"באנו חושך לגרש,
בידינו אור ואש.
כל אחד הוא אור קטן
וכולנו אור איתן.
סורה חושך, הלאה שחור!
סורה מפני האור!"
חנוכה
תשע"ד
ערב יצירה לחנוכה, יום שלישי, 26.11.13 17:00-18:30
בחדר האוכל
הביאו עמכם סביבונים למשחק
ערב חנוכה יום רביעי, 27.11.13, כ"ד בכסלו
18:00: הפרחת כדורים פורחים ומצעד למפיונים באיצטדיון
19:00 מסיבת חנוכה בחדר האוכל
חג חנוכה מואר לכולנו
צוות
החג
הודעות ושונות
ברכות
לאסיף
רוזיו
לרגל
גיוסו לצה"ל,
שיהיה
שירות קל ונעים
ועדת
קשר
מוקד רפואה דחופה חדש בחדרה
החל מה 1.11.13 נפתח מר"מ חדש בקופת
החולים דגני, שדרות החירות 7, חדרה.
שעות פתיחה:
מים
א'-ה' 19:00-22:30 ימי
ו' וערבי חג 19:00-23:00 שבת
וחג 9:00-13:00, 19:00-23:00 הביקור
כרוך בתשלום של 40 ש"ח. טלפון לבירור 2700* או 6638400
תודה
לפינו כהן ולעובדי הדרן על
השלטים הצבעוניים והיפים שהכינו לכניסה לבתי הילדים. כולכם מוזמנים לבוא ולהתרשם.
תודה,
ילדי וצוות הגיל הרך
מהסטודיו לקרמיקה
בעין שמר (ליד האורווה) "כדים
וסביבונים" בוקר של יצירה להורים וילדים יום שבת 30.11.13 בשעות
9:30-12:30 עלות
60 ₪ להורה וילד, ילד נוסף 50 ₪.
קייטנת חנוכה הקייטנה מתאימה לגילאי
6-10, בתאריכים 28.11-5.12, בשעות 8:00-13:00, אפשרות לתשלום לפי יום.
לפרטים ולהרשמה: דנה בלייר 052-8561105
חדש בכלבו לאחרונה
חלו שינויים בכלבו, התחלנו לאפות מאפים טריים חמים וטעימים: בורקסים, קרואסונים,
מיני פיצות ועוד, כמו במאפית בצומת, במחירים סבירים. ניתן גם להזמין מאפים
לאירועים. צוות הכלבו
מהספרייה מי שהניח קלטות וידיאו בפתח הספרייה – מוזמן לבוא לקחתן חזרה. הספרייה לא
מקבלת יותר קלטות וידיאו. תודה, הספרניות
מכירת רקפות
יום שישי, 29.11.13 בין השעות 11:30-13:30
ליד הכלבו
אמה גוטמן, העובדת הסוציאלית החדשה בעין שמר
לאחרונה
התחילה לעבוד אצלנו עובדת סוציאלית חדשה בשם אמה גוטמן. אמה בת 40, גרה בכרכור, עולה חדשה מקנדה, בארץ
כשנתיים וחצי, אם לשני ילדים, בן 12 ובת 10. לפני שהגיעה לעבוד ברווחה במועצה
האזורית מנשה עבדה בשוהם, מרכז גריאטרי לניצולי שואה, שם עבדה כשנתיים. כיום היא
עובדת דרך המועצה ואחראית על הישובים כפר פינס, קציר, שדה יצחק ועין שמר. אמה למדה
לתואר ראשון בסוציולוגיה באוניברסיטת מרילנד בארה"ב ולתואר שני באוניברסיטת
פנסילבניה. ניתן לפנות אליה בכל דבר שקשור ברווחה, כמו: בענייני אלימות, טיפולים
רגשיים, קושי כלכלי, בעיות במשפחה, גירושים ועוד. הטיפול הוא הן עם מבוגרים והן עם
ילדים. ניתן לפנות אליה דרך הרווחה במספר 04-6177363 או דרך המזכירה אסנת
04-6177360 . היא עובדת מדי יום יום בשעות 7:30-15:30 .
הודעה מסלקום לחברים שלום, לצערנו, חשבוניות סלקום הגיעו
החודש באיחור ובפורמט שלא מאפשר חלוקה. ולכן לא נחלק החודש. מי שבכל זאת מעוניין
לראות את החשבונית מוזמן לפנות אלינו. בברכה, גלי והראל יגודה
אירועי חנוכה
אירועי חנוכה
הפנינג חנוכה לכל המשפחה – בחסות
המועצה
ביום ראשון, 1.12.13, נר רביעי של חנוכה
17:00-18:00: תחנות הפנינג של רשות
העתיקות
18:00: טקס הדלקת נרות
18:30: הצגה "אחרוני המכבים"
תיאטרון אספלט
בחדר האוכל
מומלץ בחום
סרט לכל המשפחה
יום רביעי, 4.12.13 נר שביעי של חנוכה
בשעה 17:00 במועדון לחבר
תהיינה הפתעות
יצירה מקומית
יום חמישי, 5.12.13, נר חמישי של חנוכה
והפעם
פגישה עם
נוגה
אבלגון
על
עבודתה כאדריכלית בעין שמר
במועדון
לחבר בשעה 20:30
טיול חנוכה לכל המשפחה
יום שלישי, 3.12.13
נר שישי לחנוכה
לשרידי עיר חשמונאית
תל-חדיד, באזור יער בו שמן
11:30 לרעבים...
ארוחת צהרים בחדר אוכל
12:00 יציאה באוטובוס ונסיעה בכביש 6 לתל חדיד
הסמוך ליער בן שמן . מסלול טיולנו מעגלי ומתחיל בחניון חייל התחזוקה.
13:00 יציאה לטיול נינוח במסלול: שביל עליה מתונה בין
עצי חרובים וזיתים, לשרידי מתקני תעשיה עתיקים, בורות מים, גת עתיקה, גדולה
ורחבה ולידה מערה - שנבקר בה ואז... עליה לתל- חדיד, לתצפית מישור החוף. שם נקרא
ביחד את סיפורה של העיר חדיד מ"ספר מקבים" ונמשיך לביקור במערת
קולומבריום. המשך במסלול בשולי יער בן שמן.
16:00-17:00 פעילות הורים וילדים: יצירת- נרות שמן מחימר -
מלוי הנרות בשמן זית והדלקתם.
שעת חזרה משוערת: 18:30
*** מומלץ להביא ערכת קפה/תה + עוגיות...
עוגות...סופגניות... לכיבוד סיום בעת הכנת נרות השמן.
ציוד אישי - פנס כיס למערות, נעלי טיול, כובע
ומים.
בהדרכת ראובן כהן שלנו
ההרשמה על לוח המודעות בחדר האוכל,
הזדרזו להירשם
ועדת תרבות
תודה גדולה // אביטל גבע
אני מודה לכל החברים והחברות שבירכו אותי לרגל קבלת הפרס
ממשרד התרבות.
החממה יכלה להיוולד ולצמוח ולהתרחב ולהחזיק מעמד 37 שנים,
רק בקיבוץ אחד בישראל ובעולם והוא קיבוץ עין-שמר. רק פה.
מאז ובעקבות הקמת החממה שלנו, בשנת היובל לעין שמר, קמו
עוד כ - 70 חממות בבתי ספר בכל הארץ. היו לנו גם שנים קשות ומשברים. החממה כמעט
נסגרה בשנת 2001 אבל בעזרת הרבה אזרחים וחברים מכל האזור, הקיבוץ, הארץ וגם מוסדות
עין שמר, הקמנו עמותה, קמנו וצמחנו ואנחנו ממשיכים לצמוח. היום אנחנו מרחיבים את
ה"רשת" לכל בתי הספר באזור, בעזרת עין שמר ובתמיכה גדולה והולכת של
המועצה האזורית מנשה והמנהל לחינוך התיישבותי, גלעם, קרנות שבראשן מנהיגים
שמוקירים את מעשי החינוך, והרבה ידידים. התוכניות החינוכיות הולכות ומסתעפות וגם
אלו החברתיות-תרבותיות- אומנותיות.
בקריית החינוך במועצה יש כבר כיום 4,200 ילדים ובעין שמר
בעוד 4-5 שנים יקלטו עוד 60-80 משפחות שלכל אחד יהיו 3-4 ילדים. רק אצלנו פה יהיו
עוד מאות ילדים נוער ומבוגרים וכל מי שרוצה ברוך הבא! החממה פותחת חוגי המצאות, אומנות,
יצירה וטכנו-דע. אנחנו ממשיכים ומזמינים את ההורים – שלחו את ילדיכם ונעריכם
ליהנות וללמוד בבית ספר מסוג אחר, ובואו אתם עצמכם ליצור את היצירה שלכם עם עוד
אנשים, מהקיבוץ ומכל האזור וככה ייווצרו בהמשך שותפויות וקשרים בין המשתתפים.
יש לנו כל חודש הרצאות פרלמנט. יש פה שדרת אמנים צומחת:
קרקס, קרמיקה, תנועה, מוזיקה, אומנות,
נפחות. אנחנו מנסים גם לגדל אצות על מי המט"ש שלנו. דיוויד בן-אברהם בטח מחכך
שפמו שם למעלה... ומי יודע, אולי יהיה לנו בעתיד גידול חקלאי חדש בעין שמר, אשרי
המאמינים!
גם אחרי 37 שנים
כל זה עדיין ניסוי, והוא משתנה ופתוח ומזמין לכל יזם.
500-600 ילדים מהמועצה ומהסביבה באים מדי שבוע ללמוד,
לחקור ולעשות ניסויים במים, צמחים, טכנולוגיה והמצאות.
הפרס הזה מבטא הוקרה לצוות החממה במעגליו השונים,
ראשונים, שותפי המסורים עד בלי גבול לעבודה היומיומית בחממה, וכן חוליות נוספות
בשרשרת - של ידידי החממה, חברי קיבוצים מהסביבה, בוגרי מבואות עירון, מומחים
וחוקרים ממקומות שונים בארץ, שבאים בהתנדבות להנחות את הנוער שלנו ואנשי חינוך,
מבתי הספר שלנו וממקומות רחוקים יותר.
הפרס הזה בעצם מבטא הוקרה לכולנו, לקיבוץ, שאפשר ומאפשר, מנביט ומצמיח את האווירה והקרקע
- מזון ליוזמים, אומנים, יוצרים וממציאים מכל כיוון אפשרי.
הנפחייה, אנשי החצר, אנשי התעשייה, המסגרייה, הפלחה,
הרפת, המים, המטעים, החינוך שלנו וחשוב לא פחות - התרבות, המוזיקאים, הסופרים,
הצלמים, האמנים, העמלנים, היזמים, אנשי החינוך ועושי החגים האין סופיים, ויוצרי
קבלת השבת. זו האווירה. האוויר פה, הדשאים, האדמה והרוח המיוחדת לעין שמר, ומה
שהיא מאפשרת ומצמיחה.
תודה לכולכם ואת המיוחד הזה צריך להמשיך ולפתח למעננו
ולמען הדורות הבאים.
הקניונוע
- סיום פרק ותחילתו של חדש // עודי דגאי
כולנו נוטים להיות סקפטיים ומתקשים להאמין כי אפשר לממש חזון. אבל לפעמים
חזון אכן מתממש:
ביום האחרון של חודש אוקטובר קיבלנו היתר בניה לפרויקט המסחרי בצומת מנשה
(כרכור).
ההיתר חותם פרק שהחל ביום בו הוגשה ע"י הקיבוץ בקשה להרחבת המרכז
המסחרי בשנת 1995. לקח לנו 13 שנה לאשר את התב"ע של המתחם ועוד חמש שנים
תמימות להשיג את היתר הבניה. סך הכול 18 שנה של משאים ומתנים, ריצות, בקשות, להטוטים
ומאבקים אינסופיים, משפטיים ואחרים מול מוסדות התכנון, מנהל מקרקעי ישראל, רשויות השלטון
המקומי, מע"צ ועוד רבים אחרים. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל האנשים שהיו שותפים
למהלך, עזרו, סייעו וגם נתנו עצה טובה. לניסים קישיק שהגיש את הבקשה ב-1995
ונעזרתי בעצותיו ובידע והניסיון הרב שצבר בין פרוזדורי המוסדות. ליהודה ריפתין שהטיל עלי את המשימה הסיזיפית הזו ותמך לאורך כל הדרך. לאסא גיארי
שליווה אותי בעת האחרונה ועזר מול השותף. לעמי גלעד, הראל יגודה,
משה רונן ולימור גרוסמן, הצוות שליווה את הפרויקט בכל ההתלבטויות והמאבקים
ב-5 השנים האחרונות. ליואב דרורי, ניב רונן ועודד וייזל שעזרו
כל אחד בתקופת כהונתו. לכל חברי מועצת המנהלים שהיו שותפים בשנים האחרונות לתהליך ושקיבלו
החלטות לא פשוטות בצמתי הכרעה, והיו רבים כאלה. ואחרון חביב – לאילן שדה, ראש
המועצה, שעזר, סייע וגם קיבל החלטה גורלית להסכים לחלוקת הארנונה עם פרדס חנה, מה
שאפשר בסופו של דבר את אישור התב"ע.
בתחילת דצמבר יתקיים טקס הנחת אבן פינה לפרויקט ומיד לאחר מכן תחל הבניה
שצפויה להסתיים בתוך כשנתיים וחצי.
האתר החדש ישתרע על 21,000 מ"ר של שטחים מסחריים, שטחי שירות ומגרשי
חניה. בשלב ראשון ייבנה החלק החדש שגודלו כ-9,000 מ"ר והוא יוקם על שטח שנרכש
בתחילת השנה מהמנהל. הבניה תיעשה תוך שמירה על הפרעה מינימלית לפעילות הברוכה
הקיימת במרכז הישן. לאחר שתושלם הבניה ויועברו למקומם החדש הדיירים הפועלים כיום
באתר הקיים, יהרסו המבנים הקיימים ועל מקומם ייבנו עוד 4,000 מ"ר מסחר וכן
החניון התחתון. הוויה דולורוזה של הבירוקרטיה התכנונית במדינת ישראל הסתיימה וכעת
אנו ניגשים למשימה הגדולה של הקמת המרכז החדש והפיכתו לפרויקט שוקק חיים שיביא גם
צמיחה כלכלית לעין שמר. בתקווה שהפרק הזה יתגשם מהר יותר ובהצלחה.
א-פרופו נוהל בניה פרטית בעין שמר
(מתוך מדורו של יעקב דרומי ב"ידיעות קיבוץ")
מהו תעריף
הענישה לבנייה ללא היתר של מרפסת עץ עם גג "שמשונית" בשטח של כ-20
מ"ר? הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל עליון ("המאשימה"), טוענת
כי חברת קיבוץ עמיעד ("הנאשמת") בנתה מרפסת כנ"ל ללא היתר כדין,
והוגש נגדה כתב אישום בגין עבירה על חוק התכנון והבנייה. הנאשמת הודתה והורשעה.
לטענתה, "בטרם בנתה את המרפסת, היא ביררה בקיבוץ ושאלה את מי שהיה צריך
לשאול, והוא אישר לה בעל-פה לבנות".
השופט אורי
גולדקורן, מבית משפט השלום בצפת, קבע כי בכך ש"קבל עם ועדה, הקימה הנאשמת
מרפסת, ללא היתר, היא פגעה בערך החברתי של שלטון החוק והסדר הציבורי. הענישה
הנהוגה בעבירות אלה היא הרתעה של הנאשם הספציפי ושל עבריינים פוטנציאליים, במטרה להפוך את ביצוע העבירות לבלתי-כדאי מבחינה כלכלית". לפיכך, הוא גזר עליה קנס בסך 10,000
ש"ח או 25 ימי מאסר תחתיו, וחייב אותה לחתום על התחייבות בסך 10,000
ש"ח, למשך שנתיים, להימנע מביצוע עבירה על חוק התכנון והבנייה ותקנותיו.
כמו כן, הוציא השופט צו הריסה של
המרפסת, והורה שהצו ייכנס לתוקף בתוך 12 חודשים, אלא אם כן יהיה בידי הנאשמת היתר
כדין. עוד חייב בית המשפט את הנאשמת לשלם כפל אגרת בנייה בסך 1,240 ש"ח.
לוותיקים זה
עולה יותר
(מתוך עיתון
הקיבוץ)
אם יש עוד קצת לב למנהלי
הקהילה ולחברים המצביעים במועצה בנושא הפנסיה הקיבוצית, צריך להסביר להם שהחיים של
הגמלאים יקרים משלהם. החלפת נורה שנשרפה- בין 50 ל-80 ₪, תליית תמונה על הקיר -
בין 50 ל-80 ₪, החלפת גומייה בברז דולף - בין 50 ל-80 ₪, הוספה או שינוי ווי תלייה
בשירותים ובבית - בין 80 ל-100 ₪. כנ"ל גם בגינה הקטנה... ובעוד דברים קטנים
וקלים. אלה דברים שכל אחד מהחברים עושה לעצמו בקלות וללא עלות. לגמלאים המבוגרים
זה עולה כסף. בנוסף, ישנן הוצאות הבריאות והתרופות המיוחדות, והנסיעות לשם כך. מכל
אלה עולה שהעלות השוטפת של הגמלאי לאותם צרכים השווים לכולם- עולה לפחות שליש
יותר. לכן אין מקום להשוות בין סכום המשכורת לחבר לסכום הפנסיה לגמלאים. עמוס
זקס, כינרת
קצבת
פנסיה
שלום
רב,
בעלון האחרון, נמסר
בהרחבה על הדאגה לפנסיונרים בענייני בריאות, אחזקת דירות וכו'. כל הכבוד על העבודה
המסורה. ניתן להבין מהרשימה שלפנסיונרים הוצאות קיום רבות שכוללות בנוסף על
מה שהוזכר גם עזרה למשפחה ,לילדים ולנכדים. על רקע זה חשוב לציין את מצב הקצבה
לפנסיה שזכאי לקבל הפנסיונר בקיבוצנו. הקצבה
לפנסיה בקיבוצנו נמוכה בכ 10% מהקצבה המומלצת ע"י התנועה הקיבוצית. לפי נתוני התנועה יותר מ50%
מהקיבוצים מקימים את ההמלצות ואף עוברים עליהן. כאמור, אנחנו לא נמצאים שם.. ברור
שמצב זה מקשה על חיי הפנסיונר שגם כך הם לא קלים. בברכה, עידו ספקטור
הכדור לא תמיד עגול
ליעד בורלס מספר על תחביב שסחף אותו ובגדול – רוגבי // עינת
תומר
ליעד בורלס:
אני בן
22, בנם של אילן ואורנה בורלס, נכדם של ג'ינט ושלמה בורלס. אני עובד
כמתקין מערכות סולריות ומדריך נעורים בקיבוץ מצר. בצבא שירתי כלוחם קרבי ובמהלך
השירות נפצעתי בברך. לאחר ההתאוששות מהפציעה עברתי לשרת בשיריון. בספטמבר אני
מתכנן לטוס להודו לטיול על אופנוע. כשאחזור מהטיול אני רוצה ללמוד הנדסת תעשייה
וניהול ברופין.
איך התחיל הקשר שלך לרוגבי?
כשהייתי תלמיד בכיתה ט' במבואות עירון, היה חוג רוגבי והשתתפתי בו. בשלב
מסוים אחד התלמידים נפצע במהלך החוג. כתוצאה מכך, החוג בוטל. לכן, עברתי לשחק
בקבוצה של קיבוץ יזרעאל ושם אני מתאמן עד היום, עם הפסקה של 3 שנים בצבא. בשנה
שעברה החלפתי את עומרי חלפי, מורה לספורט במבואות עירון, כמאמן הנבחרת של
המועצה האזורית מנשה.
מה זה רוגבי?
הרוגבי
הוא משחק כדור קבוצתי, נפוץ בעיקר בבריטניה, אוסטרליה וניו-זילנד. למשחק מספר
גרסאות, כשבישראל משוחקות השתיים הנפוצות
שבהן: רוגבי יוניון (15 שחקנים), ורוגבי שביעיות. כדור המשחק אליפטי, בדומה לכדור הפוטבול, אך הוא מגיע בצבעים שונים והוא גדול יותר ורחב יותר בבסיסים.
בנוסף, כדור המשחק עשוי מגומי ולא מעור. הרוגבי הוא משחק פיזי ואגרסיבי, אך בניגוד
לפוטבול שהתפתח ממנו, אינו אלים ואינו מסוכן באופן מיוחד ביחס למשחקי כדור אחרים,
כגון כדורגל או כדורסל. מטרת המשחק היא לצבור כמה שיותר נקודות על ידי הנחת הכדור
ב"שטח הטריי" - שטח של 5*100 מטרים מאחורי קו הרוחב של המגרש (קו הטריי)
בצד של הקבוצה היריבה, ובעיטת הכדור לחלקו העליון של שער היריבה.קבוצה המנצחת היא בעלת מספר הנקודות הגבוה
יותר לאחר 80 דקות. במשחק יש הגנה ויש התקפה. ההגנה מגינה על קו הטריי שמאחוריה. מותר
"לתקל" רק את האדם עם הכדור. שחקני ההתקפה מתקדמים קדימה ומוסרים אחורה
כשהמטרה לפרוץ את קו ההגנה ולהניח את הכדור מעבר לקו הטריי ולעשות טריי. בכדי לפרוץ
את קו ההגנה להתקפה מותר להפעיל כוח פיסי רב. כל האמצעים כשרים, מלבד בעיטה או
אגרוף ישיר.
כישורים הנדרשים לשחק רוגבי:
צריך להיות בעל כושר גופני טוב, כוח רצון ולהתאמן הרבה. זה ספורט מאוד
מנטלי וקשה. בימים אלו אני עושה ניקוי גוף שיימשך עשרים יום. בעשרה ימים הראשונים
מותר לאכול רק ירקות ובעשרה ימים לאחר מכן, אלו ימי צום, אסור לאכול, מותר רק
לשתות מים ותה. המטרה של ניקוי הגוף היא לנקות את הגוף מרעלים, לרזות בכדי לרוץ
יותר מהר ולשפר את הכושר הגופני ועבודה מנטלית.
יש תלבושת מיוחדת לשחקנים?
יש תלבושת קבועה שמטרתה להגן על גוף השחקן ככל האפשר. המכנסיים קצרים מבד
קשיח, לאחיזה טובה במצבים מסוימים, החולצה צמודה, כדי שלא יצליחו להרים שחקן על
ידי משיכת חולצתו, הגרביים ארוכים, למניעת פציעות ונעלי פקקים, למניעת החלקה בדשא.
רוגבי הוא משחק מאוד פיסי. נפצעת
בעבר?
יש הרבה פציעות במשחק הזה. פרקתי בעבר את שתי הכתפיים פריקה חלקית.
באיזה תפקיד אתה משחק?
ברוגבי יש 15 תפקידים שונים כמו:
פור-וורדס, 4 השחקנים הכי חזקים. מספר 9, המוח של המשחק, סנטר,
פול בק ועוד. אני משחק בתפקיד ווינג (כנף). אני נמצא בקצה הקו ותפקידי
לתפוס את הכדור ולרוץ מאוד מהר עד לקו הטריי בלי שיפילו אותי או יחטפו לי את הכדור
בדרך.
מה בספורט הזה גרם לך להתאהב בו?
הספורט
הזה הוא ספורט טוב, התאהבתי בו. המנטליות בספורט זה שונה מכל ספורט אחר. החוקים
מאוד ברורים. אסור לדבר או להתווכח עם השופט. משך המשחק 80 דקות ואחרי שריקת הסיום
המשחק נגמר. אין כעסים גם אם נפגעתי פיסית מחבר לקבוצה או מיריב. נבחרת הרוגבי בישראל זו הנבחרת הכי מצליחה
בארץ מבחינת סוגי הספורט, היא ממוקמת במקום 47 בעולם. גם אחי הצעיר, אייל בורלס,
הלך בעקבותיי והוא משחק רוגבי בשלוש השנים האחרונות.
יש גם נשים שעוסקות בספורט הזה?
כמובן.
בארץ יש נבחרת נשים, שהיא ממוקמת במקום שני באירופה. הבנות בנבחרת מאוד בכושר,
חזקות מאוד. אך יחד עם זאת, מאוד חביבות, נחמדות ועדינות.
מה התחושה אחרי משחק?
הרגשה
כיפית. למרות שכל הגוף מפורק, יש תחושה טובה, הקלה מסוימת. ברוגבי יש
מנהג ששחקני הקבוצה המנצחת עומדים בשני טורים, האחד מול השני ומוחאים כפיים וחברי
הקבוצה המפסידה עוברים ביניהם כמו במנהרה, מלווים בחיבוקים וחיוכים.
סיכום: הספורט הזה הוא
חלק מאוד גדול מהחיים שלי. אני ממליץ לכולם לבוא לנסות את הספורט הזה. הרבה חוששים
ממנו בגלל הפיסיות אך זה לא נכון. המשחק מאוד מרגש ומספק. אפשר להוציא את המקסימום
של היכולת הפיסית והמנטלית.
אדונִי השופט
ביקשתי מאורן תירוש, שלאחרונה שפט בתחרות סרטים בינלאומית,
שישתף אותנו בחוויה המיוחדת שעבר// עינת תומר
שפטת לאחרונה
בתחרות סרטים בינלאומית: לפני שנתיים הוזמנתי לפסטיבל בשם Religion Today,
בעיר Trento
באיטליה, עם הסרט שיצרתי "אסקייפלנד". הפסטיבל שם את הדגש על קירוב בין
דתות ולאומים, ויחד עם זה מחפש את הרלוונטיות של דת במקומות שונים בעולם. במהלך
הפסטיבל השתתפתי עם יוצרים נוספים בסדנת הפקה ונוצר קשר מוצלח עם מנהלי הפסטיבל. לפני
כחצי שנה הם פנו אלי וביקשו שאהיה חלק מצוות השופטים הבינלאומי של הפסטיבל השנה.
מי השתתף
בתחרות?
בתחרות השתתפו סרטים שונים מכל רחבי העולם,
דוקומנטריים ועלילתיים, קצרים וארוכים. בין השאר גם 5 סרטים ישראלים, 4 מאיראן, אחד
מסוריה (תיעוד של המאבק מהזווית של המורדים), מהודו, בנגלדש, לבנון, ארה"ב, בלגיה,
צרפת...
האם הפסטיבל נחשב יוקרתי?
הפסטיבל אינו
פסטיבל יוקרתי כמו פסטיבלים מפורסמים – ונציה, קאן, סאנדס וכדומה. הוא פסטיבל קטן יחסית,
די ותיק, ושייך יותר לדרג הביניים.
מי זכה?
בפסטיבל זה
מחולקים ארבעה פרסים עיקריים ועוד שבעה פרסים שונים. בפרס הסרט הטוב ביותר זכה
סרט ישראלי דוקומנטרי בשם "מספרים" שעוסק בהתמודדות של ניצולי מחנה
אושוויץ עם המספר שיש להם על היד. ההישג הגדול של הסרט מתבטא ביכולת של הבימאים להפוך
את הזיכרון הצורב הזה, למשהו קרוב יותר, מוכר, מציאותי, תוך שימוש בהומור ואהבת אדם.
על שאר הפרסים ובכלל על רוח הפסטיבל אפשר לקרוא באתר: http://www.religionfilm.com/homeENG.htm
מה מיוחד בפסטיבל
זה?
אחד הדברים שמייחדים
את הפסטיבל הוא שמעבר לצוות השופטים המרכזי שבו השתתפתי, ישנם שבעה צוותים נוספים שבוחרים
את הסרטים החשובים בעיניהם. הצוותים מורכבים מקבוצות אוכלוסייה שונות בעמק של Trento-
התיכוניסטים של העיר, החוואים של העמק, האגף של העובדים הסוציאליים בעירייה, ועד
הכמורה של העיר...וכדומה. בדרך זו, מחולקים פרסים רבים למגוון סרטים ומתחזקת
התחושה שבעצם מה שחשוב פה הוא לא לבחור מי הכי טוב (שהרי אף פעם אין "הכי
טוב"...זה עניין סובייקטיבי... ) אלא לפרגן ליוצרים על עצם בחירת נושא חשוב
ומהותי, וההשקעה בהפקת סרט. "החוויה המיוחדת בנסיעה הזו ביחס לפסטיבלים אחרים
בהם השתתפתי, הייתה בעיקר סביב מגוון האנשים ואירועי התרבות בהם השתתפנו. מרתק
לשבת לקשקש עם האיראנים, ללעוס פיצה עם הבימאי הלבנוני, להחליף חוויות מהסט עם
המפיק הכורדי, לשמוע ממקור ראשון על המהפכה בסוריה...העובדה שמארגני הפסטיבל
דואגים בכוונה תחילה לזמן יוצרים מארצות שעויינות זו לזו, היא החלטה חברתית
פוליטית מרשימה וראויה להערכה"...
מה היה הסרט
האהוב עלייך בפסטיבל? הסרט האהוב עלי בפסטיבל היה סרט בשם "Queen".זהו סרט עלילתי, שביים במאי איראני ומתוארים בו חיי היום יום
של חיילים איראנים בזמן מלחמת איראן עיראק. הסרט נראה כמו שילוב בין "מאש"
ל"Full metal jackets"
, עם מאות ניצבים, עשרות טנקים, הליקופטרים ובעיקר עם תסריט מצוין.
אילו עוד
שופטים שפטו בתחרות?
צוות השיפוט כלל במאית נוספת מישראל, עביר
חדד. מריאן, דוקטור במחלקה לדת ותקשורת באוניברסיטה
של בוקרשט, וסרג'יו, דוקטור נוסף מהמחלקה לדת ואמנות באוניברסיטה של רומא.
בעבר השתתפת
בתחרויות סרטים כבמאי וכיוצר, והיית נתון לחסדיהם של השופטים. איך ההרגשה להיות בצד
השני של המתרס ולשפוט סרטים של אחרים? ניסיתי לנהוג כפי שהייתי רוצה שכל שופט ינהג בסרט שלי. אבל ללא ספק
– דברים שרואים מכאן, לא רואים משם. לפסטיבל יש אג'נדה, ולמרות שלא ניתנה לנו שום הנחייה,
לכולנו היה ברור שחייבים לתת פרס לפחות לסרט אחד ש"מבטא את רוח הפסטיבל".
לשמחתנו, זה גם היה סרט ראוי ומוצלח.
באיזה סרט
שאהבת במיוחד היית ממליץ לנו לצפות? סרט קצר שביים בחור בלגי צעיר, בשם כריסטוף, שמעולם לא למד קולנוע, בשם "The Fall". סרט שמתאר קונפליקט בין בני זוג שדורסים ילד.
טיילת באזור
שמאוד הזכיר לך קיבוץ: אחרי שהסתיים
הפסטיבל התבקשתי להעביר הרצאה באוניברסיטה הקתולית של רומא, ובמרכז לאמנות עכשווית
(מוזיאון חדש ששוכן במבנה מרשים ויוצא דופן בעיצובו). האירוח היה באחוזה של קבוצה בשם
"Nomadelfia". החל משנת 1930קבוצה זו חייה ברומא ובטוסקנה, חיי קיבוץ
לכל דבר: הכנסה משותפת, שיחת קהילה, מועצה, מסלול לימודים, תורנויות, משק אוטרקי ועוד. מה שמייחד אותם בעיני, היו שני כללים מרכזיים: אחד, כמעט
כל משפחה מאמצת ילד עם קשיים מגוונים-החל מבית שהתפרק וכלה בתסמונות נפשיות שונות,
זאת בנוסף לילדים הביולוגים שבכל משפחה. הכלל השני,
כל שלוש משפחות חיות יחד במעין גרעין שיתופי פנימי בתוך הקיבוץ. כולם גרים יחד בבית גדול שמספק מקום לכולם, ושם הם אוכלים,
ישנים, מכבסים ומגדלים ירקות. לאחר שלוש שנים, כל גרעין שכזה מתפרק, והמועצה יוצרת
מחדש תת-קבוצות של שלוש משפחות. עם המעבר לבית החדש, על המשפחות להשאיר בבית הישן כל
חפץ או רכוש כלשהו! מותר לקחת רק בגדים. יש עוד הרבה
סיפורים...אבל זה למסגרת אחרת...
פותחים שבת
השבוע, חלומות בשירים, על פרשת "וישב"
מירב חופי.
לפני שבוע דרשה רקפת זהר את פרשת "וישלח" בדרשה
רבת עניין. סיכום דבריה נכתב על ידה:
הפרשה
מתחילה עם יעקב שחוזר לארץ. הוא חרד מאד מהפגישה עם עשו, אותו רימה וממנו ברח לפני
שנים רבות. בלילה שלפני הכניסה לארץ הוא עובר חוויה מיוחדת במינה: וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק
אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. וַיַּרְא, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע,
בְּכַף-יְרֵכוֹ; וַתֵּקַע כַּף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ. וַיֹּאמֶר
שַׁלְּחֵנִי, כִּי עָלָה הַשָּׁחַר; וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ, כִּי
אִם-בֵּרַכְתָּנִי. וַיֹּאמֶר אֵלָיו,
מַה-שְּׁמֶךָ; וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב. וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד
שִׁמְךָ--כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים
וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל.
עם מי
נאבק יעקב? הוא חושב שזהו מלאך אלהים (קורא את שם המקום "פניאל"). אבל
בראשית הקטע נאמר "ויוותר יעקב לבדו", אז אולי יעקב נאבק עם עצמו? עם
הפחדים שלו, עם רגשות האשמה שלו, עם הזהות הישנה שלו כנער תחמן ובטלן, עם הגעגועים
שלו לאחיו...
מי מפסיד
ומי מנצח? יעקב לכאורה ניצח אך הוא אינו משפיל, אינו מכניע. אולי זה ככה כשאתה
נאבק עם עצמך. במקום זאת הוא מבקש ברכה. נחוצה לו דווקא ברכתו של המפסיד, והפעם זו
ברכה שהשיג ביושר, בכך שעמד על שלו, בניגוד לברכה שגנב פעם בעורמה מיצחק.
גם תוכן
הברכות שונה. אז אמר לו יצחק "הֱוֵה
גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ". הפעם האיש
מברך את יעקב על כושר עמידתו – "כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל" ויש האומרים – "ישראל" לא מלשון שררה
אלא מלשון ישר – בניגוד לדרך העקומה (ה"עקוב") שאפיינה את דרכו מלידתו,
עת אחז בעקב עשו בניסיון לעקוף אותו ולהיוולד ראשון.
אמנים
רבים שציירו את סצנת המאבק קלטו שמדובר במאבק מיוחד, שיש בו קרבה גופנית ונפשית.
בחלק מהתמונות אנחנו רואים את המלאך – המפסיד לכאורה – מחבק בחמלה את יעקב המניח
את ראשו על ברכיו.
למחרת
בבוקר יוצא יעקב למפגש עם אחיו, וחרדתו מתעצמת. הוא צועד לקראת עשו, וכל כמה צעדים
עוצר ומשתחווה. ואז עשו רץ לקראתו – ונדמה שעוד רגע פורצת מלחמת עולם, אלא שעשו
מוכיח את גדלות נפשו. אולי הוא פחות מלומד מיעקב ואולי הוא מתרועע עם נשים זרות
ואוהב אוכל טוב ופחות אידיאליסט, אבל הוא יודע לסלוח, הוא רץ ומחבק את יעקב והם
בוכים.
בתמונות
אנחנו רואים כמה דומה החיבוק הזה לחיבוק של יעקב עם המלאך. המאבק החיצוני ביטא את
המאבק הפנימי, והפיוס הפנימי מאפשר גם את הפיוס החיצוני, עם האח. בסוף המפגש יש
תחושה שגם מחלוקת שנראית נוראית וגורלית וסופית – ניתן לתקן.
לצערנו
תיקון לא עובר בגנים וכל דור צריך לעשות לעצמו. כי בהמשך הפרשה מתרחש אונס דינה,
ושני בניו של יעקב שוב פועלים בהונאה ובאכזריות נוראית. מי ייתן שנדע לעשות את
המאבקים שלנו מתוך חיבוק , כי גם אנחנו סוג של אחים.
תודה לרקפת ענה.
תשבץ לחנוכה
גלו את האור!
בתשובה לכל אחת מהחידות מסתתרת המילה אור
א. שדה תעופה בצרפת
ב. מקום מגורים לסוסים
ג. יצירה מקהלתית
ד. משכיל
ה. קבוצת כוכבים
ו. משורר עברי
ז. כוכב נופל
ח. שם פרטי
ט. כלי נגינה
י. שעון
י'א. עץ
י'ב. מתכת
י'ג. מקורי
י'ד. מטוס
תשובות
א.
אורלי
ב.
אורווה
ג.
אורטוריה
ד.
בר אוריין
ה.
אוריון
ו.
יצחק לאור
ז.
מטאור
ח.
אורלי, אורית, אורן
ט.
אורגן
י.
אורלוגין
יא. אורן
יב. אורניום
יג.
אוריגינלי
יד. אווירון