לכבוד יום המשפחה
מופע משפחתי מרגש ומיוחד
תהילים על הדשא הגדול
שירים ומנגינות על אהבת המקום
עם עלי, ענת וניר אלון
יום שישי 31.1.14
ל' בשבט יום המשפחה
בשעה 21:00
בחדר האוכל
"תהילים על הדשא הגדול"
עלי אלון מספר על המופע המשפחתי המרגש והמיוחד,
שכולו מוקדש לאהבת המקום // עינת תומר
שכולו מוקדש לאהבת המקום // עינת תומר
כיצד נולד המופע?
ליום ההולדת שלי החליטו בני משפחתי לעשות לסבא מחווה ליום המשפחה. והיות ואנחנו משפחה כותבת, מנגנת ושרה, החלטנו לשלב את כל הכישרונות האלה לטובת משהו שאנו מרגישים ורוצים להביע.
ליום ההולדת שלי החליטו בני משפחתי לעשות לסבא מחווה ליום המשפחה. והיות ואנחנו משפחה כותבת, מנגנת ושרה, החלטנו לשלב את כל הכישרונות האלה לטובת משהו שאנו מרגישים ורוצים להביע.
מה פירוש השם "תהילים על הדשא הגדול"?
אנחנו רוצים להגיד בכך שגם לאדם ה"חילוני" יש רגעי "קדושה", או בשפה חילונית "התעלות" אותם ננסה להביע במופע, ואז הוא אומר או שר פרקי תהילים חילוניים. בעניין ה"דשא הגדול" - בכל קיבוץ יש אותם סמלים: הדשא הגדול, הרחבה לפני חדר האוכל, שבכל קיבוץ קוראים לה אחרת בסלנג המקומי, וכמובן חדר האוכל, לב-לבו וסמלו של "היחד" הקיבוצי, שעליו כתב אמנון שמוש: "כשקיבוץ היה קיבוץ היה בכל קיבוץ בית-כנסת. בלי ארון קודש, עם אווירה של אמונה וקדוּשה. התכנסנו בו שלוש פעמים ביום להזין את הגוף ואת הנפש סביב שולחן ערוך. הוא שימש מרכז חברתי, תרבותי, רוחני ופולחני. שירת הרבים עלתה ממנו בכל ערב שבת וחג עד לב השמיים. אם זאת לא הייתה תפילה – אינני יודע תפילה מהי."
אנחנו רוצים להגיד בכך שגם לאדם ה"חילוני" יש רגעי "קדושה", או בשפה חילונית "התעלות" אותם ננסה להביע במופע, ואז הוא אומר או שר פרקי תהילים חילוניים. בעניין ה"דשא הגדול" - בכל קיבוץ יש אותם סמלים: הדשא הגדול, הרחבה לפני חדר האוכל, שבכל קיבוץ קוראים לה אחרת בסלנג המקומי, וכמובן חדר האוכל, לב-לבו וסמלו של "היחד" הקיבוצי, שעליו כתב אמנון שמוש: "כשקיבוץ היה קיבוץ היה בכל קיבוץ בית-כנסת. בלי ארון קודש, עם אווירה של אמונה וקדוּשה. התכנסנו בו שלוש פעמים ביום להזין את הגוף ואת הנפש סביב שולחן ערוך. הוא שימש מרכז חברתי, תרבותי, רוחני ופולחני. שירת הרבים עלתה ממנו בכל ערב שבת וחג עד לב השמיים. אם זאת לא הייתה תפילה – אינני יודע תפילה מהי."
מה יהיה במופע? המופע מבוסס על טקסטים שונים שנושאם הקשר של האדם למקומו, בשירה ובפרוזה, שאני קורא. למשל (קטע שלא הבאנו מחוסר מקום): קאמי, חתן פרס נובל, מתאר כך את הרגע בו הוא חוזר למולדתו אלג'יר: "אדם שזכה פעם אחת לאהוב אהבה גדולה, ינסה כל ימיו לשוב ולמצוא את להטה ואת אורה" [ומהי אותה אהבה אם לא "ההחתמה" של נוף הילדוּת?] "ירד עליי חסד עליון. נחשולי האושר גאו בי. נדמָה לי ששבתי סוף-סוף אל הנמל. עכשיו הבנתי כי מעולם לא עזב אותי זיכרון השמיים האלה אפילו לרגע." יחד עם זה - והכל מלווה בתמונות קיבוציות - רוב המופע הוא שירים יפים בנגינת החליל המופלאה של ענת ובעיבודים מוסיקאליים יפהפיים של ניר, וגם שיר שבת שניר חיבר. שלושה שירים תשמעו מפיו של הנכד שי בעל קול הקטיפה, שמי שישמע אותו לא יוכל שלא להתרגש. כך ששותפים פה שלושה דורות - ואם לוקחים בחשבון גם את הורינו שייסדו ואהבו את המקום הזה ורוח אהבתם אליו שוֹרה עלינו - משתתפים פה ארבעה דורות...
איזה מסר אתם רוצים להעביר דרך המופע? בימים אלה של ירידת קרנו של הקיבוץ, כשרבים מנבאים את אובדנו, אנחנו יוצאים עם מסר הפוך: אהבה למקום הולדתנו. לאחר שהופעתי באחד הקיבוצים נגשה אלי אישה מהקהל ואמרה: "תודה שהחזרת לי את הגאווה בקיבוץ". לוי בן-אמיתי מדגניה ב', כתב את השורות הנפלאות "שדות שבעמק קידמוני הלילה בריח הזבל ניחוח חציר". ביאליק אמר שלשירתו של בן-אמיתי יש ריח של שָׂדֶה. כשמת ב-1980 כתב עליו עמוס קינן: "אני בא לתבוע את עלבונן של השורות הנהדרות האלה שבּוּישו, נשכחו ונעזבו. ובעצם, איני תובע את עלבונו של השיר המקופח, אלא את עלבונה של ההוויה המקופחת, של המקום שאין לו פֶּה, של השדות הללו שאיש כבר לא שר עליהם". את עלבונה של ההוויה הזאת שהארץ הזאת שכחה וּבָזָה לה גם אנחנו באים לתבוע. הארץ הזאת משירו של אלתרמן, שהוּלבשה "בשׂלמת בטון ומלט" חומריים ורוחניים ונאטמה ל"מרבדי גנים" שפרשנו בזיעת אפינו, שהמילה "אדמה" נעלמה מהזמר שלה. לאה גולדברג עוד "הלכה בשדות השלף ומתקה לה דקירתם", אבל היום מאיר אריאל מזהיר את הילדה לא ללכת בשדות הארץ שהפכה לנדל"ן... היינו רוצים שה"מסר" הזה יופץ בארץ, בקיבוצים, ויעלה את מפלס האהבה והגאווה שלנו - שהיום מאשימים אותנו שעיקר תכליתנו היא החמדנות של האדמות. נשמח להופיע בכל קיבוץ שיזמין אותנו.
אנחנו רוצים שהדברים ייכנסו ללב והאנשים ייצאו עם אהבה גדולה למקום הולדתם וחייהם. אלה מעין "תהילי עין-שמר" שכל אנשי הקיבוץ צריכים לשיר לעצמם ולסביבתם. זה ה"אני מאמין" שלמסירתו עשינו את כל המופע. אידיאולוגיות באו וחלפו אבל נדמה לי שמכל הדתות והאידיאולוגיות - אהבת האדם למקום הולדתו היא היחידה שלא הכזיבה ואולי גם לא תכזיב, כי אם לאדם יש "דת", מקום קדוש, שֵם, זהות, שייכות, שורשים, "אידיאולוגיה", אמונה, תפילה, אהבה – שמם בשבילי הוא שם המקום הזה. חיינו דומים לאותו סיפור של אנדרסן על "הַנְס בר-המזל", שעבד שבע שנים וקיבל כשכר מטיל זהב, שהחליפו בסוס (כי היה כבד...) ואת הסוס בפרה, בכבשה, באווז וכו' – עד שחזר הביתה בידיים ריקות – אבל עם כל חליפין טיפשיים אמר את המשפט: "איזה בר-מזל אני". אשרֵי מי שילדותו הורישה לו את ההרגשה הזאת, את משפט-המנטרה הזה, כאילו טבלה אותו, כמו אמו של אכילס, בנהר שעטף אותו בשריון-אהבה בלתי חדיר. וכך אני קורא עם דור שלם של בני-קיבוץ שחוו על בשרם את משבר הקיבוץ, שהשכילו לעשות חליפין טיפשיים למהדרין, שידיהם ריקות, שאין להם פנסיה, שאין להם זהב בבנק - אבל יש להם מטמון זהב בלב: "איזה ברי מזל אנו!"
אנחנו רוצים שהדברים ייכנסו ללב והאנשים ייצאו עם אהבה גדולה למקום הולדתם וחייהם. אלה מעין "תהילי עין-שמר" שכל אנשי הקיבוץ צריכים לשיר לעצמם ולסביבתם. זה ה"אני מאמין" שלמסירתו עשינו את כל המופע. אידיאולוגיות באו וחלפו אבל נדמה לי שמכל הדתות והאידיאולוגיות - אהבת האדם למקום הולדתו היא היחידה שלא הכזיבה ואולי גם לא תכזיב, כי אם לאדם יש "דת", מקום קדוש, שֵם, זהות, שייכות, שורשים, "אידיאולוגיה", אמונה, תפילה, אהבה – שמם בשבילי הוא שם המקום הזה. חיינו דומים לאותו סיפור של אנדרסן על "הַנְס בר-המזל", שעבד שבע שנים וקיבל כשכר מטיל זהב, שהחליפו בסוס (כי היה כבד...) ואת הסוס בפרה, בכבשה, באווז וכו' – עד שחזר הביתה בידיים ריקות – אבל עם כל חליפין טיפשיים אמר את המשפט: "איזה בר-מזל אני". אשרֵי מי שילדותו הורישה לו את ההרגשה הזאת, את משפט-המנטרה הזה, כאילו טבלה אותו, כמו אמו של אכילס, בנהר שעטף אותו בשריון-אהבה בלתי חדיר. וכך אני קורא עם דור שלם של בני-קיבוץ שחוו על בשרם את משבר הקיבוץ, שהשכילו לעשות חליפין טיפשיים למהדרין, שידיהם ריקות, שאין להם פנסיה, שאין להם זהב בבנק - אבל יש להם מטמון זהב בלב: "איזה ברי מזל אנו!"
תְּנִי תּוֹדָה נַפְשִׁי עַל הַזְּכוּת
לִחְיוֹת,
לִהְיוֹת פֹּה צִפּוֹר, פַּרְפָּר, חָגָב מְנַתֵּר בַעֵשֶׂב,
עָלֶה יָרֹק,
לִהְיוֹת זִמְזוּם וְצִיוּץ וְהֶמְיָה,
רִשְׁרוּשׁ וּמִלְמוּל, פִּטְפּוּט וּלְחִישָׁה,
מַשָּׁק וְשִׁיקְשׁוּק וְקִרקוּר וְצִרְצוּר,
גְעִיָּה, פְּעִיָּה, נְעִירָה, צָהֳלָה -גִּרְגּוּרוֹ הַחֲתוּלִי הַזֶּה שֶׁל הָעוֹלָם
וְאַתְּ פְּתַיָּה שֶׁלִי, רוֹעָה כַּפְרִית
שִׁרְקִי נַפְשִׁי,
שִׁרְקִי
וּבְבוֹא הַיוֹם חִזְרִי לִהְיוֹת דּוּמִיָּה.
שְׁתִיקָה כְּהוֹדָיָה.
צוּף הַחַיִּים שֶׁאָגַרְתְּ,
הַמּוֹהַל הַמָּתוֹק,
יַעֲלֶה בַּגִּבְעוֹלִים וּבַגְּזָעִים
לִצְבֹּע אֶת הָעוֹלָם בְּיָרֹק.
לִחְיוֹת,
לִהְיוֹת פֹּה צִפּוֹר, פַּרְפָּר, חָגָב מְנַתֵּר בַעֵשֶׂב,
עָלֶה יָרֹק,
לִהְיוֹת זִמְזוּם וְצִיוּץ וְהֶמְיָה,
רִשְׁרוּשׁ וּמִלְמוּל, פִּטְפּוּט וּלְחִישָׁה,
מַשָּׁק וְשִׁיקְשׁוּק וְקִרקוּר וְצִרְצוּר,
גְעִיָּה, פְּעִיָּה, נְעִירָה, צָהֳלָה -גִּרְגּוּרוֹ הַחֲתוּלִי הַזֶּה שֶׁל הָעוֹלָם
וְאַתְּ פְּתַיָּה שֶׁלִי, רוֹעָה כַּפְרִית
שִׁרְקִי נַפְשִׁי,
שִׁרְקִי
וּבְבוֹא הַיוֹם חִזְרִי לִהְיוֹת דּוּמִיָּה.
שְׁתִיקָה כְּהוֹדָיָה.
צוּף הַחַיִּים שֶׁאָגַרְתְּ,
הַמּוֹהַל הַמָּתוֹק,
יַעֲלֶה בַּגִּבְעוֹלִים וּבַגְּזָעִים
לִצְבֹּע אֶת הָעוֹלָם בְּיָרֹק.
הנגשה לבעלי צרכים מיוחדים
המועצה האזורית מנשה, רואה בנושא ההנגשה לבעלי צרכים מיוחדים, נושא בעל חשיבות רבה. בימים אלו אנו מקימים צוות היגוי לטובת קידום הנושא. צוות ההיגוי ימפה צרכים, יבנה ויפעיל תכנית כלל מועצתית בתחום ההנגשה. בשל חשיבות הנושא, אנו מעוניינים לבנות צוות היגוי הטרוגני ורחב, שיכלול אנשי מקצוע, מתנדבים, ובעלי צרכים מיוחדים, שרוצים ויכולים לתרום מזמנם לטובת קידום נושא חשוב זה.
פניות הערות והארות ניתן להעביר למייל :
המועצה האזורית מנשה, רואה בנושא ההנגשה לבעלי צרכים מיוחדים, נושא בעל חשיבות רבה. בימים אלו אנו מקימים צוות היגוי לטובת קידום הנושא. צוות ההיגוי ימפה צרכים, יבנה ויפעיל תכנית כלל מועצתית בתחום ההנגשה. בשל חשיבות הנושא, אנו מעוניינים לבנות צוות היגוי הטרוגני ורחב, שיכלול אנשי מקצוע, מתנדבים, ובעלי צרכים מיוחדים, שרוצים ויכולים לתרום מזמנם לטובת קידום נושא חשוב זה.
פניות הערות והארות ניתן להעביר למייל :
lilachb@menashe.co.il
בברכה, לילך בנימין, עו"ס קהילתית, המחלקה לשירותים חברתיים, מ.א. מנשה
פותחים שבת
לפני שבוע דרש אדם זרטל את פרשת "משפטים". פרשה זו, אמר, הינה למעשה הרחבה של עשרת הדברות ומהווה את ספר החוקים הראשון של עם ישראל הנקרא ספר הברית.
ספר הברית הוא גדול ומקיף, אדם בחר לדבר על פרק החגים שבו, המפרט מהם החגים החשובים ביותר וכיצד יש לחגוג אותם: "שלוש רֶגָלִים תחוג לי בשנה: את חג המצות תשמור שבעת ימים... וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה... וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה..." השם של החגים כאן הוא הדֶרֶג המקורי, החקלאי של החג לפני שקיבל גוון דתי: חג המצות (פסח), חג הקציר (שבועות) וחג האסיף (סוכות).
אדם התעכב על המילה "רֶגָלִים". במילה רֶגֶל היו רגילים להשתמש במשמעות של "פעם", וזה מלשון פרשת בלעם והאתון (המופיע בס' במדבר) כתוב שם: "ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלוש רגלים" (רגל = פעם).
ולכן פירשו את הפסוקים בפרשתנו: "שלוש רגלים (פעמים) תחוג לי בשנה..."
בהמשך הציווי כיצד לחגוג כתוב: "שלוש פעמים בשנה יֵרָאֶה כל זכורך אל פני ה" – כלומר לא נצטוו לראות את ה' אלא נצטוו לְהֵרָאוֹת בפני ה'.
בנקודה זו הביא בפנינו אדם את החידוש שהוא מציע:
לפני מספר שנים, במהלך סקר נמצאו חמישה מתחמים גדולים שצורתם כף רגל אנושית. הוא הראה לנו תמונות יפות ומשכנעות (צילומי אוויר) של המתחמים הללו.
אמר שזו הייתה הפתעה מאד גדולה למצוא את הרגליים האלה, וסיפר שבמתחמים ההם ישבו אלפי אנשים והסתכלו על הטקסים. (הזמן הוא מראשית ההתנחלות הישראלית).
נמצאו לטיעון זה סימוכין מאד חזקים בתנ"ך, שהחשוב מביניהם מופיע בישעיהו: "כה אמר ה', השמים כיסאי והארץ הדום רגלי, אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי". כלומר, אני יושב בשמים ומניח את כפות רגלי, שם תבנו לי את בית המקדש. בפעם הראשונה אנו מבינים למה בונים מקדשים במקומות מסוימים. (כי שם מאמינים שהאל הניח את רגליו). וזה מופיע במקומות נוספים בתנ"ך כולל בסופה של הפרשה שלנו כשמשה עולה להר סיני.
זה למעשה פותר לנו את הבעיה של הֲרֶגָלִים בפרשה. היות ולא עמדה קודם לכן לרשותם של הפרשנים הריאליה הזאת של מתחמי הרגליים, הם לא הגיעו למסקנה זו. היום, ניתן לבאר את המושג "רֶגָלִים" במובן חגים. "שלוש רגלים תחוג לי בשנה" לא 3 פעמים, אלא 3 חגים תחוג לי.
אם כן התקבולת בין חג לרֶגֶל הם הגִלְגָלים - מתחמי הכינוס והמשפט שצורת רגל להם, בהם מתכנס העם, וכל מה שקורה בישראל עד ירושלים קורה שם, בגלגלים.
כשעולים לרגל עולים אל הרגל. את החגים חגגו במתחמי הרגליים הללו, והם האתרים הקדומים שאליהם עלה העם.
לסיכום אמר: "מכאן אני מציע שהשם רֶגֶל במובן חג – הוא המובן החשוב של המילה רֶגֶל בפרשת משפטים שבספר שמות". תודה! לאדם על דבריו רבי העניין ומעוררי ההשראה.
השבוע, עקב הערב "תהילים על הדשא הגדול" לא תתקיים קבלת שבת. ענה.
הודעות ושונות
מזל טוב
לנילי ואבנר ארבל
להולדת הנכד
בנם של כנרת ואיתמר
אח לנופר בת ה-3
ברכות לרחל אשבל להולדת הנין
ולכל המשפחה הרחבה
לנילי ואבנר ארבל
להולדת הנכד
בנם של כנרת ואיתמר
אח לנופר בת ה-3
ברכות לרחל אשבל להולדת הנין
ולכל המשפחה הרחבה
הודעה ממחסן הבגדים
לחברים שלום,
כפי שדווח בעלון המשק האחרון החלטנו שלא להעלות את מחיר הכביסה לחברים, אלא ניתן לכל אחד אפשרות לבחור האם הוא מעוניין בשירותי הגיהוץ. מתאריך 1.2.14 אנחנו מתחילים לגבות כסף עבור הגיהוץ.
מחירון גיהוץ:
חולצות ומכנסיים – 2.5 ₪ לפריט
מצעים + מפות – 1 ₪ לפריט
ציפית לכרית – 0.5 ₪ לפריט
בנוסף, שמיכות / שקי שינה ושטיחים יחויבו במשקל כפול.
איך יתבצע החיוב?
זורקים את הכביסה כרגיל וכל חבר ימסור לנו במה הוא מעוניין בשירותיי הגיהוץ. אנחנו נכין רשימה מסודרת ונשתדל לשרת כל אחד על הצד הטוב ביותר! מקוות שבמשך הזמן עם כל השינויים והמעברים נתייעל
ונמשיך להפעיל את הענף לשירותכם!
צוות ענף הבגד
לחברים שלום,
כפי שדווח בעלון המשק האחרון החלטנו שלא להעלות את מחיר הכביסה לחברים, אלא ניתן לכל אחד אפשרות לבחור האם הוא מעוניין בשירותי הגיהוץ. מתאריך 1.2.14 אנחנו מתחילים לגבות כסף עבור הגיהוץ.
מחירון גיהוץ:
חולצות ומכנסיים – 2.5 ₪ לפריט
מצעים + מפות – 1 ₪ לפריט
ציפית לכרית – 0.5 ₪ לפריט
בנוסף, שמיכות / שקי שינה ושטיחים יחויבו במשקל כפול.
איך יתבצע החיוב?
זורקים את הכביסה כרגיל וכל חבר ימסור לנו במה הוא מעוניין בשירותיי הגיהוץ. אנחנו נכין רשימה מסודרת ונשתדל לשרת כל אחד על הצד הטוב ביותר! מקוות שבמשך הזמן עם כל השינויים והמעברים נתייעל
ונמשיך להפעיל את הענף לשירותכם!
צוות ענף הבגד
יום אופטיקה בעין שמר
יום רביעי, 5.2.14, בין השעות 19:00-16:30 במועדון לחבר
בדיקות ראייה וכל שירותי האופטיקה ע"י אופטומטריסט מוסמך.
מחירים מיוחדים
שירות שוטף בקיבוץ
ניתן לשלם בכרטיס אשראי, צ'ק או מזומן
כולם מוזמנים
הודעה מועדת בריאות
לחברים שלום,
עקב בעיה בחיוב התרופות בחודש דצמבר לא אוכל לזכות עדיין
עבור הרבעון האחרון
בבקשה חכו שיגיעו החיובים ואזכה בפברואר
בברכה קרן משיח
דיון פתוח בנושא שכונת חממה ג'
חברים שלום,
ביום חמישי, 6.2.14 , בשעה 12:00 יערך דיון פתוח בנושא שכונת חממה ג'
ברשות לתכנון ובניה.
ברשות לתכנון ובניה.
חברים המעוניינים לשמוע ולהשמיע מוזמנים.
הדיון יתקיים בחדר הישיבות במשרדי הנהלת הקיבוץ.
נשמח לראותכם,
עמי גלעד
מהספרייה
פגישה עם הסופר סייד קשוע
ביום ראשון, 9.2.14 בשעה 20:00 פגישה עם הסופר סייד קשוע בספריה האזורית.
כרטיס כניסה 20 ₪.
כל המעוניין-מוזמן
בשבועיים הקרובים יהיו שיבושים בפעילות הספרייה.
בבקשה, צלצלו לפני שאתם באים.
ניתן לפנות אלי בבקשות אישיות בכל זמן
בבקשה, צלצלו לפני שאתם באים.
ניתן לפנות אלי בבקשות אישיות בכל זמן
שלומית תומר
שולמית אלוני
בשבוע האחרון נפטרה שולמית אלוני, בגיל 85. אלוני הייתה פוליטיקאית ישראלית המזוהה עם מחנה השמאל, חברת הכנסת ושרה בממשלות ישראל. החלה את פעילותה במפא"י, הקימה את רצ ולאחר מכן הנהיגה את מרצ. כלת פרס ישראל לשנת תש"ס על תרומה מיוחדת למדינה ולחברה. אלוני פעלה שנים רבות בכנסת למען זכויות נשים, פלסטינים והומוסקסואלים ונחשבת למי שהכניסה לראשונה את זכויות האדם והאזרח לספר החוקים. היא הפכה לאחד הגורמים המזוהים ביותר עם השמאל בכנסת. היא יזמה והעבירה חוקים רבים בכנסת הנוגעים להגנה על מיעוטים שעגנו לראשונה בחוק זכויות האדם. היא נלחמה בכפייה הדתית כשהיא מפגינה נחישות חילונית מצד אחד - וידע רב בעולם היהודי מצד שני. בשנת 1952 נישאה לראובן אלוני, הם עברו להתגורר בכפר שמריהו. לזוג נולדו שלושה ילדים: דרור אלוני, ראש מועצת כפר שמריהו, פרופ' נמרוד אלוני, פרופסור לפילוסופיה של החינוך בסמינר הקיבוצים; ובמאי הקולנוע אודי אלוני. היא התאלמנה לפני 26 שנים. הייתה סבתא לנכדים.
דרושים – מועצה אזורית מנשה
מודעות הדרושים מובאות כאן באופן חלקי, פרטים מלאים ניתן לקבל אצל עידן יגודה.
המשרות מיועדות לגברים ונשים
• קצין ביקור סדיר ביישובי המועצה
היקף משרה: 50%
תיאור התפקיד: מיפוי כלל התלמידים ביישובים שבאחריותו, מניעת נשירה של תלמידים בישובים שבאחריותו, קשר עם תלמידים הנמצאים בסיכון ועם משפחותיהם.
• רכז פרט
היקף משרה: 100%
הגדרת התפקיד: מתן יעוץ פרטני בתחום התעסוקה וקידום תעסוקתי, מתן כלים ומיומנויות לקידום תעסוקתי לפרט, הנחייה או ליווי סדנאות תעסוקתיות, כתובת לגיוס עובדים.
• עובד סוציאלי קהילתי/ תעסוקתי
היקף משרה: 100%
הגדרת התפקיד: מיפוי ואבחון מצב קהילתי-תעסוקתי באזור, הובלת תהליכים בפיתוח כלכלי-קהילתי, בניית פרויקטים של התערבות קהילתית לתעסוקה והוצאתם לפועל.
• רכז יזמות
היקף משרה: 50%
הגדרת התפקיד: ליווי ויעוץ פרטני לעסקים בשלבים שונים, בניית תשתיות סטטוטוריות בישובים לתמיכה ביזמים, מיפוי ואבחון בעלי עסקים קטנים ויזמים בישובים השונים.
• מזכירה – למפעלי גרנות
הגדרות התפקיד: שיווק והפצת מידע של התכנית למשתתפים, ריכוז וביצוע עבודות אדמיניסטרציה ומשרד, אחריות לתחום המנהלה והלוגיסטיקה, כולל עבודה עם ספקים ונותני שירות.
קורות חיים יש לשלוח עד 10.2.14 בשעה 14:00 למייל hagarh@menashe.co.il
דרושה מטפלת
לגן ילדים בכרכור, לתינוקיה ( גילאי 3 חוד' עד שנה + )
בעלת לב רחב , המון אהבה, ניסיון ומוטיבציה למשרה מלאה.
תחילת עבודה מיידית. הגעה באופן עצמאי.
25 שקלים לשעה, תוספת תשלום עבור שעות נוספות והחזר נסיעות
לפרטים - 050-3585595, ניצן גור
מוסף תרבות
הרצאה עם טוביה קורץ
יום חמישי, 6.2.14
בשעה 20:30
במועדון לחבר
מאייר, מצייר ספרי מדע בנושאים ביולוגיה, בוטניקה, זואולוגיה
צייר בולים מהמובילים בארץ בתחומו.
כמו כן, עובד עם הצבא.
הרצאה בליווי מצגת עשירה בדוגמאות רבות של איוריו.
מרצה מבוקש מאוד במכללות ובאוניברסיטאות
אל תחמיצו
מובטחת תוספת של קצפת... (לקפה(