חפש בעלונים קודמים

2/4/2010 – עלון 13


 


 

הללויה

לחן: ליאונרד כהן

מילים (לסדר פסח תש"ע) - דני רימון


 

למי שהביא אביב לעולם

ואיתו פרחים וריחות אין כמותם

נאמר מעומק הלב - ה ל ל ו י ה.

לזה שהוציא את עמנו משם

וטרח ועמל להביאנו לכאן

נזמר, ונשיר ונברך - ה ל ל ו י ה

ה ל ל ו י ה ... ה ל ל ו י ה ...


 

למי שהקים פה מקום כה נפלא,

של חיים במשותף בקהילה שוקקה,

לא נפסיק להודות לו ב... ה ל ל ו י ה

לזה שזרע ושתל והשקה,

ודאג שלא יאונה פה כל רע,

נתמיד ונמשיך ונעלה נס - ה ל ל ו י ה.

ה ל ל ו י ה ... ה ל ל ו י ה ...


 

למי שיצליח למרות הכל,

לחולל פה שינוי, ללא זריית חול,

לא נשקוט ונחזור ונשנן - ה ל ל ו י ה

למי שינהל פה דו-שיח הוגן

ויגרום לכולנו להסכים ולומר "כן!"

נתמוך, נהלל ונשבח - ה ל ל ו י ה.

ה ל ל ו י ה ... ה ל ל ו י ה ..... ה ל ל ו י ה !!!!!


 


 


 


 

ט.ל.ח. - בעלון הקודם, נשמט עמוד זה מחלק מהעותקים. קבלו תיקון.


 

מזל טוב

לריקה שדה להולדת הנכד - אדם

בן לנטע וזאבו

ברכות חמות לכל המשפחה


 

בלי חשבונות

בימים אלה מסיימת ג'וליאנה מלמד 8 שנות עבודה מסורה בהנהלת חשבונות.

רבים מאיתנו, חברי הקיבוץ ואנשי צוות הנהלת חשבונות, נפגשו ונעזרו בג'וליאנה - אם בתוקף תפקידם או עבודתם ואם בנסיבות אחרות. למדנו להעריך את ג'וליאנה ואת נכונותה לסייע בכל עניין, שאלה או שירות. גם עבודתה המקצועית זכתה להערכה רבה. על כל אלה שלוחה לה תודת החברים בעין-שמר בליווי איחולינו להצלחה בעתיד.

צוות הנהלת חשבונות בחר להיפרד מג'וליאנה בטיול לגבעות הדרום הפורחות (לרגע...).

במהלך הטיול נמצא גם המקום לדברי פרידה הדדים. וכך סיכמה ג'וליאנה:


 


 

לצוות הנהלת חשבונות היקר - כמה מילות פרידה:

8 שנים חלפו עברו להן במהירות מאז אותו יום בו ניכנסתי לתפקיד, כמנהלת חשבונות ראשית במקום אורה אדר זכרונה לברכה. הרושם הראשון שקיבלתי היה לא קל... ביום חורפי נכנסתי לחדרי בהנה"ח, הגג דלף וטיפות מים נשרו להן על ערימת הניירות שהיו מפוזרים על מספר שולחנות.

איציק פופר, שקיבל אותי - אמר: תקפצי למים ותתחילי לשחות!

במשך השנים נהניתי מאוד בשיתוף פעולה עם אילנה ובהמשך עם גיל שתפס את מקומה.

עברנו הרבה תנודות ומשברים - הצוות צומצם והתוכנה שודרגה. כל השינויים דרשו התארגנות והדרכה מחודשת.

המטרה שלי תמיד הייתה שהנה"ח תהיה יעילה ועדכנית, שהדוחות לרכזי הענפים והכנת הספרים למאזן - יוגשו בזמן.

במאמץ משותף של הצוות גם עמדנו במשימה.

אני נאלצת לעזוב ולמסור את תפקידי למשה רונן, שאיתו הייתה לי חפיפה בחודשים האחרונים ואני מאחלת לו הצלחה.

מקווה להמשיך ולשמור על קשר בידידות - ג'וליאנה


 

שאלה ובקשה

ברצוני לבקש שינוי קל בעבודתם של נהגי הבית שלנו.

לצערי יש לי לאחרונה נסיעות לבדיקות בקופ"ח. הנסיעה בהלוך - היא תמיד בסדר.

יוצאים בזמן והנהגים תמיד אדיבים וממלאים תפקידם טוב.

אבל הנסיעות החזרה - הן תמיד בעיה. אין שעת חזרה מוגדרת ואין תחנות איסוף קבועות.

לכן יוצא, לא פעם, להיסחב בחמסין או בגשם וקור, לאורך כל חדרה שתקווה שמישהו ירחם עליך ויחזירך הביתה.


 

הרבה שנים דאגתי להסעות לקופ"ח במסגרת תפקידי במרפאה. למדתי שכל נהגי הקיבוצים עוברים לפחות פעמיים בבוקר ובשעות קבועות בקופ"ח ואוספים את המחכים להם בסבלנות.

כאשר יש סידור כזה - חברים יודעים להזמין תורים בהתאם.

אני פונה שמישהו יקח את זה בחשבון וינסה לעדכן את זמני הנסיעות, כדי שנוכל לחזור הביתה, ולא נצטרך לשלם 60 ש"ח למונית (שיוחזרו אח"כ ע"י הקיבוץ). לא חבל? תרצה צפניה


 

תשובת יהודה בן-גידה

נהג בית איננו אוטובוס שיש לו תחנות קבועות וזמני נסיעה שאינם תלויים בכך אם יש נוסעים או אין נוסעים.

אנחנו נענים לחברים המתקשרים מהמקום בו הם נמצאים, כולל קופ"ח, והנהג מגיע ואוסף מהמקום בו נמצא הנוסע.

לדעתי זהו סידור נוח, מתאים יותר וגם חסכוני יותר. כי נסיעה קבועה ובלתי תלויה עלולה לגרום למצב בו בוצעה נסיעה - לריק. לא חבל על כספי קהילה?


 


 


 

דוח מצב - התקנת מוני מים

עד היום הותקנו 80 מונים מתוך 300 מתוכננים.

בשכונות החממה והקראוונים - הסתיימה העבודה.

שכונת הדרום - מסתיימת בימים אלו ממש..

עברנו להתקין בשכונות המזרחיות: לווינסון, רכבות ואמריקאית.


 

זאת ההזדמנות להביע התנצלות על הפסקות המים שנגרמות עקב העבודה -

אבל אתם בטח מבינים, שלא ניתן למנוע אותן.

תודה על הסבלנות .

אם נתקלתם בבעיה או שאלה - אני עומד לרשותכם. גם כאן סבלנות היא נכס וערך חשוב.

חג שמח - יוחאי יגודה.


 

תשומת לבכם: העלון הבא יצא ב- 16.4.10


 

לעורכת העלון – אנא פרסמי את מכתבי לחברי עין שמר בתודה, יעקב גולני – בית זרע

28.3.2010


 

שלום לכם חברי עין שמר!


 

היום הוכיתי בהלם: נודע לי שחילקו בקיבוצי 12 מכוניות, ועוד למקורבי מנהל הקהילה, ואני לא קיבלתי. שמי יעקב גולני, ובשנה האחרונה אני חבר מזכירות בית-זרע, כך שיצא לי לעבוד עם מאיר מורן ולהכיר את התנהלותו, ולכן הזדעזעתי כששמעתי שסיפור כזה מתרוצץ על מדרכות עין-שמר. חשבתי בהתחלה שאולי יש כאן תקלה בהבנת הנקרא או הנשמע, והיה צריך להיות 1/2 והפכו את זה ל-12, אבל גם כך זה כל-כך מופרך עד כי אני מתקשה להתייחס.


 

מותר לכל חבר קיבוץ להיות מתוסכל, מפוחד, ואפילו בחרדה, כשסביבו מתחוללים שינויים רבים כל-כך, כשהעתיד נראה לא בטוח וכשאתה מנותק ממקבלי ההחלטות ולא סומך עליהם. אחרי השנים הרבות שבהן תרמת, עשית, בנית, והבית נראה יציב ואיתן, פתאום האדמה רועדת ושום דבר כבר אינו נראה ברור - זה כמעט טבעי שזו תהיה ההרגשה. אבל להפוך את זה לסיפורי בדים, חצאי אמיתות ולפעמים שקרים – זה כבר אסור. ובכל זאת, לפעמים זה קורה.


 

אבל, ישנו גם השומע, והשומע נדרש להפעיל את שיקול דעתו ותבונתו, וככל שהדברים הנשמעים קשים יותר, חובה עליו לבדוק יותר. מישהו אצלכם לא בדק ולא הפעיל את תבונתו, ואם הסיפור רץ על המדרכות, כנראה שהוא לא היה לבד. רבים העדיפו שלא להפעיל ראש ולב, אלא את הפה בלבד. בית-זרע נקלעה בשנים האחרונות לסדרת משברים כלכליים, וזאת תוך כדי החלטה על שינוי ועל התחלת ביצועו. מאיר היה במרכז העשייה, ומי שיקרא את הברכות שליוו אותו עם סיום עבודתו ונכתבו על-ידי אלה שעבדו במחיצתו בתקופה זו, רובם ככולם רוכבי אופניים, ימצא שעשה את עבודתו טוב מאוד.


 

מי שחושב שניתן לעשות שינוי באורחות החיים ללא נפגעים בדרך, לא מבין מה מחכה לו. אנשים טובים ומסורים מוצאים את עצמם מתוקף הנסיבות בצד הדרך, לפעמים ללא עבודה, עם צורך בגיל מבוגר לחפש את הדבר הבא (המבחן האמיתי של הקיבוץ הוא בעזרה לאותם האנשים למצוא את עצמם מחדש). גם אנחנו וגם מאיר ידענו שהוא נבחר להיות האיש הרע. הוא החתום על ההחלטות הקשות ביותר, למרות שנתקבלו על ידי צוותים ואושרו על ידי המזכירויות. כמנהל קהילה זה התפקיד וזו האחריות.


 

מאיר מילא את התפקיד הקשה הזה במסירות ובהצלחה, והצטערנו כשסיים. לכן כל-כך קומם אותי מה ששמעתי, ואני שוב מעיד על עצמי: לא קיבלתי ממנו אפילו לא אוטו-צעצוע. לא אני, ולא איש בבית זרע.


 

זהו ערב הפסח, ואני מאחל לבית עין-שמר חג שמח, והעיקר – שהמאבק על תהליך השינוי, לכאן או לכאן, יתנהל בהגינות ועם הרבה לב.


 

בברכה,

יעקב גולני - בית-זרע


 


 

כותב אני על שלושה נושאים שונים זה מזה ורחוקים מאוד זה מזה:

1)
כאשר חברתנו מטי הלכה לעולמה, מצאתי לנכון להספידה, כיוון שלא הייתי בטוח שמישהו אחר יאמר דברים אלה על קברה של חברה שחיינו יחד עשרות שנים בארץ ובחו"ל. אחרי הלוויה באה אלי חברה ואמרה לי שכמה דברים בהספד שנשאתי ריגשו אותה והוסיפה "תגיד לי מי כתב לך את זה?" אני מכיר את החברה ושאלתי אליה הייתה "תגידי, את קוראת את עלון המשק?" תשובתה הייתה כפי שציפיתי "אני לא קוראת את עלון המשק" אני, החתום מטה, הייתי 3 קדנציות עורך העלון וכתבתי במשך השנים עשרות כתבות בנושאים ועל עניינים שונים. אז גם אני שואל, מי כתב לי את כל אלה?


 

2) האם רכושו וכספו של החבר מבוטחים במקרה של פגיעה בהם?

מביתנו נגנב ארנק עם תעודותיי וסכום כסף. פניתי למשטרה וקיבלתי אישור משטרתי על הגנבה. אחרי כמה פניות חוזרות ונשנות למשטרה, התשובה שקיבלתי " החשודה במעקב". היה ברור שאת הגנבה לא נקבל חזרה. התחלתי לטפל בחידוש כל התעודות שנגנבו. כל תעודה כרוכה בהוצאה כספית. אז, רבותי אני נענש פעמיים, גם גנבו ממני וגם אני צריך לשלם על כל התעודות שנגנבו ולא יחזרו לעולם. אז אני שואל לתומי יש ביטוח או אין ביטוח? ואם אין , למה אין?


 

3) הדלת, החופש והעזיבה.

בשבילנו, ההשלמה הבולגרית יוגוסלבית, צבי (רודניק) ארד הוא לא סתם חבר ולא סתם שם. צבי ארד המשכיל, המשורר והסופר, איש אשכולות לכל הדעות, היה האיש שנבחר מטעם הקיבוץ לשמש מדריך ועושה למען קליטתנו בקיבוץ. כשבאנו ב1944 לעין-שמר, היה צבי ארד האיש שבאמצעותו אמורים היינו להכיר את ביתנו החדש ולהקלט בו. צבי ארד בעל התרבות הרחבה והעמוקה, הקדיש לנו זמן רב בהרצאות ושיחות על הספרות העולמית תוך כדי שיח יומיומי עם בדיחות וליצנות, בעיקר הבדיחות הרוסיות העסיסיות שהופשטו לגמרי מכל לבוש. אני, אישית, המשכתי בקשרי עם צבי, כשהלכתי אליו עם איזה תרגום שלא ידעתי אם הוא מוצלח. אחרי כל שיחה איתו, הבנתי שצריך לעבוד קשה מאוד כדי להגיע להישגים. חלפו שנים לא מעטות. פרשת הדלת שצבי היה מאוד זקוק להמשך שקט וריכוז בעבודתו הספרותית. הייתה פרשה שחברים מסוימים עלו עליה בעצמה רבה של אמוציות ושמרי היכלו של הקיבוץ שהתעטפו באיצטלה של שיתוף ושוויון. כמה חודשים לאחר-מכן נבחרתי למזכיר הקיבוץ. צבי בא אלי וביקש לשוחח אתי שיחה רצינית שתתקיים לבקשתו בתל-אביב. שיחה זו פנה צבי למזכירות לאפשר לו שנת חופש. בשובנו הביתה, החליטה המזכירות על משלחת שתיסע למרחביה להתייעץ עם הכהן הגדול מאיר יערי. הסברנו למאיר שפרשה שצבי עומד במרכזה יכולה לגרום לזעזוע בציבור החברים, הקיבוץ אישר לצבי חופש של שנה, השנה חלפה ובסיומה הודיע צבי על החלטתו לעזוב את הקיבוץ. בשבילי בתור המזכיר הצעיר הראשון (הראשון היה דדו, שהחליט עוד בראשית בחירתו להתגייס לפלמ"ח והלך להמשך דרכו). נדמה היה לי שאני נכנס לגוב אריות במילוי התפקיד הזה האחראי והקשה. היחסים בקיבוץ היו כ"יורה רותחת". אנשי "שומריה" היו במלוא אונם ומאוד רצו שעל פיהם יישק כל דבר בקיבוץ.

בסוף תקופת כהונתי כמזכיר עמדתי בתוקף על כך שייבחרו שני מזכירים. יוסף אשכולי ופרומה היו שני המזכירים. ליוסף זה בא ממש מהשמיים, ויוסף במיוחד עשה רבות להצלחת חג העשור של המדינה במסגרת האזור ששותפו בה כל קיבוצי ויישובי האזור. יהודה ברכה


 


 

תוצאות הצבעת הקלפי מיום 28.3.2010:


 

  1. עידית עזר נבחרה לרכזת חינוך


     

  2. קרן משיח נבחרה לרכזת בריאות


     

  3. אושרו סדרי ההצבעות לגבי תוכנית השינוי


 


 

ליל הסדר חלף עבר לו,
נדמו צלצולי החג... ופנינו כבר לעבר הפסח הבא. הפעם שינינו את שיטת ההתנדבות, זה עבד יפה, ההיענות הייתה גדולה ורחבת לב... (אך עלינו ללמוד להשתפר בארגון וניתוב השפע הזה).

וכעת לתודות: לניר אלון ומירי גרוסברג על הליווי המוסיקלי הנהדר לאורך כל הערב. לחנניה דן על צלילי האקורדיון. לתמי צמח על פינת החג המרהיבה ועל העיצוב היפהפה של חדר האוכל. לצביה וייסברג על הטיפול המסור והמתחשב בסידור המקומות.

לנורית ואור משיח על הקישוט האביבי המרענן. לפיט וגדעון אברהמי על קבלת-הקהל בלובי במאור פנים מלבב, ועל הריקוד המרגש של פיט. למשפחות: זרטל, ליס, שפירא-שורר ותומר
על הקריאה הנאה והזורמת של קטעי ההגדה. לגלי יגודה על חד גדיא חינני וחמוד, ועל עיצוב הלובי והפונץ' הנהדר, לחמוטל גלעד וילדי הקושיות על "מה נשתנה" זך ועָרֵב. ליותם חרודי על צלילי הדרבוקה המקסימים.

לזמרים והנגנים הטובים: דני רימון (שאף חיבר בעצמו את המילים היפות לשיר "הללויה"), לרקפת ויונתן זוהר סל, לאמיתי ששון וזמיר גולן, ליואל גרוסברג, סהר חופי, קובי גרוסמן, אילן לוטן, הדס זרטל וחבורת הבחורים.

לרקפת זוהר על הברכה הייחודית לחג. לעלי אלון על הגשה אורגינאלית של "עשרת המכות". לבני המשפחות שזמרו והלהיבו ב"אחד מי יודע", לקובי גרוסמן שמדי שנה מרענן את "דיינו" ועושה אותו אקטואלי ועכשווי. לחיים חננאל על העזרה בארגון, לשלומית דקל כלתו של צבי דקל שהיה מושא חידת האפיקומן, על החזקת האפיקומן בידיה. לפותר החידה אבנר ארבל.
ליגאל כץ על ההגברה המקצועית ולשחר זוהר סל יד ימינו.

לליאורה מאסטרו על ארגון יעיל ותכליתי של חדר האוכל בעריכה ובפירוק. לאמיל ששון אשר על המקרן, המחשב ועריכת סרטון האביב. ליהודית ויואל גרוסברג על אירוח האורחים שהתארחו בחג שלנו. למוסדניקים על הסיוע הרב לקראת החג.


לרפי ארליכמן, אורי תומר, עלי אלון, אמיר תומר, רז דקל ונוה תומר על העזרה האדירה עם הציוד מן המוסד. לפנינה גלעד על צילום הערב.

תודה גדולה, גדולה למרתה מור, קרן משיח, צפי גנדלמן ושאר עובדי המטבח המסורים על האוכל המשובח והטעים שהכינו בשקדנות וחריצות כה גדולות.

למתנדבים הרבים שהושיטו לנו יד בנפש חפצה ועזרו בעבודות ההכנה והפירוק הרבות. בלעדיהם כל זה לא היה אפשרי.

ואחרונים יקרים מאד, לחברי הצוות: אילן לוטן, שלומית דקל, קובי גרוסמן וגלי יגודה הנושאים על כתפם את החג שנים רבות בעבודת צוות נעימה ועניינית שבה כל אחד תורם מיכולותיו וכישוריו הייחודיים.

לכולם, לכולם שאו תודה וברכה!
ענה.


 

פותחים שבת תחדש פעילותה לאחר תום ימי הפסח,

בשבוע הבא- יום שישי (9.4.10). חג שמח ושבת שלום! ענה.


 


 


 

ניתלים באילנות גבוהים

קטעים נבחרים מעלון המוסד, פעם "רחשי האילנות" והיום "מבע", שיצא לרגל כנס מחזורים - "60 למבואות עירון".

בהכנתו ועריכתו לקחו חלק הבנות האיכותיות והמיייצוינות שלנו: מיכל לרר, נרי דנון ונוי גורן.

☺☺☺


 

"זית"
- 1953-1959

שעה 7ת5 בערב. שניים צולים לחם, אחד מקנא בהם, שלושה מנגנים, אחד חולה, ארבעה מטפלים בו. אחד מתעצבן (כוסס ציפורניים) חמישה - שיעורים, היתר בתפקיד.

שעה 10,5 בלילה. השלושה עוד מנגנים, תשעה עושים הווי ע"י החולה, שלושה קוראים במיטה, והיתר בא"ש לילה. 2.2.57

☺☺☺


"סלע"
- 1954-1960

אל: קבוצת "אשל"

הנידון: שקט בלילה

אנחנו, חברי קבוצת סלע, פונים בדרישה אל כל הקבוצה ובעיקר לבנים: מדי ערב, בלכתכם אל חדר האוכל להשביע את לבכם, נהגו לפי התקנון הנ"ל:

אם זה לפני 10.30 בלילה - הרשות בידכם לצחוק, לצעוק, לשיר, לשרוק ולעשות כל מיני רעש.

אך בין השעות 10:30 בלילה ובין 6.45 עליכם לעבור בדממה רבה, שכן בשעות אלו בד"כ אנו ישנים. תודה/בב"ח קב: סלע

☺☺☺

"אשל"
- 1955-1961

מחוברת סיכום המוסד:

אנחנו כולנו צברים טובים ונורמאלים, מלבד יוסי. הוא ג'ינגי'.

כולנו נהיה פעם בקיבוץ. מלבד הגר. היא תעבוד ברפת.

(יוסי = שמרי; הגר = שמי לימים זלקו)

☺☺☺


 

"שחף-יסעור"
- 1960-1966

אלי (מנדה): ועכשיו ילדים, מהו לדעתכם הזמן המתאים ביותר לקטיף תפוחים?

ציבי: כשיהודה ברכה ישן.

☺☺☺


 

"שקד"
- 1963-1969

בשיחת הקבוצה האחרונה שנערכה לאחרונה, הקריא עמרם מאמר הדן בעניין תעודת הבגרות. כפי הנראה נוטים רוב חברי הקבוצה בעד ההצעה שלפיה תינתן לכל חבר אפשרות להתכונן לבחינות הבגרות במשך השנה או השנתיים האחרונות שלפני עזיבתו את המוסד.


 


 


 

"ליבנה"
- 1964-1970

נערך דיון סוער ועירני על בעיית הבגדים הפרטיים, המציקה לקבוצה. סוכם על איסור הבאת בגדים פרטיים וזאת מתוך 3 הצעות:

א. המתירה הבאת בגדים פרטיים ב. האוסרת על הבאתם ג. המתירה להביא אך ורק סוג מסוים.

☺☺☺

"שיזף-צאלון"
- 1967-1973

בשיחת קבוצה שקענו בבעיות הקיבוץ וההרגשה הכללית הייתה שאין לנו מה לאמר בנידון מאחר והבעיות הן עדיין לא שלנו וכמו שנאמר "די לצרה בשעתה".

☺☺☺

"אילה - עופרים"
- 1968-1974

עקב לידת המחנכת - מזל טוב!!! אין שיחות קבוצה ואין חדש תחת השמש.

אילה מאחלים לניצה מזל טוב להולדת הבת "הילה" (אילה - כן תרבו) 1.2.70

☺☺☺

"אלומה דגן"
- 1971-1977

דגן: לא מתלוננים על ההפסד לאלומה, הם הפסידו בכבוד.

אלומה: הקבוצה נהדרת. משתפרים מיום ליום. כבר לא מציצים לבנות. פשוט תיקנו את הוו במקלחת הבנות. 22.6.72


 

☺☺☺

"אילנות"
1973-1979

את אילנות פקדה השבוע מגפת שחפת. לפחות 8 אנשים מאושפזים עתה בבית חולים הלל יפה בבידוד. מוקה מתכונן לאליפות נכי מוסקווה. חמי קיבל רישיון!!!! (הידד, הידד!!!) 25.2.78

☺☺☺

"שחר"
- 1991-1997

כבר כמעט חודש שקבוצת "שחר" איננה במוסד. כבר הרבה זמן ששחר לא מתפקדים כקבוצה נורמלית. אז איך קרו הדברים? בסביבות פורים נכנסו נילי ואלכס לבית שחר, ונתנו ל"שחר" הזהרה חמורה, שכן המצב היה מחפיר. המצב לא השתפר.

המזכירות הפדגוגית החליטה כי לקבוצת "שחר" אין מקום במוסד 29.4.94

☺☺☺

"עופר" - 1995-2001

אנחנו פותחים את העונה עם אטרקציה חדשה: בימים אלה מוקם ב"עופר" on the roof "פאב אחותך" שישמש בעתיד כמקום בילוי מועדף. 15.1.99

☺☺☺

"עומר" - 2001-2007

גיל 17 הוא הגיל הסובב אותנו, ולכן כולם רצים להוציא רישיון נהיגה. ממכוניות ועד למלגזות.

סכנת חיים. אז רק שתדעו ותיזהרו - הם (בני/בנות עומר) לא יראו אתכם!!

וכמו כל היא'ניקים גם אנחנו קיבלנו זימונים לצו ראשון. רובנו נשלחנו למבחני ירפא (טייס) וכדומה... חלק עבר חלק גם לא. מגמת ערבית נשלחה ישר למבחני המודיעין... יוני 2007


 


אורי תומר - 60 וסיכומים ....

לקחתי על עצמי לעמוד בראש צוות כנס המחזורים, כי אני מאמין שמבואות עירון איננו עוד בית ספר, אלא מתייחד בכך שהוא חלק מהבית שלי ומהבחירה שלי לחיות כאן. כנס מחזורים היא עוד הזדמנות ודרך להביא זאת לידי ביטוי. ילדינו, בהווה ובעתיד, הם כבר עכשיו חלק מהמורשת הזאת, ולכן חשוב שנטפח אותה ואת הקשר עם הבוגרים לדורותיהם.

זהו גם אמצעי אפקטיבי להעלות את מעורבות הקהילות מסביבנו שילדיהם לומדים במוסד.


 


 

 

ולתודות... תודות... תודות...

אי אפשר לסיים כנס גדול שכזה - בלי תודות גדולות לכל אותם אנשים שעמלו על הכנס (והיו רבים) בשל כמות האנשים שלקחו חלק באירוע וקוצר היריעה – אציין כאן את אנשי עין שמר שלקחו חלק באירוע (ואם שכחתי מישהו שיסלח לי מראש...)

לקובי גרוסמן הגדול, שהיה שותף ללבטים הגדולים של תחילת הדרך, לכתיבה, לשירה ולעזרות רבות נוספות, לאבישי – על הכתיבה לתערוכות, העידוד והעצות הקטנות, לחיים חננאל – על הסרטים המרגשים במופע.

לנורית קישיק – האחת והיחידה – שהייתה שותפה לחבלי הלבטים של תחילת הדרך – ורק עניינים חשובים הרבה יותר (ילדיה המקסימים) מנעו ממנה להיות מעורבת עד הסוף, אדם אלון – הגדול (תרתי משמה...) על טורניר כדורעף מדהים – שעשה הכל בקור רוח, בהרבה חן ובהרבה שמחה ואנרגיות חיוביות...

לחמי שבלעדיו אי-אפשר - על ההנחיה הנהדרת בטורניר, למנו אלון על ההערות לטקסטים והעזרה באינפורמציה לטורניר הכדורעף,

לעירית שפירא ושני בראון שנענו לקריאתנו הנרגשת לסיוע בתערוכות ותרמו את חלקן בשקט וענווה.

לדוד בן אשר, שכבר חודשים לפני הכנס העמיד עצמו לרשותנו וסייע בחומרים וכמובן בארגון קבוצת אז להופעה המרגשת על הבמה,

לשחר זהר-סל שעמל חודשיים תמימים והרים יחד עם חבריו מפקד מהמם שלא נראה כאן יובלות. לגדי גלעד, שבלעדיו לא היו זיקוקים ומעופפים אחרים...

לשרה אבל - שקראה יפה במפקד.


 


 

לעידן בורלס - שבמקצועיות של שחקן אמיתי הוביל את הערב בקטעי הקישור. לאבינועם גולן שהראה לנו איך צריך לצאת לטיול תנועה.

ולכל מי שלקח חלק במקהלת המוסד.

ליגאל כץ - על התקנת החשמל והייעוץ בתחום ההגברה. לחגי ארליכמן - על החומרים שהעביר.

לעוז שפירא והפלחה - על עיבוד השדה למפקד האש.

לפנינה גלעד – שעל הצילומים ביום הכנס, לשלומית דקל ותמי מור מהארכיון שעזרו בחיפוש אחר חומר,

לאמיגוס הגדול – על העזרה בתערוכות, הצילומים ועל העצות הקטנות,

לחן חדוותי וחן שוורץ על השאלת הכלים וההיענות לפנייתנו גם בזמנים לחוצים...

למוזיאון – על הדגלים ועל שאר הרוח...

לנוה תומר על ארגון הגדול של יום הכנס ועל אחריות על דוכני המזון והכיסאות למעגלים יחד עם חניכיו

למשפחה היקרה שלי שבלעדיה שום דבר לא היה יכול לקרות, ולאדוה בת זוגתי שתחיה, שאפשרה לי להיעדר כל-כך הרבה לילות – בלעדיה אנא אני בא...


 

ולכל אותם אנשים שהעבירו לי חומרים לתערוכה ולכנס בכלל – לכולכם תודה – היה נפלא לגלות כל כך הרבה אנשים טובים, שיודעים לעזור, לתמוך ולפרגן.. בזכותכם הבנתי וראיתי כמה המקום הזה, שניקרא מבואות עירון, נימצא עדיין בלבבות של כל-כך הרבה אנשים...

תודה, תודה ולהתראות בשבילים וב – 70....

 


 

ומכולנו תודה ענקית לך אורי תומר, שכפי שאמר רונן דורי:

עשית ועושה הכל מאהבה.

 


 

 


 

נר זיכרון ל...

 


 

רפי שפירא ....... 1.4.08

יפתח מור ......... 1.4.87

אמא ז'נבה ........ 3.4.84

תרצה ספקטור ... 9.4.85

אשר שנפלד ..... 10.4.95

יצחק עצמון ..... 11.4.07

רבקה גורפיין ... 12.4.83

מיכקה מצקין ....12.4.99

עמי לוריא ....... 13.4.90

אמא דנון ........ 15.4.86

רחלקה גור ..... 15.4.03


 


 


 


 

פירה הררי ...... 16.4.08

איילה טל ....... 17.4.94

יוסף אשכולי ......18.4.91

סוניה כץ .......... 18.4.91

חנוך וילן .......... 21.4.90

רחל סגולי .......... 21.4.02

זהבה אלפרוביץ... 25.4.44

חיים דז'יואן ........25.4.61

מלכה שנפלד ....... 27.4.76

רגינקה חדוותי ..... 27.4.92

פרומה ז'ורנה ....... 30.4.98


 


 

 


 


 

אני רואה את בקיבוץ משהו שהוא כמו נחל, שזורם וזורם עד שהוא נתקל במחסום או מעצור.

ואז מחפש ערוץ חדש כדי שיוכל להמשיך לזרום.


 


 

נינה בן משה, מוותיקות דגניה א'

השבוע בשיחה עם ענת מידן "הכל דיבורים"

רשת ב'.