חפש בעלונים קודמים

עלון 11 (2014) (5957) יב אדר ב תשע"ד


נשמח לראותכם, צוות החג:
חגית סער, ליטל מורג, שלי יגודה, שני בראון ויפעת אפל

נשמח לראותכם, צוות החג:
חגית סער, ליטל מורג, שלי יגודה, שני בראון ויפעת אפל
דברים שרואים מכאן לא רואים משם
מזווית ראייה ישראלית- נראה לפעמים שאצל האמריקאים פורים כל השנה. חברים שחיו או טיילו בארה"ב מספרים על התרבות האמריקאית שעבור ישראלים בהחלט נראית משעשעת // עינת תומר

אמיתי ששון למד ושחק כדורעף חמש שנים
 באוניברסיטה באינדיאנה בארה"ב
זה רק ספורט: בארה״ב שיחקתי כדורעף במכללות. בארץ, ספורט קשור בלחץ להשיג ניצחונות. כשקבוצה מנצחת כולם מעודדים אבל כשקבוצה מפסידה אין לה אח ורע. בארה״ב ספורט זה קטע של תרבות ובילוי והצלחה נמדדת ברמת האושר שהקבוצה מצליחה להעניק לקהילה שלה. כשרק התחלתי את דרכי במכללה, אני זוכר שהיה לנו משחק ביתי ובמערכה השנייה שחקנו גרוע מאוד והקבוצה הנגדית הובילה עלינו בהפרש אדיר. אני זוכר שהסתכלתי על הקהל והקהל היה מבסוט וכולם היו שמחים. תהיתי לפשר התנהגותם, ואז הסבירו לי שבשבילם הדבר החשוב הוא הבילוי והכיף שבמשחק והכדורעף הוא שולי. בהתחלה זה נראה לי נורא מוזר אבל היום אני מבין שיש מה ללמוד מהאמריקאים בקטע הזה. גם הדרך חשובה...

נימוסים: האמריקאים מנומסים להפליא. הם נוהגים להיות ג'נטלמנים ולהחזיק את הדלת ליוצאים. כשחזרתי לארץ פתאום מצאתי את עצמי עומד שעות ומחזיק לאנשים את הדלת מתוך הרגל. אף אחד לא הבין מה אני עושה...

הלקוח תמיד צודק: בסופר, בבנק, בכל מקום, כל לקוח זכאי לשירות ולא סתם נודניק כפי שנותנים לך להרגיש, לפעמים, בארץ. נותני השירות מתייחסים בכבוד ובנימוס והסיסמה: ״הלקוח תמיד צודק״, היא לא סתם סיסמה אלא אתה ממש מרגיש את הפוקוס של כל ארגון לתת לך שירות באיכות גבוהה מאוד. זה הדבר שהכי בולט לכל מי שחוזר לארץ אחרי שהוא בילה תקופה בארה״ב כשפתאום בילוי ברמי לוי, בכביש או בבנק הופך להיות סיוט לא יתואר.

פקקים: באזור שגרתי לא היו פקקי תנועה. ואם היה פקק לעתים רחוקות, כולם עמדו בשקט. אף אחד לא ניסה לעקוף. אפילו שיש נתיב פנוי אנשים היו עומדים ומחכים. ממש מוזר כשאתה בא מהארץ...

הזכות להחזיק נשק: בארה"ב לכל אחד יש נשק בבית, צריך מאוד להיזהר... מבחינתם הזכות להחזיק נשק היא זכות בסיסית... לא פלא שיש מקרי ירי המוניים בארה״ב...

מוסריות: ב"חגורת התנ״ך"( Bible Belt) האמריקאים מבולבלים מאוד מבחינה מוסרית. או שהם הולכים לכנסיה או שהם משתכרים, אין מצב ביניים.

עם כל ההבדלים התרבותיים, עדיין אין כמו הארץ שלנו...פה בחרתי לחיות בסופו של דבר...

-         - אמריקן פאי - יגאל ישראליAmerican Pei
השנה היא 1969. המקום: מרלינד ליד וושינגטון DC.
באמריקה הארי קרישנה פופולארי יותר מישו, מוחמד ומשה ביחד. אף אחד לא צריך את פורים כדי להתחפש להיפי. פרחים בראש, שמלות וחולצות בהדפסי בטיק פסיכודליים, מכנסי פיל מתרחבים, תליון של סמל השלום העולמי, משקפי ג'ון לנון – הם שיא האופנה.
 Make Love Not War  היא הסיסמא המובילה באותן שנים, כשארה"ב  שולחת את צעיריה להיהרג בג'ונגלים של ווייטנאם, ואלה שמצליחים להתחמק מגיוס, בין שחטה לשחטה, לא מפסיקים לעשות אהבה.
אף אחד לא צורך אלכוהול כדי להמריא.  "גידולי שדה"  מסוגים מגוונים גדלים בחצר הקדמית והאחורית של אמריקה – ממלאים את האוויר בריח מתקתק, נושאים את כל המעוניין למסע בין כוכבים עם לוסי, היהלומים וכל השאר. 
אני כבר שנה בארה"ב. הגעתי מיפעת שבעמק יזרעאל. גידולי שדה היו הענף שלי בקיבוץ: כל בוקר נשמתי עמוק את ריח האספסת, התירס והכותנה. את המילה "פסטיבל" הכרתי בזכות פסטיבל הזמר והפזמון ופסטיבל המחולות בדליה.
הייתי שליח נוער וסטודנטים מטעם התנועה ושילבתי עם לימודי קולנוע וטלוויזיה. שגריר ישראל בוושינגטון היה אחד שקראו לו רבין. יצחק רבין. בבית הלבן התגורר ריצ'רד ניקסון ובמטבחה בתל אביב הקדיחה רוה"מ גולדה מאיר תבשילים של יוהרה ישראלית  שלאחר מלחמת ששת הימים, מתובלים בחרדות גלותיות.
טוקסידו ועניבת פרפר:                                                                                                          
ואז יום אחד מגיעה ההזמנה. יחד עם כל הקהילה הישראלית בוושינגטון גם אני מוזמן לקבלת פנים במדשאה הדרומית של הבית הלבן לרגל ביקורה של ראש ממשלת ישראל. ההתרגשות הראשונה עוברת, אני קורא שוב את ההזמנה כדי לוודא שאכן היא מיועדת אלי ומגלה לחרדתי שאני נדרש להגיע עם חליפה, ז'קט, עניבה ומכנסים תואמים. התאריך לא בדיוק תואם – אבל מחסן פורים  של הקיבוץ לא בהישג יד. בלית ברירה רכשתי את "התחפושת" בחנות הקרובה וביום ובשעה המיועדים התייצבתי חגיגי בבית הלבן. הזיכרון היחיד השמור איתי עד היום הוא תחושת המחנק בתוך הטוקסידו ועניבת הפרפר. לאחר שעות של סבל, חזרתי הביתה, פשטתי את החליפה, מניח לתומי שלעולם לא אמצא לה שימוש. יתברר שלחיים יש תכניות אחרות בשבילי ואקדח המופיע במערכה הראשונה – עוד ידבר במערכה האחרונה.
בסן פרנסיסקו על המים:                                                                                                     
 אני במזרח וליבי במערב – כמו כל ישראלי מצוי חלמתי על טיול מחוף לחוף. החלום עמד להתגשם בעזרת מכונית ביוויק  אדומה עם גג נפתח.                                                       
 בבוקר צח יצאנו, חברתי ואני, לחצות את אמריקה לרוחבה. כמאמר שירם של סיימון וגרפנקל I've gone to look for America "". לאחר מספר ימי נהיגה הגענו לסן פרנסיסקו. חברתי הציעה שנקפוץ לבקר ידידה מתקופת הלימודים וכך עשינו. לשמחתנו גילינו שהיא מתגוררת בבית סירה על המים וכמנהג הימים  כדי לחמם את האווירה "בדקנו" כמה חומרי גלם שבאותו רגע מקורם לא היה ידוע לי, אך צפוי היה להתגלות תוך זמן קצר.  כטוב לבנו וראשנו בשחטה, המארחת הציעה לי להצטרף לטיסה במטוס קל מעל מימי מפרץ סן פרנסיסקו. הצעה שלא יכולתי לסרב לה.  בקצה מסלול ההמראה קיבל את פניי הטייס. טיפוס מקומי בעל מראה רגיל לאותם ימים: מזוקן  עם שיער ארוך, לבוש כמיטב האופנה ההיפית וכולו חיוכים ונועם. הטיסה ארכה כשעה והייתה חוויה מרוממת ביותר ממובן אחד. בסופה נחתנו בשלום וחזרנו לבית הסירה שעל המים. בעודי מחלק עם חברתי את רשמי, העירה המארחת את תשומת לבנו, שהטייס היה לא אחר מספק וסוחר המריחואנה  הגדול ביותר בחוף המערבי, המייבא את החומר מרחבי מקסיקו לשמחת ליבם של  הצרכנים המקומיים.
האגם ליד וודסטוק:                                                                                                             
כזכור, השנים הן השנים של תנועת ההתנגדות למעורבות ארה"ב בווייטנאם.                                
בסוף אוגוסט 1969 מתחילים להתפשט ברחבי המדינה והעולם כולו הדי הגיטרות והשירים של פסטיבל וודסטוק. כולם מדברים ומספרים על האירוע ההיסטורי.                                                  
 כחודש מאוחר יותר, אני מקבל הזמנה לחתונה של חברי ג'ף שהיה מתנדב ביפעת וביקש שאגיע להיות אחד מארבעת השושבינים שלו. יומיים לפני התאריך המיועד יצאתי לדרך ולאחר נהיגה של 8 שעות הגעתי לאזור העיירה בית אל באפ-סטייט ניו יורק.                                                                                                   
 חברי ג'ף, החתן המיועד, בדק אם אני ערוך למלא את התפקיד והאם החליפה שהבאתי אכן הולמת את גודל המעמד.                                                                                                            
בגאווה לא מוסתרת הצגתי את "תחפושת המדשאה הדרומית" והוא אישר שאם זה היה מספיק טוב לניקסון וגולדה זה מספיק טוב גם בשבילו. ביום החתונה, עטיתי עלי את החליפה, ובשאריות האוויר לנשימה שנותרו באפי צעדתי קוממיות עם כל המוזמנים לטקס שעמד להתקיים באחוזת בית הוריו של ג'ף שלשפת אגם קטן. רק אז התברר לי שפסטיבל וודסטוק התקיים לא הרחק מהמקום בו חגגנו אנחנו. באוויר עדיין עמדה עננת הריח המתקתק שאי אפשר לטעות במקורה.                                                                                                                       
 אחרי החופה זרמנו כולנו, באווירת וודסטוק, לעבר האגם וכל המשתתפים, הורים, דודים ודודות, חברים וחברות  פשטנו את מחלצותינו וקפצנו למימי האגם ערומים כביום היוולדנו, חוגגים את ברית הנישואים של ג'ף וכלתו.
* *
6 שנים שהיתי בארה"ב, סופג את התקופה, שותף ומלווה אירועים גדולים וחשובים בתולדות המדינה. החליפה כבר מזמן איננה. את זקן ההיפי גילחתי וגם שחטות אינן חלק משגרת יומי מאז ניתוח המעקפים. אבל זיכרונות אמריקה ממשיכים ללוות אותי גם היום.
יגאל ישראלי
טיול מחוף לחוף - עינת תומר

כשהשתחררתי מהצבא טסתי לארה"ב לטיול מהחוף המערבי לחוף המזרחי, כשבדרך עברתי ב-14 מדינות, הטיול ארך כחודש. במהלך הטיול נחשפתי לתרבות שונה ממנה באתי. אמנם הייתי רק בת 20 אך אני זוכרת שבהחלט הייתי ב"הלם תרבותי". הסדר, הנימוסים, הרשמיות, היו דברים שהיו זרים לי. מספר דוגמאות להמחשה:

עניבה: כל נותני השירות ענדו עניבה. אני זוכרת שנכנסתי למכולת שכונתית והקופאי ענד עניבה, כל כך התרגשתי מכך שהרגשתי צורך להחמיא לו "יש לך עניבה יפה". בארץ חוץ מאשר בחתונות אני לא זוכרת היכן ראיתי עניבות.

חוק זה חוק 1: באחת הפעמים הלכתי לרקוד בדיסקוטק עם חברים. כמובן ששם חוק זה חוק וכשהחוק אוסר על עישון במקום ציבורי אז אף אחד לא מעז לעשן. באותו מקום בחור מקומי הצית סגריה. הסתכלתי עליו מופתעת, הוא ניגש אלי ושאל אם הסיגריה מפריעה לי. אמרתי שכן, הוא התנצל ומיד כיבה אותה. אני לא רוצה לחשוב איך סיטואציה כזאת הייתה מסתיימת בארץ...

חוק זה חוק 2: באחד הימים חציתי את הכביש במעבר חצייה ולפתע הגיח רכב ונסע בלי לתת זכות קדימה. לפתע הוא נעצר, על מעבר החצייה, הנהג הוציא את ראשו מחלון הרכב והתנצל על כך שלא נתן לי זכות קדימה!!!

שוויון בין המינים: הפתיע אותי לטובה לראות נשים שעובדות בתפקידים שנחשבים גבריים כמו: נהגות אוטובוס וגברים בתפקידים שנחשבים נשיים כמו: קופאים בסופרמרקט, זה היה שם דבר מקובל, לא משהו מיוחד.

מקדונלדס: וכמובן... שכל 200 מטרים בערך יש סניף של מקדונלדס, גם בעיירות שכוחות אל, בסוף העולם, היה סניף של מקדונלדס!

אמנם הייתי רק חודש בארה"ב אך כשחזרתי לארץ לקח לי חודש שלם להבין שפה החוקים הם בגדר המלצה בלבד ושלבוש רשמי הוא ג'ינס וסנדלים.

תזכורת: זמני ארוחות בחדר האוכל בחג פורים
ביום שישי, 14.3.14 ארוחת צהריים "על האש" תוגש בין 12:30-11:30                                   
ברחבת חדר האוכל
בערב – אין ארוחת ערב,    
 עקב מסיבת פורים שתתקיים בחדר האוכל.
חג שמח, צוות המטבח
הודעות ושונות
השבוע, עקב נשף הפורים בקיבוץ, לא תתקיים קבלת שבת.
חג פורים שמח!       ענה.

ישיבה פתוחה של ועדת צעירים
ביום רביעי, 26.3.14 מתכנסת ועדת צעירים בחדר ישיבות במשרדי הנהלת הקהילה.
אחד מהסעיפים בסדר היום, יעסוק במעברי דירות של צעירים, בהקשר לביצוע החלטת הקיבוץ בנושא שיוך דירות. בעקבות פניות של הורים, יהיה הדיון בסעיף זה פתוח, והורים המעוניינים לבוא להשמיע ולשמוע מוזמנים בשעה 20:30.
להתראות, ועדת צעירים
חלוקת עיתונים 
בימי שישי וערבי חג העיתונים מגיעים מאוחר ומוכנים לחלוקה מהשעה 8:00 ולא לפני כן. תודה, מיכה שורץ
ילדי עין שמר מופיעים
   בחגיגות העצמאות של המועצה!!!             
השנה, כמו שנה שעברה, אני מביים את חגיגות העצמאות של המועצה. אני מאוד מעונין לשלב ילדים, מהבוגרים של גן אורן ומכתות א' ו- ב' במופע בקטע קטן ומאוד פשוט. אם ההורים ממילא באים לחגיגות ומוכנים לשתף פעולה, אנא פנו אליי בהקדם.                                                       
כדי שלא תהיינה הפתעות, אני כותב מה זה אומר מבחינתכם:                                                        
 2 חזרות שתתקיימנה במרכז הצעיר בשעה 16:00 – תאריכים בהמשך                                                 חזרה גנראלית ביום לפני יום הזיכרון בשעה 16:00 על הבמה בגוונים.                                         
 הופעה ביום העצמאות בשעה 21:00.                                                                                          
ההופעה תהיה משולבת עם מקהלת "צלילי מנשה" תצולם בשתי מצלמות 
                            (ותשולב ביומן עין שמר)                                                    
תודה, חיים חננאל 053-3750911

מפגש לפנסיונרים
ביום שישי הקרוב,  14.3.14 בשעה 10:00 במשרדי ההנהלה
מפגש להסבר התקנון השלישי:
הבטחת זכויות החברים וחלוקת נכסים
מה מקבלים? מי מקבל?
כמה מקבלים? מתי מקבלים? ומה נותנים... כל זאת ועוד –
ב"תקנון מדרג השימושים"
מובטח: הסבר מקיף, מצגת מאירת עיניים.
להתראות, צוות היגוי ואוריין גנדלמן
א.ש. הפקות  יחזרו לפעילות בחודש אפריל                    
הודעות  יפורסמו 
        להתראות במועדון לחבר

חבילת פרימיום - הוט
לאחר שנפתחה לנו החבילה החדשה, ישנם חברים שמעוניינים גם בערוצים נוספים.
במידה ואתם רוצים את אחד הערוצים שנמצאים בחבילת הפרמיום,
מחירו של ערוץ בודד יקר, אך מחיר כל החבילה עולה רק 30 ש"ח כולל מע"מ. 
כלומר, במחיר של שני ערוצים אפשר לקבל את כל החבילה. 
עושים את זה כך: מתקשרים 1800-106-106  אומרים שאתם מעין שמר ומבקשים לפתוח את חבילת הפרמיום. חברת "הוט" פתחה  למשך שבוע מ- 11.3.14 עד ה- 17.3.14 הרבה ערוצי פרימיום (ערוצים שלא בחבילה שלנו) כדי שתוכלו להתרשם.
צפייה מהנה יגאל כץ

       מוסף תרבות        
                                         יצירה מקומית עם צילה ליס                                                                                        
לפני כשבוע וחצי, נפגשנו במועדון לחבר עם צילה ליס, במסגרת ערבי היצירה המקומית ובעקבות תערוכת היחיד שלה "עד קו האופק", בגלריה "טובה אוסמן" בתל-אביב.                 
 בעזרת שקופיות, הציגה בפנינו צילה קשת רחבה של עבודות (מתוך העושר הרב המצוי ברשותה), מהן עולים ומתבהרים שלושה מוטיבים מרכזיים – הראש, האיש והדרך.                                                     
צילה תִבלה את הרצאתה בסיפורים מילדותה בגן עלית, בחברת הילדים ובבית הוריה, אשר לימדו אותנו, הצופים-המקשיבים - כמה עמוק נטוע עולם היצירה בחייה.                                      
על יצירתה נכתב בין השאר, בדף המלווה את התערוכה: "...ליס ממשיכה לגולל סיפור שהיא מספרת זה שנים רבות. במרכז הסיפור עומדת דמות אנונימית, בעלת תווים אנושיים אך סכמתיים... דמותו של האיש אוצרת בתוכה כוח לעקשנות, אך זועקת את בדידותה. זהו אב טיפוס של היחיד בחברה המורכבת מבודדים רבים...                                                               
בשפה נקייה, מדויקת וקרה, מביעה ליס עולם פנימי רגיש ומופנם, בעל ניואנסים עדינים. החוקים הנוקשים והמוקפדים משמשים כלי להעברת מסרים הנוגעים ללב ליבו של עולם הרגש – מסרים שגובשו לסמלים היוצרים מעין מיתולוגיה אישית... ההכרה בערך העבודה, ההכרח שביצירה, עומדים בבסיס אמנותה של היוצרת הייחודית הזו".                                                               
רבים באו להיפגש עם צילה ועבודותיה, ואנחנו מודים לה על הפתיחות והנדיבות בהן הציגה בפנינו מעט מעולמה הפנימי.
עבודות מיוחדות נוספות של צילה אפשר לראות ולחוות השבוע במסגרת התערוכה שנפתחה בשבת, בסטודיו החדש של עתר גבע.
תמי צמח, ענת גרוסמן ו-עדה גבע
פורים במבואות עירון – שינוי המועד                                              
בשל מזג האוויר הסוער ביום חמישי השתנה מועד חגיגת פורים במבואות עירון:                       
פורים "ימי הביניים" במבואות עירון                                                                                    
יתקיים ביום שבת, 15.3.14 בין השעות 17:30-19:30
 מתנפחים, תחפושות, כיבוד ופרסים כמיטב 
המסורת
 כולכם מוזמניםהכניסה חינם
פירוק פורים
ביום שבת, 15.3.14 בשעה 14:00
נפגשים בחדר האוכל
לפירוק פורים,
בואו לעזור לנו כדי שנסיים מהר

תודה מראש,  
צוות פורים