חפש בעלונים קודמים

כט ' בתמוז תשס"ח 1.8.2008

עלון מס' 29 (36701) כט ' בתמוז תשס"ח 1.8.2008







ב ש ו ר ה ט ו ב ה

התכנית מ 359 -
תכנית המחנה של עין שמר,
מאושרת, חתומה ותקפה,
בידינו!




התכנית מרחיבה את שטח המגורים עד לנחל עירון ומוסיפה 160 יחידות דיור, מגדילה את השטח המיועד לתעשיה ומאפשרת הסדרה והרחבה של מפעלי ועסקי עין שמר ומסדירה שורה ארוכה של יעודים ושימושים בשטח המחנה ומהווה בסיס איתן לחיזוק והרחבת הקיבוץ, הענפים והקהילה.

תודה רבה לכל מי שסייע:

אילן שדה-ראש המועצה ויו"ר הועדה המקומית מנשה אלונה ,לאה פרי-מהנדסת הועדה המקומית,האדריכלים ערן מבל ואתי בוצין, היועצים (תנועה,ניקוז,ביוב ומים וכו'( אדם קולמן-מתכנן המחוז, הדר סלע מהוועדה המחוזית, לימור רוטיץ-ממינהל ממ"י, אדריכלית נגה תירוש-אבלגון, מנו אלון, וכל מי ששכחתי...

יואב דרורי
רכז המשק










התרמה לעוטף עזה
לפרויקט השוה"צ בחולית

בליל שבת בארוחת הערב
וביום הראשון בצהריים
תיערך התרמה.

הנהלת הקהילה
שמחה ועלי אלון





שפיים ונהנים - שימו לב!

ההרשמה תורד ביום שלישי הקרוב 5.8.
הכרטיסים יחולקו לכם לתאים ביום חמישי לפני הנסיעה (7.8).
אני מזכירה שההרשמה מחייבת אז מי שמתכנן לבטל שיעשה זאת לפני הורדת ההרשמה. בנוסף, אם יש שינוי באופן הנסיעה (פרטי או אוטובוס) בבקשה ליידע אותי עד יום רביעי 6.8.
להתראות, גלי.









יום הילד 2008

כפי שפורסם, יום הילד יתקיים השנה ביום שישי 29.8.08 בשעות 16:00 - 19:00. ארוחת הערב בחדר האוכל באותו יום תהיה בין השעות 19:00 - 21:00 באופן חד פעמי. אנא התארגנו בהתאם!
ליום הילד מוזמנים כל חברי וילדי עין שמר.

ג ל י ו ח מ י





לאביב תומר
שהתגייס לצה"ל
שפע ברכות
הצלחה, עניין ואתגר!


מאחלים ועדות קשר וצעירים










ועדת בטיחות
דני שורר - רכז הרכב הצטרף לועדת הבטיחות מתוקף תפקידו.

ש ב י ט




ב ר ו ר י ה
החל מהחודש הקרוב, לא אעבוד יותר בשעות הבוקר.
אתחיל לספר משעה 14:00.
בימי שלישי פעם בשבועיים.




נ ר ז י כ ר ו ן

שולה קצנלנבוגן 5.8.2007
זאב שטיין 16.8.1987
אורה אדר 19.8.2002
שאול מרקם 23.8.2001
חיים איתן 24.8.1987
קובה גבר 24.8.1993
סוניה וילן 27.8.1978
דוד שניידר 28.8.1938
דב הנדל 28.8.1938
נירה יריב 28.8.1994
רונה וייסברג 30.8.2005
נורי בן יהודה 30.8.2007
שלמה בן פורת 31.8.1968















חברים שואלים
אנחנו עונים -
מ ה א ו פ נ י ה

לאן נעלם הצינור לניפוח אופניים מליד האופנייה?

תשובתנו: מאחר והפייה נעלמה – ז"א, נקטמה מהצינור מספר פעמים, וכל פייה עולה 100 ש"ח, התוצאה – אין יותר צינור לשימוש הקהל לאחר שעות העבודה. בתום יום העבודה אנחנו מכניסים את הצינור למחסן.
ניתן לנפח אופניים בתחנת הדלק שליד המוסך.

ב ה צ ל ח ה ל כ ו ל נ ו .




המשך ותוספת –

בנושא שילוט הקיבוץ
רקפת זוהר – ועדת תכנון

פרוייקט השילוט מבוצע על ידי יגאל סיטנר ואורי ארסטר יחד עם נוגה אבלגון. ברגע שיהיה מעשי, הם יעבירו את המידע ויציגו בפני כל משפחה את אפשרויותיה.




בית אור אביבה
עמותה לקידום קהילה טיפולית לנפגעי סמים בישראל
קהילת שילוב



דרושים...

אנו מחפשים:

אנשים רציניים, עם לב גדול,
בעלי יכולת עבודה בשעות הלילה,
מ-17:00 עד 9:00 למחרת,
מס' לילות בשבוע
תשלום לפי שעה

מקום העבודה:שער מנשה
(לא קשור לביה"ח)


אם נשמע מתאים, ניתן להתקשר:
0527967139 אורנה







מ ש ו ט ב כ פ ר
נמסר ע"י רכז המשק

החלק הדרומי של הנה"ח עובר שיפוץ יסודי בגלל שקיעת רצפות וסדיקת קירות. במקום נמצא גם החמ"ל של חמי.

צינורות הכיבוי – שאמורים היו להיות טמונים באדמה זה מכבר... לצערנו לא זה המצב. הקבלן עובד בצורה לא מסודרת ואנחנו פועלים להשלמה מהירה של העבודה.

מצב המים קשה ואנו עושים מאמצים רבים על מנת שלא לחרוג מהמכסה שיעדו לנו השנה. החברים מתבקשים להקפיד מאוד על השימוש במים, כי אם נחרוג, נאלץ לשלם קנסות כבדים וקיימת גם סכנה של ניתוק המים.




לקראת ההצבעה ביום שישי וראשון על נקלטים


בתוכנית העבודה של הנהלת קהילה יש מקום חשוב לטיפול בנושא קליטה. בהתאם לכך הטילה ההנהלה על צוות מתוכה להוביל דיון לגבי מידת חשיבותה של קליטה לקיבוץ, זהות הנקלטים ואופיים, תהליך הקליטה הרצוי, התנאים הנחוצים לקליטה טובה וכן הלאה.
אך בעוד אנחנו מבררים... מתדפקים הנקלטים על דלתנו – וטוב שכך! על מנת שלא לעכב את המבקשים להתקבל למועמדות וחברות סיכמנו על נוהל ביניים, לפיו נפעל עד שיתקבלו החלטות מעמיקות יותר בנושא הקליטה.
נוהל זה מתמקד בהענקת יתר חשיבות וכובד משקל לשלבי המעבר – הקבלה למועמדות והקבלה לחברות. בכל אחד מן השלבים הנהלת הקהילה תיפגש עם המועמדים ותתרשם מהם. מעבר לכך היא תקבל מידע ממנהלת מש"א ומנהלת קהילה, ותשמע חברים נוספים (כגון ממקום העבודה, מהחוג החברתי, מהמשפחה וכו') שיוכלו לתת תמונה שלמה יותר לגבי המועמד/ת.
כמו כן, על מנת לאפשר לחברי הקיבוץ היכרות טובה יותר עם המועמדים (עליהם אנו מתבקשים להצביע בקלפי), פנינו לעלון בבקשה לשוחח עם כל מועמד.

ענת גרוסמן ורקפת זהר, צוות קליטה של הנהלת קהילה

ל י ר ו ן ת י ב ו ן
גדלתי בעין שמר בקבוצת "כלנית" והיום בן 29. לאחר שיחה שהיתה לי בהנהלת קהילה, נתבקשתי לומר כמה מלים בעלון. אני מניח שרובכם מכירים אותי, בעבר עבדתי במוסד בתור נהג של התלמידים ותקופה מסוימת גם כעובד חוץ אצל קבלן נסיעות. למעלה משנה אני כבר משמש כנהג בית של הקיבוץ.
אני רואה את עצמי חי בקיבוץ קרוב למשפחתי.

ג ' נ י י ג ו ד ה
הגעתי לארץ ולמוסד מבואות עירון מעיר גדולה בשם קזאן ברוסיה בשנת 1995, במסגרת נעל"ה. כמה שנים אחר כך ההורים שלי עזבו את רוסיה והשתקעו בגרמניה.
בצבא הייתי סמבצי"ת בשריון ועבדתי בסופר אלונית. לאחר השחרור עבדתי בתחנת דלק, וכשהתחלתי ללמוד ברופין מימנתי את לימודי ע"י עבודה ב"ביגוד".
ברופין השלמתי לימודי מנהל עסקים כשההתמחות היא בשיווק.
לאחר הלידה חיפשתי עבודה שאמצא בה עניין, ואוכל לבטא בה את הכישורים שלי. לאחרונה התחלתי לעבוד בבנק מזרחי טפחות כיועצת משכנתאות – העבודה כשמה כן היא, ייעוץ ומידע למתעניינים בקבלת משכנתא לדיור. אני מוצאת עניין בעבודה, למרות שפעמיים בשבוע אני נדרשת לעבוד עד מאוחר.

אני נהנית לחיות בחברה, טוב לי בתוך החמולה המשפחתית, יש אצלנו בקיבוץ איכות חיים גבוהה וטובה, ואישית אשמח לתרום ולהשפיע בעתיד, וזו אחת הסיבות שאני רוצה להתקבל לחברות.

אני תומכת בשינויים, אך חושבת שיש לעשות אותם לאט ובזהירות כשלוקחים בחשבון את כל ההשלכות מכך לגבי כלל האוכלוסיות.

ל נ ה ב ר מ א ו ר

גדלתי והתחנכתי בביה''ס הריאלי העברי בחיפה, יסודי ותיכון, כשבתיכון התמקדתי במגמה ביולוגית. התגליתי כספורטאית מחוננת והשתתפתי בתחרויות רבות עם הישגים משמעותיים. לצערי, נפצעתי קשה באחת מהן, וכך, הסתיים הספורט התחרותי. הצורך בפעילות גופנית זורם בעורקי (ליתר דיוק האנדופינים), וכך התגלגלתי בשנה האחרונה והתחלתי לרכב על אופני שטח. בני, שון, גדל, מה שאפשר לי להשקיע יותר בעצמי. מצאתי ספורט מדהים! טיול בטבע (כל עונה) עם תוספת של אדרנלין. מה צריך יותר? אני מזמינה כל אחד שמתעניין ורוצה, ליצור עמי קשר.

את התואר הראשון (רפואת ספורט) והתואר השני (בפיזיוטרפיה) סיימתי באוניברסיטה בארה''ב, שם שהיתי כ- 11 שנים.

חזרתי ארצה ועבדתי בבית-דורות וקופ'ח מכבי. לאחר כ- 3 שנים, התחלתי לעבוד בהלל-יפה כשתחום ההתענינות שלי מתמקד באורתופדיה ופציעות ספורט- הן במחלקה האורתופדית והן בעבודת מכון עם חיילים. כושר ההתפרנסות שלי טוב מאוד ומוסר העבודה והחריצות גבוהים.

יש לי הורים מדהימים! אמי אחות מוסמכת ואבי (כיום בפנסיה), ניהל את מחלקת כירורגית ילדים בבי'הח רמב''ם שבחיפה. אבי, שבגיל 13 חווה את רשעותו ואכזריותו של המשטר הנאצי, שרד את אושוויץ-דכאו, במאוטהאוזן, סלקציות של מנגלה, מסע הרכבות ועוד אילו זוועות. לשמחתנו, הוציא לאחרונה ספר בנושא. אני חושבת שהורי, כל אחד בדרכו, לימד את אחי, אחותי ואני כי אחד הדברים החשובים בחיים זה להיות "בן-אדם". שתי מלים הטומנות בחובן כ'כ הרבה משמעויות: אמפטיה, סימפטיה, אנושיות, אחווה, עזרה הדדית , אחריות, מוסר עבודה וכו'. בנוסף, ההבנה כי הדינאמיות של החיים גורמת לפעמים למצבים בהם יום אחד האדם נמצא על גג העולם, אך בקלות רבה, עלול למצוא את עצמו יום למחרת, גם בתחתית. ולכן, הושטת יד לנזקק, אינה חולשה, נהפוך הוא, זו היא אחת מהמעלות של להיות "בן-אדם". על ערכים אלה גדלתי וכך היא השקפת עולמי ואמונתי. ראיתי את המסירות הבלתי פוסקת של אבי למטופליו (ניתוחים באמצע הלילה, מתן ייעוץ לכל אחד שניגש אליו, ענווה ומקצועיות) ואת החמלה והאכפתיות של אמי.

אני סבורה שהיכולת והרצון שלי לתרום לקהילה נובעים מתוך התחושה שעצם הנתינה מביאה לסיפוק גדול מאוד. לדוגמא: צוותי החגים. בנוסף, אני אדם של חברה. אני זקוקה למגע האנושי, לחיכוך היומיומי עם אנשים. זה עושה לי טוב.

בקיבוץ עין-שמר פגשתי אנשים מקסימים, אנשים ''טובים באמצע הדרך". חברים איכותיים שתמכו ועודדו אותי לכל אורך הדרך וקיבלו אותי ואת בני שון, בחיבוק אוהב. נכון, אין לי פה אבא או אמא, סבא או סבתא, אך הדבר אינו גורע מאיכותי כבן-אדם, מיכולתי לתרום ולתת.

הרצון לחיות במודל הקיבוצי הישן, תמיד היה מעין חלום שרציתי להגשים. אני מבינה כי גם קיבוץ עין-שמר עובר ימים לא קלים של שנויים. אני סבורה שכל אחד יצטרך להתאים את עצמו למציאות המשתנה. לעניות דעתי, בשל חוזקה האנושי והחברתי של הקהילה, עדיין נחווה אחריות הדדית, עזרה לזולת, השקעה בצוותי חגים וכו'.

תודה לכולם, לנה.







לחברים שלום

השבוע עולים להצבעה לחברות מספר מועמדים הרוצים לחיות איתנו, בקרבנו ובקהילתנו דבר שמשמח אותי באופן אישי מאוד.
לצערי כגודל השמחה שלי כך גודל חרושת השמועות סביב המועמדים.
כמי שחוותה את זה בעבר אני רוצה לשתף אתכם במה שמרגיש מי שנמצא מולכם, המועמד.
לפני כ-5 שנים בערך המליצו על מספר מועמדים להתקבל לחברות ואני הייתי אחת מהם. באותה עת עבדתי במפעל המגנטים שמחתי שהגיעה שעתי להצטרף לקיבוץ לאחר שסיימנו את חובות המשכנתא בחוץ, כי היה ברור לנו ולהנהלה שאין לנו אפשרות להתקבל לחברות ללא סיום העניינים הכספיים בחוץ. לא עלה בדעתי כי מסתובבות סביבי שמועות הקשורות גם לעבודתי במגנטים, על חובות למיניהם לנושים בחוץ, על אי רצון שלי לשלם את המניה שהקיבוץ דורש ועוד כהנה וכהנה.
נדהמתי לראות את מספר המתנגדים שהיו לי, לא הבנתי למה? ואז נודע לי הטענות המוזכרות לעיל.
כגודל תדהמתי כך גודל פגיעתי הרגשתי על כך, ששפטו אותי, דנו אותי ותלו אותי באותו מעמד ללא זכות דיבור. החלטתי לכתוב בעלון בו אני מסבירה את הצד שלי אל מול חרושת השמועות.

לאחר שנה בעידודם של מספר חברים, צוק ועדנה, ניגשתי שוב להצבעה ועברתי בגדול עם 5 מתנגדים בערך, אבל החוויה לעבור שוב הצבעה היתה קשה לי.
עד היום אינני מסוגלת להציע את עצמי להתנדב בהנהלות או ועדות אם נדרש ממני לעלות להצבעה.

רציתי לשתף אתכם, כדי שתבינו שגם אם מישהו לא נראה לכם - אל תפזרו שמועות ללא שחר, אלא תשאלו, תבדקו לא ברמת הרכילות אלא ברמה של: האם זה מהווה בעיה חברתית, או יכול להווה בעיה כלכלית לקיבוץ? אני מאמינה שהנהלת הקהילה לא היתה לוקחת סיכון או לא בודקת אם יש חשש לקיבוץ.

בכל מקרה, אל תשכחו שמהצד השני עומד בנאדם שיש לו רגשות וכל מה שהוא רוצה בסך הכל זה לחיות איתנו בקהילתנו ובחברתנו. אם הוא אדם ראוי – אזי לקבל אותו זו זכות ולא חסד.
ידוע לי שיש כאלו שאינם רוצים להתחלק ב"עוגה". בעיניי קליטה הוא דבר מבורך וקבוצת הנקלטים הפעם הינה בעלת איכות. הדור הצעיר שנקלט עובד ויעבוד קשה גם בעתיד כאשר המבוגרים יפרשו. האנשים שנקלטים היום הם אלה שימשיכו לדאוג ל"עוגה" שתתחלק בעתיד, גם למי שכרגע לא עובד. בשביל שתהיה "עוגה" צריך לדאוג לחומרים, לערבב, לאפות ואם אין לנו "עוגה" - לא יהיה גם מה לחלק.
בקשה קטנה לסיום - אנא לפני שאתם מצביעים נגד חשבו אם אינכם עושים זאת רק בגלל ששמעתם בשביל או בחדר אוכל שמועה כלשהי שעשויה להיות חסרת כל שחר.
אני מקווה שנקבל לקהילתנו את המועמדים עם חיוך ומאור פנים.
תודה מקרב לב,
חיה חרודי



ערב איור-ודה
הרצאות והדגמות
יום א', 3.8, בין השעות 18:00-21:00
ב"מקום של יוגה" בקיבוץ עין שמר

בתוכנית:
o הרצאה: ההבדל בין יוגה לאיור ודה מבחינת גישה לבריאות, ד"ר שי
פסטרנק, רופא מערבי העוסק בשיטת מהרישי איור ודה
o הסבר והדגמה: עיסוי עצמי איור ודי – על התועלת שבו ולימוד מעשי,
תמי פורן, מטפלת באיור ודה באמצעות עיסויים, תזונה, תבלינים
וצמחי מרפא
הרצאה: "השימוש במנטרות לריפוי עצמי וריפוי על ידי מטפל", קידאר אופרטי מנפאל. בהרצאה, קידאר יתייחס לאיך מנטרות משנות את המציאות וכיצד הן עובדות.


הערב מיועד למורי ותלמידי יוגה ואיור ודה, מטפלים בשיטות שונות ולסקרנים להכיר את הרפואה ההודית.
כמו כן, נקבל כלים מעשיים לשיפור הבריאות. לא נדרש כל ידע קודם. ההרצאות של שי ותמי בעברית, ההרצאה של קידאר
תועבר באנגלית עם תרגום לפי הצורך.

עלות הערב: 70 ₪ נא להירשם אצל הני בטל' 04-6372323




פנסיה
בין
הכיסאות
קטעים מתוך מאמר ב"הקיבוץ" - אריק בשן

מעל שנתיים וחצי חלפו מאז פורסמה ברשומות התקנה "ערבות הדדית בקיבוץ המתחדש" על ידי רשם האגודות השיתופיות והייתה לחוק מדינה (ינואר 2006). מאז ועד היום אין בנמצא גורם מוסמך – לא בתנועה הקיבוצית ולא מחוצה לה – שיכול לומר בביטחון כמה מהקיבוצים אינם עומדים בדרישות החוק ולא מעניקים לחבריהם הגמלאים לפחות את קצבת המינימום – בתנועה מעריכים "כמה עשרות" ואילו במרשם הרשם בירושלים מסתפקים ב..."שנים בלבד".
חילוקי הדעות על הנתונים מתבססים, בין השאר, על כך שהתקנה איננה קובעת תנאי "מינימום" בלבד, אלא קושרת את הפנסיה בה מחויב הקיבוץ לגמלאיו, ליכולתו בפועל ולשירותים הניתנים "בעין".

סקר שנעשה בקיץ 2007 על ידי המכון לחקר הקיבוץ, ניסה לשפוך אור על הסוגיה העמומה. אלא שמזמין הסקר "מהקיץ דאשתקד" האגף לחברה בתנועה הקיבוצית החליט לגנוז את נתוניו.
כעבור זמן מה, כיאה ל"עידן ההדלפות" מצא גם סקר זה את דרכו לתקשורת.

על פי הממצאים הקשים מתברר בין השאר, כי ב- 58% מהקיבוצים "המתחדשים" אין הגמלאים זוכים לליטרת התקציב המינימאלית. רק ב- 30% מהם המצב תקין פלוס. המקורות העיקריים להשלמת הגמלה הם נכסי הקיבוץ (ב-65 קבוצים) וקרן פנסיה (65) , אבל בלא מעט מהקיבוצים (46) – גם מהמיסוי הפנימי.
מהמחקר עולה כי בקיבוצים שהחלו להפקיד כספים בקרנות פנסיה בשנות התשעים – התמורה זעומה ולכן בקרוב למחציתם נאלץ, כאמור, הקיבוץ ליטול סכומים ממסי קהילה המיועדים למטרות אחרות.

כמה שווים "שירותים בעין"

הקושי בחישוב הזכאות לגמלאי על פי התקנות הוא ש"רמת החיים נמדדת לא רק בכסף הזמין שמקבל הקשיש באמצעות תקציבו. תקנות הערבות ההדדית מאפשרות להשלים את רצפת אמצעי הקיום שלו גם בשווה כסף – בשירותים, למשל, ובהטבות אחרות שהוא "מקבל בעין".
שירותים כאלה כוללים, בין השאר, סבסוד ארוחות בחדר האוכל (מקובל ב- 30% מהקיבוצים), השתתפות בעלויות הבריאות (ב- 67% מהם), ברכישת תרופות (ב- 71%) ובטיפול סיעודי (ב-91%). סבסוד אותר גם ברשת רחבה – יותר או פחות – של ביטוחי חיים ובריאות.

גם אם יימצא שחישוב מדויק של "שירותים בעין" מצמצם במשהו את התופעה – המסקנות העולות מסקר 2007, "נטו", אינן מחמיאות: במקרים רבים קיים פער ניכר בין התקציב הניתן לגמלאי למה שמחויב על פי התקנות. מהנתונים עולה פרט מעניין נוסף: קיים פער ברור – אלפי ₪ לאדם בחודש – בין גמלאים החיים בקיבוצים שונים. בשעה שבקיבוצים מתחדשים רבים "נלחצים" זוג גמלאים עם 3,750 ₪ לחודש, נהנים חבריהם בקיבוצים אחרים מ- 13,200 ₪, פער של כמעט פי ארבעה !

התנועה לא מסגירה לרשם
מסגירה" לרשם
הסוגיות האלה מאמינה רבקה וילנד (גזית) מנהלת אגף החברה בתנועה הקיבוצית, יקבלו מענה בסקר היוצא לדרך בימים אלה, שממצאיו להערכתה, יפורסמו בתוך חודש-חודשיים. וילנד אינה מסתירה את הסתייגותה מ"הדלפת" נתוני סקר 2007 שהם, לדבריה, "לא הנתונים הנכונים". מכאן גם ברור שלא היה בכוונת האגף לחשוף את ממצאיו הלא מפרגנים בלשון המעטה.
"מטרתו העיקרית של הסקר הקודם הייתה ללמוד על המיסוי הפנימי בקיבוצים המתחדשים" היא הסבירה, "הוא לא היה ממוקד דיו בענייני פנסיה ולכן גם השאלות שנוסחו לא כיסו את כל האפשרויות. קיבלנו את הנתונים כאשר עסקת תנובה הייתה באוויר ותוצאות הסקר כבר לא היו רלוונטיות".

והחלטתם לא לפרסם את תוצאותיו?
רבקה: התלבטנו האם לפרסם משהו, אבל הגענו למסקנה שכיום המצב שונה מאוד. אינני יודעת איך הדבר יצא לתקשורת ומה מעניין בסקר כאשר עשרות קיבוצים כבר נמצאים במקום אחר – הגיעו לפנסיית מינימום ואף עברו אותה. לאחר שעסקת תנובה הגיעה לידי מימוש.
ניקח ממנו כמה נתונים השוואתיים, הסקנו מסקנות ובסקר שיוצא לדרך נתמקד רק בנושא הפנסיה ונגבש שאלות ברמה הרבה יותר מקיפה, שייתנו לנו תמונה נכונה על המצב הנוכחי".




הפנסיונר חלש ותלוי

עד שרשם האגודות יטיל איזו סנקציה קטנה, אם בכלל, על קיבוץ שסרח, טורחת קבוצת קיבוצניקים מתנדבים מטעם עצמם, צוות "פנסיה בראש" (בהובלת בעז אפלל מיפתח), לקדם רעיון אלטרנטיבי:
"זכאותו האישית של גמלאי לפנסיה הוגנת נקנתה בשנות חברותו ועבודתו".
הם גורסים כי הפנסיה בקיבוץ "כמוה כשכר לכל דבר ועניין – כפנסיה תקציבית ממלכתית".
הרעיון בוודאי צודק, אבל ספק אם יהיה מציאותי בטווח הקצר.
בפגישה שהתקיימה לפני שבועות מספר עם מזכירי התנועה הקיבוצית, העלה בפניהם צוות "פנסיה בראש" כמה עקרונות מנחים וסוכם שאלה יגובשו למסמך שעל בסיסו תעשה פנייה משותפת אל רשם האגודות, במטרה לקדם התנהלות הוגנת בתחום הפנסיה בקיבוצים. המסמך אכן גובש, ובשבוע שעבר הוגש למזכירי התנועה. בין השאר נכתב בו: "למרבה הצער, לא נקבעה נורמה תנועתית למושג 'פנסה הוגנת' בהתאם להנחיה הגלומה בתקנה, ולא נוצקו פרמטרים מעשיים ומחייבים ליישום. בקיבוץ המתחדש מגזר הפנסיונרים הפך להיות חלש ותלוי. הגמלאי בקיבוץ המתחדש זקוק להגנה מוסדית ותקנונית".
בכוונת חברי הצוות לפעול יחד עם מזכירי התנועה לקידום הנושא.




המאמר הועבר לקריאה לאיילת מוזס, אורי שפירא, חוה כהן ועודי דגאי - להם נגיעה לנושא הפנסיה והרי תגובתו של אורי שפירא:



סטודנט לפדגוגיה התבקש לאבחן את רמת האינטליגנציה של ילדים. הוא הגיע למסקנה: "שלילד גבוה יש סיכוי להיות יותר אינטליגנטי".... איך זה יכול להיות תשאלו?
ובכן, פרט קטן הוא שכח, לשאול לגילם של הילדים.. וכידוע ילדים מבוגרים הם גם גבוהים יותר וגם בעלי כושר מנטאלי משופר. והמבין יבין.

איני מכיר את אריק בשן אך הכתבה שלו בנושא הפנסיה מזכירה לי את אותו סטודנט. ואפרט:
1. רוב הקיבוצים המתחדשים עשו את השינויים בגלל מצב כלכלי (ובעקבותיו גם חברתי) קשה. הם לא צברו פנסיה ולא צברו נכסים. כספי פנסיה לא "מקבלים", כספי פנסיה "צוברים". קיבוץ שלא צבר, אין לו מהיכן לתת לפנסיונרים שלו, רמת חיים שהיה רוצה לתת.

2. לכן ההבחנה אינה צריכה להיות בין קיבוץ מתחדש לבין קיבוץ מסורתי. ההבחנה היא בין קיבוץ עני לבין קיבוץ עשיר. בין קיבוץ שהכין עצמו ליום סגריר לבין כזה שלא דאג לעתיד. בקיבוצים בעלי אמצעים שצברו פנסיה ועברו את תהליך ה"התחדשות" (ויש גם כאלה), מקבל הפנסיונר תקציב המכבד את בעליו ומאפשר לו לחיות ברווחה.

3. יש לא מעט קיבוצים שהיו במצב קשה, עברו את השינויים והצליחו להתאושש מהמשבר. מצבם הכלכלי השתפר ובעקבותיו גם רווחת כל החברים – הוותיקים והצעירים כאחד. תהליך הפוך איני מכיר. אף קיבוץ לא חזר להיות "קיבוץ של פעם" ומצבו השתפר.

4. כל קיבוץ חי לפי מקורותיו – אין ברירה אחרת. לא נוכל לחזור לימים בהם קבעה התנועה מה יהיה התקציב לכל חבר בכל סעיף. לפי מיטב ידיעתי גם אז זה לא עבד. קיבוץ עם מקורות גדולים לא העביר ברצון מהכנסותיו לקיבוצים אחרים, וההעברה הייתה רק בשוליים ע"י מסי תנועה ועזרה לקיבוצים במצב קשה.

5. השאלה היא איך הקיבוץ מחלק את מקורותיו בין קבוצות האוכלוסייה השונות. האם היחס בין בעלי הכנסה נטו גבוהה, לבין בעלי הכנסה נמוכה הנו גדול? ובמקרה כזה: האם ה"פנסיונרים" הם בקבוצה של בעלי הכנסה נמוכה, מבלי להתחשב בתרומתם בעבר?


כל אלה הם פרמטרים הנתונים להחלטתו של הקיבוץ. לפי הבנתי ככל שנקדים להתחיל במהלך נוכל לקבל החלטות יותר הוגנות ויותר נבונות. אחת מההחלטות שעלינו לקבל ללא דיחוי היא לטפל בצורה יותר אינטנסיבית בנושא הגדלת הסכומים בקרנות הפנסיה.

6. לשינוי המבני הזה קוראים "רשת בטחון".

7. החלטה של מזכירות התנועה, שסכום הפנסיה לא ירד מתחת לגבול מסוים, אין לה כל תוקף, גם אם רשם האגודות אישר אותה והפך אותה לחוק. היא ניתנת ליישום רק אם ימצאו מקורות כספיים לממש אותה. לא ידוע לי שנמצא מעיין שופע כזה. אם מישהו חושב שביכולתו לקחת כסף מבעל הכנסה גבוהה בקיבוץ אחד ולתתו לפנסיונרים בקיבוץ אחר – שיקום.



מזל שיש אמריקאים
למרות שכבר לא מתקיימת פעילות סדירה במשק חי, כמו שהתרחשה כל השנה, משהו כן קורה שם (שהוא לא קרשים ומסמרים שנכנסים לילדים ברגליים).
לאחרונה החלו לבקר בחממה קבוצות מפרויקט "תגלית" – צעירים יהודים מבעיקר מארה"ב ודרום אמריקה (ותודה לנועם גבע שדואג להביא לכאן מתנדבות) שבאים לסיור בישראל, רובם בפעם הראשונה בחיים. עם הרבה התלהבות הם רוצים לא רק לראות אלא גם לעזור ולהתלכלך. ההתנדבות הצנועה שאנחנו מציעים להם היא עזרה במשק - שתילה, גירוף, בניה בבוץ וכד'.
בקיצור, התוצאה של העבודה שלהם לא רעה, ואתם מוזמנים לבוא לשבת, לאכול תאנים, לעשות מדורה, להאכיל את העזים או סתם לחגוג. שתהיה שבת שלום. עידית פיק.

פרוטוקול הנהלת קהילה
מיום 23.7.08

סיכומים והחלטות:
1. פרוטוקול הנהלת קהילה מיום 9.7.08 – אושר עם הערות הבאות:
1.1. כל החלטה, שאינה אישית, ונוגעת לציבור, תפורסם בציבור לפני ביצועה.
1.2. פרוטוקול ההנהלה יופץ במייל לחברי ההנהלה ויאושר בישיבה סופית.

2. נוהל עירעורים
התקיים דיון על נוהלי עירעורים כפי שהובאו על ידי רוני גלעד ומליק גור ועל ידי רקפת זהר (מצורפים לפרוטוקול).
סוכם: מליק, רוני ורקפת יכינו הצעה משותפת ברוח הדיון. ההצעה תאושר בהנהלת הקהילה ותפורסם לציבור.

3. השכרת מבנה הפאב לתומר גורן, עומרי שם טוב ומאור גת
תומר הציג את כוונת השלושה לשכור את המבנה מהקיבוץ, לדאוג לקבלת כל ההיתרים והאישורים ולהפעיל את הפאב עפ"י חוק על חשבונם. לדעתו יש לפאב חשיבות חברתית כמקום מפגש ובילוי לצעירים, וכן כמקום תעסוקה לצעירים. הפאב יוכל לשמש לצרכי הקיבוץ בתיאום ובהסכמה. היזמים מתחייבים לשמור על כל ההיבטים הביטחוניים והבטיחותיים ועל כך שהמקום לא יהווה מטרד לחברים.
הוחלט: הנהלת הקהילה מאשרת את ההשכרה, מאחלת הצלחה ליזמים, ומייעצת להם לבדוק היטב את ההיבטים הכלכליים של הפעלת הפאב. ההסכם ייחתם עם מרכז המשק.

4. קליטה בעין שמר – נייר עמדה
ענת ורקפת הציגו נייר עמדה בנושא קליטה בעין שמר (מצורף לפרוטוקול).
הוחלט: הנהלת הקהילה מברכת על העבודה ומאשרת את המסמך, עם כמה תיקונים יובא לאישור שיחה וקלפי.
רשמה: איילת מוזס





מועצת מנהלים עין שמר מס 91

הישיבה היא של הגופים הבאים:
- מועצת מנהלים של כלל עסקי הקבוץ.
- מועצת מנהלים של "עין שמר החברה הכלכלית".
וועד ההנהלה של "עין שמר אחזקות חקלאות אגש"ח בע"מ".

משתתפים: יהודה ריפתין, יגאל קצנלנבוגן, עמי גלעד, מארק ברצלבסקי, גדעון מגן, אורי ליס, עודי דגאי, יואב דרורי.
חסרים: ליאורה מאסטרו, לימור (מלכה) גרוסמן, משה שפירא.
מוזמן : גיל עמל
1. אושר פרוטוקול הישיבה מס 90.

2. ערבות עין שמר אגש"ח חקלאות בע"מ למיניפלסט אגש"ח בע"מ - בהיקף של 750 אש"ח - במסגרת פרוייקט הפיפטות . עודי ועמי הסבירו את הפניה. הוחלט: לאשר ולהסמיך את רכז המשק והגזבר לחתום על הערבות.

3. תעשיות גומי – אישור פרוטוקול של אסיפה כללית של תעשיות גומי עין שמר אגש"ח בע"מ - לפי דף מצורף שהוצג על ידי עודי. הוחלט – לאשר מסמך שכלל את אישור הדוחות לשנת 2007 , אישור רואה החשבון של החברה בועז מקלר) ולפעול עפ"י תקנה מס. 62 למס הכנסה.

4. דוחות תמחיריים רבעון ראשון 2008 – גיל הציג את הדוחות התמחיריים – מצורפים. תוצאות הרבעון הראשון של שנת 2008 טובות יותר באופן משמעותי מתוצאות הרבעון הראשון של שנת 2007 וקרובות לתכנית.

5. תכנית אסטרטגית – עודי הציג את התכנית האסטרטגית שסוכמה ואושרה במועצת המנהלים של עין שמר בסוף שנת 2006 לאחר תהליך חשיבה ודיונים בשיתוף ד"ר יוסי אלכסנדרוביץ' ז"ל. התקיים דיון בו הוצגו המהלכים שבוצעו בעקבות קבלת התכנית ( מימוש נכסים, תוכניות אסטרטגיות לשני המפעלים)
סוכם: עודי יכין דיון לעדכון התכנית האסטרטגית.

6. פרעון חובות לבנקים מתקבולי תנובה-לאחר שנתיים של משאים ומתנים עם הבנקים להסדרת התאגוד וביטול שעבודים וערבויות צולבות, מוצע לפרוע מייד את חובות הבנקים הקטנים וחוב בנק לאומי. לאחר מכן תטופל שארית החוב כמתוכנן.
סוכם: לאחר פגישות מתוכננות עם הבנקים הקטנים ואלון וקבלת תשובה ממס הכנסה תגובש
הצעה להחלטה שתובא לאישור מועצת המנהלים. אם יהיה צורך גם לאישור השיחה.

7. דו"ח רכז המשק – נמסר בכתב לחברי מועצת המנהלים.

רשם: יואב


ש י ח ת ק י ב ו ץ
25.7.08

נ ד י מ י ל ש ט י י ן - מנחה השיחה
בגלל ריבוי הסעיפים – נדחה סעיף נוהג הקדנציות לשיחה הבאה.


תוספת נציג למועצת המנהלים

ע ו ד י ד ג א י :
הרכב מועצת המנהלים שאושרה ביולי 2006 כוללת:
4 ממלאי תפקידים: יו"ר כלכלי, מזכיר/ה, גזבר ומרכז משק.
2 נציגי המגזר העסקי: משה שפירא ועמי גלעד.
4 אזרחים עפ"י שיקול היו"ר - ואושרו על ידי השיחה: גדעון מגן, שי מרקם, ליאורה מאסטרו
ויהודה ריפתין
3 נציגי אגודת שמר – מארק ברצ'לבסקי, לימור גרוסמן, אורי ליס - להם 25% מכוח ההצבעה.
שי מרקם היה אחד ממומלצי, והתנה הצטרפותו למועצה בקבלת 60% לפחות מהקולות בקלפי, משקיבל קצת פחות מכך סירב להצטרף למועצה. לאחר שהתפטר רשמית אני מציע במקומו את עומר גבע שהיה בעבר מנכ"ל איגלו והביע רצונו להיות שותף במועצה. אני מזכיר כי רקפת זהר נבחרה כמזכירה ולדעתי יש לאשרר גם את הצטרפותה של רקפת זהר – בתור מזכירה.

י ה ו ד ה ר י פ ת י ן :
אין צורך להצביע על המזכירה שנכנסת אוטומטית בתוקף תפקידה.

תקנון עבודה מעודכן

ר ו נ י ג ל ע ד :
לאחר דו"ח הביקורת בנושא השעות הנוספות, ביקשנו לקבוע כללים ברורים ומדויקים המובנים לכולם - עד להצעות צוות השינוי. התקנון המובא כאן מושתת על תקנון שהוחלט בשנת 06 עם תיקונים קלים שמטרתם השוואת תנאי עובדי הקיבוץ לעובדי החוץ.
ואלה עיקרי השינויים:
קנס על אי עבודה -
עלה מ-60 ₪ ליום ל- 90 ₪ ליום (כולל גם יולדות שבחרו לא להכניס תינוקם בתום 3 חודשים). המשמעות היא, שמי שאינו עובד – לא יקבל תקציב.
פדיון ימי חופש –
ע"פ הנהוג במדינה; שנתיים + השנה הנוכחית ניתנים לפדיון תמורת 90 ₪ ליום לחבר, כשמקום העבודה משלם לקהילה עבור ימי החופש. אפשרות אחרת, לקיחת ימי החופש במרוכז.
חיפוש עבודה –
מי שעבד שלוש שנים רצוף – זכאי ל- 50 יום למציאת עבודה. אם עבד פחות – יקבל ימים על פי האחוז שעבד.
תעריף שעת עבודה –
המחיר יישאר כשהיה, למעט מורים שיקבלו שעת עבודה כפולה - ועובדי חדר האוכל שיקבלו לפי 1.5. יש לנו קושי למצוא מורים שיתנו עזרה לימודית, וקושי למצוא עובדים לחדר האוכל.
תשלום גלובאלי –
מי שמשכורתו מעל 10,000 אלף ₪ ברוטו לחודש, לאחר ההורדות של אש"ל, החזרי נסיעות ושונות – יקבל מהקהילה 1000 ₪ לחודש.
פנסיונר שמקבל גמלה ובנוסף לה הכנסתו היא מעל 5,000 ₪ ברוטו – יקבל 1000 לחודש.
זהו הנוהג כלפי עובדי החוץ ועתה גם לעובדים בקיבוץ.
שעות נוספות –
שעות נוספות אפשריות רק לאחר שממלאים המכסה.
תקרת השעות הנוספות – 500 ₪ לאחד. אותן ניתן להעביר לבן/בת הזוג אם מילא/ה את מכסת העבודה שלו/ה. מי שבן זוגו לא מילא את מכסתו – יקבל 500 ₪ לחודש בלבד.
יחידים – 700 לחודש.
יחידים המרוויחים מעל 14,000 ₪ - יקבלו 1000 ₪ לחודש.
תקנון עובדי החוץ –
טרם סיימנו העבודה עליו, בקרוב יובא כהשלמה לתקנון זה.

בקלפי ההצבעה תהיה בעד או נגד התקנון. אם יאושר התקנון, יופסקו לאלתר כל ההסכמים הקודמים והחריגות. אם לא יעבור בקלפי – ניאלץ לחזור להחלטות מ – 2003 ולתקנון 2006.

א י י ל ת מ ו ז ס :
לגבי פדיון ימי חופש - הדיון על ימי החופש, הנו חלק מהמעבר להתנהלות ע"פ חוקי מדינת ישראל. כיום משלם מקום העבודה את פדיון ימי החופש לקהילה עד 3 שנים. אנו מציעים שהחבר יוכל לבחור באחת האפשרויות: לקחת חופש, או לקבל פדיון עבורם - 90 ₪ ליום.

לפי התקנון הקודם זכו רק עובדי החוץ והחקלאות לתגמול גלובלי של 1000 ₪ לחודש. לאחר דו"ח המבקר, הייתה תמימות דעים שיש להשוות את התנאים לעובדים בתעשייה ובחוץ. אני מבקשת מהמצביעים לא לחזור אחורה להרעת התנאים לעומת המצב היום.

א י ל ן ל ו ט ן :
הקיבוץ תמיד היה שונה בחוקיו מחוקי המדינה. דמוקרטיה נבונה בונה מדיניות על פי חוקי היסוד שלה, ולא נכון להציע חוקים הנוגדים את חוקי היסוד.
אבל אצלנו מציעים זאת. לדוגמא, בנושא הבריאות יש הסכמה גורפת שאין להפריט, ובפועל מדי זמן מודיעים על פריטים שיש לשלם עבורם.
יש החלטה שאין שכר דיפ' בקיבוץ וכאן בתקנון, נמצא קשר בין ההשתכרות לתגמול. אם ברצוננו לכבד את חוקי היסוד שלנו, יש לחכות לצוות השינוי שיציע הצעותיו ולא להכניס את השכר הדיפ' בדלת האחורית. זהו הרס הדמוקרטיה – זה אי כיבוד חוקים, החלטות ומדיניות.
הצעתי לחכות להצעות צוות השינוי ובינתיים להוריד הסעיפים מתוך התקנון.

ימי חופש – מה ההיגיון שרק מי שעובר מענף לענף יוכל לפדות את ימי החופש שלו, ומי שנשאר בענף - האם עבד פחות קשה? האם זה מוצע בגלל שקשה להנה"ח לחשב את הפדיון?

ר ק פ ת ז ו ה ר :
היה טוב אילו יכולנו לחכות לצוות שינויים, שיטפל בתמונה הכוללת. אולם איננו יודעים מתי יסיים הצוות את עבודתו ומה יהיו התוצאות. כבר נכווינו בעבר. לאחר דו"ח הביקורת שהתריע חד משמעית על אי סדרים, אין באפשרותנו להמשיך את המצב. הנה"ק המליצה למש"א לבצע כמה תיקונים, שבעיקרם הם מתן תוקף לנוהגים המתקיימים בלאו הכי. אין מדובר בשינויים מפליגים, אלא בחיזוק התקינות והשקיפות.


א ל ב ר ט ש ם ט ו ב :
אני תומך בהצעת מש"א, עם שינויים בסעיפים מסוימים.
סעיף 1 – בנושא חובת עבודה, מציע לכתוב חובת ההתפרנסות. וכך אפשר לחייב מי שאינו
מתפרנס לעבוד בתורנויות, שמירות לילה וכו' ולחסוך כסף לקהילה.

1.4 - יש לכתוב: "החברים ישאפו למקסם הכנסתם" ולא הכנסת הקהילה.
הגדלת ההכנסות צריכה לכלול את הקהילה אך גם לשמש לרווחת החבר. בפועל כל רכז קהילה שואף להגדיל את הקופה על חשבון החבר, ומדי זמן מעלים לנו את תשלומי השירותים ואיננו מקבלים הצמדה – ולכן מציע לתקן את המשפט: "לרווחת החבר".

3.8 – סעיף ימי החופש – מציע לא למחוק אלא להעביר לבנק החופשים של החבר, בתום התקופה.

12.6 – תשלום עבור שעות נוספות – המחירים הנהוגים אצלנו נמוכים מדי, 18 ₪ הוא מתחת לשכר המינימום, בשעה שהקהילה מקבלת עבור שעת עבודה 40 ₪. מציע להשוות לשכר המינימום לפחות.
באותו סעיף כתוב שמש"א רשאית לאשר חישוב שונה – אני מתנגד לכך ומציע לבטל. זהו פתח להסכמים פרטיים.

12.9 – גובה התגמול עבור שעות נוספות - צריך להיות 1000 ₪ לחודש לחבר ולא למשפחה.

א י י ל ת מ ו ז ס :
הצעתו של אלברט אינה מעשית מאחר שכבר נקבע התקציב לשנה זו.

מ ל י ק ג ו ר :
למרות דבריו הנכונים של אילן, שעדיף היה להשאיר את השינויים לצוות השינוי, דרך התנהלות השעות הנוספות נעשה בדרך מאוד לא נכונה ודו"ח הביקורת שיקף את מה שידענו. זהו הנימוק לטיפול המינורי המוצע כאן.

ר ו נ י ג ל ע ד :
לא מדובר כאן על אי כיבוד הדמוקרטיה, אלא בכך, שאם אישרנו את קבלת דו"ח הביקורת איננו יכולים להמשיך לנהוג כמקודם.
לגבי התפרנסות – מסכימה עם הערות אלברט, אך זה אינו אפשרי בינתיים.
מקבלת את ההערה: "רווחת החבר" ולא רק "רווחת הקהילה".
בקשר להצעות להגדיל את התשלום עבור שעת עבודה – מתאים לתקציב 2009 – השנה כבר הוקצבה.

א י ל ן ל ו ט ן :
התקנון אינו חוקי כיוון שהוא סותר החלטות עקרוניות.


ק ב ל ה ל ח ב ר ו ת :


ר ק פ ת ז ו ה ר :
נושא הקליטה זקוק לטיפול יסודי ופתחנו במהלך שכזה. אולם עד שנחליט כיצד לנהוג, ברצוננו לקדם חברים מועמדים. אלה הוזמנו להנה"ק ושוחחנו עימהם על נושאים כמו: עבודה, תפקוד, יחסי אנוש, מעורבות חברתית, מחשבות על הקיבוץ ועוד. ניסינו לברר מדוע ברצונם להצטרף אלינו.


רקפת ממליצה על לנה בר מאור
לנה בת 38, הגיעה לפני 5 שנים עם בנה שון הנמצא במערכת החינוך. עבדה כפיזיותרפיסטית בבית דורות ועתה בהילל יפה, ומכניסה לקיבוץ משכורת יפה מאד. לפני 4 שנים פנתה להתקבל, חזרה בה ולפני שנה וחצי התקבלה למועמדות ברוב גדול. לנה היא חברותית, תורמת ומשתתפת בחיי התרבות. אביו של שון חי בארה"ב ומבקר את שון, דמי המזונות משולמים כסדרם. לנה בהריון לפטריק, חבר מענית, ויש התחייבות ממזכירות מענית לתשלום מחצית ההוצאות על הילד.
לנה היא קליטה איכותית. היא בחרה מרצונה לחיות בקיבוץ, היא אוהבת חיי קהילה ושיתוף, ואנו מאמינים כי עבור עין שמר היא לא נטל אלא נכס . לכן ממליצה הנה"ק לקבלה לחברות.

ל נ ה ב ר מ א ו ר :
ההחלטה שלי לחיות בקיבוץ נובעת משום שמצאתי כאן קהילה איכותית עם ערבות הדדית. אני מתפרנסת בכבוד. הערכים עליהם גדלתי הם יושר והגינות ואני מקווה שתקבלו אותי אליכם. מודה לכל ידידי שתומכים בי.

ט ל א י י ז ן :
בתור שכנה של לנה, אני תומכת מאוד בקליטתה. היא אישה מקסימה וכך גם בנה שון.


א ס ת ר א פ ש ט י י ן - ממליצה על ג'ני יגודה:
ג'ני היא בוגרת נעל"ה, שנשארה כאן לאחר סיום לימודיה במוסד והקימה בקיבוץ בית עם יוחאי. התרשמתי שהעבודה והפרנסה חשובים בעיניה, וללא משפחה תומכת עבדה ומימנה את לימודיה וכיום היא עובדת בבנק הכרורה בשעות לא שגרתיות המתאימות לאמא צעירה – כי הפרנסה היא חשובה.
אני פוגשת את ג'ני בבית התינוקות כסבתא – תמיד היא מאירת פנים ויצרה לה חוג חברות מבין האמהות הצעירות.

ע ד ה ג ב ע - ממליצה על מרק צ'נסקי:
מרק בן 29, ונמצא כאן כבר 8 שנים, בתחילה הגיע כשחקן כדורעף ועתה הוא בן זוגה של הגר ואבא של יובל. מרק הוא נעים הליכות, יודע ואוהב לעזור ומעשיר את חיי התרבות שלנו, ואנחנו יכולים רק להתברך בו. מרק הוא יזם בכל הנוגע לכושר ההתפרנסות שלו, היום הוא עובד כמנהל החנות "מתוק נטו" בצומת אלונית, והשם יאה לו.

ס מ ד ר ש ם ט ו ב :
כמי שעבדה עם מרק בחברת הילדים כמה שנים, אני ממליצה ותומכת בקליטתו.

ר ו נ י ג ל ע ד - ממליצה על עינת תומר:
עינת נמצאת אצלנו מספר שנים, היא אמא של עמית ואשתו של אמיר. שנתיים הייתה עינת מחנכת ברעות וזכתה להערכה רבה. השנה תעבוד אצלנו בחינוך. היא דמות חיובית שהשתלבה אצלנו היטב ומוסיפה לקיבוץ.


ר ו נ י ג ל ע ד - ממליצה על לירון תיבון:
לירון בן 29, נפגשתי אתו כרכזת מש"א. הוא ממלא את כל חובת העבודה וכל בקשה שהוא מתבקש – הוא משתף פעולה ברצון טוב גם בשעות לא נוחות.
הוא אחראי למעשיו ועומד בתקציבי הקיבוץ. אני רואה אותו כשותף בקיבוץ.


ה ר א ל י ג ו ד ה - ממליץ על טל אייזן:
טל נשואה ליוסי, נולדה במושב ניר ישראל. בעלת תואר ראשון ושני – ולה שתי בנות. אני מאוד ממליץ על טל. בעיני היא מסוג האנשים שכדאי לנו לקלוט: אכפתית, בעלת יכולת ורצון לחיות כאן.

ט ל א י ז ן :
12 שנה אני עם יוסי, שנתיים מהם עבדתי במוסד. אני מרגישה שביכולתי לתרום לקהילה וחשוב לי לגדל את ילדי בסביבה כזו.


אישור דגם אדריכלי לבניה החדשה

ר ק פ ת ז ה ר :
לפני שנה וחצי אישרנו את הבניה החדשה. מאוחר יותר הוחלט על 80 מטר עם אפשרות להגדלה. מאז היו כמה ערעורים על גודל הדירה ועל התוכנית שהכינה עבורנו נוגה אבלגון-תירוש. לגבי התוכנית - הזמנו דגם אחר ממתכנן נוסף לנוגה - ברוך שמיר ממשמר העמק.
לגבי הגודל – הבקשה לעלות לסטנדרט של 90 מ"ר נדחתה על ידי ועדת תכנון והנהלת קהילה, מתוך חשש שלא נעמוד בכך תקציבית, אם יוחל על הבתים העומדים בפני שיפוץ.
בחודש האחרון התקיימו שני דיונים, שכללו את הצגת התוכניות במועדון ובחדר האוכל והתקיים דיון פתוח לציבור שבסופו החליטה ועדת תכנון, ביחד עם נציג ועדת דירות, פה אחד לבחור בתוכניתה של נוגה עם שני תיקונים: גמישות בתכנון השירותים והגדלת חדרי השינה. הדברים נעשו, ועד להצבעת הקלפי הדגם יוצג בחדר האוכל.
מעבר לשביעות רצוננו מהתכנון, אנו רואים יתרון בהעסקת חבר קיבוץ הן מבחינה כספית והן בגלל הזמינות וההיענות לצרכי המשתכנים.
היסודות שיונחו יהיו לגודל של 110 מ' + קורות ובכך יהפכו את התוספת לנוחה וזולה יחסית.

ז י ו ח ד ו ו ת י :
זמן רב דנו בנושא בצורה מקיפה. הצעת ועדת תכנון הנה דגם נוח ומתאים לתוספת שתענה על כל הצרכים+נוף יפה לשדות...

א ב י נ ו ע ם :
בתור מי שאמור לעבור, אני חושב שרוב הדיירים מעוניינים בדגם השני שהוצע, והדיירים הם אלה שצריכם להחליט באיזה דגם לבחור.
ביקשנו שהדירות יהיו 96 מטר ומעלה. בפגישה נשאלו האדריכלים האם הם מכירים מקום אחר שבו בונים 80 מטר, וענו שלא קיים דבר כזה ולכן יש לחשוב על כך פעם נוספת.

מ ש ה ש פ י ר א :
חבל שהדגם לא מוצג כאן, במיוחד לגבי מיקום המרפסת שהוא בעייתי וגודלם של חדרי השינה
שאינו מתאים יותר. נוגה יכולה לעשות שינויים שיתאימו לצורכי הדיירים.
צריך לדעת, שכל תוספת תגרום להרס הסביבה והקיבוץ צריך לגלות בגרות ולבנות 90-96 מטר.

מ נ ו א ל ו ן :
קיבוצים בונים דירות גדולות יותר בהשתתפות החברים וזה מה שהוצע אצלנו. בדירות אחרות משלמים הדיירים הרבה מאוד כסף כדי להגיע ל80 מטר פלוס. לדירות האלה יש הרבה מאוד יתרונות וזה לא אחראי תקציבית להגדילן ולכן אין לדון בזה פעם נוספת.
בעבר לא הייתה אצלנו מערכת שהתנהלה בדרך כ"כ מסודרת ומתוכננת שאפשרה כ"כ הרבה אופציות. תפקיד הועדה שעוסקת בנושא כבר שנתיים, היה להחליט. הדיירים שמוצע להם לעבור יכלו כבר לפני 20 שנה לעבור ללוינסון וויתרו על כך, אולי גם הפעם יוותרו ויהיו אחרים שיעברו.

א י ל ן ל ו ט ן (ו. דירות) :
לפני שנה הוחלט על סטנדרט של 80 מטר. סכום הכסף שלרשותנו הוא מוגבל. אפשר להחליט כמה מטר שנרצה אבל זה אומר שכך ייעשה גם בשאר הבתים בקיבוץ ואז נוכל לבנות למספר מועט של משפחות. הדילמה בין לתת למעט הרבה, או להרבה מעט.

א ב י נ ו ע ם ג ו ל ן :
הדירות מתוכננות ל- 110. שאלתי את ברוך האדריכל, אם לבנות 80 מטר לא עולה יותר ותשובתו הייתה שתעלה יותר מ-96. בכל פעם שבונים דירות הן גדולות יותר. הבניה היום היא בניה לעתיד ותישאר רכוש הקיבוץ. התוכנית לשמונה הדירות הבאות היא של 96. ל-80 מטר אין מקום יותר, גם כך נצטרך להוסיף הרבה מאוד כסף לסטנדרט של היום ואנחנו מחכים הרבה מאוד זמן לשיכון. צריך קצת בגרות.

ז י ו ח ד ו ו ת י (ו. תכנון):
גודל הדירה אינו הנושא הערב. בואו נעשה הפרדה, נחליט היום על התוכנית, ועל גודל הדירה אפשר להחליט עוד חודשיים שלושה. ובנוסף, אם דירה של 96 מטר זולה יותר, תבנו מיד כזו ולכן איני רואה כן בעיה.

ר ק פ ת ז ה ר :
בניגוד לדברי אבינועם, התוכניות הבאות אינן של 96 מטר. עד שלא יוחלט אחרת, גודלן מתוכנן ל-80 מ"ר.
למשה – נוגה כבר הגדילה את חדרי השינה ואני מתנצלת שלא הצגנו הערב את התוכניות. תוכל לראותן ממחר בחדר האוכל.
לאבינועם – לא הוצגה בפנינו שום דעה מגובשת של הדיירים, ומכיוון שהדירות הן של הקיבוץ על הקיבוץ להחליט על הדגם. ברוך אמר שבמשמר העמק הוא מתכנן לכולם אותו הדבר, ואילו אצלנו נוגה תאפשר לכל אחד להתאים את הדירה לרצונו, על הדגם הכללי יחליט הקיבוץ כמו כל שכונה אחרת.







באחד מימי השבוע בשעות הצהרים, בעת שחלפה פנינה דגן ליד מגרש הספורט, שמעה חבטה עזה על המגרש ובעיני הנץ שלה קלטה נפילה של ציפור כבדה. תוך דקה הגיעה למקום בדרך לא מוסברת חובבת הציפורים הידועה עדנה חרודי, ותוך שלוש דקות הגעתי אף אנוכי מבלי שנקראתי.

להפתעתנו, מצאנו שם נץ אוחז בטפריו מיינה. (זוכרים, זו הציפור הידועה לשמצה עליה כתבנו באחד העלונים האחרונים).
כידוע אזורינו אינו שדה המחיה השכיח של הנץ ועד היום הוא נראה אצלנו לעתים רחוקות. וגם את המיינות, עד לפני שבועות מספר לא ראינו אצלנו, והנה לפתע, במרכז המגרש – בלב טבורו של העולם - עומד לו הנץ בשיא תפארתו, מביט לטריבונה ושואל: היכן הקהל? או שהם באים, או שאני מתחיל לאכול!
כאילו ידע שאנחנו מתכוונים לזנב במיינות ולסלקם מעין שמר.

תוך דקות הצטרף עודי עם מצלמתו ובהמשך הגיע גם חגי עם משקפת 20 על 120, ישר משדות הקרב של הצנחנים.
הנץ צעק אלינו: אני אעמוד במקום טוב לצילום ואתם תנו לי לאכול בשקט.

חצי שעה לקח לנץ להשתיק את המיינה הצורחת ולאחר מכן לאכול אותה.

עודי צילם 140 תמונות והמצגת תפורסם בקרוב באתר הקיבוץ.
טובי הצפרים של עין שמר הגדירו את הנץ כנץ מצוי וההתרגשות הייתה רבה.


ואם את כל הסיפור הזה לא תכנן אלוהים אז אין אלוהים.

הכתבה ניתנה בעילום שם, והשם במערכת



המשך לסיפור הוא דף נוסף שהוכנס לספר הציפורים של עין שמר ובו צילום האירוע הנדיר שטרם צולם בארץ!
הצילום נשלח כמובן לחובבי ציפורים רבים.










ו ע ו ד :
יוסי בן מיור הצטרף ככתב
בכיר לעלון לענייני תרבות,
ספורט
וציפורים.

בקרוב:
חוויות מגרוזיה, שנמצאת
שעתיים וחצי טיסה מעין שמר
ויש שם האבטיחים הכי
טעימים בעולם, בחורות
יפות ומה שאומרים
עליהן לא נכון.






ש ב ת ש ל ו ם