באוהל קרקס שבזי הייתה הפעלה מקסימה, משותפת להורים וילדים שם תרגלנו הרמות ואחיזות שונות. מחוץ לחממה הייתה הפעלה של הקמת גינה אורגנית ובניית ספסל בוץ בשדרת האמנים, מתחת לסככת החמורים הישנה. הספסל יישאר, כמובן, לשימוש החברים והילדים. בכניסה לחממה היו משחקים שונים כמו קליעה למטרה, והכל מחומרים ממוחזרים, וטרקטור שהסיע אותנו לטיול ברחבי הקיבוץ. כמובן, שאי אפשר בלי אוכל, במקום היו דוכני מזון של פופקורן וצמר גפן שההכנסות ממכירה זו מיועדות לסייע בסבסוד טיסת נערי נעל"ה לפולין בשנה הבאה. היה דוכן פיתה דרוזית טעימה וקפה שחור ותה  באופן חופשי, שחיממו לנו את הגוף. את ההפנינג הנפלא הזה קינחו לנו שני ליצנים שהופיעו במופע נחמד ומצחיק. וכדי שלא נשכח את היום המהנה והמגוון הזה, היה צלם שצילם אותנו למזכרת ותוך דקות ספורות פיתח את התמונה על מגנט גדול, שמסביב לתמונה סלוגן של הפנינג שבוע הסביבה – כדי שבעתיד כשנוציא משהו מהמקרר ונראה את תמונת המגנט לא נשכח איפה הצטלמנו. בהחלט היה יום חוויתי, גם למדנו על החשיבות במחזור, קיבלנו רעיונות מה לעשות עם חפצים שונים שאין לנו שימוש בהם יותר וכמובן נהנינו מאוד.                         תודה רבה לצוות החממה, לנועה סגל, למועצה האזורית "מנשה" ולתמי צמח.

סדנת אמן בחממה
ביום שני 20.1.2014
בין השעות  16:00-18:45
תתקיים בחממה סדנת בניית כלי נגינה עם אמן הגיטרה
סמואל בונה                                                                                                                          בתכנית: סדנה לבניית כלי מוסיקה לילדים  (גילאי 7-12)  והוריהם - 16:00-18:00
קונצרט גיטרה קלאסית -  18:00-18:45
הכניסה חופשית על בסיס הרשמה מראש בטלפון 04-6374160

החממה ומחלקת התרבות "מנשה"
צוות תרומות – סיכום שנה רביעית
לצד המאבקים הסוערים על דמותו של הקיבוץ לאחר השינוי, פועל בהשקט ובצנעה צוות  שמטרתו לצאת מן הקופסא בה אנחנו שרויים, ולהיטיב במעט את חייהם של אנשים קרובים ורחוקים הזקוקים לתמיכה ואינם זוכים לה – המדובר בצוות תרומות, שסיים זה עתה את שנת פעילותו הרביעית. תקציבו השנתי של הצוות עומד על 60,000 ₪ (מחציתו מתקציב הקהילה, והמחצית השנייה מתקציב העסקים). סדר הקדימויות למתן תרומות שעל פיו פועל הצוות: בעדיפות ראשונה - גופים וארגונים הקרובים אלינו רעיונית ו/או פיזית, בעדיפות שניה – גופים וארגונים כלל ארציים (שעם חלקם אנחנו מקיימים קשר קבוע), ובעדיפות שלישית – תרומות אישיות, בשילוב עם תרומה תואמת מצד הצוות.                                                                     בשנה החולפת נעשה שימוש בתקציב התרומות כדי לתמוך בארגון אזורי (החברים של איציק – פרויקט חפירות לזכרו של איציק דורי ז"ל), בארגונים קיבוציים (השומריה, התזמורת הקאמרית הקיבוצית, מקהלת הקיבוץ הארצי) ובארגונים ארציים (האגודה למלחמה בסרטן, איל"ן, ער"ן ועוד). בנוסף – מומנו נסיעותיהם של חברים מתנדבים להובלת חולים ופצועים משטחי הגדה המערבית לבתי חולים בישראל, ניתנה עזרה מיוחדת למספר מקרי מצוקה הקשורים בקיבוץ ובמבואות עירון, הועברה תמיכה ליחידתו הצבאית של שחף יגודה,  והוגדלו התרמות על בסיס אישי (הכפלת סכום). בזמן הקרוב נדון בתרומות 2014 – ואם למי מכם יש הצעות לגבי יעדי התרומות, בעיקר כאלו שיש להם נגיעה לעין שמר בצורה כזאת או אחרת, נשמח לשמוע על כך. בשם הצוות(איריס ארבל, חיה חרודי, מרב הדר-פרומר, רקפת זהר וקובי גרוסמן) - קובי גרוסמן                                            


החוזה החדש עם הוט

בהמשך לדברים שפרסמתי בעלון של השבוע שעבר אני רוצה להאיר דברים נוספים: בדקתי כמה משלם כל מנוי ואפשר לראות שכל מי שהזמין ערוצים נוספים מלבד החבילה הבסיסית שווה לו לעבור לחוזה החדש. אני מזכיר לכם שהחוזה החדש הוא:                                                   חבילת הבסיס + 25 ₪ + מע"מ (אולי נצליח להוריד קצת)                                                   ומקבלים תמורת זה 6 חבילות אקסטרא ואת חבילת ה HD. בשלב הראשון לא אעביר את אלה שיש להם רק חבילת בסיס, אבל הם ישלמו 66 ₪ + מע"מ, כלומר: 77 ₪.  גם אלה שרואים ללא ממיר את חבילת הבסיס באנלוגי ישלמו 77 ₪.
אלה שמשלמים הרבה ויש להם הרבה חבילות אעביר אוטומטית לחוזה החדש, הם ירוויחו בגדול. חברים שרוצים להתייעץ ולשאול האם כדאי להם לעבור מוזמנים להתקשר בשעות אחר הצהריים והערב לביתי. אני מעוניין להתחיל את החוזה החדש בתחילת פברואר, אז קדימה להחליט ולשים לי פתק בתא. יגאל כץ


הנעורים מלקטים למען נזקקים
ביום שישי האחרון נסעו בני הנעורים שלנו (ביחד עם נעורי קיבוץ ברקאי) לקבוצת שילר (ליד רחובות) והשתתפו בקטיף לפת בשדות הקיבוץ מטעם ארגון לקט ישראל. כל היבול שנאסף באותו יום הועבר בלעדית לנזקקים! ועל הדרך- למדנו מה זה לפת....
מתוך מכתב התודה של מנכ"ל הארגון:

מועדון נעורים עין-שמר שלום רב,
בשם ארגון לקט ישראל, ברצוני להודות לכם על הרשמתכם והתנדבותכם בקטיף המיוחד לכבוד ט"ו בשבט. בהזדמנות זו אני מבקש להודות לכם על סבלנותכם ומקווה שגם עבורכם הקטיף היה חוויה מיוחדת ונהניתם מהקרבה לאדמה ומערך הנתינה. בזכותכם, הצלחנו לקטוף ביום זה 20 טון לפת שהועברה ישירות ל-10,000 משפחות של נתמכים. אני מוקיר ומודה לכם, תמיכתכם בפעילות הארגון מעניקה לנתמכים בישראל הזדמנות ותקווה.
בברכה, גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל

אריאל שרון
לאחר 8 שנים בהן היה בתרדמת, נפטר השבוע אריאל שרון, אחת הדמויות הבולטות והמשפיעות מבחינה פוליטית במדינת ישראל. אריאל (אריק) שרון היה ראש הממשלה האחד עשר של מדינת ישראל, שר בממשלות ישראל, חבר הכנסת מטעם הליכוד, מייסד ויו"ר מפלגת קדימה. לפני כניסתו לחיים הפוליטיים היה איש צבא, ממפקדי הצנחנים, מקים יחידה 101 ואלוף פיקוד הדרום. שרון היה ממייסדי מפלגת "הליכוד", שחרתה על דגלה את חזון ארץ ישראל השלמה. במשך שלושים שנות פעילותו הפוליטית, בלט שרון בגישתו המיליטנטית למלחמה בטרור ובתמיכתו במפעל ההתנחלויות, בשנת 2003, לאחר שנבחר בשנית לראשות הממשלה, חל מפנה בעמדותיו של שרון: הוא הכריז על תוכנית ההתנתקות, ובאוגוסט 2005 פינה את כל ההתנחלויות מרצועת עזה. בנובמבר אותה שנה פרש מהליכוד והקים את מפלגת "קדימה". אשתו הראשונה של שרון, מרגלית, נהרגה בתאונת דרכים ב- 1962, בעת שנסעה במכוניתה לעבודתה בירושלים. בנם הבכור, גור, נהרג 1967, בהיותו בן 11, מפליטת כדור, בעת ששיחק עם חברו ברובה ישן, ששרון קישט בו את ביתו. אשתו השנייה, לילי שרון, הייתה אחותה של אשתו הראשונה. הזוג התגורר בחוות שקמים שבצפון הנגב. ללילי ולאריאל שרון נולדו הבנים עמרי וגלעד.לילי שרון נפטרה בשנת 2000, כשנה קודם לבחירתו של שרון לראש ממשלה, לילי נקברה גבעה קטנה הצופה החוות שקמים, בסמוך אליה, על הגבעה, נטמן השבוע גם אריאל שרון.
מנחם זילברמן
לאחר מותם בטרם עת של אריק איינשטיין, ספי ריבלין ודידי מנוסי, התבשרנו השבוע על מותו של גיבור תרבות נוסף, מנחם זילברמן.
מנחם זילברמן  היה שחקן, קומיקאי ופזמונאי ישראלי. זילברמן שירת בצה"ל במחזור 1965 של להקת הנח"ל, יחד עם שלום חנוך, ששי קשת, טוביה צפיר, שולה חן ועוד. הוא השתתף בלהיטים כמו: "היה לי נער", "אילו ציפורים", ו"ואלס להגנת הצומח". לאחר שחרורו למד משחק ב"בית צבי", סיים את בית הספר והחל בקריירה של זמר ושחקן. ב-1971 השתתף זילברמן בתפקיד הראשי בסדרת הטלוויזיה הראשונה בישראל "חדווה ושלומיק", שם שיחק את שלומיק, קיבוצניק הפוגש את חדווה, עירונית-בורגנית מהרצליה פיתוח (אותה גילמה יעל אביב) והם עוזבים את הקיבוץ ומנסים את מזלם בעיר הגדולה. הסדרה זכתה לפופולריות רבה. מאוחר יותר כתב מילים לזמרים אחרים, בהם לצביקה פיק את "אל תיתן לייאוש", לדני סנדרסון את "היא חולה" וליגאל בשן את השיר "דודה ודוד". זילברמן היה מראשוני הסטנדאפיסטים הישראלים, ואחת מתוכניותיו המוצלחות הייתה "ערב בלי אשתי". ב-1998 נפרד מאחוקרת הספרות דורית זילברמן. להם שלושה ילדים. ב-13 בינואר 2014 נפטר בפתאומיות בארה"ב, לאחר שלקה בלבו.‏


בשר? בריא לגוף. דגנים? גרועים מסוכר
איתן בן מיור מתוך אתר:     ynet מתאריך 14.1.14  
האם ניתן לגייס תובנות מתקופת האדם הקדמון כדי להפריך מיתוסים מרכזיים בתזונה המודרנית? התזונה הפליאוליתית, הנקראת גם "תזונת האדם הקדמון" או "תזונת הציידים והלקטים", מתיימרת לעשות זאת בדיוק ומגייסת את המדע לעזרתה.התזונה הפליאוליתית מבוססת על תיאוריה אבולוציונית שלפיה גם בחיינו במאה ה-21 אנו עדיין מותאמים גנטית לתזונה של אבותינו בתקופת האבן, התזונה של המין האנושי במשך מאות אלפי שנים ועד לפני כעשרת אלפים שנה. על פי התיאוריה האבולוציונית, רוב המחלות המודרניות נגרמות בשל תזונה החסרה חלק גדול מחומרי התזונה שהאדם הקדמון קיבל - ואשר כמעט לא נמצאים במזון שאנו אוכלים כיום. לעומת זאת, התזונה המערבית כיום מורכבת ברובה מחומרים שהאדם הקדמון פגש מעט מאוד במהלך חייו אם בכלל, וגופנו אינו מתמודד איתם בצורה טובה.
עקרונות התזונה הפליאוליתית התזונה הפליאוליתית, פליאו בקיצור, מבוססת על התזונה שקדמה לחקלאות ובאופן כללי אינה מכילה דגנים, קמח, קטניות, שמני אגוזים וזרעים, סוכרים, מוצרי חלב או אוכל מעובד. בתזונת פליאו אוכלים מזון מהחי: בשר (בעיקר של חיות גדולות), ביצים, דגים, שומן מהחי, ירקות עליים, שורשים עמילניים דוגמת בטטה וסלק, מעט פירות ומעט אגוזים וזרעים.כמה אוכלים מכל אחד ממרכיבי התזונה? תלוי בכם. אין "תזונת פליאו" רשמית אחת, אלא מדובר בתבנית רחבה מאוד הכוללת אפשרויות תזונה שונות ורבות, ממש כפי שבמסגרת הטבעונות יש שאוכלים טופו וסייטן, יש שאוכלים רק פירות ויש ששותים קולה ואוכלים לחם עם מרגרינה כל עוד אין בהם מרכיב מהחי. כל אחד מבצע התאמות אישיות של התזונה על פי צרכיו, בין שמתוך התייחסות למצבים בריאותיים שונים ובין שמתוך מטרות הרזיה כאלה ואחרות: אוכלים יותר שומן או פחות, יותר פחמימות או פחות, צורכים מוצרי חלב שמנים, משלבים אורז, אוכלים יותר פירות, נמנעים מאגוזים וכך הלאה.
בשורה התחתונה, זה עובד
קצרה היריעה, אך יש עוד הרבה שניתן לספר על תזונת האדם הקדמון מבחינת הטיפול בסוכרת, ביתר לחץ דם, במחלות לב ובכולסטרול. מי שמכיר לעומק את עקרונות התזונה הפליאוליתית יוכל לומר שהחסרתי כמה מהעקרונות החשובים בתזונה זו, כמו מגוון ההשפעות שיש לדיאטה עשירה בשומן ודלה בפחמימות על מנגנון האינסולין, על תפקוד המוח ועוד.

אסיים בעדות אישית שלי. במהלך שירותי הצבאי התפרצה אצלי מחלת נפש. לא דיכאון קל או התקף חרדה, אלא מאניה דיפרסיה. לאחר שמיציתי את מיטב התרופות הפסיכיאטריות שהיה להציע לי, הלכתי ללמוד תזונה כדי לטפל בעצמי. הגעתי לתזונה קרובה מאוד לפליאו, אם כי אז לא הכרתי עוד את הקשר לאדם הקדמון או לאבולוציה. פשוט גיליתי במחקר פרטי משלי שזו התזונה המתאימה לי. נרפאתי. נרפאתי ממחלת נפש קשה שאין לה ריפוי, והיום אני מטפל בשיטה זו באנשים אחרים. אני לא לבד. בקבוצת הפייסבוק הישראלית ישנו מאגר עדויות של עשרות אנשים שהתזונה הפליאוליתית שינתה את חייהם, ובאתרים וקבוצות בחו"ל יש עוד אלפי עדויות.