הסערה הגדולה
אז מה היה לנו השבוע?
הרבה גשם (320 מ"מ מתחילת העונה), רוחות חזקות,
רעמים וברקים ועץ שקרס על מכונית
(בחנייה של בית אקשטיין)
פותחים שבת
השבוע, "ואלה שמות בשירים",
על פרשת
"שמות"
חופי.
את פרשת "ויחי" הסוגרת את ספר בראשית דרשה לפני שבוע נילי ארבל. הפרשה, אמרה,
מספרת על ימיו האחרונים של יעקב, על בקשתו של יעקב להיקבר בקבר אבותיו בארץ כנען, על הברכות שהוא מעניק לשני בניו של יוסף תוך שהוא מעדיף את הצעיר (אפרים) על פני המבוגר (מנשה). על הפרידה מבניו, על הברכות שהוא מברך כל אחד מהם, ברכות המרמזות על עתידם.
על מותו של יעקב ועל הכבוד הרב שהעניקו לו המצרים בחניטתם אותו ובהתאבלם עליו 70 יום.
על הבאת יעקב לקבורה במערת המכפלה ועל החשש הגדול של האחים מפני נקמתו של יוסף לאחר מות אביהם. חשש שהתבדה, יוסף מצהיר שסלח להם ומבקשם שכשישובו צאצאיהם לארץ כנען, יעלו איתם את עצמותיו ויקברוהו בקבר המשפחתי. הפרשה מסתיימת במותו של יוסף.
לאחר שסקרה בקצרה את השתלשלות העניינים בפרשה התעכבה נילי על ברכת יעקב את בני יוסף. היא הביאה שתי פרשנויות מעניינות לשאלה מדוע ברך יעקב את אפרים שהיה הבן השני לפני מנשה שהיה הבן הבכור?
יוסף קורא לבנו הבכור מנשה "כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים מבֵּית אָבִי", הוא עדיין מתאבל על הניתוק מבית אביו. לבנו השני הוא קורא אפרים "כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי". אפרים מסמל את ההצלחה לה זכה בתקופה מאוחרת יותר.
כשיעקב משכל ידיו ומברך את הבן הצעיר, הוא מעביר מסר ליוסף:
נכון הוא שמנשה הוא הבכור,
נכון הוא שמנשה הוא הבכור,
אך בשלב לידתו היית עדיין שרוי בכאב ובזיכרונות, בנך העיקרי הוא דווקא אפרים.
הדמעות חשובות, אך הן שלב ראשון. בשלב השני, העיקרי יש לתעל את הכאב לפסים מעשיים, לתרגם את הצער לתנופה של פעילות חיובית, ואת זאת מייצג אפרים.
פרשנות שנייה שהביאה נילי עונָה על השאלה מדוע נבחרו אפרים ומנשה להיכלל בברכה החשובה והמסורתית: " יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה".
אפרים ומנשה היו האחים הראשונים שלא שררה ביניהם איבה: בניו של אברהם - ישמעאל ויצחק לא הסתדרו זה עם זה. בניו של יצחק - יעקב ועֵשָו לא חיו בשלום ביניהם, ועֵשָו ניסה פעמים רבות להרוג את יעקב. בניו של יעקב - מכרו את יוסף בגלל קנאתם הגדולה בו.
אפרים ומנשה מייצגים מערכת יחסים אידיאלית, הקוטעת את הרצף הזה. אבל מדוע הוא מברך את אפרים הצעיר לפני מנשה הבכור? על כך משיב הפרשן:
על ידי הקדמת הצעיר על פני הבכור מבקש יעקב להצביע על העובדה שבין שני האחים לא שררה כל יריבות או מחלוקת. עד היום מברכים הורים ומייחלים שילדיהם יהיו אחים טובים כאפרים ומנשה. משום שאין בעולם ברכה גדולה יותר מאשר השכנת שלום בין האחים, ואמר דוד המלך: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד"... אכן, ציינה נילי, יש ממי ללמוד!!!
תודה לנילי על הדרשה רבת העיון והתובנות.
ענה.
הודעות ושונות
עדכון שימוש במרכזיית הטלפונים
1. בחיוג לחו"ל יש לחייג את הקידומת 00 או 012
במידה ומחייגים עם קידומות אחרות התעריף יותר יקר
2. מומלץ להימנע מחיוג למוקד 144 בגלל תעריף מאד גבוה
בברכה,
אבי בן אדיבה
הקרנת סרט
הסרט רכבת לילה לליסבון
יוקרן ביום רביעי 14.1.15 בשעה 20:00
סרטו של הבמאי בילה אוגוסט על ליסבון בימי המשטר האפל בפורטוגל.
הגיבור - השחקן ג'ימיי איירונס מגלם את דמותו של מורה שוויצרי
הנוסע בעקבות ספרו של אמדאו דה פראדו מהפכן ורופא.
את הספר הוא מוצא בכיס המעיל של הנערה שהציל ואיתו גם את כרטיס הנסיעה לליסבון, כששני אלה בידיו הוא מחליט לעזוב את חייו הקודמים ולהתמקד בגורלו
של אמדאו הסופר.
בואו ליהנות
א.ש. הפקות
אירוח הורים של חניך מנעלה
אני זקוקה למשפחה שתסכים
לארח בביתה הורים של חניך מנעלה
למשך חמישה ימים בפסח - בתשלום.
לפרטים נוספים ניתן לפנות למירי גרוסברג
ילדות יוזמות
ביום שבת הקרוב 10.1.15 תתקיים מכירת עוגות בה יעברו הבנות:
טל עזר, מיקה פולנסקי, עדי שאשא ופז זרטל,
ברחבי הקיבוץ עם עגלה ובה עוגות ועוגיות מתוצרת בית.
נשמח אם תיקנו ומקוות שתיהנו,
פז זרטל
צוות יזמויות צעירים
לאחרונה הוקם בעין שמר צוות יזמויות צעירים.
בצוות חברים: עמי גלעד, עמרי שם טוב, גיל עמל, עידן יגודה (שרית אלימלך), אמיתי ששון, ענת גרוסמן וסיגל דקל.
מטרת הצוות לעודד יזמויות של צעירים בעין שמר.
לצורך קידום המטרה החשובה, מכריז הצוות בזאת, על תחרות היזמות המוצלחת.
היזמים הזוכים יזכו לחבילת הטבות משמעותית. ההכרזה על הזוכים ביוני 2015.
אנחנו מזמינים את כל הצעירים לחשוב, ליזום, ליצור, לפעול ובעיקר – להיעזר בצוות החדש שכולו לרשותכם ולמענכם.
דברו איתנו
ועדת צעירים
עדכון לגבי קורסים במסגרת "מעגלים"
לכל החברים שנרשמו ללימודים במסגרת מכללת צומת במסגרת קרן מעגלים, לקורס הבישול ולקורס ניהול ויזמות. אתכם הסליחה מנכ"ל המכללה עדכן אותי שיש שינוי ובדיקה מחדש של התנאים מצד המדינה שהיא בעלת הקרן.
הנושא נמצא בבירור ובהליכים משפטיים, אך בינתיים כל הקורסים לא נפתחים.
נקווה לטוב ושעדיין נוכל לקיים את הקורסים כמובטח.
עידן יגודה
דרושה
לגן בכרכור דרושה מטפלת לתינוקייה למשרה מלאה 07:00 -17:00 עם יום חופשי בשבוע , בעלת רצון ניסיון ואהבת ילדים. ניידת. לפרטים נוספים : 050-3585595
דרושים משגיחים לבחינות בגרות
דרושים משגיחים לבחינות בגרות – בתשלום מטעם חברת "תגבור" בחדרה. הבחינות נערכות בגוונים, במבואות עירון, ובבתי ספר נוספים בסביבה. ניתן לפנות לחיים לוי רכז הבגרויות 050-8290551
רגעים קטנים של אושר
// עינת תומר
בתוך שיגרת היום-יום, העבודה, הבית, הסידורים, ביקשתי מכמה בני הקיבוץ שיספרו על הדברים בחיים שגורמים להם לאושר
אורי אשכולי: נעים לי שהמשפחה שלי מתקבצת אצלי, נעים לי שיורד גשם, שחברים משאירים קצת פירות בבוסתן שלי, ביחוד את הפירות האקזוטיים יותר (מנגו) ואני נהנה לקטוף ולאכול. אני נהנה מהמפגשים עם הפנסיונרים במועדון לחבר בימי שני ורביעי בבוקר ומהבריאות הטובה.
עדנה חרודי: קודם כל העבודה שלי, בגילי כפנסיונרית זה אור. גם החוגים במילוא (התעמלות בריאותית, קרמיקה ופילאטיס) וילדיי ונכדי האוהבים משמחים אותי.
אילן לוטן: מוסיקה, לשמוע יצירה טובה בעיקר מוסיקת ברוק. מקהלת הקיבוץ הארצי בה אני שר מספקת רגעים של חוויות. אני מאוד אוהב לטייל בארץ, אני נמצא בשלוש קבוצות טיול שונות: במועצה האזורית גלבוע ועמק המעיינות, קבוצת מעברות וחבר'ה שאנחנו יחד מהצבא ומטיילים יחד.
פנינה גלעד: הנכדים, טיולים בארץ ובחו"ל.
חנה דנון: אנחנו בריאים, אוהבים לטייל בשבתות בטבע לראות צמחייה, פרחים, ציפורים. בשבתות אנחנו אוהבים לנסוע ולטייל באזור שלנו או באזור עמק המעיינות.
יצחק דנון: הילדים, הנכדים והנין שלנו עושים לנו אושר גדול.
שרה אבל: כשאני רואה בארוחת צהריים את כל משפחתי אוכלת ומספרת בדיחות באווירה טובה ושמחה ושכולנו מבחינה בריאותית – שלא יהיה יותר גרוע ונשמור על הקיים. מחמם את לבי שיש בקיבוץ אנשים שמוכנים לעזור ללא תמורה ובסבר פנים יפות.
ניצה ליבנה: מה שעושה אותי מאושרת הם ילדיי, כולם בריאים, שמחים ומגדלים את הדור הבא באושר, בשמחה ובאהבה. כשאני קמה בבוקר, שומעת את ציוץ הציפורים בגן של עין שמר ורואה את הדשא, העצים, הפרחים – כיף גדול. מאוד יודעת להעריך את זה. בורכתי בשכנים מקסימים שמחממים לי את הלב: ענה ואמיל ששון, נאוה ומליק גור, ציונה, ג'ני ויוחאי יגודה,
יפתח אלון ועליזה לוי. שכנים זה לא דבר מובן מאליו, יש יחסי שכנות מאוד יפים ואווירה מאוד נעימה בשכונה. אני רוצה להגיד תודה על מה שיש.
נילי ארבל: מחמם לי את הלב כל יום שישי שאני הולכת לקבלת שבת, ההשקעה של ענה ששון שחושבת תמיד איך לגוון, הפינה היפה שהילדים יושבים ומציירים להנאתם ובטוח שמשהו מהנגינות של קבלת שבת חודר לאוזנם. כמובן המשפחה מסביב לשולחן, הילדים, הנכדים. והיוזמה הברוכה של א.ש הפקות שמתמידות להביא במשך שלוש שנים סרטים איכותיים שרבים נהנים מהם.
איה מלומן: קבלות השבת של יום שישי, אני מאוד אוהבת לבוא, לשיר בצוותא, לשמוע את פרשת השבוע, לראות את החיוך של האנשים, הלבביות, את היחד של ילדים והורים. זו התרבות שלי שהיא מעל ומעבר לכל עשייה אחרת. אני אוהבת לבוא להדרן, להיפגש עם האנשים, זה כמו בית שני בשבילי, וכמובן הנכד המקסים שלי, כפיר, מלא פעילות ושמחה. טוב להיות סבים.
הדס מור: מזג אוויר אביבי, החיוך והבוקר טוב של האנשים, שיש לי עבודה בבוקר.
שרית אלימלך: כשמסיימים לאכול ארוחת ערב וכולם מקולחים ורגועים – השקט של סוף היום. בימי שישי בבוקר כשאנחנו נוסעים רק גבי ואני לשתות קפה ביחד וזה רגע שלנו.
חמי סל: המשפחה שלי גורמת לי אושר כל בוקר מחדש. אחרי ימים גשומים זורחת השמש מה שמביא אותי תמיד לדעת שאחרי יום סגריר יש תמיד תקוות חדשות שזורחות בבוקר. ולמרות הכל, הקיבוץ הכי טוב בעולם הוא קיבוץ עין שמר. השלום קרוב יותר ממה שאנחנו חושבים ולכן כל יום אנחנו מתקרבים אליו – דבר שגורם לי להיות מאושר.
חיים חננאל: ארוחות שבת עם הילדים והגיטרה ביד. פידבקים חיוביים על הסרטים של פופקורן וקוביית שוקולד.
נוגה האולינג: להיות עם האחייניות שלי, גאיה והילה, לראות את האהובים עלי והמשפחה שלי מחייכים.
זוהר מור: יש כל-כך הרבה: לשמוע שיר שאני אוהבת ברדיו, המשפחה, החברים, ספורט, בעיקר כדורעף, לראות שלאנשים החשובים לי טוב והם מאושרים, לעזור לחברים, כל דבר שאני עושה ואני נהנית ממנו עושה אותי מאושרת: לשמוע מוסיקה, לעבוד בעבודה שאני נהנית ממנה, להתנדב בעל"ם, להיות עם חברים. קיץ, שמש, אור.
רויטל אלון: הקפה בשבת בבוקר עם המשפחה. ההפתעות של הילדים שלי: מוסיקה בזמן שאני מתקלחת שעמרי משמיע לי, הניואנסים הקטנים של מיה שמצחיקים אותי מאוד. ערבי שישי אחרי שהילדים נרדמים ולאדם ולי יש את הזמן לעצמנו ומנהלים שיחה טובה. בגט שניצל בצהריים – זה רגע של אושר. כשאני מצליחה לבטל קנס ענק ללקוח או לוודא שהוא מקבל את מה שמגיע לו מרשויות המס... זה מאוד משמח אותי!
עידית עזר: שהבוקר מתחיל בשקט – מבחינת העבודה, שכל גני הילדים נפתחים והצוותים הקבועים מתחילים את עבודתם. שהבנות שלי חוזרות הביתה עם הרגשה טובה ומשתפות אותי על הצלחה שהייתה להן. כשאני מקבלת מילה טובה על גן שעשה משהו טוב. כוס קפה בשקט בחמש אחה"צ, כשאני מצליחה לשבת לראות חדשות בשעה שמונה בערב, וכשמגיע יום שישי ונכנסים לשקט של השבת.
אולגה ברצלבסקי: כשמארק ואני בבית עם הנכדים – זה האושר בשבילי.
טל בדרק: המחשבה על כך שבסוף כל יום אחזור הביתה אל משפחתי ואזכה לחבק את אהוביי ולשמוע את קול ילדיי. במהלך היום עצמו אשמח לפגוש פנים מחייכות, לשמוע שיר שאני אוהב ולהודות על כך שאנחנו חיים קרוב לאדמה, לנוף ולערכים עליהם צמחתי.
אדווה בראון: מה שמשמח אותי אלו הילדים שלי. אני מחכה לקחת אותם מהגן, לראות אותם. זה נשמע קצת קיטש, אך זה הטעם האמיתי בחיים.
לילך גרנדיר: להוציא את כפיר מהגן אחרי שיום שלם אנחנו לא מתראים, לעשות פעילות משותפת יחד עד הערב והקפה של הערב – שמסמל את סגירת היום בשבילי.
מאיה שפירא: כשאני מבקרת בגן אחר והילדים שמחים לראות אותי. לבוא הביתה להורים כשאבא מפנק אותי ומכין לי מרק ותה. שאחרי משחק צמוד בכדורסל אנחנו מנצחות ומקבלות מחמאות על המשחק מהאוהדים ומהבנות בקבוצה. היה לי כיף לקבל מחמאות על הריקוד שרקדנו בסילבסטר ושתי הדקות שאני נחה בבית מול הטלוויזיה בסיום יום העבודה ולקראת המשך היום.
שחר לוי-דקל (כיתה י"א): להתאמן בכדורעף, להיות עם החברים, להיות עם האחיינית שלי, איימי, לצפות במשחקי כדורעף ולהיות בתפקיד רושמת תוצאות במשחקים.
אוריין מור (כיתה י"א):
לבלות עם חברים בקיבוץ, ארוחות ערב שישי עם המשפחה, לראות משחקי כדורעף בקיבוץ.
עוז שפירא: כרגע אני בחופש מהכל, אני רוצה לפתוח מסגרייה בקיבוץ, אני בתהליך לקבל את המקום, מחכה שאתחיל לעבוד בעסק. אני נהנה להיות עם חברים.
שימו לב שאף אחד מהנשאלים לא הזכיר את המילים: כסף, בית גדול, מכונית פאר. נראה שהדברים החשובים באמת בחיים הם המשפחה, החברים, תחושת שייכות ומילה טובה – כמה פשוט...
וכמו שהבן שלי, עומר תומר בן ה-4 אמר לי לפני מספר ימים: "אמא, את יודעת שמי שיש לו הרבה כסף הוא לא תמיד יותר מאושר".
מפגש קבוצת ארז ליום הולדת 75
בתאריך 27/12/2014 נערך בקיבוץ מענית מפגש של קבוצת ארז שחוגגת השנה 75.
נציגת ארז מעין שמר – עדנה חרודי
ברכה שהוקראה במפגש קבוצת "ארז" החוגגת
שבעים וחמש שנים ומעלה
אספה ורשמה אילנה (וינטר) שמיר
אריק אינשטין שר: "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי..." אנחנו נולדו לפני מלחמת העולם השנייה, עוד לפני שקמה המדינה. לפני הטלוויזיה, הפקס והגלולה, לפני האנטיביוטיקה ועדשות המגע. לפני המזון הקפוא וצילומי המסמכים, לפני מדיח הכלים והסדינים החשמליים, ולפני שהאדם צעד על הירח ונגע בכוכבים. לפני ששברו את מהירות הקול והורידו גשם מעננים. לפני המחשב הטאבלט והאייפונים, לפני הטלפונים האלחוטיים והסלולריים. כן, נולדנו לפני שבעים וחמש שנה! ומאז הכל בעולם השתנה. מעבד תמלילים עוד לא היה, קופי עשינו עם נייר העתקה. בקושי המציאו את מכונת הכתיבה. את מחשבותינו רשמנו בכתיבה תמה, ומכתב שלחנו עם בול ומעטפה. שבבים, היו משהו שניתזו מעצים בעת הכריתה, חומרה – פני הגננת שכעסה, ולא הייתה קיימת כלל התוכנה. נולדנו רק לפני שבעים וחמש שנה וראו איך כל העולם השתנה! שעון קיבלנו לבר-המצווה לבשנו מכנסי חקי, חולצות רוסיות או מקסימום לבנות, איש לא ענד עגיל וכתובת קעקע. הסתפרנו אצל הספר – ולא מעצב שיער, שיחקנו "סוס ארוך", "חבל", "אמת או חובה", רקדנו ריקודי - עם בערבי שישי במוסד ובחופשות יצאנו לעבודה. חיינו לפני שחרור האישה ובכל זאת לבנות היה חלק שווה בעשיה. נולדנו רק …לפני שבעים וחמש שנה בשעות הפנאי קראנו ספרים, טלוויזיה לא הייתה, נפגשנו עם חברים, אהבנו את הטבע וערכנו טיולים, באופניים שלנו, ורק אח"כ במכונית של אחרים. על נסיעה לחו"ל יכולנו רק לחלום. מיקרוגל, כמובן שלא היה. מקרר עבד על קרח, ועל מקפיא מי חלם? קניון - היה ואדי עמוק ומרשים, רשת - שימשה להגנה מפני יתושים. "גראס" - היה דשא באנגלית ארונות - שימשו לאחסון, ואף אחד לא החליט לצאת מהם, שפנפנות - היו חיות קטנות שאוכלות גזר, צלחות - נועדו לאכילה ולא לשידור מלוויין! מילים כמו – סבבה, אחוי, צ'ט, מייל, פייסבוק ועוד, עדיין לא נהגו כלל וכלל! אך למרות זאת כיף, כי העולם השתנה! ולכן מובנת וברורה המסקנה הדרך עוד רבה ועוד רבה המלאכה! לא גמרנו להביא נכדים ונינים לעולם, התיאבון גדול והחלום לא תם! כך שאסור להתייאש, העסק עוד חם... בעולם יש מקומות יפים ומרתקים שאליהם טרם הגענו ולנו מחכים. אמנם קצת שיבה זרקה בשערנו אבל אנחנו, בכלל לא השתנינו... וכלל לא מבינים, איך הגיל הזה התלבש עלינו? מידי פעם מישהו, או משהו, שוכחים... ולמרות המשקפיים, לא תמיד רואים. אבל רכשנו נכס בלעדי – ניסיון החיים! אז אמרו אתם חברים יקרים, נכון שיש חיים אחרי השבעים? אז תודה גדולה שלוחה מכולנו למארגנים ליגאל ורינה ברקת, לליאורה ומנחם ראובני, לזיוה מנדה, שארגנו לנו יום נפלא ומקסים! הרימו איתנו כוסית לבריאות ולעוד הרבה שנים! לחיים!
פסי האטה קצרים – אורי אשכולי
מתוך הוראות משרד התחבורה – ירושלים דצמ' 2002 – הפרק העוסק בפסי האטה קצרים. "פסי האטה קצרים מתאימים לשימוש באזורי חנייה, ביציאה מכבישים פרטיים או ממוסכים שמהירויות הנסיעה בהם איטית עד כדי עצירה ושאינם מתאימים לשימוש ברחובות מגורים. פסים מסוג זה אינם מותרים לשימוש בתנאי הארץ. הם מצויים בפועל בשימוש בחניונים אך לא בשימוש כפסי האטה אלא במקומות שבהם חובה לעצור עד לקבלת אישור לשימוש בדרך." עד כאן הוראת משרד התחבורה. בשבוע שעבר סומנו בצבע חלק מפסי ההאטה. לשאלתי מדוע לא סומנו כל פסי ההאטה התשובה הייתה - אלה שלא סומנו הם פסים לא חוקיים. ועכשיו לעצם העניין. בתחילת אוקט' קיבלתי מכתב ממרב, מנהלת הקהילה, וחברי ועדת הבטיחות האומר כך: "עלות התקנת הבמפרים הייתה גבוהה כ- 20,000 ₪. השאירו מקום למעבר קלנועיות וכו'. התנהגות החברים שהרסו את הבמפרים אינה מקובלת ואנו נחייבם בתיקון הבמפרים." והנה התשובה – לא נהרס אף במפר, אלא שהמעברים היו צרים מידיי. להתקבל לראיון אצל מנהלת הקהילה צריך להמתין בערך כחודש וחצי. מדוע לא פורסמה תוכנית הבניה ע"מ להתריע על הקמת מחדל זה? מדוע עד היום אין סימון בצבע של פסי האטה אלה? מדוע אין תאורה על פסים אלה – כפי שמחייב החוק? בישיבה שהתקיימה ב- 24/11/14 עם ועדת הבטיחות, לשאלתי את יועץ הבטיחות – אורי ארבל ממעין צבי – מה המומחיות שלו בנושא פסי האטה – התשובה שקיבלתי ממנו –" אין לי כל מומחיות בנושא." באותה ישיבה – הועדה לא מכירה את חוקי משרד התחבורה בנושא פסי האטה. כלומר – לקחו מומחה שאינו מומחה, השקיעו בעסק 20,000 ₪, לא סימנו בצבע, לא סימנו בתאורה ואנו האזרחים קמים בבוקר אחד ולפנינו 20 פסי האטה הנוגדים את החוק. היום קיימים אצלנו שלושה סוגים של פסי האטה: 1. פסי האטה חוקיים אשר נצבעו לאחרונה – ראה בכניסה לקיבוץ. 2. פסי האטה לא חוקיים אשר נצבעו לאחרונה – ראה פס האטה ליד בית הבנים, אשר משופשף ע"י המכוניות והוא גם צר וגבוה. 3. פסי האטה מפלסטיק אשר אינם חוקיים – לפי הוראת משרד התחבורה – אינם צבועים ואינם מוארים. היום פסים אלה מהווים סכנה לחברים הנוסעים בקלנועיות ובאופניים ואנו רואים את המכוניות המנסות לעקוף אותם ולמי הם עוזרים? טוב תעשה ועדת בטיחות אם תודה במשגה של הקמת פסי האטה אלה ותפרקם. חבל על 20,000 ₪ שהושקעו. אצלנו הנוהג של סוף מעשה במחשבה תחילה, הפסיק לעבוד ואנו עדים לזה גם בנושאים אחרים.
הנידון: ירידת מחירי הדלק בעולם
– עידו ספקטור בחודשים האחרונים, אנחנו עדים לירידת מחירים דרסטית של מחירי הדלק. התופעה היא כלל עולמית. נובעת מתחרות בין מפיקות הדלק, ממציאת מאגרים נוספים וכן משיקולים גלובליים. חבית נפט שנמכרה לא מזמן ב- 100 דולר נמכרת כיום סביב 50 דולר. הכלכלה העולמית נהנית מהמצב וגם צרכני הדלק הפרטיים. במיוחד בעלי הרכב. חברים בקיבוץ שמשתמשים ברכב המשותף מחכים שההוזלה תגיע גם אליהם.
תגובה לאורי אשכולי ועדת בטיחות מורכבת מבעלי תפקידים שונים בקיבוץ וכן ממתנדבים שמקדישים מזמנם למען שיפור הבטיחות בענפים השונים וברחבי הקיבוץ. לפני כשנה, כחלק מהערות מבקר הקיבוץ, הוחלט למנות לקיבוץ ממונה בטיחות, לאחר שלא נמצא מועמד מתאים מתוך הקיבוץ, פנינו לאורי ארבל, בעל ניסיון של שנים בתחום בטיחות במספר רב של מקומות עבודה וכן בקיבוצים. בעקבות פרוק הבמפרים, נפגשה הועדה עם אורי אשכולי וקיימה דיון ביחד אתו. במסגרת הדיון הציג אורי את הדברים שהוא מפרסם כאן בנושא, עם חלק מהדברים הסכימה הועדה ואחרים לא. הועדה הודתה לאורי על מחקרו והערותיו והבטיחה לקדם את הטיפול בנושאים שצריכים תיקון. בנוסף, הועדה הציעה לאורי לקחת חלק פעיל בוועדה ולהשתתף בפגישות, אורי סירב מסיבותיו שלו. ועדת בטיחות תמשיך לקדם את נושאי הבטיחות בקיבוץ וזאת למען כלל חברי הקיבוץ. אנחנו קוראים לחברים נוספים שמעוניינים לקחת חלק ולהיות שותפים בוועדה לפנות לשביט שפירא. ולסיום בברכת שנה בטוחה לכולנו. ועדת בטיחות
תגובת מרב למכתבו של אורי אשכולי בהמשך לתגובת ועדת הבטיחות, ברצוני להתייחס לטענה שבוחר אורי להעלות בכל רגע ורגע. הטענה השחוקה: עם מרב אי אפשר לקבוע פגישה חודש וחצי.
אני מודעת לכך שבתחילת דרכי היה כעס ותסכול מכך שביקשתי מחברים לתת לי זמן הסתגלות ולדחות פגישות.
כיום אני כאן כמעט שנתיים ואין כל בעיה לקבוע עמי פגישות. יש בסדר היום השבועי שלי 3-4 שעות שמוקדשות לפגישות עם חברים ובדרך כלל, על פי דיווחן של יפעת ונגה, חברים לא מחכים יותר משבוע לפגישה.
מתי כן מחכים? – כאשר השעות ממש לא מתאימות לחברים והם מבקשים פגישות אחרי הצהרים (אני נמצאת בעין שמר רק פעמיים בשבוע אחרי הצהרים) או כאשר הנושא מורכב ואני מבקשת לעכב מעט את הפגישה על מנת ללמוד את החומר ולמנוע מהחבר להגיע לפגישה ובעצם לשמוע ממני שאיני יודעת דבר על הנושא ועליו יהיה לחזור שוב.
כמובן שיש מקרים בהם פגישה נדחית בשל מחלה או היעדרות (שלי או של החבר).
שמעתי שיש כעסים על בקשתי מהחברים שיגדירו את סיבת פנייתם. אני מאמינה כי כאשר חבר מגיע לפגישה איתי אני צריכה לטפל בפנייתו הכי מהר והכי טוב שאפשר ולכן מעדיפה לקבל את הנושא לפני כן כדי ללמוד ולהתכונן.
עין שמר ברוכת מנהלי פעילויות וועדות רציניים, מיומנים ואחראים. אני מאמינה שפניית חבר בנושא מסוים חייבת לעבור קודם כל דרך המנהל המתאים ורק במידה ותשובתו אינה מוסכמת על החבר אני צריכה להתערב. ואכן כך קורה במרבית המקרים.
המקרה עליו מתלונן אורי הוא מקרה כזה, בו ביקשתי ממנו לפנות למנהל המתאים בנושא שהטריד אותו והוא התעקש אחרת.
ברצוני להזכיר כי אני נמצאת בעין שמר רק 3.5 ימים בשבוע והנושאים המונחים על שולחני רבים גדולים וחשובים וכולם קשורים בקהילה – נושאים אישיים, ועדות, הנהלות וקידום החלטות של חברי עין שמר. אני עושה ככל יכולתי לענות על כל הצרכים.
מקווה לפגוש בכמה שיותר מחברי עין שמר (גם בנושאים שמחים)
בברכה,
מרב
אמריקן קיבוצניק // עינת תומר
לפני כשבוע הגיעו לקיבוץ ארבעה סטודנטים אמריקאים להנדסת מכונות מאוניברסיטת MIT בבוסטון: קמיל, אמה, ג'ייקוב ולאה, ללמוד, ללמד ולחוות חוויה מיוחדת במינה יחד עם בני נוער ותלמידים בחממה. הסטודנטים הגיעו מטעם החממה, כחלק מפרויקט משותף עם אוניברסיטת MIT, המדורגת ראשונה בעולם בתחומי הטכנולוגיה וההיי-טק.
מה הקשר שלכם לישראל? האוניברסיטה ארגנה את הטיסה הזו והחלטנו להצטרף ולהכיר את ישראל יותר לעומק. לאה יהודייה, דוברת עברית והייתה בארץ פעמים רבות. קמיל ביקרה בעבר פעמיים בישראל. למרות שאינה יהודייה אוהבת מאוד את ישראל. עבור אמה וג'ייקוב זו פעם ראשונה בישראל והם מאושרים שהגיעו לכאן.
איך בקיבוץ? מאוד כיף לנו פה, כולם נחמדים אלינו, כולם בחממה נהדרים ידידותיים, האוכל בחדר האוכל נהדר.
מה אתם עושים בשעות היום?
אנו משתלבים בחממה בשלוש דרכים עיקריות:
"חלוצי הסביבה": תכנית חדשה בחממה, שנבנתה במיוחד לתקופה בה נשהה בקיבוץ, ומטרתה לחבר את התלמידים אלינו ואל מומחים וחוקרים מכל הסביבה, וליצור מין "מעבדה חינוכית משוגעת" בה עובדים יחד על נושאים ממש חדשניים ומלהיבים, כמו הדפסה בתלת מימד, ביו-מימיקרי, דבורים, אצות, הידרופוניקה ועוד... בני הנוער וגם המבוגרים בקיבוץ מוזמנים להצטרף! יש קבוצה גדולה של 40 בני נוער ומבוגרים מכל האזור שמגיעים בכל יום ראשון בינואר לחממה, לחקור יחד איתנו (16:00 – 19:00, ללא תשלום).
אנגלית + סביבה: תכנית במסגרתה אנו מלמדים מטעם החממה בבתי הספר מבואות עירון וגוונים. בחרנו מאמרים (באנגלית) העוסקים בתחומים מעניינים הנוגעים לסביבה וקיימות, ואנו עובדים בצוותים עם התלמידים מבתי הספר (דוברי האנגלית, כיתות י'). יחד אנו מפרשים את המאמרים, מנתחים אותם, ולבסוף התלמידים מציגים את תקצירי המאמרים בפני חבריהם.
עבודה עם קבוצות תלמידים וקבוצות "תגלית":
אנו גם משתלבים בעבודה השוטפת בחממה, עם תלמידים יהודים וערבים, עם תלמידים עולים מאתיופיה, עם נוער בסיכון וגם עם משתתפים המגיעים מחו"ל במסגרת קבוצות תגלית ואחרות.
איך אתם מתרשמים מבני הנוער הישראלים? בני הנוער הישראלים חכמים ונלהבים ומאוד כיף לעבוד איתם. זה נהדר לעבוד איתם בחממה, כי אנחנו רואים שהם מרגישים חופשיים לשאול שאלות ולהיות "פראיים" יותר ממה שהם יכולים להיות בבית הספר. סביבת למידה חופשית היא חשובה מאוד ונראה שהם אוהבים את זה, מה שהופך את העבודה איתם למהנה ומשמעותית מאוד.
איך אתם מבלים בשעות הפנאי? אנחנו מתכננים בכל סוף שבוע לנסוע לטייל במקום אחר בארץ. גם המארגנים מהחממה לוקחים אותנו לטיולים יומיים. היינו פעמיים בגוס פאב ונהנינו מאוד!
מה התחביבים שלכם? קמיל: אוהבת ספורט, לשחק כדורגל, ג'ודו, פינג-פונג, מנגנת ביוקולילי (גיטרה קטנה).
אמה: לנגן בפסנתר, לשיר ולרקוד. ג'ייקוב: להאזין למוסיקה קלאסית, להרכיב ולבנות דברים שאני מוצא בגראג' שלנו. לאה: לרוץ, להחליק על הקרח, יש לי חגורה שחורה בטאקוונדו.
מה ההבדל בין התרבות ממנה אתם באים לתרבות שלנו? כולנו לומדים באותה האוניברסיטה אך גרים במקומות שונים: קנזס, וושינגטון די.סי, שיקגו, ניו-ג'רסי. בבית הכל מאוד מובנה, אם הולכים לפגישה חייבים להגיע בזמן, אין זמן להירגע ולנוח, כל רגע ורגע מתוכננים בקפידה. כאן הכל חופשי ורגוע סגנון שונה של ניהול חיים.
מה חשבתם לפני שנחתם? איך זה בפועל? כמובן שלא ציפינו לכזה מזג אוויר... חשבנו שחם פה! אבל עבור מי שכבר היה פה (קמיל הייתה בחממה בשנה שעברה, לאה הייתה כמה פעמים בארץ וגם באזור שלנו), המציאות תואמת את הציפיות - אותה האנרגיה חיובית, אנשים חיוביים - זה מרגיש כמו לחזור הביתה!
נראה לכם שהייתם יכולים לגור בקיבוץ? קמיל: אשמח לחיות בקיבוץ! אני אוהבת איך שכולם מחוברים ומכירים, וגרים אחד ליד השני. בנוסף, זה מקום מאוד יפה!
טובית שפירא יו"ר ועדת מלגות במועצה – ממליצה לכל הסטודנטים שלנו להזדרז ולהגיש בקשה למלגה// עינת
תומר
מה
הקשר
שלך
למלגות
לסטודנטים?
במסגרת היותי נציגת קיבוץ עין שמר במליאת המועצה האזורית (נציג נוסף מעין שמר הוא הראל יגודה) נבחרתי להיות יו"ר ועדת מלגות. המלגות מיועדות לצעירים עד גיל 35 לומדים פעם ראשונה לתואר ראשון או לקורס מקצועי (קוסמטיקה, שיננות...). המועצה רואה חשיבות לעזור לצעירים לרכוש מקצועות והשכלה לקדם את עצמם. יש מלגות הצטיינות שהן יותר גבוהות לפי הצטיינות דיקן (מיועד רק לסטודנטים שנה שנייה).
ומה עם תארים מתקדמים?
אין כרגע מלגות לתארים מתקדמים – מקווה שבעתיד יהיו.
מלגה מיוחדת ע"ש עינת סלם ז"ל:
ישנה מלגה נוספת ע"ש עינת סלם ז"ל מקיבוץ ברקאי. עינת הייתה מורה בבי"ס רעות, אשת חינוך ועסקה הרבה בנושא שוויון בין המינים הן במשרד החינוך והן במועצה והייתה יועצת ראש המועצה למעמד קידום האישה. עינת נפטרה במפתיע ממחלה והותירה ילדה שהיום היא בכיתה ד'. המלגה הזו ייחודית והיא יותר גבוהה, חלקה ניתן ע"י משפחתה של עינת וחלקה ע"י המועצה, לנושא שמתקשר למגדר או שוויון בין המינים. מלגה זו היא באחריות היועצת למעמד קידום האישה במועצה.
מי זכאי למלגה?
ישנה ועדה שמורכבת מנציגי ציבור, מזכיר המועצה -בועז מנחם, מנהל מחלקת חינוך- יוחנן אשחר, מנהל מחלקת הרווחה- שמשי כהנא, הם מתכנסים ודנים בבקשות. כמובן שיש התחשבות במצב הכלכלי של המשפחה. עד היום רוב אלו שביקשו – קיבלו.
יש דרישה לתמורה בעד המלגה:
המלגות הן מלגות שיש לצדן חובה – כל סטודנט שמקבל מלגה מחויב בשעות לקהילה, עזרה בתוך היישוב, עזרה לקשישים, בחינוך, בתרבות ועוד. סטודנטים שלומדים רחוק יכולים להשלים את השעות בחופשת פסח או בקיץ.
האם זה משתלם לסטודנטים?
כן, כמות הכסף שהם מקבלים ביחס לשעת תרומה לקהילה מאוד יפה ובנוסף הם מאוד נתרמים מהעזרה לקהילה.
אחת הסטודנטיות שקיבלה מלגה מהמועצה היא רונית שאשא.
רונית שאשא: קיבלתי מלגה מהמועצה לפני 4 שנים, כשהתחלתי ללמוד לתואר ראשון במדעי החברה במכללת גליל מערבי. בהתחלה קיבלתי 1,000 ₪, בתמורה הייתי צריכה לעבוד 30 שעות אותן עבדתי במזכירות של החוגים – היכן שאני עובדת היום. 1,500 ₪ נוספים קיבלתי עם סיום השעות. ממליצה בחום להגיש בקשה למלגה.
מזמינה את הסטודנטים תושבי המועצה להגיש את הבקשות עד סוף ינואר לפנות לדניס ארדי – רכזת המלגות במועצה בטלפון 052-5597000
ניתן לפנות אלי בכל שאלה טובית שפירא