טקס חלוקת המלגות השנתי של קרנות חבצלת
הטקס יתקיים ביום שישי 23.1.15
בשעה 9:30 בחממה
בתכנית:
9:30 - סיור בחממה ובאגף שמשחזר חלק מהתערוכה בניו יורק
כיבוד קל
10:00 - דברי פתיחה וברכות
אבשלום (אבו) וילן – יו"ר מועצת מנהלים "חבצלת"
זאביק שפריר – יו"ר החממה האקולוגית
קטע מוסיקה ועוד – שיר ירושלמי להקת "המוסד"
10:30- תמונת מצב – אמנות קיבוצית
שיח בין קרני עם-עד ויעל קייני. מנחה- נטע שפירא
11:00 - "מועדים למחול"
שלומית עופר ותרצה ספיר מחברות הספר – מדברות על כתיבת הספר בליווי מצגת
קטע מוסיקלי
11:30 - על השראה ומהפכים באמנות - יפעת טריינין
11:45 - חלוקת מלגו
* הקרן לעידוד היצירה האומנותית
* הועדה לספרי תנועה
* מלגות לעידוד ההשכלה הגבוהה
מעין שמר מקבלים מלגה: אבישי גרוסמן על ספרו החדש "הדרך בה בחרתי"
ואביטל גבע על עבודת האמנות "התערוכה בניו יורק" שהוצגה בניו יורק
הנכם מוזמנים לקחת חלק בטקס
הודעות ושונות
מזל טוב
ליגאל קצנלנבוגן
להולדת הנכדה – רותם
החמישית במספר
בתם הבכורה של ענת וספי
ברכות חמות לכל המשפחה!!!
זיכויי בריאות
לחברים שלום
בשל תקלה בהנהלת חשבונות לא זוכו החברים בזיכויי בריאות החברים יזוכו בתקציב ינואר
אתכם
הסליחה
אוריין
גנדלמן
אל-תור במרפאה
אנו מזכירות שוב שהקבלה באל-תור(תורים דחופים) נועדה
למקרים דחופים בלבד.
יש שלושה ימי קבלה בשבוע,
שמיועדים לתת מענה רפואי
וההמתנה לתור בד"כ קצרה.
בתודה
מצוות
המרפאה
אבדה
מי שקיבל בטעות שמיכה דקה
בצבע טורקיז
מתבקש להחזירה בהקדם למחסן הבגדים.
תודה, צוות
ענף
הבגד
נחשו איפה הנחש
כן, כן, ברח לי נחש מהבית. הנחש עונה לשם "קינג סנייק אמריקאי" – וזה מין של נחש שאלפי ילדים מגדלים בעולם.
הנחש שחור-חום נוצץ אורכו 1 מטר וכמובן הוא לא ארסי.
הוא חיית המחמד שלי כבר 10 שנים אז כל מי שיודע על מקום המצאו או שרואה אותו חוצה את הדרך שלא ישתבץ ויצלצל אלי, אני מתגעגע אליו.
ילדים – מי שימצא את הנחש יקבל אותו לגידול ליום או יומיים,
עכברים עלי – חשוב שאבא ואמא יסכימו.
יוסי בן-מיור
חדשות מ"הוט"
זהו זה נגמר, אין יותר שידור אנלוגי של "הוט" בכבלים.
מעכשיו אפשר לקלוט רק עם ממיר דיגיטלי ליד כל טלוויזיה.
למי שיש כבר ממיר ורוצה ממיר נוסף - צריך להתקשר להוט ולהזמין ממיר נוסף. עלות ממיר 5 ₪ לחודש דרך כרטיס האשראי.
צעירים וחיילים כדאי להתקשר אלי להתייעצות. למי שאין עד היום ממיר מוזמן גם להתקשר אלי ולמסור פרטים.
הטלפון של הוט הוא: 1800-106-161
יגאל כץ
תיקון לעלון הקודם
לחברים שלום בדיווח שהעברתי לפני שבוע בעלון לגבי נקלטי תקופת המעבר נשמטה בטעות משפחת יגודה – אלעד ואילנית. המשפחה חתמה על ההסכם בספטמבר 2014.
מאחלת למשפחה בהצלחה.
מרב הדר-פרומר
כמה גשם?
כשלא יורד גשם ויבש בחוץ שוכחים קצת את הימים הגשומים,
אז טוב שאצלנו כל טיפה רושמים.
מתחילת העונה ירדו בעין שמר 428 מ"מ גשם,
כמות בהחלט מכובדת
עינת תומר
דרושים לצוות היגוי
בכוונתנו לרענן את צוות ההיגוי. חברים שמעוניינים להציג את מועמדותם
מוזמנים לפנות אלי.
שרית
אלימלך
–
מש"א
נשיכות כלבים
לחברים שלום,
בחודש האחרון ננשכו 2 תלמידות ממבואות עירון בידי כלבים השייכים לחברי הקיבוץ. תלמידה אחת ננשכה על שביל הקיבוץ בעת שעשתה דרכה לאולם הספורט ותלמידה נוספת ננשכה במוסד החינוכי עצמו, כאשר כלב מהקיבוץ החליט "לבקר" שם. שתי התלמידות, בעזרת הוריהן דיווחו על המקרים למשרד הבריאות בחדרה. עפ"י החוק - בעלי הכלבים צריכים להביא אותם להסגר באיגוד ערים למשך 10 ימים, כשלאחר 10 ימים על בעלי הכלבים לשלם קנס כספי. בנוסף, התלמידות הננשכות יכולות להגיש תביעה אזרחית נגד בעלי הכלבים, כשעל סמך מקרים מהעבר לרוב בית המשפט פוסק לטובת הננשכים כשעלות הפיצוי מגיעה לעשרות אלפי שקלים. אנא הקפידו לקשור את כלביכם והימנעו מצרות שכאלו.
עינת תומר – ועדת כלבים
מחזיקים מגירות עם תמונות ישנות,
זיכרונות אבודים?
יש לכם אלפי תיקיות של תמונות במחשב שאף אחד לא מסתכל עליהן? רוצים שיהיה אלבום מסודר אבל אין לכם כוח או זמן?
אני רוצה להציע לכם הצעה שאי אפשר לסרב לה…
יצירת ספר תמונות בהדפסה איכותית דרך אתר "לופה".
אני מקבלת מכם את כל התמונות, סורקת, מסדרת, ממיינת (אתכם כמובן), ומעצבת ספר תמונות דיגיטלי שמגיע עד הבית!
סוף סוף תוכלו ליהנות מכל הזיכרונות שלכם יום יום,
מסודרים, נגישים ויפים.
מוזמנים ליצור איתי קשר,
גלי יגודה 052-3795049
סליחה על הרעש
ביום שישי הקרוב יתקיים ערב תרבות לתלמידים במבואות עירון.
אנו מתנצלים מראש על הרעש ומקווים להבנתכם.
תודה, צוות מבואות עירון
מוציאים עשן // יאיר קצנלנבוגן
עשן בעיניך
זה התחיל בערך באמצע דצמבר. הלילות הקרים - בטח נתקלתם בהם. החורף כאן, לפחות בינתיים.
ואין, אין כמו להיכנס מתחת לפוך בלילה ולקחת נשימה מהאוויר הקר של החורף שנכנס דרך החלון, רגע לפני שנרדמים.
ואז מרגישים את זה. זה נכנס דרך החלון, עולה ומתפשט ומרחף לו בחלל החדר. עשן.
כן, כן, כזה שצורב בעיניים וגורם לתחושה של מחנק בגרון. ופתאום במקום אויר קר של חורף, עולה משום-מה פלאשבק למחנה תנועה שהתקיים אי-שם בכיתה ו'. גם אז היה עשן בלילה, והכל. ותאמינו לי - זה היה רע לתפארת, לא בא לי לחזור לשם. וגם צבעו אותי בלילה.
ניסיון לסגור את החלון על מנת לעצור את העשן, נבלם באלגנטיות ע"י אשתי (גם החלונות בבית – זה בתחום אחריותה.) ובינינו, מגיע לנו לישון עם חלון פתוח ואויר צלול בלילה. אויר צלול זה בחבילת הבסיס.
ועם זה גם קמים בבוקר, והכל עדיין שם: הצריבה בגרון ובעיניים, התחושה שאתה גר בצמוד קרקע עם נוף למיזבלה של פעם. נראה לי שנעצור את זה כאן. (אבל הי, לפחות הפעם קמתי בלי "זברה" על הפנים!).
תמרות עשן – זה כאן!
אז בלילה שלמחרת חיכיתי שהילדים ילכו לישון ואחרי שהם נרדמו, השדונים הקטנים, יצאתי החוצה לסיבוב קצר בשכונה, על מנת לנסות ולהבין – מאין זה בא, כל העניין הזה.
מסתבר שלאתר מקור של עשן בתוך שכונת מגורים זה עניין לא פשוט בכלל. אבל אז נזכרתי. בערב, בחנייה שבקצה השכונה, מול ביה"ס של הילדים - שם היה מלא מהריח הזה. וכך בתוך 2 דקות הוכרז על סיומה של החקירה המעט ביזארית הזאת. החשודות המידיות אותרו: ובכן, מדובר במפחמות.
כן, אותן גבעות של ערמות גזם הידועות לשמצה, הממוקמות בשטחי השומרון ומשמשות להפקת פחמים.
הסיפור הזה, העשן מהמפחמות, זה מטרד לא חדש שכל המועצה סובלת ממנו כבר כמה שנים וחשוב וראוי להרחיב עליו, אבל זה יאלץ לחכות קצת. בינתיים יש לנו ענני עשן על הראש, ממש כאן.
וכך, כמו מתוך התהומות עלתה וצצה לה ההבנה שהשכל הישר התעקש עד עכשיו משום מה להדחיק:
העשן (בדיוק, אבל בדיוק כמו השלום של שרי אריסון) - מתחיל בתוכנו.
כן, כן, ארובות לא חסרות כאן, ישנות וגם חדשות והנה כל העסק מקבל תפנית.
התיק נפתח מחדש.
אחי, איפה אתה?
הסיור נמשך ובסיומו הגיעה ההבנה – העסק הזה גדול עלי!
העשן – הוא נמצא בכל מקום. ממלא את השכונה, עם או בלי רוח. ובימים שיבואו יתברר שהעניין הזה, העשן, מטריד כמובן עוד אנשים, בשכונה ומחוצה לה, איש איש וגזרתו.
אז מה בדיוק עושים עם כל האחים והארובות האלו, שממלאים את השכונה, ושחלק מהם שייכים לחברים, ממש אחים שלי (כפל משמעות ממש אירוני, לא?!). וכל העסק הזה, איך להגיד, מתחיל לקבל מימד מעט אישי. (וכאילו שיחסים שבין אדם לשכניו או לדיירי שכונתו אינם עניין אישי).
אז בעלי אחים, מפעילי קמינים ומדליקי תנורי הסקה יקרים, האמת היא שאני לגמרי אתכם.
החימום הזה, "בית קטן בערבה" סטייל, זה דווקא אחלה. חזרה לערכים הטכנולוגיים של פעם זה הכי אני!
ויש פה גם חיסכון בחשמל – דבר חשוב בלי קשר.
הבעיה היא בעיקר עם העשן. כי כמו שאתם מבינים, העסק הזה מריח. ויש כאן כאמור הרבה מאוד ממנו בחודש האחרון, כי כל סטייה קטנה מהוראות ההפעלה הבסיסיות + רוח קלה, גורמת לו להתפשט לרדיוס גדול מהארובה ולרדת למטה.
אז חברים יקרים אנא – השתלטו על העשן שלכם!
ובתור התחלה, בואו, בואו ננסה לסכם על כמה עקרונות יסוד עם העניין הזה:
א. בשבועות האחרונים פורסמו בעלון תקנות לגבי הפעלה נכונה של תנורי הסקה. אלו הוראות הפעלה שכמובן חשוב לשמור עליהם. בעיקר (ככה הבנתי), העניין הזה עם הבערה של עצים יבשים בלבד.
ב. בואו נודה בזה. אירופה זה שם. ופה גם קר לפעמים (מודה – ינואר קר רצח השנה), אבל הרבה פחות. אז סגרנו? שמונה מעלות בשמונה בערב!? יאללה, תנו בראש לגחלים הלוחשות!
ג. ואולי בכל זאת – תשקלו מזגן? מזגן זה אחלה! זה מחמם וממש לא מרגישים אותו מסביב.
כי אויר נקי , כמו שנכתב למעלה – הוא בבסיס.
תנורי הסקה , הם (עדיין)
Nice to have.
שיהיה המשך חורף נעים ושבת שלום לכולם!
יאיר
קצנלנבוגן
גשר לתעסוקה- מרכז מעברים ומועצה אזורית מנשה
תאריך פתיחה: 28/01/2015 יום רביעי
שעות: 9:00 -12:30
מס' מפגשים: 8
מיקום: מועצה אזורית מנשה
מנחה: רוחל'ה מורן, מנחה מקצועית בתחום התעסוקה, בשיתוף מרכז מעברים.
קהל יעד: בלתי מועסקים / מועסקים אשר מעוניינים לקדם עצמם בשוק העבודה.
דרישות: מחויבות מלאה להגיע לכלל המפגשים, נכונות לפתיחות ורצון לשינוי.
עלות: 100 ₪ לכל הסדנה
'גשר לתעסוקה' – הינה סדנה בת 8 מפגשים העוסקת בגילוי הכוחות והחוזקות של המשתתף. הסדנה מתמקדת ביכולות של המשתתף, התמודדות עם חסמים ופחדים אישים הקשורים לעולם התעסוקה. העלאת הביטחון העצמי והמודעות של המשתתף אל מול עולם התעסוקה.
משתתפי הסדנה יגעו בעולמם הפנימי תוך שיתוף חוויות אישיות הקשורות לעולם התעסוקה ולמידת עמיתים.
מנחת הסדנה, הינה מנחה מקצועית בעלת יכולות מקצועיות ובינאישיות גבוהות.
"הסדנה נתנה לי כלים להתמודדות. קיבלתי בטחון עצמי לצאת החוצה"
"המנחה גרמה לי להאמין בעצמי וביכולות שלי".
(מתוך סדנה מקבילה שהתקיימה במועצה אזורית חוף כרמל).
תושבים המעוניינים להשתתף בסדנה מוזמנים ליצור קשר עד לתאריך ה- 26/01/2015
פרטי התקשרות למעברים :
אפרת בן-מיור 04-7709542 או מוריה 04-7709539
הדרך בה בחרתי
ספרו החדש של אבישי גרוסמן
"הדרך בה בחרתי" הספר הוא אוטוביוגרפיה שלי כחלק מקבוצת הבנים הראשונה של קיבוץ עין שמר. כלולים בו פרקי ילדות, נעורים, שירות צבאי, משפחה ופעילות בתנועה ובקיבוץ במשך שנים רבות. בנוסף לכך מופיעים בספר פרקי מחשבות בכול הקשור לדמותו של הקיבוץ בעבר ובהווה וכן מחשבות על עתידנו כמדינה עצמאית בארץ ישראל. אני מקווה שהספר יעורר עניין בעיקר של חברי עין שמר.
הספר נמצא בספריית עין שמר.
ניתן לעיין בו, לשאול אותו
או לרכוש אותו בעלות של 30 ₪.
תודה גדולה
צוות הנהלת חשבונות מודה לצוות חצר ראשונים
על הכנסת האורחים הלבבית והסיור המרתק בחצר.
למדנו איך נראים רשומות הנה"ח במציאות
וערכנו שיחת תאום ציפיות להמשך הדרך ולשיפור השירות.
בשם צוות הנה"ח המון תודות
גיל עמל
פותחים שבת
השבוע, הלילה בשירים. על פרשת "בוא" עתר גבע.
לפני שבוע בהקשר לפרשת "וארא" ערכנו דיון לגבי מוסריותן של מכות מצרים בהשתתפות עדה גבע ואבישי גרוסמן. בתחילת דבריה אמרה עדה שברור לה שאין להעלות כלל על הדעת להצדיק את מכות מצרים. בהמשך, דיברה על הרקע שקדם למכות ועל דרכו של פרעה בעם ישראל. ראשית, כדי להשיג את תמיכת עמו עושה פרעה לבני ישראל דמוניזציה: "הנה עם בני ישראל, רב ועצום ממנו! והיה כי תקראנה מלחמה – ונוסף גם הוא על שונאינו, ונלחם בנו ועלה מן הארץ". פרעה מפחיד את המצרים בעם העבדים הזה ההולך ומתעצם, שכוחו יכול בשעת מלחמה להיות מופנה נגדם. ובזאת מסמן את הגזירה הנוראה "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" כלגיטימית, גזירה שתעצור את הסכנה הדמוגרפית הטמונה בבני ישראל, ותגרום לו להעלם לאחר דור אחד. לאחר מכן הביאה עדה מדברי משה המאיים על בני ישראל העומדים להיכנס לכנען, כי יפרו את ההוראות בבואם לארץ, יחלו במחלת הדבר, החושך יעוט עליהם, ילקו בשחין והארבה יגיח אליהם מכל פינה, ממש מכות מצרים...
המכות הן בעצם נוסחה מענישה, מי שלא יתנהג כראוי תיפול עליו הנוסחה הזאת ולא משנה אם זאת ישראל או מצרים. אך יש פה אי שוויון, פרעה היה השליט, הרודן, בידיו היה לעשות...
ואילו עבור בני ישראל - המכות, הן רק תפילה ובקשה האומרת: 'זה מה שראוי שיקרה למנהיג ולעם על הפרת כללי היסוד'.
נשאלת השאלה אל מי מופנית האצבע המאשימה בהטלת המכות: מצרים? פרעה? ישראל? הכותב? או הקורא (אם לא התמרד נגדן). אמנם לפנינו סיפור, אך זהו סיפור שדבקנו בו, סיפור שאנו מספרים לבנינו ולבני בנינו ומגדלים אותם לאורו.
מכות מצרים גילמו כסיפור, קרב בין אלוהי ישראל לבין האלים המצריים, קרב שאלוהים לכאורה מנצח בו. האמת שזה שלושת אלפים שנה פרשנים משתדלים לגונן על המעשה הזה, אלוהים ניצח את אלוהי המצרים אך הנקודה המוסרית שבלבנו עדיין חיה ובועטת, והיא ממשיכה להטריד: איך יתכן ש"אלוהים שלנו" הכה בעשר מכות ובכללן מכת הבכורות, את מצרים על כל יושביה?
אבישי אמר שיש להבחין בין שיח זכויות בו דנים מה מותר ומה אסור לעשות, לשיח אינטרסים בו דנים כיצד להשיג דברים שונים. במסגרת שיח זכויות אין ספק שלעם ישראל הגיעה זכות לחירות ועצמאות. במסגרת שיח אינטרסים העם החזק יותר, השולט, הזדקק לעבודתם של בני ישראל כדי לבנות ולהיבנות במצריים.
הניגוד בין המגיע לעם ישראל בזכות, לבין האינטרס המצרי מאידך, יצר קונפליקט מובנה שהיה קשה למצוא לו פתרון שיספק את שני הצדדים.
הפילוסוף מרטין בובר ניסח קריטריון כיצד על הצדדים הנמצאים ביניהם בקונפליקט לנהוג כדי להגיע לפתרון הרצוי להם. את הדרך הראויה לדעתו, להשגת הפתרון הרצוי והצודק הוא כינה "קו התיחום". עיקרון זה קובע שעל כל צד לעשות את מינימום הצעדים הפוגעים בצד השני, ולעומת זאת להקפיד על נקיטת צעדים שאין בהם פגיעה והשפלה כלפי הצד האחר, הנאבק מולו. עשר המכות שהונחתו על המצרים, היו קשות ומופרזות והכו אוכלוסייה שלמה שלא הייתה אשמה כלל במעשיו ובהחלטותיו של פרעה. עובדה זאת מצביעה על מכות מצרים כבלתי מוסריות בהחלט. בחינת התנהגות מוסרית של הצדדים על פי הקריטריון של "קו התיחום" קיימת עד ימינו אלה. לדוגמא, החלטת האמריקאים במסגרת מלחמת העולם השנייה להטיל פצצות אטום על שתי הערים היפניות ולהרוג מאות אלפים של אזרחים. ניתן היה להטיל את הפצצות במדבר כדי שהיפנים יבינו את משמעות השימוש בהן ויחליטו להיכנע.
אם כן, גם עדה וגם אבישי, כל אחד בדרכו הייחודית לו, היו בדעה: מכות מצרים היו בלתי מוסריות לחלוטין. תודה גדולה לשניהם. ענה.
משה ויסברג
לזכר משה ויסברג
אנו ניצבים בפני בלתי אפשרי, שהרי איך אפשר להיפרד מחבר אתו צעדת כברת דרך ארוכה, ואי אפשר לתאר מסכת חיים ארוכה במספר דקות, אבל בכל זאת... משה נולד ב-30 באפריל 1938 בתל אביב, בן ראשון אחרי שלוש בנות, לאביו שלמה אלכסנדר, קצין במשטרת המנדט הבריטי שפעל גם במסגרת ההגנה, ולאמו פריבה, אשת משפחה ופעילה חברתית. הולדתו של משה הקנתה לאביו את התואר המכובד אבו-מוסא ולאחיותיו הגדולות צעצוע בעל תלתלים ג'ינג'יים.
כשהיה בן 6 עברה המשפחה לגור במשטרת רחובות
בגיל 10 הצטרף משה לשומר הצעיר והיה פעיל בקן, ושם התחילה אהבתו הגדולה לטיולים בארץ. ב-1955הגיע משה לעין שמר בעקבות אחותו הגדולה בתיה, שנישאה כאן לצבי סוזין מההשלמה הבולגרית. משה הצטרף לקבוצת רימון שהייתה בכיתה י'א והייתה המחזור השלישי של המוסד החינוכי
את שירותו הצבאי עשה בגולני באמצע שנות החמישים. כך תיאר את החטיבה: "לאחר קורס מ"כים בג'וערה שירתי כמפקד כיתה. הרכב החיילים בגולני היה חתך נאמן של הרכב האוכלוסייה באותם ימים: מיעוט של חיילים מהשכבות הוותיקות בארץ, ששימשו בעיקר בתפקידי פיקוד, והרבה עולים חדשים, בעיקר ממרוקו. בפלוגה ממוצעת, כשני שליש לא ידעו קרוא וכתוב, ולכן בנוסף לסדרות אימונים מפרכות בשדה, הוקדש זמן נכבד ללימודים בסיסיים".
הוא ליווה את קבוצת שדה (של מנו אלון, נדי מילשטיין וילדי ערבה) בטיולם לאילת ובערבים, ליד המדורה שר להם משירי גולני.
משה היה חקלאי בנשמתו, לאחר השירות הצבאי שב לקיבוץ והשתלב בגן הירק
בשנות השישים לקח שנתיים חופש מהקיבוץ. הוא בילה שנה בעבודה לא שגרתית במכרות הנחושת בתמנע שליד אילת, ולאחר מכן טייל ברחבי אירופה, בעיקר באנגליה וסקוטלנד, והיה מחלוצי טיולי התרמילאים הצעירים בעולם
לפני ואחרי שראה עולם, הוא חרש את הארץ בטיולים לאורכה ולרוחבה כמעט כל שבת, תוך שהוא מעשיר את ידיעותיו בנושאי ידיעת הארץ במכון אבשלום.
עם שובו מהטיול השתלב במפעל הגומי ההולך ומוקם בעין שמר
גם במישור המשפחתי, הוא "התיישב" לאחר שפגש את צביה בסוף שנות השישים ונשבה בקסמה, וביחד גידלו ארבעה ילדים מוצלחים וגינה יפה ומטופחת
לאורך השנים מילא תפקידים בקיבוץ- ריכוז תרבות, ריכוז ועדת חברים והיה חבר מזכירות – הוא גם מלא את תפקיד סדרן העבודה. תפקידיו התאפיינו במסירות, במאור פנים ובדאגה לפרט.
היה קיבוצניק בנשמה והיה חשוב לו לשמר את הרוח ואת היחד הקיבוציים
משה היה רחב אופקים, התעניין בידיעת הארץ, הרבה בטיולים, אהב להקשיב למוזיקה מכל העולם, עסק בצילום, ולמד ערבית בגבעת חביבה.
שנים ארוכות התמיד בחברות בצוות המתמידים-מתנדבי משמר הגבול המבצעים שמירה אזורית וחקלאית
הקשר לקרקע ולצמח שהתחיל בעבודתו בגן הירק בא לביטוי בגינה הביתית הפורחת, המגוונת והמטופחת מסביב לכל בית בו גרה המשפחה.
סירקה טורקה המשוררת הפינית כתבה על בחורה שהכירה פעם, שאהבה עצים יותר מכל. הם היו בעיניה יצורים אדירים, חביבים. אבל לבחורה ההיא היו אפשרויות מעטות כל כך, בעירה נגזר על העצים להעלם. "כאן הם רבים, כאן הם יכולים לחיות בשקט ובשלווה. אי אפשר לא להעריץ אותם, את דרכם, לחיות ולתת לזולתם לחיות. הם מגינים על הבית ועלי בלי להתעייף. אני הולכת מתחתם וחושבת" כתבה סירקה, "שאותה בחורה הייתה חכמה מרובנו. האופן שבו הם משתדלים להגיע לענן, להחזיק את קן הציפור, מחבקים בזרועותיהם את השמים."
אבא
משה, איש יקר שלי,
45 שנים חלקנו את חיינו באהבה ובחברות טובה.
כשפגשתי את משה לראשונה, התרשמתי מאד מג'ינג'י שאינו בעל אופי סוער של ג'ינג'ים. איש נעים, אוהב אדם וטבע, וקצת בעל נשמה של ילד המתפעל כל יום מחדש מהיופי שהעולם מזמן לנו.
לא טעיתי. היית לי אהוב וחבר, שותף ותומך. וגם כאשר לא ראינו עין בעין, ידענו תמיד להגיע להחלטות משותפות. ביחד התמודדנו עם האתגרים שילדינו הציבו לנו. בייחוד עם המצבים הקשים שאפיינו את מחלתה של רונה. כשרונה כבר רצתה משהו, זה הזיז הצידה כל תכניות אחרות. משה נסע איתה לחנויות הספרים, הסעות לעבודתה בגן שמואל, למגוריה בחדרה. לא הייתה "שעה לא מתאימה". ביחד ניסינו לעטוף אותה באהבה, וכאשר לא צלחנו, לעזור ולהזכיר אחד לשנייה שיש עוד חיים מעבר לאבל. משה ביקש להשמיע בהלווייתו את השיר שרונה בחרה.
ביחד שמחנו עם הנכדים ועם כל ההנאות הגדולות והקטנות שזימנו לנו.
הגינה וסביבת הבית המטופחת. בכל מקום שבו גר, תמיד הייתה גינה מטופחת. זה אולי יותר חשוב מהבית פנימה. לשבת במרפסת ולהתבשם מהפרחים, מהעצים, מהירוק. המחסן של משה גדוש בכל כלי אפשרי שהגינה צריכה. לא היו חיפופים. תמיד צריך להכין את השטח כיאות, לזבל, להשקות והתוצאות בהתאם. גינה יפה ופורחת. גם בעת מחלתו, כאשר כבר לא היה בכוחו לטפל בגינה הגדולה שלו, לא חדל מלתכנן, לתת לי הוראות מדויקות, שלא תמיד התבצעו בדיוק לפי שהוא רצה. הגינה היא אולי מורשתך שאנסה לשמר.
אהבת הטיולים בארץ ובחו"ל אפיינה את משפחתנו לאורך השנים. טיילנו עם המשפחה, טיילנו עם החוג לידיעת הארץ במועצה, עם טיולים של הקיבוץ ובטיולים בחו"ל. משה תמיד ידע בדיוק לאן. המפות תמיד היו מוכנות.
לקראת יום הולדתו ה- 60, משה החליט שזאת ההזדמנות לכבוש את ההימלאיה. ביחד עם ניר יצאו להרפתקה הלא קלה של טרקים בהימלאיה. משם הביא תמונות של נופים מרהיבים ולא פחות מהאנשים שפגש בדרכו.
המשפחה והמשפחתיות היו חשובות ומרכזיות בעיניו. מאז מות אמו, בשנת 1977, קיימנו בעקשנות כנס משפחתי ביום השנה למותה. בלי לדלג גם בשנים קשות ובעזרתם הפעילה והגדולה של ילדינו. משה אהב לארח ולשמש מרכז משפחתי.
משה ואביבה אחותו, הקדישו מאמצים ושעות רבות בהכנת החוברת לזכר הוריו, חוברת הנושאת עמה את המורשת המשפחתית ונותנת כבוד לפועלם הברוך של אביו ואמו בבית ובפעילות ציבורית בשנות הקמת המדינה. את יום הולדתו ה- 70 ציינו בטיול של יומיים לכל המשפחה. מעין חיבור של אהבת המשפחה ואהבת הטיולים. יומיים בילינו בגליל במקומות קסומים ובאווירה משפחתית נעימה.
אני רוצה להודות לרבים שתמכו בנו, בייחוד בחצי השנה האחרונה, בה התגברה מחלתו של משה וזימנה לנו התמודדות עם מצבים קשים. צוות המרפאה הנפלא והמסור, אוריין גנדלמן וקרן משיח ברווחה, מולי המטפלת המסורה, אדווה בראון שנענתה ברצון לכל בקשותיי לרכב (תמיד ברגע האחרון), וכל האחרים שפנינו אליהם לעזרה ונענו בנפש חפצה. לכולכם תודה.
היו לי שנים טובות ואוהבות עם משה. ביחד בשעות שמחות ובשעות קשות. איש אופטימי ומתכנן תכניות לעתיד גם בשעותיו הקשות.
יהודה עמיחי, בשירו (מתוך הספר "שירים"), מצליח אולי לקלוע להרגשתי ואני רוצה לצטט:
"כִּשְׁתַּיִים אַסּוֹצְיַאצְיוֹת שֶׁבְּרֹאשׁ אֶחָד:
אִם מַזְכִּירִים אוֹתִי, מוּזְכֶּרֶת אַתְּ.
כִּשְׁתֵּי נוּרוֹת אַנַחְנוּ בַּמְּנוֹרָה:
לְבָדִּי אוֹ לְבַדֵּךְ, כֵּהִים מִדַּי לִקְרוֹא עִיתּוֹן,
אוֹרִים מִדַּי בִּשְׁבִיל לִישׁוֹן.
אֲבָל בְּיַחַד מוּדְלָקִים – זֶה חַג שֶׁל אוֹר,
בְּיַחַד כְּבוּיִים – לַיְלָה שָׁחוֹר."
שלום, אהובי.
צביה
פרופסור אופיר שלום,
"רצינו להודיע לך שמשה נפטר ביום ד' האחרון 14.1.2015 לאחר שהמאבק בסרטן לא צלח. הניתוח בתל השומר שמשה התכונן אליו לא התבצע לבסוף עקב סיבוכים במהלך ההכנה לניתוח. גם טיפולי קו שני ושלישי לא עבדו. משה נפטר לאחר חזרה מאשפוז בבית בשנתו.
הודות לטיפול המקצועני והמסור שלכם, אתה וצוות מחלקת אא"ג במאיר, היו למשה שנות חיים ארוכות וטובות. משה הרגיש תחושה ביתית במחלקה שלך. גם כשהיה מאושפז בתנאי ה -'5 כוכבים' של מרכז דווידוף, הוא תמיד אמר שהרגיש הכי טוב אצלכם הודות ליחס הטוב שקיבל. משה אהב והוקיר אותך באופן אישי ואת צוות המחלקה וחשב שההחלטה לקבל טיפול אצלכם ולהתנתח אצלך היא אחת המוצלחות שעשה. כל עוד הדבר היה בגדר אפשרות הוא בחר לחזור ולשוב למאיר ולקבל את חוות דעתך, ולא טעה.
על כל השנים הרבות הללו אנו רוצים להודות לך מקרב לב. משה היה איש מיוחד ושובלי ה"משה ויסברגיות" שפיזר ימשיכו ללוות אותנו להמשך חיינו.
אנחנו מצרפים קטע שכתב משה לעלון הקיבוץ שמתאר את תחושותיו במאיר אחרי הדיסקציה הצווארית שעבר בקיץ 2011."
בברכה,צביה והילדים ניר, אסנת ואלה ויסברג
צביה שלום,
"תודה שהודעת לי. חדשה לא טובה. חבל שאת הניתוח האחרון לא עבר ואולי מוטב כך, המדובר בניתוח קשה ומסוכן שתוצאותיו, כמו כל ניתוח, לא מובטחות מראש. עלול היה להתענות עוד מספר חדשים לפני מותו, אבל אלו לא חיים. טוב שנגמר כך.
אני זוכר אותו לאורך האשפוזים הרבים ב"מאיר". תמיד היה אופטימי, תמיד מילה טובה. אף פעם לא התלונן, לא האשים. סבל בשקט.
אני זוכר את הטיול הנהדר שהוא אירגן למחלקה בגליל העליון, עם המדריך משדה-נחמיה (שכחתי את שמו). אוהב לתת, ורק ציפה לקצת יחס והבנה, כמו שצריך לתת לחולה אונקולוגי כמותו.
נזכור אותו תמיד באהבה רבה.
שוב תודה שהודעת לי, ד"ש לילדים."
פרופ' דב אופיר
טיול ט"ו בשבט
לכל המשפחה
בהר חורשן
בהדרכת ראובן כהן
יום שבת 31.1.15
שעת יציאה: 9:30
ליד חדר האוכל
שעת חזרה משוערת: 14:00
יש להביא: ארוחה קלה, מים, כדור משחק
והעיקר מצב רוח טוב.
טיול בטבע ומשחקים בסלע ב"גן ירון"
כיבוד קל ושתייה קלה מחכים לכם.
הטיול מתאים לכולם
הרשמה בחדר האוכל
שביל ישראל ממבט אישי
אצלנו במועדון לחבר
יום חמישי
29.1.15
בשעה 17:00
רון ברק צלם ועורך סרטים
לוקח אותנו בעזרת המצלמה למסע של 1,000 ק"מ על שביל ישראל. בדרך אנחנו פוגשים את ה"שביליסטים", את מלאכי השביל, את אלו שגרים לאורכו, את נופיה של ישראל מאילת בדרום ועד לדן בצפון.
מחכים לכולם
עם קפה וקצפת גם
שימו לב לשעה המיוחדת
או שהלכת על השביל, או שתלך עליו, מה שבטוח שתתגעגע אליו..."אתה
לי
ארץ"
סדר ט"ו בשבט
סביב שולחנות באווירת חג
עם יורם טהרלב
בשירים וסיפורים
ערב ט"ו בשבט
3.2.15
יום שלישי
בשעה 20:00
בחדר האוכל
האירוע בשיתוף תרבות עין שמר,
המועצה הדתית ותרבות מנשה
כניסה חופשית מפגשי שישי עם פוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית
בשעה 9:30 בחממה
30.1.15 - סתיו שפיר - מפלגת העבודה, המחנה הציוני.
6.2.15 - ח"כ הרב שי פירון, חיים ילין- ראש מועצה אזורית אשכול וח"כ הכנסת שמעון סולמון - יש עתיד.
26.2.15 - ד"ר מייקל אורן (שגריר ישראל לשעבר בארה"ב) - כולנו / כחלון.
הציבור מוזמן
אירועי פורים - רשמו ביומנים:
יום שלישי 3.3.15 בשעה 17:00 - הפנינג פורים במבואות עירון.
יום רביעי 4.3.15 בשעה 16:30 - פורים ילדים.
יום שישי 6.3.15 בשעה 21:30 - מסיבת פורים בחדר האוכל.
הכינו את התחפושות והמון מצב רוח טוב