חפש בעלונים קודמים

עלון 41 (2019) (4202) כו' תשרי תש"ף


ביום ראשון - ערב חג שני - חולקו בתאי הדואר ספרי טלפונים חדשים של עין-שמר. הספרים בצבע סגול, על מנת להבדיל אותם מהספרים הישנים הצהובים. כמו כן הונחו על המדף בחדר תאי-הדואר עבור המעוניינים, ספרי טלפונים נוספים וספרי טלפונים קטנים (בצבע תכלת) לשים בתיקי הנסיעות. אם חסר לכם עותק – נא עדכנו אותי.

במשך יותר מחודש היה קובץ הטלפונים תלוי בחדר תאי-הדואר, על מנת שניתן יהיה להעיר על טעויות ולעדכן. מעטים עשו זאת וחבל. עשיתי כמיטב יכולתי לתקן ולהשלים בעצמי, בתקווה שהספר ייצא לאור תקין ככל האפשר.
עם זאת, אני מבקשת לציין כאן נתון פעוט לכאורה, אך בעל משמעות רבה לדעתי. במשך כחודשיים הנחתי ליד הדפים התלויים של ספר הטלפונים, עט שיאפשר למעוניינים לתקן ולהוסיף על הדפים. אף שמדובר בעט פיילוט, כמוהו חתם יצחק רבין על הסכמי השלום, איש לא לקח בטעות את העט ולא השתמש בו באופן לא מתאים. אפס מוחלט של ונדליזם. בעיני זה בלתי-רגיל וראוי לציון.

כבר ציינתי כאן שהיה עלי להעביר את ספר-הטלפונים מאקסל לוורד, ושתוכנת האקסל יצרה תקלות רבות בקובץ המקורי, שהכריחו אותי להקליד חלקים רבים מהספר מחדש ולהשקיע הרבה זמן בעיצובו. אני מבקשת להוסיף הפעם, על המאמץ שהושקע בהדפסת הספר במתכונת כזו של "ספר" (לא חוברת כמו העלון) ובמתכונת קטנה וכו'. כל אלו התאפשרו בזכות סבלנותו ומאמציו של רז דקל. הרבה תודה על כך.

והרי התיקונים הידועים לי עד עתה, מוזמנים לתקן בעותק שברשותכם:
הגיל הרך – ענתי קצנלנבוגן – למחוק את הספרה 2 השנייה משמאל.
האולינג אורלי – 052-6670936
לידרור/דלריה נס-ים וענת – 054-5536897 (נס-ים),  054-7776259 (ענת)
(משיח) סלוק אסף – 052-8077973

סיגל דקל

ביום ראשון הקרוב 27.10.19 תפתח שנת הלימודים האקדמית תש"ף.
46% ממסיימי התיכון בישראל, עתידים ללמוד במוסדות השונים להשכלה גבוהה, רובם (57%) יהיו נשים. 4.5% מהם ילמדו בחו"ל (שנת הלימודים שלהם כבר בעיצומה), ורק 2% ימשיכו לתואר שלישי.
על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלימודים האקדמאים יבטיחו לצעירים אלו עתיד טוב יותר – פחות אבטלה, יותר שכר ואיכות אישית ואזרחית גבוהה יותר.
בשנה הקרובה 20 סטודנטים מתוכם יהיו שלנו. 11 מהם בנות, 9 מהם בנים. ארבעה מהם יתחילו ביום ראשון את שנת הלימודים האקדמאית הראשונה שלהם.
רוב הסטודנטים שלנו ילמדו לתואר ראשון, אבל חמישה מתוכם (25%) לומדים לתואר שלישי (דוקטורט).
מוסדות הלימוד בהם ילמדו הסטודנטים שלנו, פזורים על פני הארץ והגלובוס: תל-חי, עמק-יזרעאל, רופין, בית-ברל, נתניה, וינגייט, תל-אביב, ירושלים, רחובות, אשקלון, נסטבד בדנמרק, אינדיאנה ופיטסבורג בארצות-הברית.
רק שלושה מכל הסטודנטים יגורו במהלך הלימודים בעין-שמר.
לידיעת מחלקת משאבי-אנוש, ארבעה מבין הסטודנטים שלנו לומדים עבודה סוציאלית, והשאר עתידים להיות בעלי מקצוע בתחומים הבאים: מנהל עסקים, ניהול מערכות ספורט, הנדסת רכב, כלכלה התנהגותית, גיאוגרפיה, אפריקה, קרימינולוגיה, משחק, סיעוד, חינוך, חינוך-מיוחד, כימיה אורגנית, ספרות צרפתית, חשבות-שכר, מדעי המחשב, מדעי ההתנהגות, קולנוע ותקשורת.
שני סטודנטים העדיפו לא "להתפרסם" בעלון, והשאר הם:

           גל זוהר
           דור מורג
           ליעד בורלס
           מיכל לרר
           נאור מור
           נוה כהן


           נופר ברכה
           נעם בורלס
           נרי דנון
           עומר גרנות
           עמית מאסטרו
           פיט אברהמי


           רות ריפתין
           שחר זוהר-סל
           שיר גור
           שירה גלעד
           תום גרנות
           תמיר אלון

לכולכם שנת-לימודים מעניינת, מאתגרת ומוצלחת. שנה טובה.
ואלו הסטודנטים והסטודנטיות שלנו
לשנת הלימודים תש"ף לפי סדר א'-ב' -


 חדש ומתחדש ב"מקום של יוגה"

- שיעורי יוגה לנערות בהנחיית רותי שקד - שיעור ניסיון ללא עלות, ביום שני 28.10 בין השעות 16:00-17:15.
- שיעורי יוגה לילדים (גילאי 4-6) עם רייצ'ל קדוש - שיעור ניסיון ללא עלות, ביום רביעי 30.10 בין השעות 16:15-17:00.
- קורס יסודות בהנחיית שגי שקל כהן - 5 מפגשים החל מיום שישי 8.11 בין השעות 10:00-11:45.
- מערכת סתיו - שופעת כל טוב - מחירים מיוחדים לאנשי עין-שמר.
לפרטים והרשמה, ניתן ליצור קשר עם הני רוזן - 4317 (משרד) או 052-3795033.




מדור הספורט
עורך: נועם גרוסמן


פתיחת עונת הכדורעף

עונת הכדורעף החלה בסערה, במשחק חוץ של קבוצתנו מול מכבי אשדוד העולה החדשה והמעניינת. במצב של 2-1 לאשדוד, נכנס למגרש ענבר (ענבו, הבן של רביב) שחר, והביא את המפנה במשחקו הראשון בליגת העל. התוצאה בסיום: 3-2 לנו ופתיחה ברגל ימין!
ביום שלישי בשבוע הבא 29.10,
יתקיים משחק חגיגי לפתיחת האולם החדש, שנבנה ליד בית-הספר "רעות",
נגד מכבי תל-אביב. כולם מוזמנים.



 לקראת פתיחת עונת ה-NBA

כשאני חושב על כדורסל אמריקאי, המחשבה הכי חזקה שלי בילדות, היא התגנבות שקטה יחד עם חבריי המוסדניקים למרכז-הצעיר וצפייה שוקקת במייקל ג'ורדן האגדי, מביס את יריביו המסכנים. לקראת פתיחת עונה מרגשת, כינסתי את אורן תירוש, הראל יגודה ואמיתי ששון, לשיח על הלייקרס, לברון ג'יימס, זיכרונות ילדות וזוהר יריב.



ספר קצת על עצמך כאוהד, מי הקבוצה האהודה עליך? מאיזה גיל אתה מתעניין בליגה? איך נחשפת אליה לראשונה?
אורן: נחשפתי לליגת באמצע שנות ה-70, עוד לפני שהיתה NBA. החבר'ה מגרעיני השמו"צ הישראלי והאמריקאי בהראל, היו זורקים לסל ועושים חיקויים של הHook-shut של קארים עבדול ג'אבר, ו-Layup של ד"ר ג'יי. התחברתי דווקא לחבורת עמלי המכס מבוסטון, שכבר אז היו נטולי ברק וניצוצות כוכבים, אבל יעילים בצורה מעוררת כבוד. מצד שני, כבר אז היה לי ברור שמשחק קבוצתי, כמו חיי קיבוץ, ממוססים כישרונות אינדיווידואליים ומחרחרים בבוז על יצירתיות. בשנות ה-80, עת הפציע הטור

של מנחם לס האגדי מעל דפי עיתון "חדשות", זכינו למנטור כדורסל משלנו וכל חובב ספורט שלפת מעצמו - היה עוקב באדיקות אחרי ניתוחיו. גדולתו היתה ב"סלנג" שהכניס לשימוש, שכלל את הכינויים של השחקנים, תיאורים סנסציוניים של מהלכי המשחק ("ואז בירד קבר שלשה מדאונטאון", "באותו הערב מג'יק חילק 12 סוכריות - כינוי לאסיסט" וכו') והרבה אבק כוכבים.
הראל: אני אוהד משנות ה-80 המוקדמות.  נחשפתי לליגה מכתבות של מנחם לס בעיתון, עוד לפני שהמשחקים שודרו בטלוויזיה. בשנת 81 נסעתי לראות את כוכבי ה-NBA כולל ד"ר ג'יי ודריל דוקינס, שבאו לשחק בארץ .
אמיתי: אני אוהד את הבוסטון סלטיקס כידוע. הסיבה לזה היא שהם הכי טובים בעולם... וגם כי כשהייתי קטן, גרנו בבוסטון וזה היה בתקופת השיא של הסלטיקס באייטיז, עם לארי בירד. הייתי בטירוף יחד עם כל העיר. אחר-כך הייתי מאלה שקנו את הספרים של אריה מליניאק, או מנחם לס ואהבתי נורא NBA, ידעתי בעל-פה את כל האלופות ואת כל השחקנים של הניינטיז. הייתי מאוד בעניין. אז שנאנו את מייל (ג'ורדן) היום אנחנו אוהבים אותו.

מה הדבר המשמעותי ביותר שקרה בקיץ עבור הליגה ולמה?
אורן: הדבר המשמעותי ביותר הקיץ, היה עזיבתו של קוואי לנארד את הקבוצה, איתה זכה באליפות (הראפטורס), ללוס אנג'לס קליפרס. לטעמי יש חשיבות גדולה מאוד לנאמנות בספורט המקצועני. שכירי-חרב יש מספיק. הרפטורס עשו מאמצים מאוד גדולים כדי להפוך לקבוצת NBA "לגיטימית" (הם קנדים, למי שלא זוכר). האליפות היא רק תחילת התהליך של יצירת מסורת ובניית קבוצה בטורונטו. מן הראוי היה, שיישאר לפחות עונה אחת נוספת. הנה, ג'יימי ורדי יכול היה לעזוב את (הכדורגל) לסטר, אחרי עונת האליפות (באנגליה), כמעט לכל קבוצה, והוא בחר להישאר נאמן למקום שהעלה אותו לגדולה.

הראל: הדבר המשמעותי ביותר שקרה השנה, זה המשך הבנייה של קבוצות כוכבים והמעבר שלהם כדי לשחק ביחד.
אמיתי: הדבר המרכזי שקרה בקיץ, היא ההתפרקות של האימפריה של גולדן סטייט. ראיתי משחק הכנה שלהם והיום הם לא יכולים "לקנות" סל. אתה יודע, לפני זה הם היו כמו דובי גל (מהסרט "מלך הסלים") - לא משנה מאיפה הם היו זורקים, זה היה נכנס פנימה. בנוסף, המערב מאוד-מאוד התחזק, עם המעברים של לברון וקוואי לנארד.

מי הוא השחקן הטוב בליגה בעיניך היום ולמה?
אורן: השחקן הטוב בליגה זאת שאלה מאוד בעייתית, שהרי מי כמוך, נועם, יודע שיש המון פרמטרים לקביעת איכות של שחקן ב-NBA. אני מאוד סקרן לראות מה יעשה לוקה דונצ'יץ'. היכולת הפנומנאלית שלו כאירופאי, צריכה לעבור המרה לשיטה האמריקאית וכל זה כשהוא ממש ילד בתחילת הדרך...
הראל: השחקן הטוב בליגה, הוא לברון ג'יימס. הוא בלתי ניתן לעצירה ויכול לשחק בכל תפקיד.
אמיתי: קודם כל אני חייב לציין, שכבר הרבה זמן לא התלהבתי מרוקי (שחקן השנה הראשונה) כמו שאני מתלהב מזאיון וויליאמסון, שהוא ממש מדהים. ראיתי איזה משחק הכנה וזה פשוט מפחיד. מבחינת השחקן הכי טוב, עד עכשיו זה היה קווין דוראנט, אבל אני לא יודע איך הוא יחזור מהפציעה שלו.

מיהן המועמדות הראשיות לאליפות (כולל הימור על אלופה) ולמה?
אורן: המועמדת לאליפות היא בוסטון. כי הגיע הזמן.
הראל: המועמדת שלי לאליפות היא יוסטון רוקטס. כי פשוט אי-אפשר היה לעצור את הכוכבים שלהם.
אמיתי: למרות שבוסטון הביאה את קמבה ווקר, לא נראה לי שמישהו יוכל לדגדג את החברה של L.A.. לדעתי העונה הסדירה תהיה מאוד משעממת, כל הקבוצות ינסו לנצח כדי להגיע לפלייאוף ולמשל גולדן סטייט תיפול חזק. הכל תלוי במי שיבוא יותר בריא לפלייאוף. לברון אמר שהסטטיסטיקה הכי חשובה שלו, היא כמה משחקים הוא ישחק. הדעה שלי וגם קצת התקווה שלי, היא שזו תהיה הקליפרס. יהיה קליפרס נגד סלטיקס בגמר.




האם נראה בקרוב ישראלי נוסף (אחרי כספי ומקל) ב- NBAואם כן מי זה יהיה?
אורן: לא כל-כך מכיר ישראלים צעירים שיכולים להגיע ל-NBA.
הראל: שחקן ישראלי נוסף - דני אבדיה - ייבחר בשנה הבאה בעשירייה הראשונה בדראפט ה-NBA. והיה וזה יקרה, יובטח לו חוזה בליגה.
אמיתי: יש את אבדיה הקיבוצניק, שהוא ממש טוב.

כל דבר נוסף שתרצה לספר ולהוסיף יהיה נהדר.
אורן: הערה חשובה – אי-אפשר בלי לברון. הוא שחקן יוצא דופן בכל פרמטר כמעט. הכי מרשים מבחינתי, זה המעורבות שלו בכל מה שקורה עם אפרו-אמריקאים. הוא עשה תוכנית בשם"The Shop" , שבה הוא מנהל דיון עם משתתפים שונים בנושאים שמעסיקים את המיעוט שחום העור בארה"ב, ללא פחד ועם אמירות מאוד בוטות וישירות על הגזענות בעידן טראמפ. ג'ורדן לא עושה את זה וכל הכבוד ללברון שמשתמש במעמד ובפופולאריות שלו, כדי לקדם ערכים שהוא מאמין בהם. בקיצור, לא הכל כסף.
אמיתי: אני חושב שהשאלה הכי חשובה, היא מי השחקן בסקציה של עין-שמר שיכול להגיע ל-NBA. יש פה הרבה חבר'ה שמצטיינים בקליעה מרחוק. אני חושב שזוהר יריב היה צריך לתת כמה עונות ב-NBA, זה הפקשוש המקומי הגדול. או הוא או צפריר גנדלמן.



מתחת לפנס – סיכום  //  טל געש
(מהפייסבוק)

לפני חמישה חודשים, בעודי עסוקה בהצבת פסל מחוץ לסדנת הפיסול באוניברסיטת חיפה, עברו פתאום בדלת זוג עיניים כחולות וחיוך רחב ושאלו: "צריכה עזרה?" ואחרי שעזר לי למתוח חוטים לכל עבר, הוא קרא לחצי השני ויחד הם אמרו: "יאללה, בואי לפנס". חצי-שעה אחרי שהם הלכו, בעודי עפה על עצמי טילים, התעופף עלי הקיר שעמד מאחורי הפסל. מהלך, הו כה דרמטי, שהסתיים בדרך נס רק בצלע שבורה וכתפיים חבולות. וגם בפסל מרוסק. לפני 12 ימים שוב מתחתי חוטים עם אותו איש נפלא.
"מתחת לפנס" הוא קסם שהתאפשר בזכות חבורה מצומצמת אך משובחת של אנשים. כל שלבי האוצרות, ההקמה, התפעול והפירוק היו גדושים בנתינה ללא גבול, בפירגון ובשמחת יצירה. מתנות שהמילה "תודה" לבדה, קטנה מלהביע את מלוא הערכתי כלפיהן. ובכל זאת... תודה. לעתר גבע ועטר שנפלד על המעוף והתנופה, שאיפשרו לי ולעוד אמניות ואמנים רבים להמריא. תודה שהזמנתם, תמכתם וחייכתם לאורך כל הדרך. תודה לכל הצוות שעבד איתם מסביב לשעון, טל בדרק ואחרים. התאהבתי בכולכם.
תודה לאמניות ולאמנים הרבים שמילאו את המרחב ביצירה ובהשראה, ובעבודות מעולות ממש. היה לי תענוג גדול להכיר אתכם.ן. בטוחה שכמה שיתופי פעולה עוד ייוולדו מכאן.
תודה לכל חברי ומכרי שנדבקו בהתלהבות והגיעו לבקר ולפרגן, עמדו בפקקים ושוטטו בשבילים יחד עם אלפי מבקרים נוספים. תודה למבקרים הרבים שהגיבו, התרגשו, פרגנו והתעניינו, ולאלו שהציעו לי פרשנויות משלהם לעבודה. כל פרשנות לגיטימית ומעשירה. מבחינתי זו היתה הזמנה למסע מחודש לחיפוש אחר מנהיגות, במובנה הרחב, ברוח משל יותם. הזמנה להתגברות על הבטון בנעליים, השורשים המעמיקים והכבלים, ולהתחברות לרוח הנושבת במיתרים. הראשונים להיענות להזמנה היו הילדים הרבים ששיחקו בין המיתרים והנעליים, בריצה, בגלגול, בקפיצה, בצווחות עונג. אז אולי בכל זאת יש עוד תקווה...


תגובה למפגש בחממה שהוקדש לספר "כחולמים"  //  אורי ליס

המפגש בחממה ביום שישי 4.10, הוקדש לספר "כחולמים" והתקיים בהנחייתו של  הסופר יוסי קליין, שכתב את הספר, ובהשתתפות: אביטל גבע, הרב יואל בן-נון ואריק אכמון.
הספר מפגיש שבעה לוחמי צנחנים מחטיבה 55, שהשתתפו בשחרור ירושלים במלחמת ששת-הימים ולחמו במלחמת יום-כיפור בתעלת סואץ. במפגש המעניין הוצגו נושאים ובעיות הקשורים להוויה הישראלית היום. לדעתי הייתה החטאה בחלק מהנושאים שעלו ובייחוד בדבריו של יואל בן-נון.
האווירה הכללית, ברוח ימים אלו, הייתה של אחדות (מעין "יחדנס"). הדיבור על אחדות הוא באופנה, אך הוא בעייתי לדעתי. אחדות נדרשת ואפשרית מול אויב משותף המאיים עלינו ומהווה סכנה קיומית מידית. אחדות אפשרית בין ציבורים שיש להם השקפת-עולם  בעלת מכנה משותף, אך כשמדובר בציבורים בעלי השקפות-עולם מנוגדות, כשכל צד חושב שהשקפתו של הצד השני מהווה סכנה קיומית, אזי אחדות היא בלתי אפשרית. נראה לי שזה המצב לגבי המשך הכיבוש וההתנחלות ביהודה ושומרון. לכן הדיבור על אחדות הוא בעייתי ביותר.
שתי נקודות בדבריו של הרב יואל בן-נון נשמעו לי כלא-תואמות את המציאות:
1. בן-נון אמר: "אנו, אנשי גוש-אמונים עליו נמניתי, לא היינו "משיחיים".
למדתי את גישתם ואמונתם של אנשי גוש-אמונים, תלמידיו של הרב צבי יהודה קוק וישיבת מרכז הרב. הם מאמינים שאנו בעיצומו של תהליך הגאולה. כל הישגי התנועה הציונית, החל מהקונגרס הציוני הראשון בהנהגת הרצל, דרך החלטת החלוקה והקמת המדינה, ועד לניצחון הגדול של מלחמת ששת-הימים ושחרור המקומות הקדושים – הם להבנתם ביטויים מובהקים של תהליך הגאולה האלוהי. אנו לא בפתחו, אלא כבר בטרקלין של תהליך הגאולה, שבסיומו נשלוט בכל הארץ המובטחת לאברהם, מנהר פרת ועד נחל מצרים. לפי אמונתם אסור לעצור, לסגת, או לפגוע בתהליך אלוהי זה.
כמו כן, אין כל לגיטימציה לממשלה ולגופים השלטוניים של המדינה, שנבחרו באופן דמוקרטי, לעצור תהליך משיחי אלוהי זה, לפגוע בו, או להחליט על נסיגה כלשהי.
2. הרב בן-נון סיפר על מפגשיו האופטימיים עם פלסטינים תושבי השטחים, בסופר של "רמי לוי" בגוש עציון. הוא סיפר שהוא מברכם בערבית ב"סלאם עלייכום", והם עונים לו בעברית ב"שלום עליכם". ממש אידיליה.
זו לדעתי תמונה מעוותת של המצב בשטחים. הדינמיקה האמיתית היא זו של שטח כבוש.  הכיבוש, כמו בכל מקום בעולם בו יש מפגש בין אוכלוסייה אזרחית לשלטון זר ולצבא

כובש, יוצר התנגדות הבאה לביטוי גם בטרור. בתגובה נדרש הכיבוש להפעיל אמצעים  צבאיים נגד הטרור. מידי בוקר אנו מתבשרים על מעצר חשודים בלילה שעבר – על-ידי כניסה לבית בלילה, הפיכתו, הפרעה לכל המשפחה בשנתה, החרדה והבהלה של הילדים, וחיפוש חשודים כמחבלים ותומכיהם. כל אלו גורמים לשנאה המעוררת מוטיבציה לעסוק בטרור.
המחסומים בדרכים והבדיקות האורכות שעות, שהפלסטינים חייבים לעבור ביציאתם מהשטחים לעבודה או לצרכים אחרים - הם רק דוגמה לחלק מהחיכוך הנוצר בין גורמי הממשל שלנו לאוכלוסייה. זאת בלי להזכיר את החיכוך הנוצר ישירות עם המתנחלים ופעולות "תג מחיר" למיניהן. התוצאה של דינמיקה זו, היא שנאה ועוינות הולכות, גוברות ומצטברות נגדנו, שיתפרצו בעתיד בדרכים שונות. זה לצערי המצב האמיתי, ולא תיאורו של הרב בן-נון.
השלטון הנוכחי אינו מבשר שינוי חיובי. הפתרון ההיסטורי הוא במסגרת של "שתי מדינות לשני עמים", כפי שגם ביבי הצהיר בנאום "בר-אילן". לא כאן המקום לדון בביצוע של תהליך מורכב זה, אך הוא חייב להתבצע.





דרוש/ה – אחראי/מפעיל בריכה

יעוד: ניהול ותפעול הבריכה. הפעלת הבריכה בהתאם לחוקי המדינה לגבי בריכות שחייה. התפקיד מורכב מאחריות על בריכת השחייה בקיבוץ, והפעלת בריכה בהתאם לכללי משרד הבריאות והמדינה.
תחומי אחריות:
           בדיקה שוטפת כי הבריכה וסביבתה עומדים בתנאי התברואה, התחזוקה והציוד הנדרשים על פי דין, לרבות איכות מי הבריכה, ציוד חיטוי ובדיקה, חדרי שירות, מספר מתרחצים, שילוט, ציוד עזרה ראשונה וכיוב'.
           אחריות לקבלת היתר רעלים לבריכת השחייה.
           אחריות על שמירת הסדר והארגון במהלך שעות הפעלת הבריכה, לרבות בכל הקשור לעומס המתרחצים ולשמירה על כללי הבטיחות בבריכה.
           אחריות לנעשה בבריכת השחייה בעונת הרחצה, גם בשעות בהן הבריכה סגורה.
           אחריות על הטיפול היומי ברובוט והבטחת תקינותו בכל עת.
           אחריות לתחזוקה השוטפת של חדר המכונות והמערכות בבריכה.
           אחריות על סידור עבודת המצילים. במקרה בו אין מציל, אחריות להוצאת המתרחצים מהמים וסגירת הבריכה.
           אחריות על תיאום אירועים בבריכה, גביית כספים והחתמה על טופסי אירוע.
           מתן שירות ומענה לחברי הקיבוץ.
           ניהול תקציב הבריכה.
כישורים נדרשים:
           הצגת תעודות המעידות על מעבר קורס מפעיל בריכה (אם יש צורך בכך, האדם שיבחר ישלח לקורס).
           אישור משטרת ישראל בדבר היעדר הרשעה בעבירות מין.
           תודעת שירות ויחסי אנוש טובים.
כפיפות: מנהלת קהילה
היקף משרה: חלקי
דרך בחירה: צוות איתור שיוקם לצורך כך, יבחר מבין הפונים. האישור בהנהלת-קהילה.

המעוניינים מוזמנים לפנות לשרית אלימלך עד 7.11.19.
המודעה מנוסחת בלשון זכר, אך פונה לנשים ולגברים כאחד.

אדווה בראון ביקשה לסיים את תפקידה כרב"שית.
אנו מודים לאדווה על שנים של עבודה מסורה בשמירה על ביטחון כולנו.

דרוש/ה רב"ש/ית
אחריות ועיסוק בביטחון שוטף של הקיבוץ, אבטחת אירועים, מניעת גניבות וסיכול פגיעות ברכוש החברים והקיבוץ ובפח"ע.
תחומי אחריות כלליים:
           ביטחון שוטף של חברי-הקיבוץ, בניו ותושביו.
           ניהול, ארגון ופיקוח על מערך השמירה בקיבוץ.
           תפעול ותחזוקת המקלטים.
           עבודה בתיאום עם גורמי המקצוע במשטרה, במועצה ובמדינה.
           אחריות על חדר הנשק, בקרה ופיקוח על הנשקים המצויים בבתי החברים למעט נשקים פרטיים.
           הערכות ביטחונית בשעת חירום.
           כתובת לפניות החברים והתושבים בנושאי ביטחון.
           עמידה ביעדי התקציב.
           סיורי חברים בלילות.
פורומים בהם משתתף/ת: צח"י וצוות ביטחון.
כישורים נדרשים:
           ידע וניסיון בתחום הביטחוני.
           עובד/ת פנים – יתרון.
           נכונות להשקיע ולקדם את נושא הביטחון.
           אחריות אישית ויכולת אירגון.
           זמינות (גם בשעות הלילה).
           יחסי אנוש טובים.
           יציאה לקורס מפקח מטווח.
היקף משרה: תפקיד.  כפיפות: מנהלת קהילה / מנהלת עסקים.
בחירה: צוות איתור יביא המלצה. הבחירה בוועד-הנהלה.

מועמדים הרואים עצמם מתאימים מוזמנים לפנות לשרית אלימלך
במייל: sarit@ein-shemer.com או בטלפון: 052-3750991, עד תאריך 3.11.2019.


פותחים שבת

לפני שבוע ערכנו קבלת-שבת חגיגית לכבוד חג הסוכות. על מגילת קהלת דיברה סיגל דקל, ואלו הדברים שאמרה בערב זה:

מנהג שמקורו לא ברור, הוא לקרוא בבית-הכנסת בחג סוכות את מגילת קהלת, השייכת לספרות החוכמה בתנ"ך.
הספר נפתח במילים: "דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן-דָּוִד, מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם", והן שהביאו לייחוסו במסורת, לשלמה המלך החכם באדם.
הפסוק השני בקהלת, מפורסם לא פחות מבעליו: "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל".

חייו של שלמה המלך, בירושלים של האלף הראשון לפני הספירה, היו חיי תפנוקים ומותרות: הוא צבר אוצרות מופלגים, חגג במסיבות נוצצות, נהנה ממתנות יקרות מממלכות רחוקות שביקשו את קרבתו, בילה עם מאות נשותיו היפות, התרווח בחדריו המפוארים, אכל ושבע. קהלת היה אדם שלא חסר דבר. כמו שליטים גדולים אחרים בזמנו, שנהגו להקים מבנים אדירים שינציחו את שמם, ונקברו עם רכוש רב שילווה אותם בחיים שלאחר המוות, גם קהלת מבקש לגעת בנצח, ואת הנגיעה הזו הוא מתאר בספרו באמצעות המילה "הבל". מילה זו חוזרת 38 פעמים בטקסט, וברור שיש לה חשיבות מכרעת להבנת המסר של הספר.
פירושו המקובל של המונח "הבל", הוא "חוסר ערך" או "חוסר משמעות", אך הבל הוא, כידוע, גם שמו של בנם השני של אדם וחווה, אחיו של קין.
הבל הוא האדם הראשון בעולם שמת. סיפורו, בבראשית פרק ד', מופיע שני פסוקים בלבד, לאחר שאדם וחווה מגורשים מגן-עדן והגישה לעץ החיים נחסמת בפניהם, והוא ממחיש בעצם הווייתו את סופיות החיים.
אך הבל איננו רק המת הראשון, הוא גם האדם הראשון שאלוהים מאמץ אל לבו. אדם, חווה וקין עוררו עליהם את חמתו של אלוהים וננזפו קשות, לעומתם נאמר על הבל: "וַיִּשַׁע ה' אל הבל ואל מנחתו". הפסוק מדגיש שאלוהים מקבל לא רק את המנחה, אלא גם את הבל עצמו.


אם נאמץ את הפירוש המקובל לפיו "הבל" הוא "חוסר ערך ומשמעות", נתקשה להבין את יחסו החיובי של ה' להבל.
להבל לא היו ילדים. חייו נקטעו ללא כל המשכיות פיזית. הוא נעלם מבלי להותיר עקבות. המאפיין המרכזי של חייו של הבל הוא ארעיותם. זו בדיוק משמעותו של המונח "הבל" גם בקהלת: "ארעיות", מונח אובייקטיבי המתייחס לסופיותם של החיים האנושיים.
"הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל", משמעו הכל זמני ובר־חלוף, הכל כלה ועובר. קהלת אינו מתענה בגלל העדר המשמעות של החיים, אלא בגלל המהירות שבה הם באים אל קצם. הוא מבקש לעמת את קוראיו עם העובדה שהאדם הוא בן־תמותה, ואפילו מאמציהם של המלכים הגדולים להשיג חיי נצח, אינם יכולים לעצור את הזמן.

צחוק הגורל -
לא עושרו של שלמה, לא כוחו העצום ואפילו לא המקדש האדיר שבנה בירושלים - יכלו לזמן.
שלמה המלך נגע בנצח, דווקא דרך ספר קהלת העוסק בזמניות. לא הישגיו המדיניים והכלכליים כמלך חשוב הביאו לו את שאיפת חייו, אלא דווקא הלימוד, החכמה והיצירה הספרותית, הם אלו שגברו על הזמן והכניעו את ההבל.

בחג סוכות,
אנחנו יושבים בסוכה המסמלת ארעיות,
וחוגגים סיום והתחלה של מחזור קריאה בפרשת השבוע ובתורת הנצח.
זה לצד זה מציין החג את הארעי והנצחי – שני הרעיונות המרכזיים בספר קהלת - ארעיות האדם ונצחיות רוחו.
כאן בקבלת שבת, בחג סוכות, בלימוד ספר קהלת – גם אנחנו, כמו שלמה המלך, נוגעים לרגע בנצח ומוכיחים כי לא - "הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל".

תודה לסיגל על דבריה רבי היופי, מרחיבי הדעת והלב.                          
ענה ששון.






לאן אנחנו טסים – מפגש מספר  2

הזמנה למפגש שני בנושא "לאן אנחנו טסים?"
ביום שישי 1.11.2019 בשעה 9.30 בחממה.

השאלות שיידונו:
 מול הפלשתינאים - חתירה לפתרון
 או התגלגלות הסכסוך?
מול אזרחי ישראל - מטרות משותפות
או ליבוי השסעים בחברה?
מול עצמנו - האם אפשר עוד להגיע
לצווים מוסריים משותפים לכלל החברה בישראל?
מה חלקנו אנחנו – האזרחים, הקהילות, התנועה
בטיסה הזו?

פותחים:
אריק אכמון, אבישי גרוסמן, ליאור שמחה (מועמד להוביל את התנועה הקיבוצית(, קובי הוברמן.
מנחה: שיר פרסאי בר ניב.


אביטל גבע ועדי רוזן