עלון 31 (2014) (5977) ה אב תשע"ד

הצעיראידה ה- 41

יום שני 4.8.14

·         10:00 אצטדיון: תחרויות אתלטיקה

·         13:30 כדורגל קבוצתי

יום שלישי 5.8.14

·         10:00 אולם ספורט: הדיפת כדור כוח, קפיצה לגובה

·         13:30 כדורסל קבוצתי

יום רביעי 6.8.14

·         10:00 בריכה: תחרויות שחייה וטריאתלון-

·         בריכת השחייה תהיה סגורה למתרחצים  בשעות 9:00 – 13:00

·         13:30 כדורשת קבוצתי

יום חמישי 7.8.14

·         10:00 מרוץ אופניים:  הכביש מהחממה ועד מכון החליבה יהיה סגור (יהיו חסימות – אנא סעו בזהירות)

·         17:00 טקס סיום הצעיריאדה במגרש הספורט ובבריכה  (הבריכה תהיה סגורה למתרחצים בשעות 18:00 – 19:00)

התחרויות הינן לילדי חברת הילדים בלבד

אך נשמח לקהל מעודד!!!

בהצלחה לכולם, צוותי המרכזים

יוגב מור

ביום רביעי נפצע יוגב מור בחאן יונס.                                                                          

הוא נותח ונמסר כי יצא מכלל סכנה.

אנו שולחים לו מכאן ברכת החלמה,                                                                         

ולמרתה ואמנון וכל המשפחה                                                                              

הנמצאת לצידו חיבוק חם מכל בית עין שמר.

בשלב זה מבקשים להימנע מביקורים.

בתקווה לבשורות טובות

מסרה: רקפת זהר

הודעות ושונות

מזל טוב
לחנה ויצחק דנון
להולדת הנין הראשון – אלון
נכדם של רונית ודני טמרמן
ובנם של שירה ונחום
ברכות לכל המשפחה!!!

תודה גדולה לצוות החצר הישנה
שאירח את דיירי בית דורות במוזיאון.

תודה על קבלת הפנים החמה, ולאמיר תומר על ההרצאה המעניינת.

כולנו נהנינו מאוד והדיירים שמחו להיזכר איך היה פעם.

תודה ליהודית גרוסברג ,מרלן אלבז, הדס מור, מיכאל אבנר ומירי אדליסט

שעזרו לנו בניוד הדיירים

תודה תודה,  קרן משיח

דרושים עובדי ייצור  למפעל הזרקת פלסטיק שממוקם במענית דרושים עובדי ייצור ( עבודה מועדפת)  המפעל עובד 6 ימים בשבוע (יום שישי עד 12:00), 3 משמרות .                                                 עדיפות להגעה עצמית. לפרטים לגבי המשרה ניתן לפנות לצביקה 057-734-0006

קול קורא להתנדבות ותרומה 
ביה"ס גוונים פותח שעריו בתודה ובהערכה לאזרחים ותיקים הנכונים לתרום מזמנם למען התלמידים:

-           חונכות אישית לתלמידים מתקשים

-           סיוע במטבח הלימודי

-           סיוע מנהלי

[בהתאם לרצון, לנטיות הלב וליכולת]

נכונים לתרום? – התקשרו:

-           054-4278449 – זהר בן שימול (רכזת פדגוגית וסגנית המנהל)

-           04-6177340 – חני כהן (מזכירת ביה"ס)

רגע של שלווה בתוך המהומה // עינת תומר

מירי גרוסברג מספרת על התרומה האישית שלה למצב הבלתי אפשרי בדרום

לפני שבוע נודע לי מחברה, שמתארגנת קבוצת מטפלים אלטרנטיביים מתנדבים לנסיעה לעוטף עזה לטפל באנשי הישובים והחיילים הרבים. כמובן שהתנדבתי מיד.  בשבת האחרונה, כשהגעתי למגרש החנייה שמחתי לפגוש את מירב חופי ועוד מטפלים עמוסי שולחנות טיפולים וציוד מתאים. מסתבר שמאחורי היוזמה הזאת ישנה חבורה של מטפלים שכבר עשו פעילויות דומות בהזדמנויות שונות בעבר. האפשרות לביצוע הייתה מארגון רוטרי שהעמיד לרשותנו אוטובוס, שהתמלא במשך הדרך ב-45 מטפלים. ההתרגשות הייתה רבה.  

כשהגענו לאזור, פגשנו את המשטרה הצבאית שלא אפשרה כניסה של רכבים, רק באישור מיוחד של המועצות האזוריות אשכול והבשור נפתחה האפשרות בפנינו.

חולקנו לקיבוצים בלבד, בכל קיבוץ ירדו 4-2 מטפלים ל-20 קיבוצים בעוטף עזה וניגשו למקומות ממוגנים בלבד, כמו גני ילדים או מקלטים. אני ביקשתי לטפל בחיילי מילואים בקיבוץ עין השלושה, מירב חופי הוצבה בכיסופים.

פגשתי את המילואימניקים בגן ילדים ממוגן. הניגודים בין גן ילדים שמח, מעוטר בציורים על הקירות לבין חיילים שרועים על מזרונים צבאיים, ממשיכים את הלילה מאמש הוא מראה אבסורדי שלצערנו זו המציאות שלנו כרגע.

בתוך כל המראה הלא הגיוני הזה, "פתחתי שולחן" והנחתי דף וביקשתי מכל אחד שרוצה טיפול שירשום את שמו ובמהלך הטיפול בכל אחד מהם, קישרתי בין השם לבין המטופל.

כשסיפרתי שאני מקיבוץ עין שמר אמרו שיש לנו כאן אחד מעין שמר, זהו איתן זמיר (הבן של רחל זמיר) זו הייתה שמחה גדולה לפגוש אותו.

מה שבעצם קרה לי זה שתוך כדי הטיפול בחיילים אחד אחרי השני גם נפתחו קצת הלבבות ויכולתי לשמוע שלכל אחד יש בבית אישה וילדים וההתרשמות הזאת לא עוזבת אותי מאז. טיפלתי במשך שלוש שעות בעשרה חיילי מילואים. כל אחד קיבל את ההתייחסות שהתאימה לו באותו זמן. 

למזלנו בשבת האחרונה הייתה הפוגה מהאש ולא היו התרעות צבע אדום ויכולתי להעניק להם את הטיפול שלשמו באתי. הייתה תחושה שהחיילים היו שקטים במיוחד ומכונסים בעצמם.

הקצין שלהם ששמר עליהם כל הזמן היה אחרון המטופלים ואפשר היה לקלוט את האחריות המוטלת עליו. היה לו אופי מיוחד במינו, הוא שמר על החיילים שלו כמו אמא דוגרת, באיפוק אך בדאגה. יצאתי משם מרוגשת.                                                                                                                                  הכניסות לקיבוצים והקיבוצים עצמם טובלים בירק והם כ"כ יפים וריקים, רק חברי קיבוץ מעטים נשארו בכל קיבוץ. זה זועק לתפילה האישית שלי שהמצב ישתפר ונראה את השלום בקצה המנהרה.

פתחנו שולחן – פתחנו את הלב

ביום שני האחרון התארחו ילדים ומדריכים מהדרום במבואות עירון. את ארוחת הערב הם אכלו בחדר האוכל שלנו, במאכלים שהכינו באהבה רבה חברי הקיבוץ.

שעתה היפה ביותר של קהילת עין שמר! אירוח ילדי השמו"צ מהדרום. ארוחת ערב על טהרת הבישולים של חברי הקיבוץ. כל כך מרגש לראות את ילדי המרכז הבוגר והנעורים נרתמים לעזור. מסתבר שברגע האמת, כשהכל בוער במרחק ולא ברור מה יילד יום, הקהילה שלנו תמיד יודעת להתגייס למען האחר. היום, עוד יותר מתמיד, אני גאה ביותר להיות חברת קיבוץ עין שמר! תודה מיוחדת ממני ליפעת אפל, מרתה מור וצפי גנדלמן, לילדי המרכז הבוגר והנעורים ולכל החברים שתרמו מטעמים נפלאים! 

 גלי יגודה

לחברי וילדי קיבוץ עין שמר,

רצינו להודות לכם באופן אישי על ארוחת הערב שערכתם לנו אתמול. האירוח שהענקתם לנו בחדר אוכל, של הכנת האוכל והגשתו באופן אישי ע"י חברי וילדי הקיבוץ. כל זה יחד עם היחס אליו זכינו במהלך ימי מחנה "שומרים על הדרום" אינו מובן מאליו, ריגש אותנו מאד וחימם את הלב.

לכן רצינו לפני שנשלח את התודות הרשמיות להודות לכם בנימה אישית

מצוות המחנה, המדריכים והחניכים

בעקבות מאמרו של אורי דן וההבאה לבית הדפוס של עטר        

באחד הגיליונות האחרונים של העיתון "הזמן הירוק" נתקלתי במאמר מאת אורי דן – חבר קיבוץ ניר עוז:  "צועדים לבד לאופק". לא בכל הסכמתי עם הכתוב אך לא מצאתי מקום להגיב. והנה בעלון הפנימי האחרון של עין שמר מצוטט המאמר במלואו ע"י עטר שנפלד וזה עורר אצלי את הדחף לכתוב מספר מלים.

כבר כתבתי פעם שבעברית יש שורש "ידע" שממנו צמחו מלים שונות שלפעמים הפירוש שלהם שונה: ידע, מידע, ידיעה, דעה ועוד.  הבעיה היא שהמשתמשים מחליפים ביניהם בצורה מבולבלת ומבלבלת. אדם מומחה לעניין כל שהוא יכול לכתוב מאמר המתבסס על הידע שלו. ואדם אחר, שניחן בהגיגים פילוסופיים, יכתוב מסה המבטאת את הדעה שלו ולא בהכרח על עובדות מוצקות.

המאמר הנידון בא "להוכיח" שהשינויים שנעשו בקיבוצים (רוב הקיבוצים בארץ) הביאו לשחיתות, להעלמת מידע, למדיניות איפה ואיפה ועוד מרעין בישין. ההוכחות לא התבססו על ידע של הכותב ועל עובדות. אלה הן דעותיו בלבד. לא שאין תופעות שצריך להיאבק בהן ולתקן את הדורש תיקון, אך הרעות עליהן מדבר אורי דן לא נולדו עם השינויים ולהפך: השינויים באו כתוצאה של עיוותים בחברה הקיבוצית במשך עשרות שנים כאשר השמרנות מנעה מאיתנו  להתחדש ולהתאים את הנורמות שלנו לזמנים חדשים ולדרישות חדשות. וזה מזכיר לי!!

לפני כ 30 שנה נכנס לקיבוצים תפקיד חדש: מנהל צריכה. כבר אז מצאו קברניטנו שלא טוב שמרכז המשק ישלוט בכל ההוצאות וההשקעות הקיבוציות ויש להפריד בין ריכוז המשק לבין השליטה בצד הצרכני של הקיבוץ. הטילו עלי את התפקיד לרכז את וועדת הצריכה. קיבלתי זימון ליום עיון שערכה מחלקת החברה בקיבוץ הארצי שנושאו היה - כיצד לנהל את התפקיד כך שהחברים יקבלו את הדרוש להם, תוך שמירה על התקציב הצרכני. הפעילים במחלקת החברה השתדלו להסביר לנו למה חשוב לשמור על השיטות הישנות של "השיתוף והשוויון". חזרתי מיום העיון, אספתי את חברי לוועדה ויחד הגענו למסקנה שעלינו לבדוק מגמות חדשות בקיבוצים שקראו להן "תקציב מאוחד".

והסבר קצר: בתקופה ההיא חבר היה מקבל הודעה מנומסת האומרת לו  - בוא למחסן הבגדים. מגיע לך מעיל חדש. והחבר אומר: יש לי מעיל טוב אך חסרים לי מכנסיים. והתשובה שקיבל:  עכשיו תבוא ותקבל מעיל וכשיגיע תורך תקבל מכנסיים.  שלא לדבר שלחבר היו חסרות נעלים, השייכות לסקטור צרכני אחר בקיבוץ. ונזכרנו באמרה של פילוסוף ידוע שאמר: "החופש החשוב ביותר הנו חופש הבחירה".

החלטנו בוועדה להוציא מכתב סטנדרטי למספר קיבוצים שידענו שהם נוהגים בשיטות צריכה שונות: חלקן שומרות באדיקות על חלוקת מצרכים ואחרות החלו לעבור לתקציב אישי ולחופש הבחירה. השאלון היה קצר ופשוט וכלל מספר שאלות:

•           מהן שיטות החלוקה בקיבוצכם: בחדר באוכל, בכלבו, ובענפי הצריכה האחרים?

•           האם אתם מצליחים לשלוט בתקציבים של מרכזי הצריכה השונים בקיבוץ?

•           בכל בו, למשל, מה יכול החבר לקבל ללא חיוב?

•           האם חברי קיבוצך מרוצים מהשיטה . מה היו רוצים לשנות?

ההחלטה בוועדה, אחרי שקיבלנו תשובות לשאלון, הייתה, כמובן, הפרטת הצריכה. ההחלטה התקבלה אז גם בשיחת הקיבוץ והיא אמרה: כל חבר יקבל תקציב אישי ויוכל לבחור מה לקנות וכיצד  להשתמש בתקציבו האישי. זו הייתה ההתחלה של הפרטה בקיבוצנו.

תשובה אחת זכורה לי היטב עד היום. הייתה זאת תשובתו של קיבוץ ניר עוז – קיבוצו של אורי דן שאיני מכירו ואיני יודע אם היה בעניינים באותה תקופה. ובכן, התשובה:

•           אצלנו הכול חפשי. בחדר האוכל ובכלבו לוקח כל חבר כל מה שבא לו ללא חיוב.

•           בכלבו אתה יכול לקבל סבון, משחת שיניים, סוכר, תה וקפה. זהו!

•           איננו מצליחים לשמור על התקציבים. ההוצאות הצרכנים חורגות בכ 20% ממה שהוקצב.

•           החברים בקיבוץ מאד מרוצים. יש לנו גאוות יחידה בכך שאנו יודעים לשמור על עקרונות.!

והמבין יבין את הקשר!!

אורי שפירא

החלמה מהירה

אופיר סעדה ממאור (27), בנם של ענה ומשה סעדה, אחיין של שלומית תומר ועדה גבע, לוחם מילואים ביחידה מובחרת, צולם רגע לפני שנכנס עם היחידה שלו לרצועה, והתמונה הופיעה בעמוד הראשון של "ידיעות אחרונות". מאז מעטרות פניו את הלוגו של "צוק איתן" בעמודים המסקרים את המבצע. ביום רביעי שעבר נפצע אופיר במהלך הלחימה, וכעת הוא מאושפז במרכז הרפואי שיבא. בני המשפחה מעין שמר וממאור מבקרים אותו באופן קבוע ומוסרים שהוא מתאושש יפה .

בתי את בוכה או צוחקת

מילים: יובב כץ

לחן: דוד קריבושי