הודעות ושונות
מזל טוב
לרותי ויובל בן
מיור
להולדת הנכדות
התאומות
אייבי וקמיל
בנותיהם של
דפנה ויונתן
ברכות כפולות לכל
המשפחה!!!
ברכות לאלמוג שמואל
שמתגייסת
לצה"ל.
שירות קל, מעניין
ונעים
ועדת קשר
ברכות
לדורון לסטון
שהשתחרר מהצבא.
קליטה מהירה
באזרחות
ובהצלחה בחיים
ועדת קשר
נועם הסַפָּר
נועם הסַפָּר יגיע
ביום שני הקרוב12.10.15
הרשמה בלובי חדר
האוכל
תזכורת מהמרפאה
ימי העבודה של מרים
פוקס הם:
א' ב' ג' ה' עד
12:30 ימי ד' ו' עד 10:00.החל מהשבוע קבלת אחות בימי רביעי תהיה עד שעה 10:30.
בבקשה לבוא בהתאם לשעות הפתיחה.תודה צוות המרפאה
ניקוי גגות
עם בוא הגשמים
מומלץ לנקות את
הגגות
שכן גג הבית נוטה
לצבור לכלוך ופסולת עם הזמן, כגון שלכת, ענפים ופסולת המתעופפת ברוחאשר סותמים
בסופו של דבר את המרזבים שנמצאים על הגג.
כתוצאה מכך, מי
הגשמים שיבואו עם תחילת החורף יגלשו מחוץ למרזבאו אפילו יחדרו לתוך שטח הבית.
על כן, רצוי להקדים
תרופה למכה
ולנקות את הגגות
לפני בוא החורף.
מי שמעוניין בניקוי
גגות
מוזמן לפנות למשרד
התשתיות.
העלות 140 ₪.
סיגל יגודה
הנידון: העברת כספי
הגמלאים לבנק להלן הצעה לעידוד העברת כספי הפנסיונרים מהקיבוץ לבנק.נציגי הקיבוץ
יפגשו עם נציגי הבנק ויגבשו תוכנית השקעה אטרקטיבית.חשוב שתהיה צמודה למדד. הדבר
יעודד את החברים למעבר לבנק.מהמעבר יתוגמלוכולם: החברים, הקיבוץ והבנק.עידו ספקטור
מועדון קריאה –-
דחיית המועד
מועדון הקריאה עם
רקפת זהר
לא יתקיים ביום
ראשון 11.10.15
כפי שנכתב במדריך
התרבות של המועצה. על מועד חדש תבוא הודעה
פותחים שבתהשבוע,
"זמר אהבה לסשה" במלאת 20 שנה למותו של אלכסנדר ארגוב.על פרשת
"בראשית" סיגל דקל.------------------------------------------------------------------------------------לפנישבוע
פתחנו את העונה בקבלת שבת חגיגית של חג הסוכות, אדם זרטל דיבר על מגילת קהלת. ספר
קהלת הוא אחד מחמש המגילות, והוא שייך לספרות החכמה הפילוסופית.המגילות נקראות
מגילות כי "גוללים" אותן. קוראים אותן בחגים: שיר השירים - בפסח,רות -
בשבועות, איכה - בתשעה באב, קהלת - בסוכות, ואסתר - בפורים.
ספר קהלת איננו
מְסַפֵּר סִפּוּר, אלא הוא ספר המעלה רעיונות ומחשבות על החיים, רעיונות שפעמים
רבות סותרים זה את זה.
שם הספר נגזר כנראה
מהמילה קהל, הנואם המטיף "מקהיל" את קהלו על מנת לספר לו דברי חכמה.
בפתיחת הספר מיוחס
הכתוב בו לשלמה המלך, אך נראה שהספר נכתב הרבה יותר מאוחר, כנראה שהייחוס ניתן
לַסֵפֶר כדי להגדיל את יוקרתו.
הספר עוסק בתחומים
רבים של החיים ומגיע כל הזמן למסקנות סותרות: 1. החכמה והדעת עדיפות על הסִכלוּת
והטיפשות. אך בהמשך נאמר: "מוסיף דעת מוסיף מכאוב".
2. המוות, אומר קהלת, מוחק את כל
שעשית בחייך, ולכן אין טעם לעשות ולעמול... אבל במקום אחר הוא אומר: "...כי
לבי שמח מכל עמלי...".
3. קהלת מאמין בקיומו של גמול
אלוהי, עם זאת הוא מתאר מקרים רבים של הפרת הצדק האלוהי, כגון חוטא העושה רע
והאלוהים מאריך את ימיו.
אם כן, רואים אנו
שקהלת הוא אמן הסתירות, הוא יוצר זיגזג אינטלקטואלי. הדבר הזה הכעיס מאד את חכמי
בית שני, כי חסר כאן הקו האמוני שאלוהים עומד במרכזו. למעשה קיים פה מאבק של
אלוהים עם עצמו, במידה מסוימת יש כאן ערעור על מקומו של אלוהים בעולם, ולכן הדבר
הזה עורר ויכוח גדול האם להכניס את ספר קהלת לתנ"ך או לא. בתלמוד נכתב שקהלת
עלול להביא לידי כפירה.
מי כתב את קהלת?
כאן אנו מגיעים למדד חשוב: הלשון. ספר קהלת לא כתוב בלשון אחידה, המון מונחים
מתקופת בית ראשון אינם מופיעים בו, לעומת זאת יש בו שפע רב של מונחים חדשים שהם
תרכובת של הארמית, הפרסית, ושל העברית של בית שני.
מגילת קהלת שייכת
לחוגי החכמים שכתבו בתקופת המעבר בין התרבות הפרסית לתרבות היוונית, שבה התפתחה
הפילוסופיה ההלניסטית, ובה הונח היסוד לתרבות העברית של בית שני.
הספר חובר כנראה
בין 350 ל- 400 לפני הספירה, הוא נכתב ע"יקבוצה של אנשים (פילוסופים) ולא
ע"י איש אחד, לכן הסתירות הרבות.
לסיכום, מגילת קהלת
שייכת להיבט יוצא דופן בתרבות היהודית, היבט של קבוצה ייחודית ביהדות של תחילת בית
שני המציג לנו זווית מקורית במובן של תפיסת הצדק. תפיסת עולם של סתירות פנימיותהאומרת
ששום דבר הוא לא חד משמעי ולא חד ממדי, אלא יש להסתכל על העולם במבט רחב ולזהות בו
גם את: "הבל הבלים הכל הבל" וגם את "וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח
האדם במעשיו...".
תודה לאדם זרטל על
דבריו מרחיבי הדעת ורבי העניין.ענה.
.
אבינועם גולן החליט
לוותר על תפקיד סדרן הרכב.
המודעה מפורסמת
שנית והפעם פתוחה לכולם ולא רק לפנסיונרים.
דרוש/ה
סדרנ/ית רכב
דרישות התפקיד:
- זמינות בכל שעות היום
- יחסי אנוש טובים
- אמינות
- יכולת שימוש בטלפון חכם ומחשב
התפקיד כולל:
- אחריות על סידור הרכב
- אחריות על תוכנת הרכב ועל הקשר מול החברה
- קשר עם המוסך והנהלת חשבונות
- סידור רכבים לשטיפה
- ניקיון וסידור חדר מפתחות
- חברות בוועדת רכב
• המעוניינים מוזמנים לפנות לשרית אלימלך
עד ל - 23.10.15
פרסום שלישי
דרוש מנהל/ת ענף
הבגד
התפקיד כולל :
• אחריות וניהול עובדי המכבסה והמחסן
• אחריות על תקציב הענף
• מתן שרות ברמה גבוהה לחברים וללקוחות חיצוניים
• שיווק הענף לגורמי חוץ
דרישות התפקיד :
• ניסיון בניהול
• שירותיות גבוהה
• חריצות
• אמינות ויושרה
• יחסי אנוש טובים
• יוזמה
• שליטה במחשב
• יכולת לנהל תקציב
היקף משרה : 100%
משרה
ניתן לפנות לשרית
אלימלך עד ל- 23.10.15
עידית עזר מסיימת
קדנציה בניהול החינוך ואנו מחפשים מנהל/ת חדש/ה
דרוש/ה מנהל/ת גיל
הרך
הגדרות התפקיד:
• ניהול מערכת החינוך מלידה עד גיל 6
• קידום ופיתוח המערכת בהתאם להחלטות
הקיבוץ
• הכנת תוכנית תקציב שנתית למערכת החינוך,
ולחינוך המיוחד
• ניהול הנהלה פעילה
• אחריות לניהול כוח אדם שכיר ומקומי
• אחריות לקידום הצוותים מבחינה מקצועית
• אחריות על מבני החינוך ותחזוקתם השוטפת
• קשר עם ההורים
• חבר/ה בהנהלה קהילה
• חבר/ה בוועדת בטיחות
מטלות התפקיד:
• הכנת תכניות עבודה שנתיות – חינוכיות,
חברתיות, תקציב
• פיקוח ובקרה על פי דוחות חודשיים
• ליווי הצוותים בגיל הרך
• ישיבות צוותים בנושאים שוטפים
• ישיבות הנהלה פעילה, הנהלה רחבה
• קשרים: בעלי תפקידים בקיבוץ, יועצים
חיצוניים, עובדת סוציאלית, מועצה
אזורית, פסיכולוגים
• גיוס וליווי כוח אדם
• הורי החוץ: הסכמים וגביית תשלומים
• שיווק המערכת
כפיפות- מנהל/ת
קהילה
היקף משרה - מלאה
ניתן לפנות לשרית אלימלך עד ל- 23.10.15
הכדורעף בקיבוץ עין שמר //דורון פלדמן
נכתב ע"י
דורון פלדמן תאריך: 19.04.15
מובא קטע מרתק על
קבוצת הכדורעף הוותיקה של עין שמר מתוך עבודת גמר של סטודנט באוניברסיטת ת"א
"הכדורעף בקיבוץ – הפועל המעפיל / הפועל עין שמר"העבודה הוגשהבמסגרת
הקורס "הקיבוץ", החוג ל"היסטוריה של עם ישראל" וזיכתה את
המחבר דורון פלדמן בציון 90.
הכדורעף בקיבוץ עין
שמר
קבוצת הכדורעףהפועל
עין שמר
תחילת דרכה
קבוצת הכדורעף של הפועל עין שמר הייתה
אחת מהקבוצות הבולטות בכדורעף הישראלי והקיבוצי בפרט, ולמעשה עד היום שמה הולך
לפניה. הקבוצה אשר השתלבה היטב במסגרת פיתוח החברה והמשק בקיבוץ, נהנתה מתקופת
השיא שלה בשנות ה-50-וה-60 וזכתה בארבע אליפויות בשנים 1957, 1959, 1960 ו-1961.
כמו כן, זכתה הקבוצה שלוש פעמים בגביע המדינה (1960-1962). קבוצת הנשים של הקיבוץ
זכתה באליפות בשנת 1961 ובשלושה גביעים בשנים 1961, 1963, 1964. משחק הכדורעף היה
פופולרי מאוד בקיבוץ עין שמר לצד ענפי ספורט נוספים שהיו מקובלים במשך שנים
בקיבוץ, כך לדוגמה ענף השחייה (בקיבוץ נבנתה אחת מבריכות השחייה הראשונות
בהתיישבות העובדת, בתום מלחמת העולם השנייה) והכדורסל, אם כי הכדורעף נותר הענף
המרכזי בקיבוץ.
הרעיון של הקמת הקבוצה נרקם בשנות ה-30,
לקחו חלק במימושו מספר חברים "שלמדו את תורת המשחק עוד בארץ הולדתם –
פולין". בשנות הארבעים הצטרף כוח הכשרה בולגרי-יוגוסלבי רציני לקיבוץ, כוח
הכשרה זה חיזק את הקבוצה וענף הכדורעף בקיבוץ באופן משמעותי. חברי ההכשרה שהיו
השחקנים הדומיננטיים, החלו לשחק את המשחק בינם לבין עצמם וכן עם חברי הקיבוץ
הוותיקים יותר ובכך החל המשחק לתפוס תאוצה בקרב שאר חברי הקיבוץ.מיכה מילשטיין
שהיה מהבולטים שבשחקני הקבוצה בשנות ה-50-60 וחבריו (אשר היו בגילאי 11-12), כמו
בני נוער אחרים ורביםמן הקיבוץ, נהגו לנסוע לצפות במשחקים. כך למשל, נסעו הם
לראשונה לקיבוץ גבעת ברנר על מנת לצפות בהתמודדות של הפועל עין שמר מול קבוצת
קיבוץ גבעת ברנר. הדבר עורר בקרבם את המוטיבציה לשחק את משחק הכדורעף בעצמם, ואכן
בשלב הבא, החלו הוא וחבריו לבנות את מגרש הכדורעף הראשון של בית הספר של הקיבוץ
(מבואות עירון). בשלב זה בעין שמר היו שני מגרשים: המגרש שנבנה על ידי חברי ההכשרה
שהגיעו מחוץ לארץ, ומגרש הכדורעף שנבנה בבית הספר.
ראשוני בני הקיבוץ שלקחו חלק בקבוצה היו
אורי אשכולי וגיורא ריפתין שבסוף שנות ה-40 עוד בהיותם בקיבוץ מעברות, החלו לשחק
בקבוצה ולקחו חלק גם בקבוצת השומר הצעיר. את הקפיצה הגדולה עשתה קבוצת עין שמר
בשנות ה-50 עת החל לאמן את הקבוצה מאמן מקצועי, דוד פרלמוטר מקיבוץ גן שמואל במקור
ושחקן נבחרת ישראל.
בשנות ה-50 נחנך המגרש הראשון הבנוי של
הקיבוץ, המשחק הראשון שנערך בו כלל התמודדות בין הפועל עין שמר להפועל מרחביה.
מרחביה נחשבה באותה העת לקבוצה חזקה מהעילית בארץ, בה שיחק "מנחית מטיל אימה,
זאב זילברמן", אך קבוצת הפועל עין שמר ניצחה ובכך עלתה על מפת הכדורעף בארץ.
בשנת 1953 זכתה קבוצת עין שמר בטורניר גביע השלום, אליפות המוסדות של הקיבוץ
הארצי, הייתה זו זכייתה הראשונה המשמעותית.
שנת 1953 הייתה שנת מפנה בכדורעף בישראל
ובקיבוץ בפרט. עד שנת 1970, במשך 17 שנים, דורגה קבוצת עין שמר בין ארבע הקבוצות
הטובות בארץ. בין שחקניה הבולטים והוותיקים שאף חלקם נמנו על סגל נבחרת ישראל היו:
מיכה מילשטיין, אהוד דקל, עוזי מור וחגי ארליכמן אלה היוו במשך זמן רב את בסיסה של
הקבוצה. גילאי שחקני הקבוצה נע בין טווח של 18 ל-27 שנים.
הווי ותחושות
הכדורעף היה במוקד הפעילות החברתית של
הקיבוץ, כאשר נערך משחק היה זה כמו יום חג, הקיבוץ כולו היה סגור לפעילות. התנאים
אשר סיפק הקיבוץ הקלו על התפתחות הענף, כך למשל הציבור הפגין התעניינות רבה והתאגד
סביב קבוצת הכדורעף, הדבר העניק מוטיבציה רבה לספורטאים הצעירים. חברי קיבוץ
מקבוצות גיל רבות ומגוונות היו מגיעים לצפות במשחקי הקבוצה (ילדים, נשים, זקנים).
הקהל אשר היה מגיע לצפות במשחק היה נרגש וחש הזדהות עצומה. בזמן היערכות המשחקים,
הייתה הרגשה של חגיגה גדולה. השנים בהן הייתה קבוצת הכדורעף דומיננטית בענף
ובספורט הישראלי בכלל, מתוארות כשנים אידיליות, "תקופה בלתי נשכחת ויפיפייה".
במשחקים עצמם,
קריאות עידוד רבות היו נשמעות, כך למשל החברים אשר היו עובדים במטעים קראו
"יש לרסס אותם!!" (את שחקני היריבה). באופן דומה, החברים עובדי חקלאות
השלחין היו קוראים "לקצור אותם!!". כל חבר קיבוץ היה משתמש בטרמינולוגיה
שלו, בהתאם לעיסוקו ולעולמו. הפסדים היו מתקבלים בקושי רב, בוודאי כאשר היה מדובר
במשחקים שהיו בכותרות ומתח רב אפף אותם. כך למשל, נערך משחק נגד קבוצת הכדורעף של
קיבוץ נגבה במגרשה הביתי, היה זה משחק דרמטי בו קהל היריבה היה נרגש. המשחק הסתיים
בהפסדה של קבוצת הפועל עין שמר והוכרע על חודה של נקודה. בכך נקבע ניצחון דרמטי
שהשאיר את נגבה בצמרת. חברי הקיבוץ הצטערו מאוד לנוכח הישמע התוצאה, אך למזלם –
בשנות ה-40-70, שנות השיא של הקבוצה, היו מקרים בודדים מעין אלה. אחד מן העקרונות
המנחים של הקיבוץ בהקשר לענף הכדורעף היה, שלכל אחד הייתה האפשרות להתאמן ולשחק
בקבוצה. המגרש בקיבוץ היה פתוח לכל, הילדים היו משחקים עליו כל עוד לא התקיים
אימון במקביל. למרות שניתנה הזדמנות לכל חבר קיבוץ שחפץ בכך, לקחת חלק ולהשתתף
באימוני ומשחקי הקבוצה, הדבר היה בעייתי ליישום במציאות. על אף זאת, לא הייתה
הרגשה של צרות עין וקנאות מצד חברי הקיבוץ כלפי שחקני הקבוצה. ייתכן שהתופעה הייתה
בשוליים בלבד ומעטים ראו באי יכולתם להשתלב בקבוצה כאי צדק, אך הדבר לא היה מורגש
בקרב מרבית חברי קיבוץ עין שמר, תחושת הגאווה והשאיפה להישגים עלו בעוצמתן על
תחושות שליליות שהיו עשויות לצוץ. ניכר כי לחינוך שהוקנה לחברי הקיבוץ הייתה השפעה
רבה ביחס לנושא זה, נראה כי חברי הקיבוץ לא היו יכולים לחשוב באופן שונה, הם חונכו
סביב ערכים אלו. את הדבר ניתן לזקוף לזכותו של המפעל הקיבוצי, לסגנון החיים שבו,
וכמובן לאופיו הקבוצתי של משחק הכדורעף שהתחבר היטב לאורח החיים בקיבוץ, על כן
החיבור עם הקהילה הקיבוצית היה כה דומיננטי.
דבר נוסף שניתן לזקוף לזכותם של שחקני
הקבוצה, הינה האחדות בקרבם. חברי הקבוצה היו מגובשים מאוד מן הבחינה החברתית בינם
לבין עצמם ונהגו לבלות זמן רב יחדיו, גם לאחר משחקים. מידי פעם התגלעו מתחים, אך
חברי הקבוצה השכילו לווסתם. יש לציין כי בניגוד לחברי קבוצת הפועל המעפיל, חברי
קבוצת הפועל עין שמר נהגו שלאלעבוד יחדיו במטעים, אלא כל אחד בנפרד, למרות זאת –
הגיבוש החברתי היה ברמה גבוהה.
בשנת 1961 נערך משחק בינלאומי ראשון
בגבולות הקיבוץ, בין אלופת תורכיה, גלאטסראיי, לבין הפועל עין שמר. ההכנות למשחק
לוו בהתרגשות עצומה בקרב חברי הקיבוץ ובמדינת ישראל בכלל, משום שהיה זה משחק
בינלאומי ראשון מול קבוצת כדורעף אירופאית, שנערך על אדמת ישראל. לצורך הוצאתה
לפועל של ההתמודדות, התגייס הקיבוץ כולו במשך מספר שבועות לשם כך. ההכנות כללו
בניית מגרש אשר יעמוד בכל התקנים המחמירים של התאחדות הכדורעף האירופאית (התקנת
תאורה, משטח מתאים, טריבונות). כמו כן נערכו הכנות לקראת קליטתה ואירוחה של הקבוצה
התורכית, כך למשל פונו חדרים לטובת הלנת השחקנים, הוכנו מקומות חניה וכן נערכו
לקראת כניסתם של אנשים רבים לתחומי הקיבוץ. לבסוף התקבלה הקבוצה האורחת בחום
ונוצרו קשרים הדוקים בין השחקנים. הקיבוץ עמד בגבורה במשימה שהוטלה עליו, האירוע
היה מן הבולטים בהיסטוריה של הקיבוץ, אירוע שנחרט בזיכרון. עד היום ישנו שלט
שממוקם במגרש הישן של הקיבוץ שנבנה לצורך ההתמודדות, שלט אשר מציין את ההתמודדות
בין הקבוצות. בהקשר למשחק זה, דרמה גדולה התרחשה כאשר המנחית הראשי של עין שמר,
מיכה מילשטיין, נפצע בידו במהלך העבודה בפרדס, כשבוע לפני היערכות המשחק. התעוררה
דאגה גדולה האם יוכל לשחק, הסוגיה אף עלתה לדיון בקרב העיתונים ברחבי הארץ, ניכר
כי "כולם היו במתח", לבסוף המנחית הראשי החלים ושיחק. במשחק עצמו בו
נכחו כ-4,000 צופים, הפסידה קבוצת עין שמר, אך מיותר לציין שלא היה זה העיקר
מבחינת שחקני הקבוצה וחברי הקיבוץ.
נסיעות שחקני הקבוצה לחוץ לארץ, על מנת
להשתתף במשחקים בינלאומיים, היו אטרקציה גדולה בקרב חברי הקיבוץ. כאשר השחקנים היו
שבים ממסעותיהם, נהגו להתכנס כל חברי הקיבוץ בחדר האוכל לטובת האזנה לסיפורים
ולחוויות מן הנסיעה, אף חוברו דוחות שעסקו בנסיעות הללו. השחקנים היו מספרים היכן
שהו וביקרו, מול מי התמודדו, ואף היו מביאים עימם לחדר האוכל את התארים והגביעים
בהם זכו, הדבר הסב גאווה עצומה לחברי הקיבוץ ודחף את המורל כלפי מעלה. היה זה לא
פחות מאשר אירוע תרבותי במסגרת הקיבוץ.
לקראת גמר גביע
המדינה לגברים
(1962)
על ההתרגשות
והחשיבות הרבה שליוו את משחקי הכדורעף, ניתן ללמוד מן העדות הבאה; בעלון מטעם
התאחדות הספורט הארצית, אשר ראה אור לקראת משחק גמר גביע המדינה של שנת 1962,
מתוארת התמודדות (ויריבות מרה) "בין שתי הקבוצות הוותיקות בכדורעף בארץ:
הפועל עין שמר והפועל שריד. הקבוצות כעת בעלות שחקנים צעירים בעיקר, אם כי בעין
שמר הקבוצה מעורבת יותר מבחינת גילאים. הפועל עין שמר זכתה בתארים רבים: אליפות
המדינה (1957, 1959, 1960, 1961) לעומת הפועל שריד שעשתה זאת פעם אחת ב-1958.
בנוסף, זכתה הפועל עין שמר בגביע המדינה בשנתיים האחרונות לעומת שריד שהצליחה בכך
פחות". עין שמר מוצגת בעלון כקבוצה מנוסה ושבעת הניצחונות.
קבוצת הנשים
בשנת 1954 קמה
קבוצת בנות לראשונה שכללה את ציפי גנדלמן, נירה קישיק, דליה אפק, בקבוצה שיחקו גם
בנות מקיבוץ מענית, הקבוצה הגיעה לצמרת כבר בשנותיה הראשונות והצליחה להחזיק במעמד
זה במשך שנים לא מעטות. כמו כן, מספר שחקניות נמנו באופן קבוע על סגל נבחרת ישראל.
הדבר הצביע על כך שבדומה לקבוצת הגברים באותה עת, הייתה קבוצה הנשים מהטובות בארץ,
ואין זה מפתיע, שכן היו אלה השנים הדומיננטיות של הכדורעף בקיבוץ עין שמר.
מפגשים חשובים
בחממה
אקטואליה בסנדלים
מפגש עם ח"כ
איתן ברושי
בחממה בעין שמר
יום שישי, 9.10.15
, בשעה 9:30
בנושא:
1. החקלאות הישראלית קריאת השכמה לשלטון
2. הצמיחה הדמוגרפית ופתרון לנושא הקרקעות
בואו לפגוש את
נציגנו בכנסת ישראל